מהו בעל חיים? תגלית חדשה מאוניברסיטת תל אביב עשויה לשנות את ההגדרות הבסיסיות ביותר

בדיקת גנום מתקדמת העלתה כי טפיל מיקרוסקופי שחי בדגים ושויך לממלכת הפרוטסיטים, הוא בעל חיים שהתפתח ממשפחת המדוזות

המחקר התפרסם השבוע בכתב העת PNAS

מיקסוזואה - טפיל החי בדקים ומסתבר שמקורו במדוזות שהאבולוציה גרמה להן להתנוון. צילום: אוניברסיטת JCU, צ'כיה
מיקסוזואה – טפיל החי בדקים ומסתבר שמקורו במדוזות שהאבולוציה גרמה להן להתנוון. צילום: אוניברסיטת JCU, צ'כיה

צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת קנזס יישם את טכנולוגיית הדור הבא לריצוף גנים על טפיל מיקרוסקופי מוזר בשם מיקסוזואה שחי בדגים. המסקנה המפתיעה: היצור הוא קרוב משפחה של המדוזות, ולכן אין ספק שמדובר בבעל חיים ממשפחת הצורבניים.

"המיקסוזואה הוא יצור משונה, שהיווה תעלומה עבור המדע עד היום," מסבירה פרופ' דורותה הושון מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שהובילה את המחקר בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת קנזס, מהרווארד, מהמרכז הלאומי לחקלאות ימית שבאילת ומ-CNRS שבצרפת. "במחקר שלנו ריצפנו את הגנום שלו והראינו שזהו בעל חיים בגרסה ממוזערת שלא היכרנו עד היום, אשר ככל הנראה התפתחה בתהליך אבולוציוני מן המדוזות הגדולות יותר. הממצאים שלנו מהווים בסיס לחשיבה מחדש על עצם השאלה: מהו בעל חיים?"

המחקר התפרסם השבוע בכתב העת PNAS.

גנום של פטרייה

 

"המיקסוזואה סיקרן אותנו בגלל מוזרותו," מסבירה פרופ' הושון. "הוא מורכב מתאים בודדים, מתנהג כמו טפיל חד-תאי, ושויך בעבר לממלכת הפרוטיסטים – יצורים שאינם בעלי חיים, צמחים או פטריות. המבנה החיצוני שלו אינו מאפשר למדענים לקבוע את מקורו האבולוציוני, ולכן ביקשנו להתבונן בגנום שלו – דבר שהתאפשר לאחרונה, בזכות טכנולוגיית הדור הבא לריצוף גנים."

התוצאות היו מפתיעות: התברר שהגנום של המיקסוזואה מהווה גרסה מוקטנת ומקוזזת של DNA של בעלי חיים ממערכת הצורבניים. הוא קרוב במיוחד למדוזה מסוג פוליפודיום, שהיא טפיל של ביצי קוויאר. "גילינו שה-DNA של המיקסוזואה אינו נראה כמו DNA של בעל חיים, אלא מזכיר יותר גנום של פטריה," מתארת פרופ' הושון. "הוא קטן פי 20 עד 40 מהגנום הממוצע של מדוזות, ויש בו רק 20 מיליון זוגות בסיסים, לעומת ממוצע של כ-300 מיליון בגנומים מוכרים ממשפחת הצורבניים." יותר מכך: מרכיבים בסיסיים המצויים ב-DNA של כל בעלי החיים – בעיקר גנים התפתחותיים, המשתתפים ביצירת מבנה גופו של העובר – חסרים בגנום של המיקסוזואה.

ובכל זאת, הממצאים הוכיחו בבירור כי מדובר בבעל חיים, גם אם זעיר ומוזר. לדברי פרופ' הושון, "מצאנו במיקסוזואה גנים אופייניים למדוזות, שאחראים על בניית תאי הצריבה המשמשים את המדוזה לשיתוק טרפה. גם למיקסוזואה יש תאים כאלה, ובאמצעותם הוא מצמיד את הנבגים שלו לבעל החיים המארח."

"בעל חיים מוגדר בדרך כלל כיצור רב-תאי ומקרוסקופי, והמיקסוזואה אינו עונה על תנאים אלה," מסכמת פרופ' הושון. ”עם זאת, הוא התפתח מאותו מקור אבולוציוני כמו המדוזות ושאר הצורבניים, ולכן אין ספק שזהו בעל חיים; גרסה משונה ו'מצונזרת' של בעל חיים – ובכל זאת בעל חיים. כעת אנחנו רוצים לחקור כיצד בעצם התפתחה מין 'חיה מוזרה' שכזאת, ולברר אם קיימים עוד יצורים כמותה, שנקטו באסטרטגיה אבולוציונית דומה. בנוסף, אנחנו מקווים שהידע החדש על המיקסוזואה יסייע לפיתוח תרופות כנגד היצורים הללו, שגורמים נזק עצום לתעשיית הדגים."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. מאיר, אין לו מערכת עצבים ולכן התשובה היא לא. גם מדוזה, למרות שיש לה מערכת עצבים אין לה מח של ממש ולכן כנראה שאינה מרגישה וודאי שאינה חושבת ובעלת תודעה. כיום, ההגדרה "בעל חיים" מקובלת כהגדרה טקסונומית ולא מעידה על תכונות היצור, אם המיקסוזואה נמצאת באותה שושלת גנטית של שאר בעלי החיים היא צריכה להיות מוגדרת כבעל חי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן