האסטרונומים גילו את V774104 באמצעות צילום שמי הלילה בהפרש של שעה באמצעות מכשיר המכונה Dark Energy Camera של המצפה האופטי האסטרונומי הלאומי של ארה”ב הממוקם בצ’ילה. כאשר הפכו את התצלומים לסרטון קפיצת זמן של השמים, הם יכלו לראות את הגוף החדש נע כנגד הרקע של כוכבי השבת.
כוכב לכת חדש עשוי לשבור שיא ככוכב הלכת הננסי המרוחק ביותר במערכת השמש. העצם המכונה V774104 נמצא במסלול המביא אותו עד 12 מיליארד ק”מ מהשמש ומרחיק אותו עד למרחק של 67 מיליארד קילומטרים מהשמש. גם בשיא קרבתו הוא מרוחק פי 2-3 יותר מפלוטו (לפלוטו מסלול אליפטי קיצוני המביא אותו לקרבה אפילו לפני נפטון-רהב).
קוטרו של V774104 הוא כמחצית מקוטרו של פלוטו, כ-500 ק”מ כמו פלוטו הוא מתקרב ומתרחק מהשמש במהלך הקפתו, אך פרטים אלו על התנועה עדיין לא חושבו. אם הגודל יאושר, הוא יוכל להיחשב לכוכב לכת ננסי כמו פלוטו.
האסטרונומים גילו את V774104 באמצעות צילום שמי הלילה בהפרש של שעה באמצעות מכשיר המכונה Dark Energy Camera של המצפה האופטי האסטרונומי הלאומי של ארה”ב הממוקם בצ’ילה. כאשר הפכו את התצלומים לסרטון קפיצת זמן של השמים, הם יכלו לראות את הגוף החדש נע כנגד הרקע של כוכבי השבת.
עצם הגילוי מעלה השערה לפיה ענן אורט הפנימי, האיזור שמעבר למסלול נפטון-רהב, כלומר 4.5 מיליארד קילומטרים מהשמש והלאה עד לעצמים המרוחקים ביותר במערכת השמש.
מדובר בתגלית חשובה, אך מלבד הפרטים על כוכב הלכת הננסי החדש הוא מעורר שוב את השאלה האם נמצא “סופר כדור ארץ”, כוכב לכת שמסתו עד פי 10 מזו של כדור הארץ במסלול מרוחק סביב השמש.
בגדול מחולקת ימערכת השמש לשלושה חלקים – ארבעת כוכבי הלכת הפנימיים כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים; ארבעת ענקי הגזים – צדק, שבתאי אורנוס-אורון ונפטון-רהב, ומעבר להם משתרעת חגורת קוויפר שבה סובבים כוכבי לכת ננסיים כדוגמת פלוטו, אריס וסדנה. ישנו איזור מרוחק הרבה יותר – ענן אורט המשתרע על פני מרחקים עצומים של מאות מיליארדי קילומטרים, החלק בו התגלה כוכב הלכת הננסי החדש ולפניו סדנה SEDNA נחשב כבר כשייך לענן אורט הפנימי שעד כה נחשב כ”שטח הפקר”. כעת מעריכים המדענים כי באיזור זה משייטים אלפי גופים מהסוג הזה, בהם אולי גם גופים גדולים מכדור הארץ ואולי אף סופר כדורי ארץ – כוכבי לכת בגודל של עד פי 10 מכדור הארץ.
6 תגובות
משה, היא לא מיותרת.. היא משקפת את הסגנון של האתר.. הבנת את זה ימגיב? 🙂
תמיד כיף לקרוא את המאמרים שלך אבי.
רק תיקון טקסט “בגדול מחולקת ימערכת השמש” אני מניח שהאות י’ של “ימערכת” מיותרת.
מאות מיליארדי ק״מ ?כנראה הכוונה למאות מיליוני ק״מ.
כייף לקרוא
מדהים איך תמונת השמיים שלנו משתנה בקצב כה מהיר בכל כמה שנים.
אין ספק שהכי מדהים זו המסה השחורה והעובדה שהגלקסיות מאיצות החוצה, אבל גם מפתיע עד כמה מערכת השמש כפי שלמדנו בילדותנו היא בעצם הרבה הרבה יותר גדולה ובעיקר מורכבת עשרות מונים מ”סתם” תשעה כוכבי לכת סביב השמש.
בשולי מערכת שמש ההסתברות לחיים קטינה כי הכוכבים החיצוניים משמשים מעטפת מגן לכוכבים הפנימיים יותר וסופגים את הפגיעות של אסטרואידים במקומם. טיפה (לפני שיצעקו קוונטים) דומה לאלקטרון במעטפת החיצונית של מתכת שניתן להעתיקו ממקום למקום. ע”מ שיווצרו תנאים דומים לכדור הארץ נדרשת כמות עצומה של תנאים להתקיים: בשולי הגלקסיה, מספיק קרוב לשמש ומספיק רחוק ממנה, מספיק מסיבי אבל לא מדי, שעבר התנגשויות מטאוריטים נושאי מים ומתכות, עם שדה מגנטי המגן מקרינת השמש.