חודש והורחב ההסכם לשיתוף פעולה מדעי עם סין

האקדמיה הישראלית למדעים ערכה קבלת פנים חמה במיוחד למשלחת מטעם האקדמיה למדעים בסין

ראשי האקדמיה הישראלית למדעים בביקור רשמי בסין, אוקטובר 2015. צילום יחצ
ראשי האקדמיה הישראלית למדעים בביקור רשמי בסין, אוקטובר 2015. צילום יחצ

משלחת של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ביקרה בימים אלה בסין, חדשה והרחיבה את ההסכם לשיתוף פעולה מדעי (שנחתם לראשונה ב- 1991) כחלק מהמאמץ להידוק הקשרים האקדמיים של ישראל עם מדינות העולם. הביקור הרשמי, על-פי הזמנת האקדמיה למדעים של סין, ציין 25 שנה לתחילת הקשרים המדעיים בין שתי המדינות ולדברי המשתתפים בו היה יוצא דופן בחמימותו ובכבוד הרב שהעתירו הסינים על חברי המשלחת האקדמית הישראלית.

פרופ' רות ארנון, הנשיאה היוצאת של האקדמיה למדעים ומי שעמדה בראש המשלחת, מסרה כי בשנים האחרונות גדל והורחב מאוד היקף הפעילות המדעית בין הארצות והוא כולל מאות חוקרים ומדענים ישראלים המבקרים מדי שנה בסין ובמקביל ביקורי מאות מדענים סינים בישראל. כך לדוגמא שני חברי האקדמיה למדעים וחתני פרס נובל – פרופסור דן שכטמן ופרופסור אהרון צ'חנובר – מקימים בימים אלה מכוני מחקר מדעיים בסין. באקדמיה למדעים מציינים כי בסין יש כיום מעבדות מודרניות וחדשניות וציוד מדעי ורפואי מתקדם שיכול לעניין מדענים ישראלים, ולפיכך גם נרשם מדי שנה גידול בקשרי המדע בין אוניברסיטאות ומדענים מישראל ומסין.

מנכ"ל האקדמיה למדעים, ד"ר מאיר צדוק אמר כי הסינים משתוקקים ומעוניינים להרחיב את קשרי המדע עם ישראל, הם מעורים ומעודכנים במדע הישראלי ומוכנים להשקיע כאן. לדבריו חברי האקדמיה זכו לקבלת פנים חמה ורצינית במיוחד והיא כללה ביקור במעבדות המובילות בסין בתחום הביו-טכנולוגיה והננו-טכנולוגיה תוך מאמץ של המארחים להציג את מיטב המדע הסיני לאורחים מישראל. בין השאר נפגשו חברי המשלחת עם צ'ונלי ביי, נשיא האקדמיה הסינית במעמד של שר.

במשלחת הישראלית לסין השתתפו פרופ' רות ארנון, פרופ' יהושע יורטנר, שהיה נשיא האקדמיה בעת תחילת הקשרים, ד"ר מאיר צדוק ונכח גם מתן וילנאי, שגריר ישראל בסין.
הביקור נערך על רקע קבלת פרס הנובל הראשון שניתן למדענית הסינית פרופ' טו יו יו, פרס שניתן בימים אלה.

ראוי לציין כי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פעלה במהלך השנתיים הראשונות בסין (1990) במסגרת מרכז אקדמי אשר קדם לקשרים הדיפלומטיים הרשמים שבאו מאוחר יותר. במהלך תקופת ההקמה פעלו בשעתו המדענים הישראלים כחלוצים בקידום הקשרים עם המדענים הסינים בתחומי החקלאות והמים ואף הוקמה חוה חקלאית להדרכה.
פעילות מדעית זו שנעשתה במסירות רבה בתחילת הדרך זרזה את קידום הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות והיוותה בסיס של ידידות והערכה בין שני העמים.
פרופ' רות ארנון אמרה בטכס כי הקהילה המדעית בישראל שמחה להיות בשעתו חלוץ לפני המחנה בקידום קשרי המדע שהיוו את הבסיס האיתן לקשרים הקיימים היום בין שני העמים בכל התחומים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. כרגע סין (בדגש על כרגע) לא דורשת מאיתנו להתקפל מול הפלשתינאים ולכן כל שיתוף פעולה אקדמי ומסחרי מולם הוא לברכה.
    לנו בלי קשר כעם יש בעיה מה לעשות עם הנושא 5.5 מיליון פלשתינאים בין הירדן לים? מצד אחד לא ניתן להחזיקם ב-3 ראשים (עזה 1.85, ישראל 1-1.5, איו"ש כל השאר) ללא זכויות אזרח ל-2/3 מהם. מצד שני הם מתנהגים כמו דאעאש ולא רוצים לעצור בחצי הדרך. זו בעיה שמנהיגים בעלי שיעור קומה יצטרכו לפתור. לבטח הפיתרון של האיחוד הוא לא לטובתינו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן