אינני הנהג

כמה חברות מפתחות היום במקביל כלי רכב אוטומטיים ללא צורך בנהג, ומומחים מעריכים שהם יופיעו בכבישי ישראל כבר ב-2050. איך ישפיעו הרכבים האלה על תאונות הדרכים, על פקקי התנועה ועל צריכת הדלק שלנו? על כל זה בכתבה שלפניכם

אסף בן נריה – זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

נהיגת העתיד. צילום: Brook Ward, Flickr
נהיגת העתיד. צילום: Brook Ward, Flickr

רבים מאיתנו אולי לא מייחסים חשיבות רבה ל-21 באוקטובר 2015. אבל בשביל ילדי שנות השמונים מדובר ביום חג – זהו הרי היום שבו מרטי (מייקל ג'יי פוקס) ודוק (כריסטופר לויד), כוכבי סדרת הסרטים "בחזרה לעתיד", הגיעו לעתיד. למי שצריך תזכורת, השניים מגיעים באמצעות רכב דלוראין משודרג לעולם עתידני שבו אין צורך בכבישים, מפני שהמכוניות מעופפות באוויר; וגם אין צורך בדלק – פשוט זורקים את שאריות המזון לתא שנמצא באחורי הרכב, שם הוא נהפך לדלק.

כיום ברור שהמציאות התחבורתית לא פנתה לכיוון שהוצג ב"בחזרה לעתיד", ולמרבה הצער, נשארה דומה מאוד לאיך שנראתה בשנות השמונים. מכוניות מעופפות אפשר עדיין לראות רק בסרטים, וגם דלק המופק מביומסה – חומר אורגני שמקורו בצמחים או בבעלי חיים – עדיין לא מניע את רכבינו. לעומת זאת, בהיבטים אחרים של התחבורה, נדמה שהעתיד כבר כאן. כמה חברות מפתחות היום במקביל כלי רכב אוטומטיים ללא צורך בנהג, ומומחים מעריכים שהם יופיעו בכבישי ישראל כבר ב-2050. איך ישפיעו הרכבים האלה על תאונות הדרכים, על פקקי התנועה ועל צריכת הדלק שלנו? על כל זה בכתבה שלפניכם.

צריכת דלק מופחתת

הרכבים האוטונומיים עלו לכותרות בזמן האחרון בעקבות כניסתן של חברות מסחריות גדולות, דוגמת גוגל ופורד, למרוץ לפיתוח רכב אוטונומי ללא נהג. הרכבים העתידיים מבטיחים צמצום של תאונות מסוג הגורם האנושי, בזכות הכנסתן של מערכות בקרה וחישה מתקדמות, שחלקן כבר קיימות בשוק (ביניהן גם זו של Mobileye הישראלית). לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 78 אחוז מתאונות הדרכים בישראל בשנת 2013 נגרמו כתוצאה מעבירה של הנהג. הדיווחים האחרונים על תאונות בהן היה מעורב רכב הניסוי של גוגל מעלים ספק גם לגבי בטיחות הרכבים האוטונומיים, אבל לפי ענקית החיפוש, האשמה בכל התאונות הייתה של הרכב הפוגע (לרוב סקרנים שההלם מהרכב העתידני הרחיק אותם לרגע מהמציאות וקירב אותם קצת יותר מדי לפגוש הרכב שלפניהם).

הרכבים האוטונומיים לא יעברו ברמזור אדום וגם, ללא נהג, לא יהיה מי שיירדם בהם על ההגה בשעת לילה מאוחרת. מערכות התחבורה החכמות שברכבים צפויה לצמצם פקקים שמקורם בהתנהגות אנושית, ובנוסף, הרכבים יתקשרו אלה עם אלה ויעודכנו בזמן אמת על מצב התנועה. בהתאם, הם יבחרו בדרך הטובה ביותר, שתשרת את כולנו למטרה המשותפת: להגיע ליעד בזמן הקצר ביותר.

היתרונות הסביבתיים שמבטיח כלי הרכב האוטונומי, לבד מצמצום נגע תאונות הדרכים, הם צריכת דלק מופחתת כתוצאה מנסיעה חלקה יותר והפחתת הגודש בכבישים. כיום תופס כל רכב בכביש מקום גדול הרבה יותר מגודלו הממשי לצורך שמירת מרחק מהרכב שלפניו, שחיונית בהתחשב בזמן התגובה האנושי. הרכבים האוטונומיים צפויים להגדיל את נפח הרכבים שכביש נתון יכול להכיל באמצעות צמצום המרחק בין הרכבים. היתרונות הסביבתיים יהיו גדולים משמעותית אם הרכב האוטונומי יהיה בנוסף לכל גם חשמלי, ולכאן מכוונת התעשייה.

במספר מדינות בארצות הברית, נכון להיום, אושרו חוקים המתירים את נסיעתם של רכבים אוטונומיים ללא נהג, ועד יוני 2015 צברו רכבי הניסוי של גוגל בלבד יותר ממיליון מיילים של אספלט. הערכות שמרניות מדברות על כך שכולנו ניסע ברכב אוטונומי ללא נהג עד למחצית המאה הנוכחית. הערכות פחות שמרניות מדברות על כך שב-2020 כבר נראה רכבים רבים ללא נהג בדרכים.

תועלות למשק כתוצאה ממעבר לרכב אוטונומי

קטסטרופה תחבורתית חדשה

עד כאן נשמע אידיאלי; אך מומחים שונים מתחומי התחבורה והסביבה חוששים שהנוחות, הזמינות והעובדה שתפעול כלי הרכב האוטונומי לא ידרוש מיומנויות מיוחדות (וגם לא רמת אלכוהול סבירה בדם) יביאו לגידול במספר הנסיעות ובמקביל יהפכו את האלטרנטיבה – תחבורה ציבורית, אופניים או הליכה ברגל – לפחות מבוקשת.

לפי פרופ' יורם שיפטן מהמכון לחקר התחבורה בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית שבטכניון, עם הופעת הרכבים האוטונומיים עלינו לצפות לשתי תופעות שיתרחשו במקביל. "אנשים ייסעו באופן תכוף יותר ולמרחקים רבים יותר, ובמקביל הנסיעה תהיה יעילה יותר מבחינת המשאבים הנדרשים", הוא מסביר. כך, השאלה אם למהפכה התחבורתית הנוכחית תהיה השפעה חיובית על הסביבה או לאו תהיה תלויה בקובעי המדיניות; יהיה להם תפקיד חשוב בשמירה על כך שהמעבר לרכב אוטונומי לא יוביל ליותר נסיעות, ולמה שיכול להתפתח לקטסטרופה תחבורתית חדשה.

לשם המחשה, מציין שיפטן מצב אפשרי שבו מתוך רצון להימנע מתשלום יקר עבור חניה במרכז העיר, בעל הרכב האוטונומי ישלח את הרכב לחנות בבית ובסוף היום יקרא לו בחזרה, וכך למעשה יוכפל מרחק הנסיעה. במצבים כאלה בדיוק צריכה להילחם המדיניות, לדברי שיפטן, "כבר היום, באמצעות קביעת היטלים ומגבלות תנועה". הדרך הבטוחה ביותר להבטיח שהמעבר לרכבים אוטונומיים יאופיין בהשפעה חיובית על הסביבה הוא להפוך את הרכב לשיתופי ואת הנסיעות למשותפות, ולשלוח את הרכב למשימות איסוף נוספות בזמן שבעליו בעבודה, למשל. "זו תהיה המהפכה האמיתית", הוא מסכם.

מונית שירות חכמה

במודל הרכב השיתופי, שידוע בעולם כ-Car-Sharing, במקום בעלות על הרכב, רוכש המשתמש זכות לשימוש בו לפרקי זמן קצרים. במודל של נסיעה משותפת (Car Pooling), מספר נוסעים חולקים את אותה הנסיעה או חלקים ממנה. שילוב של שתי הגישות, רכב שיתופי ונסיעה משותפת, מאפשר הפחתה של מספר הרכבים על הכביש וצמצום מספר מקומות החניה הנדרשים לפחות מעשרה אחוזים מהכמות הנוכחית. מומחים מתחום התחבורה צופים כי הרכב האוטונומי יהפוך את חזון הרכב השיתופי והנסיעה המשותפת לאפשרי, שכן אחד החסמים כיום הוא נגישות כלי הרכב לנהג. כשהרכב יוכל להסיע את עצמו אל הנהג, ניתן יהיה להתגבר על חסם הנגישות.

בשטוקהולם בדק מחקר את האפשרות של איסוף מספר של נוסעים ברכב האוטונומי המשותף, מה שיהפוך אותו למעין מונית שירות אוטונומית וחכמה. המחקר הצביע שמהלך זה אמנם יגדיל ב-15 אחוז את זמן הנסיעה הממוצע ובעשר דקות את זמן ההמתנה, אך יביא להפחתה ניכרת בטווח הנסיעה המצטבר ובמספר הרכבים על הכביש. מהלך כזה יוביל לירידה משמעותית בזיהום האוויר שמקורו תחבורתי. במגזין NATURE Climate Change פורסם מחקר שהראה כי בתחבורה שיתופית אוטונומית וחשמלית ניתן לצמצם את הזיהום שמקורו בתחבורה ב-94 אחוזים בהשוואה למצב שקיים כיום!

המכונית האוטונומית של גוגל. צילום: Steve Jurvetson, Wikipedia
המכונית האוטונומית של גוגל. צילום: Steve Jurvetson, Wikipedia

 

ישראל 2050

במטרה להעריך כיצד נתנייד בשנים הקרובות, בוצע במעבדתו של פרופ' שיפטן מחקר שבחן מה חושבים מומחים ישראלים מתחום התחבורה על עתיד המכונית. במחקר, שבוצע כחלק מעבודת של רעות בן-חיים, נדרשו המומחים להעריך את ההסתברות שטכנולוגיות רכב שונות שמפותחות כיום יחדרו לחיינו עד שנת 2050. התוצאות הראו שלעומת טכנולוגיות אחרות, באשר לרכב האוטונומי המומחים קצת יותר סקפטיים – רק 61 אחוזים מהם סבורים כי הרכבים ללא נהגו יופיעו בכבישי ישראל ב-2050.

עם זאת, נדמה שאנחנו נמצאים בפתחה של מהפיכה נוספת, וכמו מוצרים רבים שתחילה נראו דמיוניים (הטלפון החכם למשל), הרכב האוטונומי יהפוך, במוקדם או במאוחר, לנפוץ במחוזותינו. ההשפעה שתהיה לרכב האוטונומי על הסביבה תלויה במידה רבה ביכולתנו להיגמל מההתמכרות לרכב הפרטי. אם תוצאות מהפיכת הרכבים האוטונומיים תהיה דומה לזו שעבר הרכב הפרטי באמצע המאה ה-20, כלומר הרבה יותר רכבים על הכביש, לא רק שלא ייפתרו בעיות הפקקים וזיהום האוויר, ניתן לצפות שהן רק יחריפו.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. לא מוצא חן בעיני בכלל הרעיון של רכב שיתופי, עם כל הכבוד הרבה פעמים אני רוצה לנסוע ברכב לבד, בשקט בלי הפרעות מסביב ובלי אנשים שמדברים לידי ומבלבלים את המוח, לא רוצה מכונית שהיא מונית.

  2. "מומחים מעריכים שהם יופיעו בכבישי ישראל כבר ב-2050"

    לדעתי יהיה עצוב מאד אם הם יופיעו על הכבישים *רק* בשנת 2050, לדעתי זה יקרה עוד הרבה קודם על פי קצב ההתפתחות הטכנולוגי. תחשבו על זה כבר עכשיו דגמים ראשונים של רכבים אוטונומיים (למשל של גוגל) עושים דרכם בכבישים, אני לא חושב שנזדקק לעוד 35 שנה עד שהתחום הזה יבשיל.

    תחשבו אקספוננציאלית.

  3. הסרטון הזה אמנם מפוברק אך היה סרטון על צומת אמיתית בלי רמזורים שהתנועה בה זורמת ובלי אף תאונה, אם אמצא אותו אתן קישור.

  4. "גם בצמתים המכוניות האוטונומיות לא יזדקקו למערכת מסורבלת של רמזורים לתזמון השימוש בצומת ופשוט יוכלו לתזמן את מעברן ולארוג את התנועה של המכוניות שנוסעות בכיוונים השונים"

    לורם הזכרת לי את הסרטון הזה 🙂

    https://www.youtube.com/watch?v=foeklDLcacI

  5. ברגע שתיווצר מסה קריטית של רכבים אוטונומיים בעלי תקשורת רכב לרכב הם יוכלו לנצל לנצל את יתרונותיהם. שמירת מרחק מזערית בין רכבים אוטונומיים בפקק תאפשר להם לשרשר את עצמם לשרשרות עצומות שנעות במהירות שנע בה הרכב הראשון ופשוט מפלחות את הפקק. שום נהג אנושי לא יוכל להשתלב הטור כזה שנוסע במהירות 90 קמ"ש כשהמרחק הין המכוניות בו הוא חצי מטר. גם בצמתים המכוניות האוטונומיות לא יזדקקו למערכת מסורבלת של רמזורים לתזמון השימוש בצומת ופשוט יוכלו לתזמן את מעברן ולארוג את התנועה של המכוניות שנוסעות בכיוונים השונים. נהג אנושי שוב לא יוכל להשתלב בזה, וכבר יהיה פחות צורך במחלפים יקרים ובזבזניים בשטחים. כשהיתרונות הללו יתגלו לעין ויתברר החיסכון העצום שמשיגות מכוניות אוטונומיות בשעות העומס, נהיגה אנושית כבר לא תיראה כל-כך מפתה. בהתחלה היא תישאר לעניים אבל גם הם ישיגו מכוניות יד שנייה ובסופו של דבר יקום גל של זעם ציבורי על כל הדבילים שמתעקשים לעכב את התנועה עם הרגלי הנהיגה התמהוניים שלהם, ויגבילו אותם למכוניות המתנגשות בלונה פארק..

  6. בתיאוריה הכל יפה במציאות נהגים ינצלו את זכות הקדימה שהרכב האוטומטי נותן וידחפו בפקקים או יחתכו נתיבים. רכב אוטומטי לא יעבוד טוב כשהוא נוסע ביחד עם סביבה אנושית שמנסה לנצל זאת.
    ואל תגידו לי שלא יהיו יותר נהגים אנושיים. תמיד יהיו אופנועים או סתם כאלו שנהנים מהנהיגה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן