2016

תיאור אמן של פרוקסימה b כוכב הלכת המקיף את הננס האדום פרוקסימה קנטאורי. הכוכב הכפול אלפא קנאטאורי A ו-B מופיע בתמונה בין כוכב הלכת לשמש שלו. איור: ESO / M. Kornmesser

ESO מאשרת: התגלה כוכב לכת ארצי סביב פרוקסימה קנטאורי, הכוכב הקרוב ביותר למערכת שמש

  • 16 תגובות
ד"ר אבן אפטון. צילום יח"צ

היזם של המחשב המהפכני Raspberry Pi, מפתח ה- Siri של אפל וממציא הטעינה האלחוטית ישתתפו בכנס המרכזי של תעשיית האלקטרוניקה בישראל

  • 2 תגובות
במסגרת הגישה החדשה, חלקיקים ננומטריים מוצקים המורכבים מתרכובות של ליתיום וחמצן (בצבע אדום ולבן) מקובעים בתוך מבנה דמוי-ספוג של תחמוצת קובלט (צהוב) ששומר על יציבותם. [באדיבות החוקרים]

סוללת ליתיום-חמצן משופרת, תאפשר שיפור יכולת המכוניות החשמליות

  • אין תגובות
כוחות טבע. איור: shutterstock

פיזיקאים תיאורטיקנים: גילינו חלקיק המפעיל את הכוח החמישי בטבע

  • 12 תגובות
שלט האוסר כניסה לבעלי קוצב לב

לצאת מן הקֶצב

  • אין תגובות
ננורובוטים חיידקיים תוקפים גידול סרטני. איור: האוניברסיטה הטכנולוגית של מונטריאול

ננו רובוטים העשויים חיידקים יתקפו במדויק תאים סרטניים במקום הכימותרפיה הנוכחית והכוללת

  • 4 תגובות
מייקל פייגין המטאורולוג להר האוורסט . (באדיבות אלן ל' באואר, www.alanbauer.com)

שאלות ותשובות לחזאי של גג העולם

  • אין תגובות
ססיל, אריה שהוא סמל לאומי. צילום: Daughter#3, Wikipedia

אריות על הסף

  • 5 תגובות
חוקרים במעבדות אלמדן של יבמ, בקליפורניה, גילו תהליך כימי חד-שלבי חדש, ההופך פוליקרבונטים לפלסטיק בטוח לשימוש בתחומים דוגמת טיהור מים, סיבים אופטיים וציוד רפואי.

חוקרים מיבמ בשיתוף עם אוניברסיטת סטנפורד פיתחו שיטה זולה לייצור פלסטיק על בסיס צמחי במקום נפט

  • תגובה אחת
עדויות חדשות כוח הכובד של כוכב לכת משוער, שזכה לכינוי כוכב לכת תשע, עשויות להסביר מוזרויות במסלוליהם של שתי קבוצות של עצמים השוכנים מעבר לפלוטו. (האיור הופק באמצעות Worldwide Telescope, קלטק/ר' הארט (IPAC))

החיפוש אחרי כוכב הלכת X

  • אין תגובות
חט של פיל. חידוש המסחר בשנהב

יום הפיל

  • אין תגובות

כוחנו באחדותנו

  • 3 תגובות
רובוטים - מכונות מורכבות. איור: shutterstock

ללא מגע יד אדם – על טכנולוגיה, מכונות ובני אדם

  • 4 תגובות
הפירמידות בגיזה. מתוך ויקיפדיה

אפקט הפירמידות

  • 10 תגובות
פרופ' אלכסנדר בליי. צילום יח"צ

מדען ראשי חדש למשרד המדע – פרופסור אלכסנדר בליי מאוניברסיטת אריאל

  • 2 תגובות
סמליל המשחק MALARIASPOT המאפשר גילוי מוקדם של מלריה במדינות מתפתחות.

Malariaspot מסייעת לאבחן מלריה באמצעות משחק למחשב ולטלפון הנשען על פתרון מחשוב ענן של AWS

  • אין תגובות
מזרח הים התיכון, מערבית לקפריסין ומזרחית לכרתים (האיור המוצלל במפה), משמר שאריות מאוקיאנוס קדום.

קרקעית מזרח הים התיכון משמרת אוקיאנוס קדום

  • תגובה אחת
צימדה - יצורים חיים ימיים הנדבקים לספינות. צילום: יוסי כהן

מניעת ציפוי ביולוגי תת מימי על כלי שייט בהשראת בע"ח ימיים (חלק 1)

  • תגובה אחת
החללית Prospector-1 השוקלת 50 ק"ג בלבד כאשר היא מתודלקת במלואה

משימת הכרייה הבין-פלנטרית המסחרית הראשונה

  • 13 תגובות
יונה. מתוך ויקיפדיה

מעלה לוטוס ועד כנפי היונה – משטחים דוחי מים ולכלוך

  • 2 תגובות
מקטעים מרוצפים מותאמים לגנום האנושי המלא הידוע. חפיפות רבות נוצרות (ויקיפדיה)

גוגל ואוניברסיטת סטנפורד ישתפו פעולה במטרה להאיץ את ניתוח וריצוף הגנום

  • 10 תגובות

פטנט אחד, שלוש תרופות

  • תגובה אחת
טיהור מים. איור: shutterstock

השיטות הנפוצות לטיהור מים

ציור המתאר את הורדוס. מתוך ויקיפדיה

משחקים אולימפיים ויהודים בעידן הקדום

  • 3 תגובות
תיקן. מתוך ויקיפדיה

תיקנים – מכל מלמדי השכלתי (לא לבעלי לב חלש)

  • אין תגובות
כוויה ממים רותחים. מתוך ויקיפדיה

חוקרים מהאוניברסיטאות תל אביב ובהרווארד פיתחו טכנולוגיה חדשה העשויה למנוע הצטלקות מכוויות

  • אין תגובות
התייבשות בתי הגידול הלחים פוגעת באוכלוסיית הצפרדעים והקרפדות. צילום: Mateja Bedenčič, Flickr

מכת צפרדע

  • תגובה אחת
ישראל שרייבר, מנכ"ל אורנים מדיקל

אורנים מדיקל השלימה גיוס של 20 מיליון דולר

  • אין תגובות
LHC - צילום יח"צ: CERN

אכזבה במאיץ בשוויץ: החלקיק שלא היה

  • 260 תגובות
בדים בעלי ציפוי המתקנים את עצמם. משמאל לימין: בד בעל חור במרכזו, בד רטוב וטלאי בטיפת מים, בד לאחר שעבר תיקון עצמי. [באדיבות: Demirel Lab / Penn State]

בדים המתקנים את עצמם ומנטרלים רעלים

  • אין תגובות
פריחה דמוית פרפר, האופיינית לזאבת. מתוך ויקיפדיה

שש מולקולות מחפשות מחלה

  • תגובה אחת
Hongrui Jiang, פרופסור להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון במעבדתו. צילום: Stephanie Precourt

תאים סולאריים זעירים יוכלו להפעיל התקנים אישיים

  • אין תגובות
התאים האנדותליים, אשר מרכיבים את כלי הדם של עובר דג הזברה (באדום). גרעיני התאים מסומנים בצהוב. מאגר תאי הגזע מסומן בחץ

נדידה עם תחושת בטן

  • 2 תגובות
השכלה גבוהה בישראל. איור: shutterstock

פרשנות: הקיצוץ בהשכלה הגבוהה מאיים על עתידה של מדינת ישראל

  • 11 תגובות
מודל תלת-ממדי של משאבת נתרן-אשלגן אשר חסומה על-ידי "דיגוקסין" (בכחול). המשאבה מורכבת מתת-יחידה אלפא (באדום) ותת-יחידה בטא (באפור)

מורידים לחץ

  • תגובה אחת
לייזר פוגע במולקולה. איור: shutterstock

סביבוני-על

  • תגובה אחת
שריפת חטי פילים וקרני קרנפים. צילום: WWF

סחר ניבזי

  • 2 תגובות
סנטיאגו. מטמיעים בנייה ירוקה. צילום: alobos Life, Flickr

איך העולם מתכונן לאסון הבא?

  • 13 תגובות
חיטה. מתוך ויקיפדיה

מחקר חושף פוטנציאל לביות מודרני של צמחי מאכל

  • אין תגובות
התאים העיקריים במוח: בצהוב נוירונים (תאי עצב), בכתום: אסטרוציטים, אפור: אויליגודנדרוצידים, בלבן, מיקרו גליה או תאי המוח. איור: shutterstock

מדעני יבמ מחקים את הפונקציונליות של נוירונים באמצעות מכשיר משנה-פאזה

  • 2 תגובות
ארט דולה, יו"ר קרן היינלין ליד חליפת החלל שהשאיל מאוספו הפרטי למוזיאון מדעטק בחיפה. צילום באדיבותו

ספינת החלל הרשומה כיאכטה (חלק א')

  • אין תגובות
הכבשה דולי. מתוך ויקיפדיה

מחקר: שיבוטים לא מתים צעירים

  • תגובה אחת
הכור הפגוע בצ'רנוביל, זמן קצר לאחר האסון. מתוך ויקיפדיה

אסון צ'רנוביל לא הוא שחיסל את האנרגיה הגרעינית

  • 9 תגובות

וירג'ין גלקטיק קיבלה רשיון מרשות התעופה הפדרלית לנסות את החלליות שלה

  • 5 תגובות
מאזן הפחמן העולמי. איור: shutterstock

בצורת אולימפית

  • 2 תגובות
הבזקי אור קצרצרים שפתחו עולם חדש. זווייל (שני מימין) עם תלמידיו | צילום: המכון הטכנולוגי של קליפורניה

הלך לעולמו אחמד זווייל, החוקר המצרי ששינה את פני המחקר של תהליכים מהירים בכימיה

  • 2 תגובות
הדמייה של ג'ונו בקרבת צדק. ניתן לראות בברור את הלוחות הסולאריים העצומים של הגשושית. איור: נאס"א

כיצד מצליחה החללית ג'ונו לקלוט אנרגיה סולארית ממרחק של כ-600 מיליוני ק"מ מהשמש

  • 10 תגובות
אילנית החלב. באדיבות גיל וויזן

חומר הגנה דביק של אילנית החלב

  • אין תגובות
השכבה הכחולה-אפורה (משמאל) מעניקה לחיטה עמידות לפתוגנים. כאשר השתיקו המדענים את הגנים האחראיים לייצור שכבה זו, גדלה החיטה בצבע ירוק מבריק (מימין)

המדען בשדה החיטה

  • 2 תגובות
אטום הליום. מתוך ויקיפדיה

גילוי של שדה גז הליום עצום בטנזניה

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש