משימת הכרייה הבין-פלנטרית המסחרית הראשונה

חברת החלל הפרטית 'Deep Space Industries' (DSI) הכריזה על התוכנית שלה להטיס לראשונה אי-פעם בתולדות האנושות חללית שמשימתה תהייה כרייה בין-כוכבית מסחרית 

החללית Prospector-1 השוקלת 50 ק"ג בלבד כאשר היא מתודלקת במלואה
החללית Prospector-1 השוקלת 50 ק"ג בלבד כאשר היא מתודלקת במלואה

[תרגום מאת ד"ר נחמני משה]

חברת החלל הפרטית 'Deep Space Industries' (DSI) הכריזה על התוכנית שלה להטיס לראשונה אי-פעם בתולדות האנושות חללית שמשימתה תהייה כרייה בין-כוכבית מסחרית.

החללית, ששמה Prospector-1, תטוס ותפגוש במסלולה אסטרואיד הנמצא בסמוך לכדור הארץ, ותחקור את העצם על מנת לקבוע את ערכו המסחרי כמקור למשאבי חלל. משימה זו מהווה צעד חשוב קדימה בתוכניתה של החברה לנצל ולספק משאבים בין-כוכביים על מנת לתמוך בכלכלת החלל ההולכת וצומחת. "החברה 'Deep Space Industries' פעלה בשקדנות על מנת להגיע לנקודה הזו, וכעת אנו מסוגלים לומר בביטחון כי יש בידנו את הטכנולוגיה המתאימה, הצוות המתאים, ואת התוכנית הראויה לשם ביצוע משימה היסטורית זו," אמר ריק טומלינסון, יושב הראש והמייסד של החברה.

"על בסיס משימת החלל שלנו Prospector-X, החללית Prospector-1 תהיה השלב הבא ביעד שלנו המבקש לנצל את המשאבים האצורים בתוך אסטרואידים." לאחרונה, החברה והשותפה שלו, ממשלת לוקסמבורג, הכריזו על תוכניות לבנייה ולהטסה של Prospector-X, משימת ניסוי למסלול לווייני נמוך שתבחן את טכנולוגיות המפתח הנדרשות לחלליות חקר לא יקרות. המשימה עצמה מתוכננת להתחיל בשנת 2017. בשלב הבא, עוד לפני תום העשור הנוכחי,Prospector-1  תטוס מעבר למסלול כדור הארץ ותחל את משימת הכרייה הראשונה בחלל.

"אנו מפתחים את החללית Prospector-1 גם במסגרת השאיפות שלנו בתחום כריית אסטרואידים, אך גם בשביל לתרום לשוק המסחרי חללית מחקר זולה במיוחד ועדיין בעלת ביצועים גבוהים. הפלטפורמה הגמישה והאיתנה בבסיס העיצוב של החללית תהפוך אותה לכלי הזול והנפוץ ביותר בתחום חקר החלל". החללית עצמה שוקלת 50 ק"ג בלבד (כאשר היא מתודלקת במלואה) ומהווה איזון מושלם בין המחיר לביצועים. בנוסף למטען ולמערכות הבקרה שהינם עמידים בפני קרינה, כל החלליות של החברה מנצלות את מערכת הנעת המים מכוכבי שביט (Comet water propulsion) הפולטת אדים של מים מחוממים-ביתר לשם יצירת דחף. המים יהיו תוצר הכרייה הראשון באסטרואיד, כך שהיכולת להשתמש בהם כחומר הנעה תספק לחלליות העתיד של החברה את האפשרות לתדלק את עצמן בעודן בחלל.

 

"במהלך העשור הבא, אנו נתחיל לנצל את משאבי החלל מתוך האסטרואידים," אמר מנכ"ל החברה. "אנו משנים את צורת הפעילות העסקית בחלל, ממצב שבו הלקוחות שלנו נושאים את כל צורכיהם בתוך החללית למצב חדש בו האספקה הנדרשת ממתינה להם במקום אליו הם מגיעים". אסטרואיד המטרה ייקבע מתוך קבוצה של מועמדים שייבחרו על ידי צוות מומחי האסטרואידים בעלי השמות העולמיים הפועלים בשיתוף עם החברה הפרטית. ברגע שהחללית מגיעה לאסטרואיד המטרה שלה, היא תתחיל למפות את פני השטח שלו תוך נטילת תמונות חזותיות ותמונות בתחום התת-אדום, בנוסף למיפוי תכולת המים הכוללת שבתוך האסטרואיד עד לעומק של מטר אחד. כאשר שלב זה יסתיים, החללית תשתמש באותם מים שנכרו מהאסטרואיד בניסיון לנחות על גבי האסטרואיד ולמדוד את מאפייניו הגיאו-פיזיים והגיאו-טכניים. "היכולת לאתר, להגיע ולנתח מקורות עשירים במשאבים במרחבי החלל היא יכולת קריטית לתוכניות שלנו," מסביר המנכ"ל. "המשמעות היא לא רק להביט במטרה, אלא גם ליצור עמה מגע".

במקביל למשימות פרטיות הנמצאות כבר בפיתוח, כדוגמת צברים של לוויינים זעירים הנבנים על ידי החברה עבור מיזם HawkEye 360, משימות ה- Prospectorידגימו את הגישה הפשוטה, הזולה וגבוהת הביצועים שלה לחקר החלל. הפלטפורמה של חללית ה- Prospectorזמינה כעת הן למדינות והן לחברות פרטיות המעוניינות בפיתוחן של משימות חקר חלל מתקדמות וזולות. "Prospector-1   אינה רק המשימה הבין-כוכבית המסחרית הראשונה, אלא שהיא גם אבן דרך חשובה במסע שלנו להרחבת גבולות החלל," אומר המנכ"ל.

הידיעה על המיזם

 

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

13 תגובות

  1. וואלה, אני רואה שפיספסתי את החלק הזה בכתבה:

    ״בנוסף למטען ולמערכות הבקרה שהינם עמידים בפני קרינה, כל החלליות של החברה מנצלות את מערכת הנעת המים מכוכבי שביט (Comet water propulsion) הפולטת אדים של מים מחוממים-ביתר לשם יצירת דחף״

    פעם ראשונה שאני שומע על הרעיון הזה, נבדוק ביוטיוב לראות הדמייה של זה.

  2. א׳,

    אתה אומר שהם מציעים מנוע מסוג חדש לחלליות שיפלוט קיטור של מים רותחים על מנת לדחוף את החללית קדימה? מעולם לא שמעתי על דבר כזה, חשבתי שהכוונה היא להפריד את המימן ממולקולות המים ולהשתמש במימן שיווצר בתור דלק רקטי.

  3. יריב
    זה לא אפשרי מה שאמרת, להפריד מים ולחבר מחדש ולהשיג יותר אנרגיה.
    או שזה היה בציניות ולא הבנתי.
    בחלל חסר לא רק אנרגיה. דווקא אנרגיה אפשר להשיג מלוחות סולארים. הבעיה היא שכמה אנרגיה חשמלית שיהיה לך לא תוכל ליצר מזה תנועה לחללית אם לא יהיה לך מה "לדחוף". לפי חוק שימור התנע אתה
    יש כמה פתרונות לבעיה הזאת כמו אפקט הקלע, שימוש במפרשים סולרים, קרן לייזר מכדור הארץ וכו..
    פה מציעים לאסוף מים במהלך המסע מהאסטרואידים ולהשתמש בהם ליצירת דחף ולא למקור אנרגיה. כמובן שיהיה גם צורך במקור אנרגיה לחימום המים, זה יכול להיות אנרגיה סולרית או כור גרעיני קטן או משהו אחר כיד הדמיון

  4. מישהו יכול להסביר לי את הקטע של הפיכת מים לדלק? לא ידעתי שכבר יש ברשותנו טכנולוגיה שמאפשרת להפריד מימן ממולקולות המים בתהליך שצורך פחות אנרגיה מזו שתתקבל מהדלק שיווצר.

    ואם כבר קיימת טכנולוגיה כזו האם זה אומר שנראה בקרוב מכוניות, מטוסים וספינות המתודלקים במים במקום בדלק? תם עידן הנפט ?

    זו שאלה דיי צינית בעיקרון אבל אשמח להסבר.

  5. א,
    כן, יש הרבה מידע שחסר כאן בכתבה לגבי השלבים הבאים. לאחר שקראתי גם את המקור באנגלית, הגעתי למסקנה שיש שני אפשרויות: אחת שהם מדברים רק על השלב הראשון בכרייה, שהוא בעצם מציאת המשאבים לכרייה ומיפויים, ואין להם בעצם שום חידוש טכנולוגי לגבי הוצאת המשאב והשינוע שלו לכל יעד שהוא. האפשרות השניה היא שיש להם תוכניות לגבי השלבים הבאים אבל מסיבות אלו או אחרות הם לא מפרסמים אותן כרגע.
    המשאב היחיד שמוזכר כאן הוא מים מהאסטרואידים, שישמש גם כדלק למערכת ההנעה. מכיוון שהמשימה של הלויין הוא לבדוק ולמפות את המשאבים באסטרואידים, אתה יכול להבין שעדיין לא ידוע אלו משאבים יש בכל אסטרואיד ואם הם ראויים לכרייה.
    בקיצור מבין השורות הטכנולוגיה עדיין לא בשלה, וכנראה הם מחפשים מימון להמשיך את הפיתוח.
    הנקודות שכן חשובות כאן הן:
    1.הם הצליחו לייצר לויין שיהיה מסוגל להגיע לאסטרואידים בעלות מופחתת מהעלות הסטנדרטית.
    2. הלויין יכול להשתמש במים להנעה, שזה משאב שנימצא על האסטרואידים.
    3. הלויין יכול לבצע את השלב הראשון של הכרייה, שהוא מציאת ומיפוי המשאבים באסטרואידים.

  6. עדי אני רואה שהקדמת אותי, גם לי חסרים בידיעה פרטים בסיסיים כמו איך הכרייה אמורה להתבצע? איזו כמות של מחצבים (כלומר כמה קילוגרמים) החללית אמורה להחזיר איתה לכדור הארץ? ואיך בדיוק זה אמור להתבצע הלכה למעשה? יותר מדי פרטים על מה שמסביב ושום מידע לגבי התכלס.

  7. שוב פעם תוכנית הזויה…
    זה מאד נחמד שתוך עשור הם יגיעו לאסטרואיד ויכרו בו מחצבים ויחזירו אותם לכדור הארץ. ורק שאלה קטנה אחת אני שואל, איך הם יעשו את זה ? לפתח כלי (רקטה) שתוציא עצמים מחוץ לכדור הארץ זו משימה יקרה מאד,
    בינתיים רק חברה פרטית אחת הצליחה לעשות את זאת ( SPACE-X ) עם גיבוי כספי כבד של חברה אחות עשירה ( PAY-PAL ) לכרות מחצבים ולהביאם ארצה וגם לצאת מכח המשיכה של כדור הארץ למרחב של מערכת השמש וגם רקטה שתוכל להחזיר את הסחורה לכדור הארץ מבלי להשרף .פרושו כלי שיגור גדול הרבה יותר. ואת זה אפילו לSPACE-X אין…ולכן שוב אני שואל איך בדיוק יעשו את זה?
    וזה מזכיר לי אנקדוטה ישנה על אותו אחד שבא לדירקטוריון של תעשיה אוירית ואמר שיש לו תכנית למטוס שיטוס ב5 מאך , למרחק של 10000 ק"מ ששישא פצצות במשקל 20 טון ושיצרך מעט מאד דלק. הסתקרנו אנשי הדירקטויריון ואמרו לו : תראה לנו את התכניות של המטוס הזה? אמר להם האיש " זה הרעיון שלי , בשביל תוכניות למטוס, יש לכם מהנדסים, שהם יתכננו את המטוס הזה…."

  8. הכותרת דיברה על "כרייה"
    כלומר המטרה היא לבצע כרייה. גם עם לא בשלב ראשון. ואני שואל איזה חומרים?
    או שאתה מתכוון שכל הכרייה היא לשימוש בזמן המסע.
    בכל מקרה גם אתה כותב "למרות שאלו יהיו בעלי ערך רב במיוחד" על איזה חומרים אתה מדבר? יש בכלל חומר כזה שהוא כל כך יקר ושימושי שיכול להיות שווה להביא אותו מהחלל? אני חושב שפעם שמעתי על הליום 3 או משהו כזה אבל ממש לא הבנתי מה זה או מה עשים עם זה.
    אם מישהו יודע לענות על אחת השאלות אני אשמח

  9. א,
    לא הבנת את הרעיון. המטרה של המיזם אינו למצוא חומרים אקזוטיים בחלל (למרות שאלו יהיו בעלי ערך רב במיוחד), אלא להוזיל את המחיר של המסע והמחקר בחלל. כל ק"ג נוסף במטען של טיל לחלל עולה המון כסף, ותופס מקום מצומצם שיכול לשמש למטרות אחרות. תלוי במסלול ובצורת השיגור, אבל 1 ק"ג יכול לעלות בין 4,500 ל-11,000 USD.
    בנוסף, חושבים על העתיד, כאשר ואם יהיו מושבות בקרבת כדוה"א, הן לא יצטרכו להסתמך על אספקה מכדוה"א ככל שזה נוגע לחומרים מסויימים שניתן לכרות אותם מהאסטרואידים.
    השאלה שצריך להעלות היא, ברגע שהם מיפו את כל האסטרואידים והפוטנציאל שלהם, איך בדיוק כורים את החומר מהאסטרואיד, ואיך מעבדים אותו לצרכים השונים בחלל?

  10. כל הכתבה חיכיתי לקרוא מה הם רוצים בכלל לקחת מהאסטרואיד המסכן שאין בכדור הארץ. חוץ ממים שדווקא יש מספיק פה.
    אין מילה על איזה חומרים רוצים להביא משם ולמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן