2016

כסא גלגלים ממונע

חידושים בעולם כסאות הגלגלים

  • אין תגובות
מערכת על שבב לאבחון מיידי של מחלות. צילום: יח"צ - יבמ

טכנולוגיית מעבדה-על-שבב תעזור לרופאים לאבחן סרטן ומחלות שונות ברמת הננו

  • 4 תגובות
צדק כפי שצולם בשנת 2014 ע"י טלסקופ החלל האבל. רואים כי הכתם האדום הצטמק בהרבה בתהליך שנמשך כשלושים שנה. צילום: NASA/ESA

האם הכתם הגדול של צדק גורם להתחממות האטמוספרה העליונה שלו?

  • תגובה אחת
חברי המשלחת הישראלית בטיביליסי – (מימין לשמאל) ד"ר איריס ברזילי, רון סולן, גיא הרדוף, רינה סבוסטיאנוב, אופיר שמול ופרופ' זאב גרוס

המשלחת הישראלית חזרה מאולימפיאדת הכימיה עם שתי מדליות

  • אין תגובות
מכתשי פגיעה על פני השטח של נוגה. תמונה בצבעים מלאכותיים המבוססת על נתוני מכ"ם. מתוך ויקיפדיה

הגיע הזמן לטוס לנוגה

  • 4 תגובות
פיגומים אלקטרוניים ננומטריים שבתוכם ניתן לשלב תאים לבביים לשם יצירה של טלאי לבבי ביוני. בתמונה מוצגים הפיגום הננו-אלקטרוני (בזהב) יחד עם התקני תיעוד (בסגול) והמרצה (בירוק) ורקמת הלב (באדום) [באדיבות Lieber Group/Harvard University]

פיתוח של טלאי ביוני ללב

  • אין תגובות
פאנל אסון הקולומביה באוניברסיטת החלל הבינלאומית בטכניון, 31/7/16. צילום: אבי בליזובסקי

"אפילו אם הסיכוי היה נמוך היה צריך לנסות להציל את חברי צוות הקולומביה"

  • 9 תגובות
מבנה בצורת איקס עשוי כוכבים במרכז שביל החלב. צילום, טלסקופ החלל WISE, אוניברסיטת טורונטו

טלסקופ ווייז (WISE) גילה בליטת כוכבים בצורת X במרכז שביל החלב

  • 3 תגובות
התקן של חברת Vensica. צילום יחצ

חברת Vensica Medical השלימה סבב גיוס בהיקף של חצי מיליון דולר

  • אין תגובות
באז אולדרין מרצה במסגרת אוניברסיטת החלל הבינלאומית בטכניון, יולי 2016. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

באז אולדרין, האסטרונאוט השני שנחת על הירח ונגיד אוניברסיטת החלל מציג: מסלול מחזורי למאדים

  • אין תגובות
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס בטקס חילופי השרים, 3/9/15. צילום: קובי גדעון, לע"מ.

שיתוף פעולה מחקרי חדש בין משרד המדע ומחוז קוויבק בנושא דימות ביו-רפואי

  • אין תגובות
דגם הנחתת פילאה על במת אולם האירועים במרכז הבקרה של סוכנות החלל האירופית בדארמשטאט, גרמניה, 12 בנובמבר 2014. צילום: אבי בליזובסקי

פרידה מנחתת השביט

  • אין תגובות
מדידת מדידת סוכר לתינוק חולה סכרת מסוג 1. צילום: shutterstockסוכר לתינוק חולה סכרת מסוג 1. צילום: 150699080

דרימד דיאביטיס גייסה 3.3 מיליון דולר להמשך פיתוח פלטפורמה חדשה לניהול מחלת הסוכרת

  • אין תגובות
חידות מדעיות של מכון דוידסון לחינוך מדעי על אריזון קרטוני החלב של תנובה. צילום יחצ

מדע על החלב

  • 8 תגובות
רובוט המבצע תנועה גלית שפותח באוניברסיטת בן גוריון. צילום מסך

הרובוט הראשון בעולם המייצר תנועה גלית טהורה על ידי שימוש במנוע אחד בלבד

  • 3 תגובות
הדמיה של הבית הצף. כולל אזור לגידול מזון. תצלום: jet capsule

בית עם נוף לדג

  • 3 תגובות
היתוש נושא נגיף הזיקה. צילום מתוך ויקיפדיה

יבמ תורמת עוצמת מיחשוב למאבק בנגיף הזיקה

  • אין תגובות
. הכבשן הנדיר ששימש לשריפת קנקנים במפעל העתיק. צילום: רועי לירן, רשות העתיקות

מפעל מרשים לייצור קנקנים, בן 1600 שנה, נחשף בגליל המערבי

  • תגובה אחת
URSs, כאמור, מעכבים תרגום חלבונים ועלולים להיות קטלניים לתא ולאורגניזם כולו. חלקו הימני של התרשים מציג את "מנגנון הנזק" שלהם, וחלקו השמאלי של התרשים מציג תהליך נורמלי ותקין בהעדרם של URSs.למעלה: המידע הגנטי, המקודד את רצף חומצות האמינו, מגיע לריבוזום בעזרת מולקולה הקרויה mRNA. חומצות אמינו (עיגולים צבעוניים) מצטרפות לכדי רצף והחלבון החדש נדחף החוצה מתעלת היציאה של הריבוזום. בצד שמאל נראה רצף רגיל היוצר חלבונים נורמליים ואילו בצד ימין מכילה שורת חומצות האמינו את ה-URS החזק CMYW (בחיידקי E. coli), הבולם את החלבון בדרכו החוצה וכך מונע תרגום של חלבונים נוספים. באמצע: בצד שמאל מתארגנים החלבונים בצברים נורמליים, ואילו בצד ימין – בהשפעת ה-URS - מתורגמים פחות חלבונים תקינים ונוצרים חלבונים פגומים שלא תורגמו עד הסוף. למטה: תאים של החיידק E. coli גדלים על צלחות בנוכחותו (+) או בהעדרו (-) של IPTG - חומר הגורם לתרגום חלבונים. משמאל, כלומר בצד התקין שבו החלבון המתורגם (+) אינו מכיל URS, מספר מושבות החיידקים זהה למספר מושבות החיידקים שגדלו ללא פקודת תרגום (-). מימין, בצד המשובש שבו החלבון המתורגם מכיל URS (+), מספר המושבות קטן בהרבה ממספר המושבות שגדלו ללא פקודת התרגום (-).

אבולוציה מולקולרית מעלימה רצפים קטלניים

  • אין תגובות
מטא חומר שפותח בידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהולנד. צילום מסך מתוך הסרטון של החוקרים

מטא חומר שניתן יהיה לייצר אותו מתאים לכל תבנית

  • אין תגובות
חלבון ה-A-S-בטה (ירוק) אשר מבוטא על פני השטח של המיטוכונדריות, האברונים האחראים על הפקת האנרגיה בתא, מאפשר את ההפרדה בין תאי הזרע בזבוב התסיסה הבוגר. גרעיני התאים מסומנים בכחול

הרס בונה חיים

  • 2 תגובות
ננו רובוטים מטפלים בתא סרטני. איור: shutterstock

ננו-מכונות לאבחון מחלות

  • אין תגובות
המטען החשמלי של הסופה יכול לגרום לכאבי ראש ולשיבושים בתקשורת. צילום: Kevin, Flcikr

ישראל מתחשמלת

  • תגובה אחת
תמונה של הפסל יחד עם החופרים שמצאו אותו (כתובית: המתנדבים בחפירה שמצאו את הפסל המצרי, מימין - אלנה סוואט מדרום אפריקה, בריאן קובאץ’ מארצות הברית ו-ואלנטין סמה-רוחו מספרד. שלושת החופרים הם מתנדבים חוזרים, כלומר שזוהי לא השנה הראשונה שלהם בחצור). צילום: שלומית בכר

חלקי פסל של פקיד מצרי התגלה בתל חצור

  • 4 תגובות
חקלאים מצרים קדמונים. מתוך ציור שהתגלה בארון קבורה בעיר תבאי שהיתה בתקופה מסויימת בירת מצרים.

דנ"א קדום מלמד על ההיסטוריה הגנטית המורכבת של החקלאים הקדומים בעולם

  • 4 תגובות
עיבוד CAD של רובוט המרכיב מודול סבך בחלל. מודולים מקופלים נוספים מאוחסנים ביחידת המטען הנראית עוגנת לצד הגוף המרכזי.

רובוט ירכיב טלסקופ חלל מודולרי במסלול

  • 3 תגובות
טביעת האצבע של חוש הריח של האדם באמצע דומה מאוד לטביעת האצבע של אותו אדם לאחר 30 יום (מימין), אך שונה מאוד מטביעת האצבע של אדם אחר (משמאל). המחשה: מכון ויצמן

בין טוב לרע

  • תגובה אחת
רכב ירח רובוטי מחפש קרח במכתש. איור: נאס"א

טאיוואן תפתח רכב שטח ירחי במשותף עם נאס"א

  • תגובה אחת
תמונה של האלמוג פוסיליפורה. הצבע האדום מגיע מהאצות השיתופיות שחיות עם האלמוג. צילום: Scripps Institution of Oceanography

אוקיינוס מתחת למיקרוסקופ

  • אין תגובות
הנשיא ריצ'ארד ניקסון מבקר את האסטרונאוטים של אפולו 11 לאחר שובם מן הירח, בעת ששהו בבידוד בספינת חיל הים הורנט. צילום ממשלתי

"הנשיא או הנשיאה הבאה של ארה"ב יצטרכו לקבל החלטה גורלית באשר לתוכנית החלל"

  • 8 תגובות

הפרד או משול

  • אין תגובות
תא שומן. איור:shutterstock

הסביבה הטבעית

  • תגובה אחת
רכב המאדים שישוגר בשנת 2020. איור: נאס"א

נאס"א חשפה רכב חלל שיחפש חיים במאדים

  • 169 תגובות
סמליל הלוויין דוכיפת-1

בלעדי: פרויקט "ישראל 70" – שיגור להק בן 70 לוויינים לחלל לציון שנת העצמאות ה-70 למדינת ישראל.

  • 4 תגובות
הרצאתו של פרופ' ריצ'ארד פיינמן, "יש הרבה מקום שם למטה", מקודדת על "כונן קשיח" ננומטרי. צילום: אוניברסיטת דלפט

הכונן הקשיח הקטן ביותר בעולם

  • 4 תגובות
לישון. המחשה: shutterstock

לישון על זה!

  • אין תגובות
בריחת מוחות. איור: shutterstock

הלמ"ס: בריחת המוחות נמשכת בהתמדה

  • 7 תגובות
באז אלדרין על רקע כלי הנחיתה הירחי - אפולו 11, יולי 1969

47 שנה לנחיתה על הירח: הטכנולוגיות שהיו שם ותרמו לעידן הטכנולוגיה של היום

  • תגובה אחת
מיחשוב DNA. איור: shutterstock

מחשבים אורגניים קרובים מתמיד

  • אין תגובות
עכבר מעבדה. צילום: shutterstock

מנגנון השולט בהתמודדות של עכברים עם אתגרים חברתיים

  • אין תגובות
מימין לשמאל: פרופ' ציון פחימה, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה מיכל דוד, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן פרופ' אברהם קורול, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה פרופ' אהוד ויס, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן ד"ר שריאל הובנר, מיג"ל, המכללה האקדמית תל-חי ד"ר אורי דוידוביץ, המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית. צילום: יוני רייף, דוברות אוניברסיטת בר-אילן

ביות השעורה החל בישראל באיזור הגליל

  • תגובה אחת
נבחרת ישראל לאולימפיאדת המתמטיקה לנוער 2016. צילום: דוברות משרד החינוך

הישג כפול לישראל בשתי אולימפיאדות מדעיות: 6 מדליות במתמטיקה, 5 בפיזיקה

  • 4 תגובות
המוח האנושי כשבב. איור: shutterstock

האם נוכל להעלות מוח למחשב – והאם אנו צריכים אפילו לנסות?

  • 55 תגובות
ננו-מבנה מכסף בצורת "עניבת פרפר", עם נקודה קוונטית לכודה במרכזו (חץ אדום). צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים

ננו עניבות פרפר

  • אין תגובות
משמאל למעלה: המודים העצמיים של טיפה כפי שחושבו אנליטית. מימין למעלה: טיפת המים שנבדקה. למטה: איור אמנותי להמחשה. איור: הטכניון

איזה קול יש לטיפת מים?

  • אין תגובות
המגוון הביולוגי בסדרת בולים שהנפיקה מקסיקו

הירידה ברמת המגוון הביולוגי מתחת לרמה הבטוחה – פגיעה במערכות אקולוגיות ובאדם

  • 2 תגובות
שפופרות מכפילות אור, PMT, בניסוי XENON1T יתעדו כל הבזק אור שייווצר כשחלקיק חומר אפל יפגע באטום קסנון. מתוך אתר המאיץ.

קריאה אחרונה לחומר האפל

  • 22 תגובות
השמנת יתר. צילום: shutterstock

התאווה למתוק

  • תגובה אחת
מימין לשמאל: אלגירדאס בוטקוויץ - ראש ממשלת ליטא, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים - פרופסור נילי כהן, השגריר אמיר מימון ופרופ' וולדמאראס רזומאס - נשיא האקדמיה הליטאית למדעים. צילום יחצ

הסכם שיתוף פעולה מדעי נחתם בין האקדמיות למדעים של ישראל וליטא

  • תגובה אחת
התמונה הראשונה ששידרה החללית ג'ונו ממערכת צדק, צילום: נאס"א

התמונה הראשונה של ג'ונו ממערכת צדק

  • 3 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש