סיקור מקיף

באז אולדרין, האסטרונאוט השני שנחת על הירח ונגיד אוניברסיטת החלל מציג: מסלול מחזורי למאדים

במסיבת עיתונאים לקראת הרצאתו בטכניון השבוע אמר אולדרין: "לא הייתי במקום שבו אני נמצא היום בלי ההשכלה שהצלחתי לסחוט ממערכת החינוך." "האנושות אינה צריכה לבקר במאדים ולא לכבוש אותו אלא להקים עליו התיישבות של קבע"

באז אולדרין מרצה במסגרת אוניברסיטת החלל הבינלאומית בטכניון, יולי 2016. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון
באז אולדרין מרצה במסגרת אוניברסיטת החלל הבינלאומית בטכניון, יולי 2016. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

באז אולדרין אימץ זה מכבר את דבריו של ארנולד שוורצנייגר מהסרט "זיכרון גורלי" – "תזיזו את הישבן שלכם וטוסו למאדים" (באנגלית ASS ו-MARS מתחרזים). אבל הוא לא רק מדבר, מסתבר שהוא עושה. לפני כשנה הוא הקים במכון הטכנולוגי של פלורידה את מכון באז אולדרין לחלל, שבמסגרתו הוא עומד בראש צוות המפתח שיטה מעשית לטיסה למאדים שתאפשר הטסה הלוך וחזור על בסיס קבוע של אסטרונאוטים למאדים, כל אימת שכוכבי הלכת מתקרבים זה אל זה, פעם ב-26 חודשים.

אולדרין מכנה את התוכנית "מסלול מחזורי למאדים". והיא כוללת תחנת דלק באחת מנקודות לגראנז' נקודות המפגש בין כוחות הכבידה של הירח. כיום הוא משמש נגיד אוניברסיטת החלל, הנגיד השלישי בסך הכל מאז הקמת האוניברסיטה בסמסטר קיץ שהתקיים ב-1998 ב-MIT.
"לא הייתי במקום שבו אני נמצא היום בלי ההשכלה שהצלחתי לסחוט ממערכת החינוך." אמר אולדרין במסיבת עיתונאים שקדמה להרצאה לזכרו של ג'רלד סופן, שהתקיימה במסגרת אוניברסיטת החלל הבינלאומית, הנודד כל שנה בין אוניברסיטאות טכנולוגיות ברחבי העולם והקיץ הזה מתקיים בטכניון.
שתי האחיות הבוגרות שלי למדו רק עד כיתה ט'. אני נהייתי חכם לפתע וויתרתי על מלגה ל-MIT בגלל שרציתי לשרת בצבא כטייס קרב– המליצו לי להתגייס לצי, אבל החלטתי שלא כדאי לי לנחות על נושאות מטוסים בלב ים. העדפתי את הצבא וכאשר סיימתי את השנה השלישית בווסט פוינט היינו צריכים לעבור לבסיס חיל האוויר בפיליפינים כדי לשלוט משם על יפן, אבל אז פרצה מלחמת קוריאה ושינתה את הקריירה שלי.
מאוחר יותר שרתתי בבסיס צבאי בגרמניה ואז הכרתי את אד ווייט, אחד האסטרונאוטים הראשונים שנספה בשריפה של החללית אפולו 1. הוא היה טייס ניסוי ואז הודיעו שנאס"א מחפשת אסטרונאוטים אחרי מבצע ג'מיני. שנינו ניגשנו. הוא התקבל ואני לא. נאלצתי לחכות שנה נוספת כדי להתקבל.
אגב בסופו של דבר השלים אולדרין תואר דוקטורט ב-MIT, כשהנושא של עבודתו היה תכנון מפגש של חלליות בחלל, בהתבסס על תנועות הגעה ליעד שאותו יש להפגיז, הדורש לעיתים הגעה מזוויות של 270 מעלות. כך למדנו על תנועה יחסית, למשל אם היינו מפספסים את הירח היינו חוזרים למסלול סביב כדור הארץ ושוב יוצאים לקראת הירח אבל הירח לא יהיה שם.

המשימה מאדים

ד"ר אולדרין לא נח מעולם על זרי הדפנה, ובשלושת העשורים האחרונים הוא משקיע את רוב זמנו במשימה הבאה: איוש מאדים. "אני לא מדבר על ביקור, לא על כיבוש ואפילו לא על נוכחות מתחלפת של אנשים במאדים, אלא על התיישבות קבועה. התוכנית שלי מציגה נתיב מוגדר אל משכנה הבא של האנושות."
למטרה זו הוא הקים בפלורידה את מכון החלל ע"ש באז אולדרין, הפועל לקידום ההתיישבות על מאדים, כששנת היעד לתחילת ההתיישבות היא 2040. "מאדים הוא האי הממתין לנו בחשכת החלל, אז תזיזו את התחת לשם (Get your Ass to Mars). כי שם, כפי שאמר הנשיא קנדי על משימת הנחיתה על הירח, מחכה לנו חבירה עם הגורל."

אחד המרכיבים של "המסלול המחזורי למאדים" הוא הקמת תחנת דלק באחת מנקודות לגרנז', הנקודות שבהן מתאזנים כוחות הכבידה של כדור הארץ והירח. המקור לדלק הוא מרבצי הקרח במכתשים מוצלי עד באיזור הקוטב הדרומי של הירח, ואולם אין טעם רב בנחיתה על הירח בדרך למאדים משום שגם היא דורשת דלק רב. הרעיון הוא לכרות את הקרח בדרך לא מאויישת, ולשגר אותם לנקודה במסלול, שם יתבצע תהליך של הפרדת המים למימן וחמצן, מרכיבי הדלק שיביא חלליות מאויישות לפובוס ולאחר מכן למאדים.
"אפילו במסלול סביב המאדים יש יתרון, כי אם שולטים מקרוב ברכב שטח, את כל המרחק שספיריט גמאה בחמש שנים ואופורטיוניטי ב-11 שנים, אפשר לעשות בשבוע אחד, בלי עיכוב בשידורי הרדיו.
בתשובה לשאלת אתר הידען אמר אולדרין כי הוא מצר על ההחלטה לבטל את התוכנית של נאס"א לנחיתה המאויישת על אסטרואיד ב-2025, ולהחליפה בתוכנית רובוטית שתביא סלע חללי למסלול כדור הארץ שרק בו יפגשו אותו האסטרונאוטים.
בהרצאה עצמה אמר אולדרין: "אין לי ספק שאני בר מזל. אמא שלי נולדה בתקופה שבה ביצעו האחים רייט את הטיסות הראשונות בהיסטוריה, ואבא שלי היה מחלוצי עולם התעופה. אני סתם הטסתי מטוסי סילון במלחמת קוריאה ועשיתי הליכות חלל, ובכל זאת – זכיתי ללכת על הירח."

אולדרין, שנולד בינואר 1930 בניו ג'רזי כאדווין יוג'ין אולדרין ג'וניור, נודע בעיקר בהיותו אחד משני האסטרונאוטים הראשונים שדרכו על הירח. לדור הצעיר הוא מוכר גם הודות לבאז שנות אור – גיבור הסרט "צעצוע של סיפור" – שקיבל את שמו מאולדרין.

הנחיתה הראשונה על הירח, בכיכובם של ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין, התרחשה החודש לפני 47 שנים – ב-20 ביולי 1969. ארמסטרונג ירד מהנחתת אל הירח ואחריו אולדרין, שתיאר את המראה כ"שממה מרהיבה" – כפי שנקרא לימים ספרו האוטוביוגרפי. הם הציבו על קרקע הירח את דגל ארה"ב ולוחית זיכרון, ביצעו כמה משימות מדעיות שנקבעו מראש ודיברו עם נשיא ארה"ב דאז, ריצ'רד ניקסון. לאחר מכן עלו על הנחתת וחזרו ל"קולומביה" – תא הפיקוד – שם חיכה להם מייקל קולינס, עמיתם למשימה, שהקיף כל אותה העת את הירח במסלול.

ד"ר אולדרין, בוגר האקדמיה הצבאית ווסט פוינט וטייס קרב בעברו, קיבל את תואר הדוקטור שלו מ-MIT. תזת הדוקטורט שלו עסקה בחבירה מאוישת (manned rendezvous) בחלל. שיטות החבירה שפיתח בתזה שלו ולאחר מכן נמצאות בשימוש גם היום והן שהעניקו לו את הכינוי Dr. Rendezvous. בשנת 1963 הוא התקבל כאסטרונאוט לשורות נאס"א ונודע בעיקר בשבירת שיא בהליכת חלל במסגרת משימת ג'מיני 12 (1966) ובנחיתה על הירח במסגרת משימת אפולו 11 (1969).
אפולו 11 היתה שיאה של תכנית אפולו, עליה הכריז נשיא ארה"ב ג'ון קנדי (JFK) בנאומו המפורסם שבו קבע את המטרה: הנחתת אדם על הירח עוד לפני סוף העשור. קנדי, שנרצח ב-1963, לא זכה לחזות בהתגשמות חלומו.
המשימה הראשית של צוות אפולו היתה נחיתה מאוישת על הירח, ויותר מחצי מיליארד צופים עקבו בטלוויזיה אחר האסטרונאוט ניל ארמסטרונג שירד מסולם הנחתת ואמר: "זהו צעד קטן לאדם, וצעד גדול לאנושות." באז אולדרין ירד כעשרים דקות לאחר מכן ויחד ביצעו השניים את המשימות שנקבעו מראש, ובהן הליכה על הירח, איסוף דגימות קרקע, התקנת מצלמת טלוויזיה שתשדר תמונות מהירח לכדור הארץ והצבת לוח שעליו נכתב מסר של שלום לכל יצור חי שימצא אותו. כעבור ארבעה ימים, ב-24 ביולי 1969, נחתה אפולו 11 באוקיינוס השקט.
"קיבלנו הזדמנות לנחות על הירח, וההזדמנות הפכה לציון דרך, לארוע ששינה את תולדות האנושות," אמר ד"ר אולדרין בהרצאתו בטכניון. "האנושות הצליחה להציב רגל במקום חדש ואחֵר לגמרי. 400 אלף איש היו מעורבים בהצלחתה של המשימה הזאת וחצי מיליארד צפו בנו באותה התרחשות היסטורית. כשחזרנו משם התקבלנו כגיבורים, אבל העולם הריע לא לנו אלא למה שייצגנו: כיבוש הבלתי אפשרי."

 

עוד בנושא באתר הידען

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן