מפעל מרשים לייצור קנקנים, בן 1600 שנה, נחשף בגליל המערבי

בחפירה בשלומי השתתפו מאות בני נוער * הכבשן ששימש לצריפת הקנקנים, הוא היחיד המוכר בארץ שנחצב כולו בסלע. המפעל נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות, לפני הקמת שכונה חדשה מצפון לשכונת “יערית” החדשה

בחפירה ביישוב שלומי בה השתתפו מאות בני נוער בחודשים האחרונים, התגלה בית מלאכה לייצור קנקנים בן 1600 שנה (התקופה הרומית), ובו כבשן יחיד מסוגו בארץ לצריפת הקנקנים. בית המלאכה נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בשלומי לפני הקמת שכונה חדשה מצפון לשכונת “יערית” החדשה, ביוזמת רשות מקרקעי ישראל והמועצה המקומית שלומי.

הכבשן התגלה במסגרת חפירה ארכיאולוגית גדולה שנמשכת כבר כחצי שנה, בה התנדבו בחודשים האחרונים מאות בני נוער מהצפון, ובפרט תלמידי בתי הספר התיכוניים “שחקים” בנהריה ואורט קריית ביאליק.

השטח העיקרי של אתר העתיקות בשלומי, הנקרא “באט אל ג’בל”, תוכנן מראש להיות פארק ארכיאולוגי, והחפירות הארכיאולוגיות הנוכחיות נערכו בקצות האתר על מנת לחשוף ולתעד את הממצאים שבשוליו.
כעת, נראה שהממצא הייחודי ישולב בפארק, לרווחת הקהל הרחב.

לדברי יופה חושקר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, “מה שמיחד את המפעל הוא הכבשן הייחודי שבו, שנחצב בסלע -בשונה ממרבית הכבשנים המוכרים לנו, שנבנו מאבנים, אדמה ובוץ. המפעל העתיק כלל מערכת לאגירת מים, תאי אחסון, כבשן, ועוד.
לדברי חושקר, “הכבשן נחצב בקפידה, ויש בו שני תאים – תא להכנסת ענפים לבעירה, ותא נוסף להנחת כלי החרס, שנצרפו בתנאי החום הלוהט. פסולת החרסים שנערמה מסביב לכבשן, מעידה שייצרו כאן קנקני אגירה שניתן היה להוביל ביבשה, וגם קנקנים בעלי ידיות גדולות (אמפורות) ששימשו לאחסון יין או שמן, ויוצאו מהארץ דרך הים.

לדברי אנסטסיה שפירו, גיאולוגית רשות העתיקות החוקרת ייצור כלי חרס, “אפשר להסביר את חציבתו של הכבשן הנדיר דווקא כאן, בשל התנאים הגיאולוגים המיוחדים לאזור שלומי: כאן קיים סלע קירטון שהוא מצד אחד רך ולכן נח לעבודת החציבה, ומצד שני – מספיק חזק כדי להחזיק מעמד”.

סקרים ארכיאולוגיים שנערכו בעבר באתר, תיעדו שרידים של מבנה ממלכתי עם שער – ככל הנראה מסוף התקופה הרומית, בזמן החופף לתקופת השימוש של בית היוצר. כן אותרו שרידי קירות של בתים, ככל הנראה מהתקופה הביזנטית, אשר – כמו בכבשן הייחודי, ניצלו את הסלע הטבעי לחציבת יסודות גבוהים מתוך הסלע.