יום הפיל

היום צוין לראשונה ב-12 באוגוסט 2012 כדי להדגיש את הצורך בהגנה על הפילים ושימור אוכלוסייתם. אירגונים ואנשים בודדים בעולם מתאחדים כדי להפיץ את המצב הנורא בו נמצאים הפילים, מצב בו הפילים נרצחים ללא רחם כדי להסיר את חטיהם, כמו גם מצבם העגום של הפילים שמשמשים לבידור תיירים.

חט של פיל. חידוש המסחר בשנהב. מתוך ויקפדיה
חט של פיל. חידוש המסחר בשנהב. מתוך ויקפדיה

החודש מציינים בפעם החמישית את ״היום הבין לאומי של הפילים״, בו בודקים מה קורה בעולם הפילים והאם יש שינוי לטובה.
היום צוין לראשונה ב-12 באוגוסט 2012 כדי להדגיש את הצורך בהגנה על הפילים ושימור אוכלוסייתם. אירגונים ואנשים בודדים בעולם מתאחדים כדי להפיץ את המצב הנורא בו נמצאים הפילים, מצב בו הפילים נרצחים ללא רחם כדי להסיר את חטיהם, כמו גם מצבם העגום של הפילים שמשמשים לבידור תיירים.

כמו בכל שנה מדווחים אירגוני שימור גם על הצלחות. בארה"ב עולה מספר המדינות שאוסרות את הצגת ומכירת שנהב, – בסין יש איסור על יבוא חטים ושנהב מה שהביא באופן לא ברור לצניחה במחיר השנהב. – רשויות הונג-קונג הודיעו על שלושה שלבים לסגירת שווקי השנהב עד לאיסור מוחלט ב 2021, – צרפת הודיעה על איסור בסחר שנהב, אנגולה הודיעה על איסור בסחר שנהב וסגרה את אחד השווקים הגדולים באפריקה הדרומית, (אלא שלמרות זאת רק בחודש יולי 2016 נרצחו באנגולה 40 פילים).

השנה (2016) הושמדו בתאילנד, בסירילנקה, במאלאווי, במלזיה, באיטליה, בקמרון, ובקניה סה׳כ כ 120 טון חטים, מספר שמייצג יותר מ 9,000 פילים שנרצחו. פעילות השמדת חטים שהחלה בקניה ב 1989 ומאז התרחשה במדינות שונות יותר משלושים פעם. אחרי כל זאת מעריכים את כמות החטים במחסנים ביותר מאלףטון, מה ששוב ושוב מעלה את הוויכוח בין מי שטוען שיש למכור את החטים ע׳י כך להציף את השוק ולגרום לחוסר כדאיות של פעילות ההרג, לבין מי שטוען כי אחרי ההצפה יעלה המחיר מה שיתגבר את הסחר השחור ואת ההרג.

כמו כן יש טענה כי העלות הגבוהה של איחסון ושמירה על החטים יוצרים פיתוי וכי מושחתים ברשויות ימצאו דרך לספק את החטים מהמחסנים לשוק. התומכים טוענים כי עצם פעולת ההשמדה ״צובעת״ את השנהב ומכפישה את החטים וכך את הסוחרים והציידים. כדי להעצים גישה זאת רשויות ניו-ג׳רזי הזמינו תומכים להביא שנהב להצגה של השמדה ציבורת בנוכחות נציגים מגבון, קניה וגרמניה. מתנגדי ההשמדה הם בעיקר מדינות אפריקה הדרומית שדורשות לחדש את הסחר המורשה וכך לספק למדינות אמצעים כספיים לתגבר את הפיקוח והשמירה על פילים בפרט וטבע בכלל.

רשויות וגופי שימור עושים גם להשבת פילים לטבע. בתאילנד יש תנועה שהחל מ 2002 שהצליחה להשיב 110 פילים שחיו בשבי ליערות מוגנים ועד היום הומלטו (בבר) 13 פילונים. ״יום הפיל״ חוגג עשור בו לא צדו פילים ביער-קרדמון (הל) בקמבודיה אזור שהיה ידוע כשדה צייד ״שחור״.

ב 24/09 תכונס בדרום-אפריקה וועידה של האמנה הבין לאומית לסחר בחיות וצמחי בר ״ (CITES). החל מ 1990 ״רשומים״ פילי אפריקה בנספח 1 באמנה, כלומר תחת ההגנה הגבוהה ביותר בהתאם לחוקים בין-לאומיים, זאת למעט הפילים במדינות אפריקה הדרומית. גופי השימור טוענים כי כאשר כל הפילים ״יכנסו״ לסעיף 1 ימוזער המסחר בשנהב והרג הפילים כמעט יפסק.

פילים בורחים מצלילי דבורים זועמות. מקור: אוניברסיטת אוקספורד.
פילים בורחים מצלילי דבורים זועמות. מקור: אוניברסיטת אוקספורד.

למרות שיש סימנים כי יש ירידה (זעירה) בצייד השחור אין זו נחמה שכן רצח הפילים נמשך ברמה שמונעת התאוששות האוכלוסיות, לכן אחת הקדימויות של הוועידה תהיה מיקוד ב״תכנית פעולה לאומית לשנהב״ ( National Ivory Action Plans), תהליך שחייב להביא לפעילות מול הגורמים העיקריים לסחר השחור: שחיתות, חוסר אכיפה, חוקים חלשים וגידול בביקוש באסיה. משתתפי הוועידה יתחיבו ללוח זמנים על-פיו יתוגבר הפיקוח על שווקי השנהב והמאבק לסחר השחור,

נתונים נוספים שמתפרסמים ב ״יום הפיל״ מראים על התחייבות לעצור את הפשעים כלפי חיות בר ולעזור להציל את הפילים, כך מסתבר כי מה״שיא״ ב 2011 ירד מספר הפילים הנרצחים ומתגברת הפעילות למאבק מסחר בשנהב.

פעילויות אלה משמעותיות עברו אוכלוסיות פילים בשמורות באפריקה, כך למשל לפני כ 40 שנים חיו בשמורת סלוס ( Selous) בטנזניה
יותר מאה אלף פילים, היום יש בה כ-15 אלף פילים בלבד. במרכז ומערב אפריקה הפילים הופכים ליותר ויותר נדירים,האם יש סיכוי לשחזר את העבר ?

את יום הפיל נציין בתקווה כי התנופה העולמית תמשך ותגדל כדי להציל את הפילים ולעצור את הפשעים נגד חיות בר.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן