אם אי פעם נתקל בחייזרים, האם נוכל להבין אותם?
בואו נדמיין שאנחנו פתאום עומדים פנים אל פנים עם חייזרים. מה נעשה קודם? אין ספק כי תקשורת שתוכיח כי פנינו לשלום תהיה בעדיפות גבוהה. אבל
בואו נדמיין שאנחנו פתאום עומדים פנים אל פנים עם חייזרים. מה נעשה קודם? אין ספק כי תקשורת שתוכיח כי פנינו לשלום תהיה בעדיפות גבוהה. אבל
לילדים שאומצו בארצות אחרות יש בבגרותם יתרון בלימוד השפה המקורית שלהם, גם אם לא שמעו אותה מיום לידתם
נעם חומסקי חולל מהפכה בבלשנות, אך רבים מרעיונותיו, ובהם הדרך שבה הסביר את רכישת השפה, אינם עומדים במבחן הראיות, ותיאוריות חדשות תופסות את מקומם
מדענים במכון ויצמן בחנו האם מילון (המבאר מילים באמצעות מילים אחרות) עשוי ללמד משהו על חוקים אוניברסליים המונחים בבסיס השפה
במחקר שבדק את חלוקת התפקידים בין שני חלקי המוח בעת קריאה בשפות שונות נמצא שקיים שוני במעורבות העיבוד המוחי בפענוח השפה הערבית, בהשוואה לשפות העברית
לאחר גיל 70 מתגבר הקושי לשלוף מילים. אין זה סימן לתחילתה של מחלת האלצהיימר, אלא תופעה תקינה של הזדקנות. מדוע זה קורה ומה עושים מרצים
הסרט 'כוכב הקופים: המרד' עוקב אחר חייו של שימפנזה נבון במיוחד בשם סיזאר (Caesar) בנבכי מעבדות המחקר
"יש איזה וירוס שמסתובב", "בוקר טוב אליהו", ו"זה לא אתה, זו אני" הם רק חלק מהקלישאות השחוקות שאנחנו משתמשים בהן. למה אנחנו זקוקים להן? על
עוד התברר במחקר: דוברי רוסית כשפת אם שלטו טוב יותר בעברית בהשוואה לדוברי עברית כשפת אם. "למידת שפת האם ושימורה לא בא על חשבון לימוד
טם פלואר עקב חקר והקליט את קריאות האזהרה של 100 דרונגו'ס ותיעד איך הדרונגו'ס ממשיכים לשטות בסוריקטות ולגנוב את סעודתן
השפה בה אדם מדבר ברגע נתון יכולה להשפיע על מחשבתו
ייתכן שיכולת ההבעה הייחודית שלנו היא מסורת בת שלושה מיליון שנים
הצעד הראשון בפענוח חידת היווצרה של התודעה האנושית הוא לקבוע מה מבדיל בין התהליכים המנטליים שלנו לבין אלה של יצורים אחרים
במאמר זה אנסה לחשוף את הקוראים הן לחלק מדרכי החשיבה המתמטית והן ליופייה של המתמטיקה.
מחקרים מוכיחים ששפת ילדות לא באמת נמחקת מהזיכרון, אז אם דיברתם בילדותכם יידיש או ערבית – זה הזמן לחזור וללמוד את השפה
בעתיד לא יוכלו כותבים אנונימיים המתבטאים ברשת או בספרות הכתובה להסתתר. חוקרים פיתחו פיתוח תוכנת מחשב שתנתח את הטקסט ותיתן תיאור מפורט ומהימן של מחברו
התפתחות השפה ארעה דווקא במוח ולא בשום מקום אחר, וכל ההתפתחות הייתה הדרגתית – ללא כל גאון או אירוע מכונן.
תינוקות מתחילים להפיק צלילים ופטפוטים, ועם הזמן לומדים לדבר. מחקר חדש בודק האם האופן שבו מגיבה הדמות המטפלת לפטפוטים משפיעה על היכולת השפתית של התינוק
חוקרים, בהם גם ישראלי העובד ב-MIT גילו כי פעלים חריגים באנגלית משתנים בדרך הניתנת לחיזוי, בדיוק כמו גנים ויצורים חיים
שני עתידנים מובילים בתחומם, מנסים לחזות כיצד ייראה עולם התקשורת בעוד עשרים שנה * כתבה שניה בסדרה – האם טלפתיה טכנולוגית אפשרית? האם נוכל בעתיד