הדיבר הראשון: לידת השפה וההיריון שקדם לה

התפתחות השפה ארעה דווקא במוח ולא בשום מקום אחר, וכל ההתפתחות הייתה הדרגתית – ללא כל גאון או אירוע מכונן.

אני אוהב אותך - בשפת הסימנים. איור - אתר התמונות החופשיות סטוק אקסצ'יינג' http://www.sxc.hu/photo/927640
אני אוהב אותך – בשפת הסימנים. איור – אתר התמונות החופשיות סטוק אקסצ'יינג' http://www.sxc.hu/photo/927640

בני האדם, בשוביניזם האופייני להם, מרבים לחפש את "מותר האדם מן הבהמה". חיפוש זה מונע על ידי ההנחה שחייבת להיות תשובה לשאלה ושלא יתכן שאין לאדם שום יתרון מהותי על הבהמה. אחת התשובות הנפוצות לשאלה זו היא "השפה", כלומר, הטענה שמותר האדם על הבהמה הוא בכך שיש לו שפה.

טענתי היא שלמרות ההטיה הברורה לטובת האדם הטמונה בשאלה, יש לה, במקרה, תשובה. כלומר – שאכן קיים "מותר האדם מן הבהמה" ושאכן, התשובה "השפה" היא כמעט (אבל רק כמעט) התשובה הנכונה.

לא אחת נתקלים אנו במאמרים המנסים להתחקות אחר מקורות השפה האנושית. כמעט ללא יוצא מן הכלל, מעלים מאמרים אלה אחת משתי השערות: הראשונה היא שמקור השפה הוא אוסף הקריאות והאיתותים הקוליים הנהוגים בקרב בעלי החיים השונים. השנייה היא שמקור השפה הוא דווקא במחוות הגופניות ושהשפה הראשונה של בני האדם הייתה שפת סימנים שהתפתחה לשפה קולית במקביל להתפתחות קופסת הקול שבגרוננו.

בספרו רחב היריעה "Unweaving the rainbow" (שתורגם לעברים בשם "לפרום את הקשת" למרות שהשם "להתיר את הקשת" התאים, לדעתי, יותר) מנסה ריצ'ארד דוקינס להתחקות בין השאר אחרי אותו אירוע מכונן שבו המציא איזה גאון את השפה לראשונה.

טענתי היא שכל הגישות הנ"ל מחמיצות את העיקר והוא שהתפתחות השפה ארעה דווקא במוח ולא בשום מקום אחר, וכל ההתפתחות הייתה הדרגתית – ללא כל גאון או אירוע מכונן.

טענתי זו מתבססת על השיקולים הבאים:

אילו הייתה השפה נוצרת כתוצאה מהברקה של גאון כלשהו בהזדמנות כלשהי, ללא פיתוח מיוחד של המוח, היו כל החיות סביבנו מדברות כבר מזמן. הרי הן אינן זקוקות לאותו גאון ואירוע מיוחדים כיוון שאנחנו מספקים להם את כל מה שאותו גאון ואותו אירוע יכולים היו לספק. יותר מזה – אנחנו משקיעים מאמצים אקטיביים בניסיון להנחיל להם שפה ולמרות זאת הצלחתנו מוגבלת ביותר. למעשה, שיקול זה הוא מקרה פרטי של שיקול מעמיק יותר המתמקד בהתפתחות השפה כחלק מתהליך האבולוציה של המין האנושי.

האבולוציה, כידוע כיום, היא תהליך הדרגתי המתבסס על מוטציות ששורדות ומתפשטות באוכלוסיה כתוצאה מן היתרונות שהן מעניקות לפרטים הנושאים אותן. מה היתרון שיכלו המוטציות המצטברות ליכולתנו ללמוד שפות להקנות לפרט יחיד שבו נוצרו?

הרי פרט זה לא יכול היה לשוחח עם איש בסביבתו ולכן יכולתו לשוחח לא הייתה מועילה לו במאומה. כיצד, אם כן, התפשטה יכולת הדיבור ונעשתה נחלת הכלל?

האתגר שהיה עומד מול מוטציה זו דומה לאתגר שעמד מול איש המכירות הטוב בעולם – זה שניסה למכור את מכשיר הטלפון הראשון כשלא היו טלפונים נוספים בנמצא ולכן לא היה עם מי לדבר באמצעותו. בפני אותו איש מכירות עמדה לפחות האפשרות להציע את המכשיר לכמה אנשים בו זמנית ובכך לאפשר להם לשוחח אלה עם אלה, אבל אפשרות זו לא עמדה בפני האבולוציה הפועלת, כידוע, על פרטים בודדים ולא על קבוצות שלמות באופן מתואם.

לפני שאמשיך ואפרט כיצד, לדעתי, יכלה השפה האנושית להתפתח, ברצוני להסביר מדוע טענתי בראשית הדברים שהשפה היא רק כמעט התשובה הנכונה לשאלה על מותר האדם מן הבהמה.

בני האדם אינם רק דוברים שפה זו או אחרת. הם יכולים בקלות יחסית לרכוש שפות נוספות ושפות אלו יכולות להיות שפות מדוברות או שפות סימנים או שפות כתובות. היכולת לרכוש שפה היא יכולת חזקה מן היכולת לדבר בשפה מסוימת אבל אפילו היא עדיין אינה ממצה את מהות יכולתנו בתחום.

בעיני, המהות היא ביכולתנו להמציא שפה (כן! היכולת להמציא שפה; לא היכולת להשתמש בה או לרכוש אותה). יכולת זו באה לידי ביטוי מובהק אצל המתמטיקאים הממציאים ללא הפסק מילים במהלך ניסוח הוכחותיהם. השימוש שלהם בתהליך זה נפוץ עד כדי כך שכדי לא להתאמץ יותר מדי על בחירת המילים הם מקנים כל פעם משמעות חדשה ושונה לחלוטין למילים שהשתמשו בהן בעבר, מתוך הבנה שמשמעות זו תשמש אותם רק בהקשר מסוים וברור.

הפסקה הבאה היא המחשה לטובת אלה שאינם נבהלים משפה מתמטית. האחרים מוזמנים לדלג עליה.

ניקח למשל את המילה אפסילון: כל מי שעסק אי פעם במתמטיקה מכיר את הפתיח "יהא אפסילון מספר קטן כרצוננו עבורו כך וכך…" זו למעשה הכרזה על כך שמרגע זה ואילך – עד לסוף הפרק הנוכחי בהוכחה – תשמש המילה אפסילון לציון דבר מסוים וזאת מבלי להתחייב על שום משמעות שיתנו למילה זו בהקשרים אחרים. בהרצאות שאני נותן מדי פעם על פתרון חידות אני מביא דוגמאות נוספות ומעניינות יותר אבל לא זה המקום לפרט.

המעניין הוא, שבשעה שהיכולת להשתמש בשפה אינה מקנה לפרט כל יתרון אבולוציוני, היכולת להמציא שפה דווקא מקנה לו כזה יתרון כיוון שהמנגנון של קישור בין מושג מורכב לסמל כלשהו מפשט את ההתייחסות המחשבתית לאותו מושג ומאפשר בנייה של מושגים מורכבים יותר המשתמשים בו. מנגנון זה – כשהוא מופעל באופן רקורסיבי – מאפשר לפרט לשכלל את הבנתו את הסביבה ובכך מקנה לו יכולת הישרדות גבוהה יותר.

היתרון הזה לפרט יתורגם ברבות הימים למספר צאצאים גבוה יותר ובסופו של דבר יהפוך לנחלת הכלל. בני האדם התחילו, לדעתי, לדבר זה עם זה, רק אחרי שרובם כבר נהגו "לדבר עם עצמם" – לא בשפה פורמאלית כלשהי – אבל בשפה פנימית שפיתח כל אחד מהם לעצמו.

פרט אנקדוטלי שחשוב עבור מי שמחפש אילנות גבוהים הוא שאחרי שעמדתי על הטעות אותה תיארתי בספרו של דוקינס, כתבתי לו את הדברים והוא קיבל את דעתי.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

71 תגובות

  1. מדהים!
    מסתבר שאת הרעיונות שהעליתי כאן, למעט הקישור לאבולוציה שלא הייתה מוכרת בזמנו, העלה כבר איש חכם בשם הרדר בשנת 1772 (!).
    משום מה, רוב העוסקים במקורות השפה התעלמו ממנו ולכן גם אני לא שמעתי עליו עד היום:
    https://www.marxists.org/archive/herder/1772/origins-language.htm
    http://en.wikipedia.org/wiki/Johann_Gottfried_Herder

  2. זוכרים את תיאור הקשר בין היכולת להמציא שפה ליכולת לחשוב ביעילות?
    הנה דוגמה יפה מן הימים האחרונים:
    http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1827725
    "מוצ'יזוקי מפתח שפה חדשה ולכן יידרשו עוד כמה שנים טובות עד שיהיה קונסנזוס אם היא נכונה או לא",

  3. צבי
    החישוב שלך מתחיל כשכבר יש מילים
    ולפני שנהיו מילים?
    ראה את תגובתי 57 כדי ללמוד על התפתחות הקולות הקופיים למילים.

  4. מיכאל (רוטשילד),

    מאמר מעניין – נראה לי שהרעיון בהחלט מתקבל על הדעת.

    בעבר, קראתי ("בני מיננו" – מרווין האריס) על כך שקופים שלומדו שפת סימנים הצליחו להעביר חלק לדור הבא – הדבר החשוב הוא שמספר הסימנים ירד מדור לדור (לימדו אותם 300 סימנים נניח ולדור הבא הועברו 200) – אינני זוכר האם הם המציאו סימנים חדשים או לא (הספר אינו ברשותי).
    הדבר גרם לי לחשוב על כך שהמעבר ליצירת שפה נעשה ברגע שהאינטלגנציה הממוצעת בקבוצה מאפשרת יחס של 1 בין מספר המילים בדור X למספר המילים בדור X+1, מכאן ואילך תיווצר שפה.
    המעבר מ-0.99 ל-1.01 הוא רציף, אבל הוא יוצר שוני איכותי בביטויו הממשי שהוא ההבדל ביננו לבן שימפנזה.

  5. יאיר שימרון.
    השאלה "איך התפתחה השפה" שעליה ניסיתי לענות אינה שאלה בבלשנות אלא שאלה באבולוציה.
    לא סתם דיברתי על זה שבני אדם מסוגלים ללמוד סוגים רבים של שפות ואף להמציא שפות, שחלקן מבוססות קול, חלקן מבוססות מחוות וחלקן מבוססות סימנים על נייר.
    זו יכולת ג'נרית מיוחדת ששום הסבר בלשני לא יכול לענות עליה.
    לדעתי הסברתי את הדברים טוב מאד, כל הדוגמאות רלבנטיות ואנחנו נישאר חלוקים.

  6. מיכאל,
    הנה המשפט שאולי לא קראתי כראוי ועליו בעיקר עניתי:"טענתי היא שכל הגישות הנ"ל מחמיצות את העיקר והוא שהתפתחות השפה ארעה דווקא במוח ולא בשום מקום אחר, וכל ההתפתחות הייתה הדרגתית – ללא כל גאון או אירוע מכונן".
    בודאי לא כדאי שתחזור על המאמר. למעשה הוא רצוף טענות בעייתיות. דוגמת המתימטיקאים הממציאים שפה, ויכולת להוסיף גם את זמנהוף ועוד רבים, מתבססת על אנשים מודרניים הממציאים משהו נוסף דומה למה שכבר קיים.
    דוקינס אינו איש בלשנות, והרעיון שהשפה "הומצאה", או " מומצאת" אינו מקובל כלל בתחום הזה. השפה, ושוב ליתר דיוק – הדיבור התפתח באיטיות ולא בהמצאה. ובמיוחד יש להבין מה שהתעלמת מדברי שהדיבור הוא מערכת פעולות רצונית, כלומר הוא לא טמון בגנים!! מה שהתפתח בגנים אינו הדיבור והשפה אלא המבנים והתהליכים הביוכימיים המאפשרים את מערכת הפעולות הרצונית הזאת כפי שהם מאפשרים כל מערכת פעולות רצונית אחרת, כגון שימוש בכל סוגי הכלים, רכיבה על אופניים, הקלדה וכל מה שתעלה על דעתך. אבולוצית הדיבור ובעקבותיו השפה היא קודם כל קוגניטיבית, מקבילה לאבולוציה מבנית וביוכימית, והיא לא התרחשה ביחיד אלא בכל שותפי שלשלת האדם לאלפי דורותיה. איני רוצה ליצור ויכוח בשיטת ההתנצחות, ולכן הצעתי שתקרא את ספרי. שנה טובה

  7. יאיר:
    לא נראה לי שקראת את דברי לעומק.
    דוקינס קרא אותם ולכן השתכנע ומאז אנחנו מתכתבים תדיר.
    אינני רוצה לחזור על כל המאמר בתגובה ואני מציע שפשוט תקרא אותו כי הוא כולל מענה מפורט לטענתך.

  8. מיכאל, רק היום גיליתי את המאמר שלך, ולמרות שעברה כבר שנה, אולי בכל זאת תשים לב לתגובה שלי. השפה לא התפתחה במוח, אלא כמו שקורה תמיד בכל המוחות של כל האורגניזמים בעלי מוח בתהליכי גומלין בין תפקודי האורגניזם לבין התהליכים המוחיים. אין הבדל עקרוני בין דיבור, שהוא למעשה האובייקט שצריך לחוקרו (ואילו השפה היא מערכת מופשטת הנבנית בעקבות הדיבור), לבין כל מערכת פעולות רצונית. הדיבור הוא מערכת פעולות רצונית. פרסמתי שני ספרים על אבולוציה של השפה: "כיצד נתהוותה השפה וכיצד העברית" צ'ריקובר 2000, ו"קולות מגן עדן – האבולוציה של קולות ההבעה לכלל שפה", צ'ריקובר 2006. מצא אחד מהם, בכמה ספריות תוכל למוצאם, או כתוב לי. בייחוד השני, שבו פיתחתי יותר את התיאוריה.

  9. "במה מותר האדם מהבהמה" – הכוונה היא לא החיפוש אחר העובדות שכולנו יודעים אותן(תקשורת, מודעות). השאלה היא למה אנחנו ניחנו בזה, והחיות לא..?
    למה לאדם יש צרכים אחרים מלחיות?

  10. רענן:
    כנראה שלא קראת את המאמר בעיון.
    התשובה לשאלתך מצויה בו ואין לי דרך לבטא אותה טוב יותר ממה שכתבתי במאמר.

  11. מפתיע שדוקינס קיבל את דעתך, אני מקבל את הדעה של דוקינס כפי שמופיע בספרו.
    האדם הראשון שפיתח יכולת מוחית +ווקאלית לשפה, יכל לתקשר עם שאר בני האדם באותה רמה שאנו מתקשרים עם בעלי חיים, ברמה של ביטויים פשוטים שגם הכלב שלי מבין כגון לך, בוא, למעלה, וכו' וזה נתן לו יתרון עצום והוא העביר זאת לדורות הבאים ששיכללו את יכולת הדיבור עוד ועוד.
    מה כ"כ לא הגיוני בזה?

  12. אני שמח מאד לקרא ששוב לא 'אזכה' לתגובתיך.
    אשמח עם זאת לקבל מעמיתים אחרים תגובות עניניות ובלתי אמוציונליות.

  13. נחי:
    להיות מוסרי זה גם לדבר אמת!
    לידיעתך ולידיעת כל מי שטוען טענות שקריות בעליל כמו הטענה שהעולם המדעי זנח את התיאוריה הדרוויניסטית לפני זמן רב או בכלל.
    זו תגובתי האחרונה לדבריך כי אני מתווכח רק עם בני אדם ולפי הגדרתך לא ניחנת במותר האדם מן הבהמה.

  14. מותר האדם מן הבהמה הוא ראשית לכל בתחושותיו המוסריות, ועובדה היא שאף אחד מבין הכותבים כאן אינו מתהלך בשוק ללא כל בגד לעורו. בענין יסודות המוסר האנושי יעוין בביקורת התבונה הטהורה לעמנואל קאנט.
    זאת ועוד, בין בעלי החיים אין ולא יהיה חוקים חברתיים, משטרה, בית משפט, וענישה כל שהיא. כל אלו מבוססים על הכרה אנושית בחובה מוסרית אוניברסלית שכל אדם מחויב בה מכח היותו אדם.
    לכן הדיון מהו ההבדל בין אדם לבהמה איננו רלוונטי לענין השפה. השפה היא כלי ביטוי למסרים שאדם מעונין להעביר לזולתו.
    לפי התאוריה הדרוינסטית [שמשום מה מופיעה כאן בהרבה מאמרים בלא להתחשב בכך שעולם המדע זנח אותה כבר לפני זמן רב], ישנה אכן בעיה כיצד התפתחה השפה. אבל זו לא הבעיה היחידה שלה, וכל חלקי התאוריה סובלים מבעיה דומה, כיון שאותו 'חכם' שהמציא את השפה בהכרח היה לו בראש באופן מובנה איזו מערכת של יכולת העברת מסרים חלוקתם ואופן ביטויים. ואם כן שוב לא הרווחנו כלום אם נגדיר מה הוא חידש.
    אבל, האמת היא שהאדם הראשון [יציר כפיו של בורא העולם] נוצר כאדם מושלם עם כל היכולות שיש לנו ועם חכמה גדולה בהרבה מזו שתהיה לנו אי פעם, הוא נולד עם השפה העברית[!!!] ושאר השפות נוצרו במגדל בבל הידוע, כאשר חלק בלתי מבוטל מהן הוא תוצר של העברית.
    ענין זה האריכו בו חוקרי הלשון ואין בכוונתי לכפול את דבריהם כאן, והמעיין הישר יוכל לחפש ולמצא.

  15. ענבר:
    אם את רוצה לראות את זה כך – ראי את זה כך.
    העיקר שתוכלי להמשיך לחיות. לא הייתי רוצה להיות הגורם לכך שלא תוכלי לחיות.

  16. מיכאל, נראה אתה לא הבנת. ואם ככה אז כנראה שאני לא הסברתי טוב. עם זה אני יכולה לחיות אבל לא עם התנשאות שנובעת מאי הבנה+ חוסר רצון להבין.

  17. ענבר:
    מה לעשות?
    לדעתי לא הבנת אבל מילא.
    אני מניח ששנינו נוכל לחיות עם אי הסכמה זו.

  18. למיכאל- לדעתי דווקא הבנתי את הטענה שלך אבל הביקורת לא הייתה על התוכן שלה אלא על הדרך אליה.
    בקשר ללהמציא- אני לא בטוחה שהבנתי. כלומר מבינה את הדוגמה שנתת להמצאה אבל היא מבוססת על ליצור סמל מילולי שזה מלכתחילה מותר האדם. יכול להיות שיש בעלי חיים אחרים שמסוגלים "להמציא" בתחום שהוא המותר שלהם?

  19. ענבר:
    נראה לי שלא הבנת את הדברים.
    הסברתי שדווקא יש מותר האדם והוא היכולת להמציא שפה.
    אינני מדבר על מה שאת קוראת היכולת *להמציא* למרות שגם זו קיימת ולא רק אצל האדם.
    היכולת לתת למושג סמל אינה מוגבלת מבחינת הסמלים שניתן לתת למושג – זו יכולה להיות תמונה כלשהי במוח, מחווה גופנית, צירוף צלילים או סימן על החול. הכל הולך.
    כל הדברים נאמרו כדי להסביר איך התפתח הדבר בהדרגה ולכן המשפט המסכם שלך "לא מותר ולא הדרגתיות…" מראה שלא הבנת.

  20. עשו ניסוי כזה פעם הרומאים לקחו שני תינוקות בנים וגידלו אותם בתנאי מעצר חלקי אם אינני טועה כ-8 שנים שבו אסור היה לדבר איתם אלא רק לספק צרכיהם.
    ניסוי אכזרי זה הוכיח כי הם פיתחו שפה ביניהם ותיקשרו.
    מקור – פרופסור מיכאל הר סגור.

    רואה

  21. אחלה נושא בעניי. אני לא סגורה על זה שלכל בני האדם שמסוגלים ללמוד שפה יש את היכולת להמציא ואם כך היום אז לדעתי על אחת כמה וכמה אז. חוצמזה לא לגמרי הבנתי ההתפתחות של הכתיבה למסקנה הזאת. הקטע נפתח בביקורת על מותר האדם וממשיך בהתנגדות מסוימת להתפתחות הדרגתית משפת סימנים או קריאות. אז לא מותר ולא הדרגתית ומצד שלישי הרי הטענה ליכולת להמציא נבדלת מהיכולת ללמוד ברמה איכותית ולא כמותית אז עכשיו כן מותר?..

  22. מיכאל
    כן כל זה באמת ארכאולוגיה על אף שיש דברים שלא כל כך השתנו משום מה ברבות השנים.
    מצד שני כיום בני הקטן משחק עם PIC שעולה כ2-3 דולר RISC מעבד 32 ביט עם שפה עשירה מאות מונים מאותם מעבדים "משוכללים" 370/168 ויורשיו המוקדמים עם מהירות שעון מאות מונים גדולה יותר וכולל מעבד מתמטי פנימי.

  23. מיכאל
    נזכרתי בשם של הבחור גדעון ארליך גם הוא אהב להתעלל בסטודנטים
    כפי הנראה שעדיין מרצה שם
    אגב פרופ' שוויקה התעסק רבות בשפות טבעיות פותחו מספר מערכות לנושא שם.
    קיבל פרס ישראל לא מזמן.

  24. היגס:
    לגבי מחליפו של מוסקט – אינני חושב שאי פעם ידעתי את שמו.
    יכול להיות שהוא נכנס לנעלי מוסקט אחרי שכבר עברתי לתפקיד אחר בצבא (שנעשה מחוץ לקמפוס של ממר"מ וגרם לי להתנתקות מסוימת מן הנעשה שם) ואולי אפילו אחרי שהשתחררתי (ב 94).

  25. היגס:
    אינני יודע מתי נכנס ה TSO לבר אילן. אני יודע שמאוחר יותר הוא באמת היה שם אבל אינני יודע אם הוא היה כשהתחיל פרוייקט השכר.
    בכל מקרה – לעבודה בטכניון היו גם סיבות פרסונליות כיוון שהאנשים שניהלו אותו היו "ילידי" הטכניון.

  26. היגס:
    נכון. לפחות חלקית.
    הגרסה הראשונה פותחה על האח המוגבל MFT.
    כבר אינני זוכר אם פתוח הגרסה השנייה היה תחת MFT או MVS
    VSAM לא היה שייך לעניין כי זו שיטת גישה לקבצים ומערכת אמ"ת 3 היתה אדישה לנושא שיטת הגישה עקב וירטואליזציה שהיתה בה לנושא זה (כן – גם רעיון הוירטואליזציה של דברים נולד אצלנו!) באמצעות שגרות גישה שאמ"ת 3 הכירה רק את ה SPEC שלהן אבל לא היה לה איכפת כיצד יושמו.
    זה נכון שבזמן פיתוח המערכת עוד לא השתמשנו ב VSAM אבל זה לא היה רלבנטי לפרוייקט.

  27. מיכאל
    למוסקט זה היה יורש שאת שמו איני זוכר שגם הוא נהג להתעלל בסטודנטים.
    כמדומני שגם הוא כבר בפנסיה היום אולי אתה זוכר את שמו.
    אגב לבר אילן היה TSO והם מכרו זמן לגופים רבים.

  28. מיכאל
    כלומר שהעבודה לא נכתבה על MVS כלומר ללא VIRTUAL STORAGE האומנם?
    וגם ללא VSAM האומנם? כמדומני ש-IBM לא מיהרה להחליף את מערכות ההפעלה MVT ואחיה המוגבלים. STORAGE RELOCATION נכנס למכונות כבר ב-72 אבל הם לא ששו לשדרג את לקוחותיהם מספר שנים אחר כך משום מה.

  29. היגס:
    בהמשך לעניין הפרופסורים – הפרופסור הבר אילני עמו היה לי הקשר העקיף (ללא היכרות) המעניין ביותר היה מוסקט שהיה אחראי על הבחינות ב"חשיבה מתמטית" אותן היה על אנשי יחידות המחשב שרצו ללמוד בבר אילן במסגרת שנקראה "אוניברסיטת ממר"מ".
    היום שאחרי הבחינות הללו היה עבורי יום חג של ממש כי הוא היה מתעלל בנבחנים ונותן להם חידות שרק מעטים מסוגלים לפתור.
    כל החידות הללו הגיעו לשולחני יום אחרי הבחינה – דבר שהסב לי הנאה מרובה.

  30. היגס:
    ביחס לפרופסורים – שמעתי את שמותיהם אבל לא הכרתי אותם.
    שורשי באוניברסיטת תל אביב.

  31. היגס:
    עושים גם דברים קשים בחיים.
    אם קשה לך להאמין אז תתאמץ יותר ותצליח 🙂
    זה נכתב באסמבלר ופיתח קוד לריצה בשפת מכונה.
    מצד שני – לא כתבתי את זה לבד.
    הגרסה הראשונה פותחה בהובלת התכניתן הראשי באותה תקופה – יעקב בן צבי.
    את פיתוח הגרסה השנייה הובלתי אני – כשהייתי תכניתן ראשי של היחידה – עוד בטרם התמניתי לראש ענף תכנה כאשר מדור תכניתן ראשי הפך לענף תכנה.
    אולי תתפלא לשמוע אבל גם מערכות שפותחו מאוחר יותר פותחו בחלקן באסמבלר.
    זה היה מוצדק בזמנו אבל כפי שציינתי, בחלוף השנים נעשה משתלם לעבור ל C וזה מה שהנחיתי את אנשי לעשות (את ההסבה לC עשה בעיקר בחור בשם אריה רודיק).
    פרס אילא הראשון שקיבלתי היה על מערכת בשם "מוניטור עבודות יצור" שאת פיתוחה הובלתי עוד לפני שהתמניתי לתכניתן ראשי. במערכת זו (שהייתה מערכת המומחה הראשונה בה נפגשתי – עוד לפני שהכרתי את המונח) היו חלקים באסמבלר וחלקים ב PL/1.
    פלגיאט לא כל כך מוצלח על מערכת זו הפך ל Control M מוצר ספינת הדגל של המימד החדיש שנקנתה על ידי BMC ב 750 מיליון דולאר.
    באף אחד מהפיתוחים הללו לא נעזרנו ב TSO כי ה TSO נכנס לצה"ל מאוחר יותר.
    השימוש הראשון שעשו יחידות המחשב ב TSO היה בפרויקט השכר שפתחה יחידתי (פרוייקט שמעורבותי בו הייתה נמוכה ושגם עבורו זכתה היחידה בפרס אילא). גם בתחילת פרוייקט זה עוד לא היה TSO בצה"ל והיחידה הגיעה להסדר עם הטכניון כדי שהחברה יוכלו ללכת לפתח שם.

  32. מיכאל
    קשה להאמין שכתבת מערכת כזאת באסמבלר זה המון עבודה.
    וודאי כתבת במערכת הפעלה MVS/TSO ו-PL/1 כבר היתה קיימת.

  33. היגס:
    צה"ל עדיין משתמש בזה כי לא מצא בשוק תחליף טוב.
    מזה שנים רבות נוקט צה"ל במדיניות של Buy בדילמה של Make or buy והעובדה שלא מוצאים תחליף למרות שחלפו שנים כה רבות מראה עד כמה החלטה זו אינה אופטימאלית.
    פעם הוזמנתי ליחידה כדי לתת לחברה הרצאה על יצירתיות. זה היה אחרי שירות מילואים שעשיתי שבו אנשים שוב טעמו קצת מה-"טעם של פעם" – התקופה שבה יחידות המחשב הצה"ליות צעדו הרבה לפני שאר העולם.
    ההרצאה שנתתי להם מתקשרת לנושא המאמר הנוכחי בהיבט מאד חשוב:
    כשם שהשפה מחזקת את יכולות החשיבה שלנו היא עלולה – אם לא נזהרים – גם להגביל אותן.
    הפניתי את תשומת ליבם של המאזינים לסיסמה "לא צריך להמציא את הגלגל" שהשתרשה בהווי יחידות המחשב (נחמד שזה מתקשר גם למאמר קודם באתר זה) כהצדקה למדיניות ה Buy שהזכרתי.
    הזכרתי להם שהביטוי המקורי הוא "לא צריך להמציא את הגלגל מחדש" ושהורדת הסיומת היא הרת אסון כי היא נתנה להם לגיטימציה להפסיק להמציא.
    שאלתי אותם היכן לדעתם היינו נמצאים אם הפתגם המקוצץ היה משתרש לפני המצאת הגלגל.

  34. היגס:
    זה פותח במקור על קודמו של ה 370 – נדמה לי שזה היה 360/65.
    הגרסה השניה עליה אני מדבר פותחה על ה 370.
    אחר כך הקומפיילר שוכתב בשפת C (במקור נכתב באסמבלר של יבמ) ושולב במערכות נוספות על מחשבי דיגיטל ועל PC

  35. מיכאל
    40 שנה. מדובר אם כן בכלי פיתוח ענתיקות והרבה מאד עבודה.
    או שזה פותח על סדרת 370 או לפניה של IBM או על דיגיטאל או על בורוז.
    אני מהמר דווקא על דיגיטאל.

  36. המגניב:
    לא מדובר בשפה שכתבתי בה אלא בשפה שפיתחתי בעצמי (למעשה פיתחתי דור חדש שלה כי היה לה כבר דור קודם).
    זו הייתה שפה "עברית" ששמשה ועדיין – (כ 40 שנה אחרי יצירתה) משמשת לאיחזור מידע במערך כח האדם של צה"ל.
    היא היתה בלתי פרוצדורלית ובמובן זה דמתה ל SQL אבל היא לא היתה בסגנון SQL.
    שניים מההבדלים הבולטים הם:
    באמ"ת 3 קיים מנגנון עשיר ליצירת טיפוסים ונתונים וירטואלים המחושבים על סמך נתונים אחרים – במילון הנתונים;
    אמת 3 אינה מושתתת על הפרדיגמה של בסיס נתונים ייחסי (זה מושג שהתפתח מאוחר יותר) והיא מותאמת יותר לבסיס נתונים הירארכי.

  37. מיכאל
    בהקשר ל-OO לא חולק על זכות הראשונים שלך כל הכבוד. רק שאם כך המדובר על כמעט 30 שנה אחורנית.

  38. מיכאל,
    השפה שכתבת בה במערכת איחזור הייתה בסגנון SQL?
    ובאמת, סחטיין על הכתבה, כתבה יפה. כבר הרבה זמן לא ראיתי בידען כתבה שמביאה תהליך מחשבתי ותזה

  39. מישהו:
    לא למדתי בתיכון חדש.
    אני מיכאל אחר 🙂

    ארנון:
    פספסת את הנקודה המרכזית.
    ההסבר שנתתי הוא הסבר שנשען כולו על הברירה הטבעית.
    שפה לא יכלה להיווצר מבלי שתקנה יתרון לפרט בודד כיוון שלראשון שבו התפתחה לא היה עם מי לדבר ולכן לא הייתה מקנה יתרון כלשהו לו או לשבט (כיוון שתקשורת מצריכה לפחות שני פרטים שיתקשרו).
    יותר מזה – שפות – ברמות התפתחות שונות – מצויות גם בבעלי החיים וכמה מהן (כמו ריקוד הדבורים) הוזכרו בתגובות כאן. שפות אלו לא התפתחו לרמת השפות שלנו בדיוק מכיוון שלבעלי החיים המשתמשים בהן אין את יכולת המצאת השפה שלנו ולכן ההתפתחות היא מאד איטית.
    חשוב, למשל, על חשיפת השיניים המשמשת כאמצעי לתקשר איום אצל רוב בעלי החיים.
    קרוב לוודאי שזו התפתחה כתוצאה מכך שכדי לנשוך יש לחשוף את השיניים.
    השלב הבא בהתפתחות זו היה שבעלי החיים שזיהו שיניים נחשפות ידעו שכדאי לברוח.
    השלב הבא היה כאשר בעלי החיים שחשפו שיניים כדי לטרוף התחילו לקלוט שכאשר הם חושפים את שיניהם – יש מי שבורח.
    זה גרם להם לאמץ את חשיפת השיניים כאמצעי הפחדה.
    שפה עם מאפיינים דומים היא השפה בה מסמנים בעלי חיים את הטריטוריה שלהם.
    כל אחד מכם מוזמן לשחזר במוחו את התהליך שהוביל לכך על פי התסריט של חשיפת השיניים.
    זה עובד – כפי שאתם רואים – אבל מאד מאד לאט.

    המגיב המגניב:
    מה שתיארתי הוא הכללה של מה שאמרת.
    היכולת לבנות מושגים באמצעות מושגים בסיסיים יותר מכילה כמובן גם את ה Subtype של OO אבל היא מכילה גם אופנים מורכבים יותר לצירוף מונחים.
    אגב, אני חייב לציין שאני אישית המצאתי את הרעיון של OO עוד לפני שהפך לנחלת הכלל ושילבתי אותו במערכת איחזור צה"לית בשם אמ"ת 3.
    אינני יודע איך צמח הרעיון בעולם הרחב ואם היה לזה קשר למה שעשיתי בצבא.

    יגאל ג.
    אכן הקופים קרובים אלינו יותר מבעלי החיים האחרים ואין זה מפתיע שכישורי השפה שלהם טובים משל בעלי חיים אחרים.
    עם זאת, אין הקופים נוהגים להמציא ממש מושגים חדשים.
    המקרה המפורסם (שאני מניח שעליו אתה מדבר) שבו המציא קוף את הצירוף "מלון מים" או משהו דומה לזה הוא עדיין רחוק ממה שאנחנו עושים כי זה בסך הכל משפט המורכב משתי מילים שלשתיהן משמעות מוקדמת שאותה התכוון להעביר.

    דקל:
    ראה תשובתי לארנון.
    קבוצות מדברות יכלו להיווצר רק אחרי שנוצרו פרטים בעלי יכולת דיבור.
    בשלב מסוים נוצרה בין הקופים קבוצה כזו באמצעות המנגנון שתיארתי או מנגנון דומה לו וקבוצה זו הייתה כנראה קבוצת בני האדם שכולנו צאצאיה.

  40. דקל, מיכאל
    הרעיון שמוצא הדיבור הוא מן האדם עצמו כתוצאה מעצם תבנית מוחו מובא כבר במקורות המחשבה של היהדות החל בתרגום אונקלוס על התורה והזוהר.
    היחודיות של האדם על פני החיות נקרא על שם שהוא "רוח ממללא" (זהו התרגום לפסוק ויהי האדם "לנפש חיה"="לרוח ממללא")
    או כדעת הרמב"ם ורבים אחרים "נפש המדברת"

  41. דקל,
    נראה לי, שכשמיכאל כתב 'דברו עם עצמם' הוא התכוון שהם 'הביאו לידי מושג' , המשיגו, רעיונות שעברו בראשם, ולא שהם ממש דברו עם עצמם.

  42. הכתבה מאוד מעניינת אבל לדעתי מפספת קצת,
    אבולוציה לא מתייחסת רק לפרטים בודדים אלא גם לקבוצות.
    שבט שפיתח יכולת תקשורת טובה יותר הצליח לצוד טוב יותר ואולי אפילו
    לשדוד בצורהה מאורגנת שבט מתקשר פחות.
    בע"ח מתקשרים בין אם בקולות ובין אם בסימנים, וזהה לא משנה מאיזה מהם
    התפתחה שפתנו, אבל זה כנראה קרה בתהליך הדרגתי בין פרטים שונים,
    כלומר, מישהו חיבר שתי סימנים מוסכמים לסימן שלישי , מישהו הבין אותו כי הכיר
    את שני הסימנים וחיקה אותו. וכך מחיבור מוסכמה לחיבור מוסכמה ומשבט מחקה שבט,
    הגיוני שהתחיל מירוץ התקשורת.
    הרעיון שאנשים דיברו עם עצמם נראה חסר טעם, יותר הגיוני שדיברו עם הצאצאים שלהם,
    שכנראה מכילים גם את חכמת השפה.
    השאלה אם פיתוח שפה הוא כל כך פשוט מדוע רק אנחנו שולטים בו בכזאת רמה,
    וכרגיל התשובה כנראה פשוטה, אין בזה צורך. קשה לי להאמין שהשימפנזה יושבת מתוסכלת על כך שהיא לא מצליחה להעביר רעיון או סכנה לחברי הקבוצה, כי היא כנראה מעבירה מספיק מידע כדי שישרדו.

  43. רועי,
    ועם זאת, נראה שהסיכום של האכזריות שלנו עם התובנה שלנו מה היא עושה, עולה על כל 'העדיים' – שוב הלכנו רחוק מידי, גבוה מידי, מהר מידי…

  44. ואגב,לדעתי ישנם כל-כך הרבה דברים שאינם קבילים על-ידי המדע של היום אך הם התשתית
    היסודית לכל.עקרונות יסוד לכלל ההקשרים.ומקור הנביעה למכלול התופעות.

  45. אריה
    לגבי הכתבים צריך לדעתי להתייחס גם לכל מיני סימנים בלתי מזוהים-אלו כתבים.
    העולם רוחש ידע שלא מובא לידען.אבל..זהו.
    אם שאלת מהיכן מקורותי:מבוסס על-פי עקרונות המתחברים זה לזה וספרות עולם עניפה-ומשולבת.

  46. מיכאל
    יוצא מן הכלל! יש המשך?
    אגב כתבתי הבהרה במאמר קשרי המימן ביחס לזכרון המים.

  47. יגאל,

    גם קופים מתייחסים באכזריות נוראה לקופים משבטים אחרים: יוצאים לפשיטות עליהם, מענים אותם על-ידי נעיצת מקלות מחודדים בכל חלקי גופם וכן הלאה.

    לצערי, נראה שמותר האדם אינו דווקא באכזריות שהוא מפגין כלפי בני-מינו ואחרים.

  48. איני בטוח שמותר האדם מתבטא דווקה בתכונה שונה מכל בעלי החיים, אלא יותר בכמות, בעומק, במידה שתכונות כלשהן הרחיקו לכת בעוצמתן ויש בודאי עוד פנים בהן נבדלות תכונותינו מאלו של בעלי חיים אחרים. מצד אחד, יש לכאורה צדק בטענה שמותר האדם הוא ביכולת להמציא שפה, מאחר שפרימאטים לומדים (ברמתם הנמוכה) שפת סימנים ואף משוחחים בה עם מאלפיהם, אבל לא ממציאים שפה. מצד שני, ידועים גם מקרים בהם שימפנזים המציאו צירופי מילים (שהיו ידועות להם בנפרד קודם) – האפסילון שלהם – כדי לתאר עצמים חדשים אותם לא הכירו. נכון שהאפסילון שלהם לא שינה את משמעותו עם כל דיון, אולם למרות זאת יש בכך מידה מסוימת של המצאה. מצד נוסף, יכולת ההמשגה – קישור מושג מורכב לסמל – מקנה אכן יתרון אבולוציוני גדול, אבל יתכן גם שריקוד הדבורים גם הוא סוג של קישור מושג מורכב לסמל, ושוב, האדם הלך בדרך הזו גבוה יותר, מהר יותר ורחוק יותר מכל בעלי החיים האחרים.
    נראה שנותרנו עם ההבדל היחיד שהוא מותר האדם, לצערנו – האכזריות הנוראה שבה אנו מתייחסים לזולת, לבני מיננו ולמינים אחרים.
    עם כל זאת, דבריו של מיכאל מעניינים והנחת היסוד האומרת שמקורה של השפה במוח, כנראה נכונה. המוח הגדול יחסית של האדם יצר שפה מורכבת עם יכולות גדולות מאוד שהביאו אותנו עד הלום.

  49. הוגין
    מאיפה הבאת את הטענות על הייחודיות של העמים הפגניים והגזע הלבן? ככל הידוע לי כישורי השפה זהים אצל כל בני המין האנושי.
    מבלי להתייחס לנכונות הערותייך על התפתחות הכתב מה הקשר של הכתב להתפתחות השפה המדוברת? כידוע רוב זמן קיום האדם הוא דיבר ורק באלפי השנים האחרונות הוא התחיל לכתוב.

  50. יתכן ויש לקחת בחשבון את כל בליל העמים בעולם.ישנם עמים פאגנים הממשיכים ללא הפירוש
    שנתת.יכולת ההסתגלות שלהם לקליטת שפות גבוהה מההאדם המפותח הממוצע..בגלל הנגישות והגמישות הפנימית לטבע לספונטניות ולחיקוי.
    את הקוגנטיביות הלשונית ייצר האדם הלבן.דבר היצר פיצול מוחי וחוצץ להתחברות ספונטנית לשאר החלקים (הנרדמים אט אט בתוכו). הוא עובד יותר על דפוסים ותבניות כפי שהבנתי במונח"עצמים" שאולי התכוון הקודם לי-6:משורטטים וכו.
    גם כתב ראשוני היה עגול יותר, רק אחר כך התפתח לקווים ולריבועים..אפשר לראות זאת גם דרך התפתחות ציורי ילדים..ובמעבר מהגייה רגשית ועד לתבנית מובנית.

  51. למה לא כתוב מי כתב את הכתבה המעניינת הזאת? סחטיין למחבר.
    לדעתי התפתחות החלק הלשוני במוח התחילה בכלל כחלק מחשבתי-תודעתי שחיזק את יכולת האדם לחשוב ולסדר דברים במוח, בצורה מונחית עצמים OO. והיכולת הלשונית המילולית-קולית התחילה רק כבר כשהאבולציה הספיקה לפתח את החלק הלשוני לרמה המספקת.

  52. לשימת לב-אם האדם וכתינוק מהווה בסך הכללי שלב בהתפתחות האבולוציה לאחר כל החיות הרי שהוא משלב בתוכו את סך מיתרי הקול להוצאת ההיגויים וההברות המצויים בטבע הרוח,הצומח והחי.באופן ספונטני הוא פולט-קולט-מחקה-מתקשר
    ומתחקה אחר הקולות הנשמעים סביבו מכל רחש..וגירוי קיים.
    כך שאינו ממציא בדיוק.אלא מגלגל בלשונות..וכך הופך חיקוי..(כמו הקוף)לשפות מדחף יציריות-יצירתיות.
    ועד תבניות מחשבה …מתחלפות ועד מורכבות וראשוניות..וחוזר חלילה.

  53. מה לגבי ההסבר הפשוט מכל – ברירה טבעית.
    קבוצות צייד בעלות יכולת תיקשור הצליחו הרבה יותר מכאלו שלא,
    יכולת לתאר היכן קיימת סכנה והיכן יש אוכל.
    ככל שרמת התקשורת עלתה כך סיגסגה יותר אותה קבוצה.
    "מוטציות" בעלות יכולת תקשורת טובה יותר שרדו יותר.

  54. מיכאל
    זה מאוד נעים לקרוא כתבה שבה אתה משקיע חשיבה, לא שולף מהמותן ומתקיף את כל מי שמתנגד לך. המשך בדרכך זו.
    הייתה לא מזמן כתבה בטלווזיה על ההבדל בינינו לבין הקופים (אני חושב שבנישונל גאוגרפיק).
    הם מצאו שכאשר אדם (אפילו תינוק) נתקל בתופעה שמעניינת אותו הוא מצביע על התופעה ומסב את תשומת הלב אליה. זה מעיד (לדבריהם) שנולדנו עם אינסטינקט לשתף בחוויות שלנו את הזולת, המשמעות, שיתוף האחר בידע שלנו פירושה ללמד . נולדנו עם אינסטינקט ללמד.
    אצל הקופים האינסטינקט אינו קיים , כל פרט שקוע בחוויות שלו ואין לא כל צורך לשתף אחרים. לכן הלימוד אצל הקופים נעשה רק על ידי חיקוי.
    הבדל זה, לטענת הכתבה, הוא זה שיצר את ההתפתחות האנושית

  55. אכן, נקודות מענינות וחשובות.
    נראה לי שחומסקי עצמו העלה את הטענה בדבר היכולת להמציא שפה.
    בכל מקרה הבהרת זאת בצורה יפה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן