חוקרים, בהם גם ישראלי העובד ב-MIT גילו כי פעלים חריגים באנגלית משתנים בדרך הניתנת לחיזוי, בדיוק כמו גנים ויצורים חיים
בילוש אחר האבולוציה של פעלי השפה האנגלית במשך למעלה מ-1,200 שנים – החל מהאנגלית העתיקה של ביוולף ( שיר אפי מן המאה השמינית לספירה הנחשב להטקסט האנגלי הקדום ביותר) ועד לאנגלית הנוכחית של “יומני הנסיכה” מצאו החוקרים כי מרבית הפעלים החריגים הולכים בדרכה של גרנדל (Grendel), אחת הדמויות במחזה האפי ביוולף ונופלים במקבילה הלשונית של הברירה הטבעית. הפעלים החריגים, הנשלטים באמצעות בלבול וחוקים עתיקים נמצאים כל הזמן בלחץ אבולוציוני לענות לכללים המודרניים של סיומת ed המוכלת על נטיית פעלים רגילים. כך עולה ממחקר שפורסם ביום ה’ שעבר (11/10/07) בכתב העת נייצ’ר.
העובדה שהשפה האנגלית עברה שינויים דרמטיים במהלך האלף האחרות אינה מפתיעה את דורות תלמידי התיכון שנאבקו לפענח את ביווולף, המתוארך למאה התשיעית או את סיפורי קנטרברי של ג’ופרי צ’אוצ’ר שנכתבו בסביבות שנת 1200.
הלשונאים פיתחו “עצי משפחה” משוכללים המראים כיצד התפתחה השפה האנגלית במשך הזמן אך לא הצליחו לאתר עקרונות המניעים פעלים חריגים להפוך לפעלים תקניים.
החוקרים, בראשותו של מרטין נובאק, תאורטיקן אבולוציוני באוניברסיטת הארווארד, גילו כי פעלים חריגים התפתחו בדרך הניתנת לחיזוי – בדיוק כמו גנים ביצורים חיים. באמצעות ניתוח בסיסי נתונים המכילים מיליוני מילים, הראו נובאק ועמיתיו כי תבניות השינויים תלויות בדרך שבה נוצרו התבניות של הפעלים החריגים.
פעלים חריגים שנעשה בהם שימוש לעיתים נדירות מיהרו להשתנות. לדוגמה holp – זמן העבר של המילה help הפך ל-helped בשפה המודרנית. באופן דומה chode הפך ל- chided (גער) ו- swole הפך ל- swelled (התנפח).
החוקרים מצאו כי הם יכולים לחשב את הקצב המדויק שבו מילים חריגות עוברות תהליך רגולריזציה בדיוק באותה דרך שבה הפיסיקאים מחשבים את זמן מחצית החיים של חומרים רדיואקטיביים. הם גילו כי בממוצע, פועל שנעשה בו שימוש קטן פי 100, מתפתח פי 10 יותר מהר.
השותף למחקר, דוקטורנט בהארווארד, ז’אן בפטיסט מישל אמר כי פעלים חריגים הם כמו מאובנים שיכולים לגלות כיצד נולדו ומתו חוקי השפה – ואולי גם הכללים התרבותיים.
החוקרים הביאו את שדה הבלשנות, שהיווה השראה לצ’ארלס דארווין כאשר הוא הגה ברעיון האבולוציה הביולוגית לבצע מעגל מושלם, אומר טקומסה פיטש מאוניברסיטת סאן אנדריוז בבריטניה, שכתב ביקורת המלווה את הדוח. לדבריו, במאה ה-18 וה-19 הבלשנות התמקדה בשאלה כיצד התפתחה השפה לאורך הזמן. גולת הכותרת בהישגי החוקרים באותה התקופה, אומר פיטש, היתה עץ משפחה מקיף שהראה כיצד התפתחו שפות מודרניות כגון אנגלית, רוסית, ספרדית והינדית מתוך השפה ההודו-אירופית הקדומה, שפה מתה עתיקה שדוברה לפני עשרת אלפים שנה. הדבר שהשפיע על חשיבתו של דארווין.
חוקרי הלשון בתקופתו של דארווין לא היו אבולוציוניסטים והם אף דבקו ברעיונות קוואזי-מיסטיים המסבירים כיצד התפתחה השפה. איד הבלשנים המשפיעים באותה תקופה סבר ששפות הן יצורים חיים – אחר הציע כי רוח פנימית מניעה את שינויי השפה.
בלשנים מודרניים התמקדו בקיבולת הביולוגית של בני האדם ללמוד ולהשתמש בשפה, אומר פיטש, ועזבו את השאלות אודות התפתחות השפה בלא תשובה.
עדיין לא ניתן לענות, גם לאחר המחקר הנוכחי, מדוע הופיע כלל ה-ed והשתלט על לפחות שבעה סוגים אחרים של פעלים חריגים, שכל אחד נשלט בידי חוקים ספציפיים, או בכמה מקרים כמו במקרה של go ו-went ללא כל כלל.
החוקר ארז ליברמן, תלמיד מחקר בהארווארד, אמר כי התשובה טמונה ככל הנראה בפשטות כלל ה-ed שקל לזכור אותו יותר מאשר את הכללים המלווים את השינוי מ- grow ל- grew (במילים בנות הוורה אחת, המתחילות בשני עיצורים שומרים על שתי האותיות הראשונות ומוסיפים ew).
מילים חדשות הנכנסות לשפה האנגלית כמו למשל לגגל (to google) תמיד עוקבות אחר הכללים לשינויי ההטיות, אמר, אך יש כמה חריגים למשל Snuck (להתחמק), חדר לשפה בסוף המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20 אף כי לא החליף את sneaked. לדברי ליברמן, snuck נוצר עקב השפעת struck – צורת העבר של strike.
כדי לעקוב אחר האבולוציה של הפעלים, עברו החוקרים על בסיס נתונים ענק של פעלים כדי לקבוע את תדירות השימוש בפעלים חריגים, וניתוח דיקדוק ארכאי כדי לראות כיצד הוטו מילים באנגלית העתיקה וזו של ימי הביניים – שפתם של סיפורי קנטרברי. החוקרים הרכיבו רשימה של 177 פעלים חריגים מהאנגלית העתיקה, 145 מתוכם שנשארו כחריגים באנגלית הביניימית ו-98 שנשארו כפעלים חריגים עד היום. הם נברו אחורנית בזמן וכיסו תקופה הכוללת את הפלישה הנורמנית ואת תחילת הפצת הדפוס, וכך הם יכלו לכמת את מהירות האבולוציה של הפעלים החריגים.
אם קצב הרגולוריזציה של מילים חריגות ימשך והחוקרים מאמינים שכן, רק 83 מתוך 177 הפעלים החריגים הללו ישארו בשנת 2500. כמה פעלים חריגים משולבים כל כך בשפה היומיומית שנראה כי לעולם הם לא יעברו רגולוריזציה, אומרים החוקרים. אף כי פחות מ-3% מהפעלים המודרניים הם חריגים, עשרת הפעלים הנפוצים ביותר (be, have, do, go, say, can, will, see, take, get) הם חריגים. החוקרים חישבו כי זמן מחצית החיים של הפועלים be ו- have מגיע ל-38 אלף שנים והדבר הופך אותם לפחות ניתנים למוטציות המאפיינות פעלים חריגים.
איזה פועל חריג יהיה הבא בתור לקבל את הסיומת ed? החוקרים מעריכים כי זה יהיה “wed (להתחתן). זה נראה ההימור הבטוח מכיוון שבארבעה מילונים, לרבות וובסטר של העולם החדש ומריאם-וובסטר, ההטיות היו wed/wed/wed כמו גם wed/wedded/wedded.
5 תגובות
המהפכה הבלשנית העצברית
מיליארדים של מלים נכתבו על ידי בני אדם, וכל מלה היא קשקוש קווים בעל צורה ייחודית.
מיליארדים של מלים נשפכו מגרונם של בני אדם
וכל מלה היא רעש ייחודי.
לפני כ 100 שנים הופיעו בני אדם סקרנים ,שרצו לחקור את הקשקושים האלה ואת הרעשים האלה
במטרה להבינם. את מה שהם הבינו, הם כתבו בעזרת קשקושים, וסיפרו בעזרת רעשים ,
השם של סקרנים אלה הוא בלשנים, והם לא הבינו שחקירת קשקושים בעזרת קשקושים אחרים, נדונה מראש לכישלון,
הנציג המובהק של הבלשנים האלה הוא חומסקי.
והנציג המובהק של הפיזיקאים חוקרי היקום הוא ניוטון, שגם חקירתו נדונה מראש לכישלון.
חומסקי וניוטון הם חלוצים פורצי דרך , שניסו לחקור את סודות השפה האנושית, ואת סודות המציאות הפיזיקלית ומבנה היקום.
גם עצבר ניסה לחקור את סוד השפה האנושית,
ואת סודות המציאות הפיזיקלית.
וכמו שהפיזיקה העצברית באה במקום הפיזיקה של ניוטון, כך הבלשנות העצברית באה במקום הבלשנות של חומסקי.
ניוטון האמין שקיים במציאות הפיזיקלית רעיון דמיוני ושמו כוח משיכה, וחומסקי האמין כי בני אדם יוצרים באופן טבעי שפות בעלי תחביר קבוע
ניוטון הטעה את הפיזיקאים במשך 300 שנים, וחומסקי הטעה את הבלשנים במשך 100 שנים.
ואז הגיע עצבר, עם בלשנות ופיזיקה, חדשים.
הבלשנות העצברית חופשיה ואין בה תחביר קבוע או כללי דקדוק מסוימים.
הבלשנות העצברית פשוטה ומובנת מאליה ,והיא מבוססת על ידיעתו הטבעית של האדם.
הבלשנות העצברית פותחת בזיהוי איברים בגוף האדם, המאפשרים לו לדבר. (גרון, פה , לשון)
גרון, פה , ולשון, הם פסנתר טבעי של 22 צלילים
פסנתר טבעי שייך לאדם , בעל ידיעה טבעית
האדם בעל הידיעה הטבעית, המציא לעצמו שפה המבוססת על הצלילים, שמפיק הפסנתר הטבעי.
וכך מתואר התהליך של יצירת שפה.
אדם שותק בעל ידיעה טבעית נוגע בגוש קרח, ובאורח פלא מגיעה אליו ידיעה טבעית ברורה.
האדם השותק פתאום הבין….. שהוא יודע משהו.
אין כל דרך לתאר את הידיעה הזו מכיוון שהאדם עוד לא המציא מלים.
ואף על פי שהמלים עוד לא הומצאו, האדם שנגע בגוש קרח ידע לפתע ידיעה חדשה מופלאה.
וכאן התרחש נס, והאדם השותק הבין שצריך לתת שם לידיעה ברורה זו .
האדם השותק הזה הוא אדם בעל ידיעה טבעית הטבועה בו, והוא ידע כי הפסנתר הטבעי שלו יכול לספק צלילים , שיכולים לשמש שם של
הידיעה הטבעית האמורה.
האדם השותק הזה בחר שם קצר, הנובע משני צלילים של הפסנתר הטבעי שלו, צליל ק וצליל ר
וכך קרה, שצירוף שני הצלילים (קר) הפך להיות שם של ידיעה טבעית, הבאה אל האדם בעקבות מגע בגוש קרח.
כר מתחילה היצירה של שפה אנושית, שהיא שפת שמות של ידיעות טבעיות.
כל תנאי היצירה נמצאים באדם השותק.
כושר ההמצאה טבוע באדם השותק , הידיעה הטבעית טבועה באדם השותק , והפסנתר הטבעי הוא חלק מגופו של האדם השותק..
כל אדם יכול ללמוד שפה של ידיעות טבעיות. שפה זו מחייבת את האדם הרוצה ללמוד, לעשות מעשה של מגע בגוש קרח, כמו האדם השותק,
המעשה הפשוט הזה מביא לאדם ידיעה מדהימה
שהוא חש בה ומרגיש אותה.
בשלב הבא מבין האדם הלומד , כי שני הצלילים ק ר של הפסנתר הטבעי שלו , הם שם נבחר של הידיעה הטבעית שבאה אליו, בעקבות מגע בקרח.
השם של ידיעה טבעית נבחר באופן שרירותי,
וכל צירוף של צלילים יכול להתאים לכך.
צירוף הצלילים (ח ם ) נבחר להיות שם של ידיעה טבעית, הבאה באורח פלא אל האדם המתקרב למדורה.
גם צירוף הצלילים ח ם נבחר באופן שרירותי.
כך נוצרת שפת בני אדם , המבוססת על ידיעות טבעיות הבאות אליהם, בעקבות מעשים שהם עושים במציאות הפיזיקלית.
המעשים הם פשוטים כמו ( לנגוע, ללכת ,לקפוץ, לטעום , להריח )וכו’ ככה נוצרת שפה ברורה של בני אדם, שהיא שפת שמות של ידיעות טבעיות.
ידיעות אלו באות אל בני האדם ,בעקבות מעשים ממשיים שהם עושים במציאות הפיזיקלית.
נוגעים ובאה ידיעה טבעית, מריחים ובאה ידיעה טבעית אחרת, רואים ובאה ידיעה טבעית
אחרת, טועמים ובאה ידיעה טבעית אחרת, ועוד ,
עתה נשאר לבחור באופן שרירותי ,צלילים מהפסנתר הטבעי, כמו צלילי ח ל ק , או צלילי מ ח ו ס פ ס ,או צלילי מ ת ו ק ,
וצלילים אלה יהיו שמות של חלק מהידיעות הטבעיות שבאו אל בני האדם, בעקבות המעשים שהם עשו. במציאות הפיזיקלית.
ככה נוצרת שפה של בני אדם, שהיא שפת שמות של ידיעות טבעיות. כל מלה בשפה האנושית היא
שם של ידיעה טבעית- הבאה אל האדם ,בעקבות מעשה ממשי שהוא עושה במציאות הפיזיקלית.
אי אפשר ליצור שפה אנושית בעזרת קולות הבוקעים מהגרון, כי הקולות הם סתם רעש.
אם הקולות הם שמות של ידיעות טבעיות הבאות בעקבות מעשה במציאות הפיזיקלית, אז השפה נוצרת מיד , ואפשר להשתמש בה.
כל הבלשנים ב 100 השנים האחרונות, השתמשו ברעש המלים הבוקע מגרונם, כדי ליצור שפה אנושית ולהסביר אותה.
כל הבלשנים האלה נכשלו. ובעקבות הכישלון הזה הופיע חוק עצברי האומר:
אי אפשר לחקור שפה באמצעות המלים שלה.
החקירה חייבת להגיע ממש אל הידיעות הטבעיות
שקיבלו שמות במלים.
הבלשנות העצברית התחילה ליצור שפת בני אדם, שהיא שפת שמות של ידיעות טבעיות.
בחירת השמות מתקיימת בעזרת הפסנתרים הטבעיים של בני אדם, המסוגלים להפיק הרבה צלילים כמו צליל א , צליל ב , צליל ג וכן הלאה.
בני אדם המציאו בקלות אלפי שפות, כיוון שהם
ידעו – ששפה ממציאים במעשים, ולא בדיבורים.
הבלשנים של 100 השנים האחרונות, לא ידעו ששפה ממציאים במעשים, והם דיברו, ודיברו,
ודיברו, והוציאו רעש מגרונם – שנשאר רעש.
הרעש הזה לא הצליח להמציא שפה.
המחקר של עצבר גילה את סוד השפה האנושית, שהיא שפת שמות של ידיעות טבעיות – הבאות אל האדם בעקבות מעשה שהוא עושה,
כל מעשה כזה מביא אל האדם ידיעה טבעית , והאדם יוצר השפה מעניק שם לידיעה הטבעית .
הבלשנות העצברית חדשה לגמרי, והיא שונה לחלוטין מהבלשנות של חומסקי.
הבלשנות של חומסקי מבוססת על מלים, שהם שרבוטי קווים חסרי פשר , ולכן הכישלון של בלשנות זו צפוי מראש.
אין שום אפשרות להבין שרבוטי קווים, בעזרת שרבוטי קווים אחרים , ששמם מלים.
הבלשנות העצברית מבוססת על מעשים ממשיים
שהאדם עושה, והמעשים האלה מביאים לאדם
באורח פלא, ידיעות טבעיות.
בינה מלאכותית ובינה טבעית
לאדם הנוגע בגוש קרח מגיעה ידיעה טבעית ברורה מאוד, והאדם מעניק לה שם שרירותי.
את השם השרירותי הוא משיג בעזרת הפסנתר הטבעי שלו. המסוגל להשמיע צלילים רבים.
האדם כבר מכיר את הידיעה הטבעית שהשם של מורכב מצליל ק ומצליל ר
כל התהליך הזה מתרחש בעזרת בינה טבעית.
לרובוט הנוגע בגוש קרח, אין בינה טבעית , ואין ידיעה טבעית. לרובוט יש בינה מלאכותית, והוא יכול למדוד את הטמפרטורה של המגע, אבל אין לו ידיעה טבעית ברורה של המגע בגוש קרח.
ידיעה טבעית ברורה כזו, יש לאדם.
יש הבדל תהומי בין בינה מלאכותית לטבעית. בינה טבעית שייכת לאדם המשיג ידיעות טבעיות בעקבות מעשה שהוא עושה. בינה מלאכותית היא מוגבלת, ולעולם לא תגיע לבינה טבעית של אדם.
אין ספק ששפת היצורים החיים, מבוססת על ידיעתם הטבעית.
לכל יצור חי יש את הידיעה הטבעית שלו.
לנמלה יש ידיעה טבעית של נמלה.
לפיל יש ידיעה טבעית של פיל,
לקוף יש ידיעה טבעית של קוף.
ליצורים החיים יש רעשים המתאימים לידיעתם הטבעית, והם לומדים זה מזה את הרעשים.
שפת היצורים הטבעיים ממתינה לאדם.
שפת היצורים החיים מבוססת על הבינה הטבעית שלהם, ובינה מלאכותית לא תצליח להבין אותה.
יש הרבה ציפיות מבינה מלאכותית, והבלשנות העצברית הורידה את רמת הציפיות לרמה מכנית פשוטה שפועלת, אבל אינה יודעת.
א.עצבר
לאריה סתר שלום רב
מזמן לא נפגשנו.
שמחתי על הסברך הממצה אבל בכל זאת יש יחודיות מסויימת למילים כמו SCHOOL או TEACHER כך שהשילוב CH הוא גרמני במקורו. זה בכל אופן מה שקראתי במאמר לפני שנים. גם ההיגיון אומר שמילה כמו מורה או תלמיד היא יציר מאוחר של השפה כך שכאשר האנגלים חפשו מילה לבית ספר תלמידים ומורים הם הלכו למקור הגרמני שכניראה הקדים אותם. כך שדברי במקומם.
אבל המאמר שקראתי היה מזמן ויתכן ואני טועה, אז טוב להחכים ויתכן ומקור השפות כדבריך הוא בים השחור, ואם כך הדבר אז אולי כדאי לחפש את ההוכחה בתוך הים השחור שכניראה נוצר בשטף אדיר לפני כמה אלפי שנים ממים שפרצו מהים התיכון דרך הבוספורוס . יש טענה שזה הסיפור על המבול. ואז, שם גם נוצרו השפות.
אבל אולי זה קצת הזוי מידי.
כל טוב
סבדרמיש יהודה
ליהודה – בגדול האנגלית היא צאצאית של הגרמנית, לא של היום אלא שפת האם של שתיהם הייתה שפה שיותר דומה לגרמנית וממנה התפצלה האנגלית, כך שלא פלא שמצאת מלה דומה באנגלית וגרמנית – כאלה יש המון, וזה לא שמלה חדרה משפה לשפה אלא שיש להם אם קדמונית משותפת.
בניגוד למה שכתוב במאמר, קראתי שהאמא של השפות ההינדו אירופיות התקיימה לפני כששת אלפים שנה באיזור הים השחור. הבלשנים מסוגלים לשחזר אותה קצת מתוך כל השפות הצאצאיות שלה. עדיין מקווים למצוא אותה בכתובים במקום כלשהו.
שתי תובנות לפחות ניתן לסכם מהמחקר שמוצג כאן: "פועל שנעשה בו שימוש קטן פי 100, מתפתח פי 10 יותר מהר" וכן שזמן מחצית החיים של מילה חריגה הוא בערך 500 שנה, אף כי ישנם מילים חריגות (שמישות מאוד) שזמן חייהם יכול להגיע גם לאלפי אחוזים יותר מזמן חייה של מילה חריגה בלתי שמישה.
מאמר מרתק
הבריאתנים יכולים רק לחרוק שיניים בראותם שהניתוח האבולוציוני הוא כלי אדיר ולא רק לניתוח החיים כי אם בכל. באופן כללי, כל נושא הנמצא בסביבה מלחיצה ישתנה בצורה אבולוציונית. החל מאבולוציה של יקומים, כוכבים, וכלה באבולוציה של אומנות.
נהנאתי לקרוא את המאמר הזה.
אבל אני קצת חולק על מקצת הדברים.
לא התייחסו במאמר על מניעת סיומת ED בגלל שינוי המשמעות, לדוגמא זמן עבר של המשפט I GO לא יתפתח אף פעם למישפט I GOED בגלל הצליל הדומה ל
I GOD .
דבר שני שאני חולק עליו הוא שהתפתחות השפה הפסיקה להיות רק אבולוציונית כאשר גופים דוגמת הועדה ללשון העברית שלנו, קובעים מילים באופן לאו דוקא אבולוציוני. לפעמים הם פועלים נגד הזרם הכללי, האבולוציוני, של ערבוב שפות. וכאן אני אביא לדוגמא את המילה SCHOOL שחדרה ללשון האנגלית כניראה מן הגרמנית. אני בכלל לא בטוח אם ועדה כל שהיא ללשון אנגלית הייתה מאפשרת כיום חדירה כזאת.
כיף להתעורר בבוקר עם מאמר מחכים כזה.
שיהיה לנו יום טוב.
סבדרמיש יהודה
נ.ב. ברשותכם, אני מפנה אתכם למאמר שכתבתי "אבולוציה של תיאוריות" כאן באתר הידען. ההפניה דרך גוגל. לא לשכוח את המרכאות.