בילוש אחר האבולוציה של השפה

חוקרים, בהם גם ישראלי העובד ב-MIT גילו כי פעלים חריגים באנגלית משתנים בדרך הניתנת לחיזוי, בדיוק כמו גנים ויצורים חיים

בילוש אחר האבולוציה של פעלי השפה האנגלית במשך למעלה מ-1,200 שנים – החל מהאנגלית העתיקה של ביוולף ( שיר אפי מן המאה השמינית לספירה הנחשב להטקסט האנגלי הקדום ביותר) ועד לאנגלית הנוכחית של "יומני הנסיכה" מצאו החוקרים כי מרבית הפעלים החריגים הולכים בדרכה של גרנדל (Grendel), אחת הדמויות במחזה האפי ביוולף ונופלים במקבילה הלשונית של הברירה הטבעית. הפעלים החריגים, הנשלטים באמצעות בלבול וחוקים עתיקים נמצאים כל הזמן בלחץ אבולוציוני לענות לכללים המודרניים של סיומת ed המוכלת על נטיית פעלים רגילים. כך עולה ממחקר שפורסם ביום ה' שעבר (11/10/07) בכתב העת נייצ'ר.

העובדה שהשפה האנגלית עברה שינויים דרמטיים במהלך האלף האחרות אינה מפתיעה את דורות תלמידי התיכון שנאבקו לפענח את ביווולף, המתוארך למאה התשיעית או את סיפורי קנטרברי של ג'ופרי צ'אוצ'ר שנכתבו בסביבות שנת 1200.
הלשונאים פיתחו "עצי משפחה" משוכללים המראים כיצד התפתחה השפה האנגלית במשך הזמן אך לא הצליחו לאתר עקרונות המניעים פעלים חריגים להפוך לפעלים תקניים.

החוקרים, בראשותו של מרטין נובאק, תאורטיקן אבולוציוני באוניברסיטת הארווארד, גילו כי פעלים חריגים התפתחו בדרך הניתנת לחיזוי – בדיוק כמו גנים ביצורים חיים. באמצעות ניתוח בסיסי נתונים המכילים מיליוני מילים, הראו נובאק ועמיתיו כי תבניות השינויים תלויות בדרך שבה נוצרו התבניות של הפעלים החריגים.
פעלים חריגים שנעשה בהם שימוש לעיתים נדירות מיהרו להשתנות. לדוגמה holp – זמן העבר של המילה help הפך ל-helped בשפה המודרנית. באופן דומה  chode הפך ל- chided (גער) ו- swole הפך ל- swelled (התנפח).
החוקרים מצאו כי הם יכולים לחשב את הקצב המדויק שבו מילים חריגות עוברות תהליך רגולריזציה בדיוק באותה דרך שבה הפיסיקאים מחשבים את זמן מחצית החיים של חומרים רדיואקטיביים. הם גילו כי בממוצע, פועל שנעשה בו שימוש קטן פי 100, מתפתח פי 10 יותר מהר.

השותף למחקר, דוקטורנט בהארווארד, ז'אן בפטיסט מישל אמר כי פעלים חריגים הם כמו מאובנים שיכולים לגלות כיצד נולדו ומתו חוקי השפה – ואולי גם הכללים התרבותיים.
החוקרים הביאו את שדה הבלשנות, שהיווה השראה לצ'ארלס דארווין כאשר הוא הגה ברעיון האבולוציה הביולוגית לבצע מעגל מושלם, אומר טקומסה פיטש מאוניברסיטת סאן אנדריוז בבריטניה, שכתב ביקורת המלווה את הדוח. לדבריו, במאה ה-18 וה-19 הבלשנות התמקדה בשאלה כיצד התפתחה השפה לאורך הזמן. גולת הכותרת בהישגי החוקרים באותה התקופה, אומר פיטש, היתה עץ משפחה מקיף שהראה כיצד התפתחו שפות מודרניות כגון אנגלית, רוסית, ספרדית והינדית מתוך השפה ההודו-אירופית הקדומה, שפה מתה עתיקה שדוברה לפני עשרת אלפים שנה. הדבר שהשפיע על חשיבתו של דארווין.
חוקרי הלשון בתקופתו של דארווין לא היו אבולוציוניסטים  והם אף דבקו ברעיונות קוואזי-מיסטיים המסבירים כיצד התפתחה השפה. איד הבלשנים המשפיעים באותה תקופה סבר ששפות הן יצורים חיים – אחר הציע כי רוח פנימית מניעה את שינויי השפה.
בלשנים מודרניים התמקדו בקיבולת הביולוגית של בני האדם ללמוד ולהשתמש בשפה, אומר פיטש, ועזבו את השאלות אודות התפתחות השפה בלא תשובה.
עדיין לא ניתן לענות, גם לאחר המחקר הנוכחי, מדוע הופיע כלל ה-ed והשתלט על לפחות שבעה סוגים אחרים של פעלים חריגים, שכל אחד נשלט בידי חוקים ספציפיים, או בכמה מקרים כמו במקרה של go ו-went  ללא כל כלל.
החוקר ארז ליברמן, תלמיד מחקר בהארווארד, אמר כי התשובה טמונה ככל הנראה בפשטות כלל ה-ed שקל לזכור אותו יותר מאשר את הכללים המלווים את השינוי מ- grow ל- grew (במילים בנות הוורה אחת, המתחילות בשני עיצורים שומרים על שתי האותיות הראשונות ומוסיפים ew).
מילים חדשות הנכנסות לשפה האנגלית כמו למשל לגגל (to google) תמיד עוקבות אחר הכללים לשינויי ההטיות, אמר, אך יש כמה חריגים למשל Snuck (להתחמק), חדר לשפה בסוף המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20 אף כי לא החליף את sneaked. לדברי ליברמן, snuck נוצר עקב השפעת struck – צורת העבר של strike.
כדי לעקוב אחר האבולוציה של הפעלים, עברו החוקרים על בסיס נתונים ענק של פעלים כדי לקבוע את תדירות השימוש בפעלים חריגים, וניתוח דיקדוק ארכאי כדי לראות כיצד הוטו מילים באנגלית העתיקה וזו של ימי הביניים – שפתם של סיפורי קנטרברי. החוקרים הרכיבו רשימה של 177 פעלים חריגים מהאנגלית העתיקה, 145 מתוכם שנשארו כחריגים באנגלית הביניימית ו-98 שנשארו כפעלים חריגים עד היום. הם נברו אחורנית בזמן וכיסו תקופה הכוללת את הפלישה הנורמנית ואת תחילת הפצת הדפוס, וכך הם יכלו לכמת את מהירות האבולוציה של הפעלים החריגים.
אם קצב הרגולוריזציה של מילים חריגות ימשך והחוקרים מאמינים שכן, רק 83 מתוך 177 הפעלים החריגים הללו ישארו בשנת 2500. כמה פעלים חריגים משולבים כל כך בשפה היומיומית שנראה כי לעולם הם לא יעברו רגולוריזציה, אומרים החוקרים. אף כי פחות מ-3% מהפעלים המודרניים הם חריגים, עשרת הפעלים הנפוצים ביותר  (be, have, do, go, say, can, will, see, take, get) הם חריגים. החוקרים חישבו כי זמן מחצית החיים של הפועלים be ו- have מגיע ל-38 אלף שנים והדבר הופך אותם לפחות ניתנים למוטציות המאפיינות פעלים חריגים.

איזה פועל חריג יהיה הבא בתור לקבל את הסיומת ed? החוקרים מעריכים כי זה יהיה "wed (להתחתן). זה נראה ההימור הבטוח מכיוון שבארבעה מילונים, לרבות וובסטר של העולם החדש ומריאם-וובסטר, ההטיות היו wed/wed/wed כמו גם wed/wedded/wedded.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

4 תגובות

  1. לאריה סתר שלום רב
    מזמן לא נפגשנו.

    שמחתי על הסברך הממצה אבל בכל זאת יש יחודיות מסויימת למילים כמו SCHOOL או TEACHER כך שהשילוב CH הוא גרמני במקורו. זה בכל אופן מה שקראתי במאמר לפני שנים. גם ההיגיון אומר שמילה כמו מורה או תלמיד היא יציר מאוחר של השפה כך שכאשר האנגלים חפשו מילה לבית ספר תלמידים ומורים הם הלכו למקור הגרמני שכניראה הקדים אותם. כך שדברי במקומם.
    אבל המאמר שקראתי היה מזמן ויתכן ואני טועה, אז טוב להחכים ויתכן ומקור השפות כדבריך הוא בים השחור, ואם כך הדבר אז אולי כדאי לחפש את ההוכחה בתוך הים השחור שכניראה נוצר בשטף אדיר לפני כמה אלפי שנים ממים שפרצו מהים התיכון דרך הבוספורוס . יש טענה שזה הסיפור על המבול. ואז, שם גם נוצרו השפות.
    אבל אולי זה קצת הזוי מידי.
    כל טוב
    סבדרמיש יהודה

  2. ליהודה – בגדול האנגלית היא צאצאית של הגרמנית, לא של היום אלא שפת האם של שתיהם הייתה שפה שיותר דומה לגרמנית וממנה התפצלה האנגלית, כך שלא פלא שמצאת מלה דומה באנגלית וגרמנית – כאלה יש המון, וזה לא שמלה חדרה משפה לשפה אלא שיש להם אם קדמונית משותפת.
    בניגוד למה שכתוב במאמר, קראתי שהאמא של השפות ההינדו אירופיות התקיימה לפני כששת אלפים שנה באיזור הים השחור. הבלשנים מסוגלים לשחזר אותה קצת מתוך כל השפות הצאצאיות שלה. עדיין מקווים למצוא אותה בכתובים במקום כלשהו.

  3. שתי תובנות לפחות ניתן לסכם מהמחקר שמוצג כאן: "פועל שנעשה בו שימוש קטן פי 100, מתפתח פי 10 יותר מהר" וכן שזמן מחצית החיים של מילה חריגה הוא בערך 500 שנה, אף כי ישנם מילים חריגות (שמישות מאוד) שזמן חייהם יכול להגיע גם לאלפי אחוזים יותר מזמן חייה של מילה חריגה בלתי שמישה.

    מאמר מרתק

  4. הבריאתנים יכולים רק לחרוק שיניים בראותם שהניתוח האבולוציוני הוא כלי אדיר ולא רק לניתוח החיים כי אם בכל. באופן כללי, כל נושא הנמצא בסביבה מלחיצה ישתנה בצורה אבולוציונית. החל מאבולוציה של יקומים, כוכבים, וכלה באבולוציה של אומנות.
    נהנאתי לקרוא את המאמר הזה.
    אבל אני קצת חולק על מקצת הדברים.
    לא התייחסו במאמר על מניעת סיומת ED בגלל שינוי המשמעות, לדוגמא זמן עבר של המשפט I GO לא יתפתח אף פעם למישפט I GOED בגלל הצליל הדומה ל
    I GOD .
    דבר שני שאני חולק עליו הוא שהתפתחות השפה הפסיקה להיות רק אבולוציונית כאשר גופים דוגמת הועדה ללשון העברית שלנו, קובעים מילים באופן לאו דוקא אבולוציוני. לפעמים הם פועלים נגד הזרם הכללי, האבולוציוני, של ערבוב שפות. וכאן אני אביא לדוגמא את המילה SCHOOL שחדרה ללשון האנגלית כניראה מן הגרמנית. אני בכלל לא בטוח אם ועדה כל שהיא ללשון אנגלית הייתה מאפשרת כיום חדירה כזאת.
    כיף להתעורר בבוקר עם מאמר מחכים כזה.
    שיהיה לנו יום טוב.
    סבדרמיש יהודה
    נ.ב. ברשותכם, אני מפנה אתכם למאמר שכתבתי "אבולוציה של תיאוריות" כאן באתר הידען. ההפניה דרך גוגל. לא לשכוח את המרכאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן