סיקור מקיף

מחקר חדש: השפה בה אדם דובר משפיעה על אופן מחשבתו של הזולת

השפה בה אדם מדבר ברגע נתון יכולה להשפיע על מחשבתו

ד"ר שי דנציגר. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון.
ד"ר שי דנציגר. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון.
על פי מחקר חדש, על ערבים ישראלים המדברים ערבית ועברית שוטפת, השפה בה אדם מדבר ברגע נתון יכולה להשפיע על מחשבתו. המחקר מצא שאסוציאציות חיוביות של ערבים ישראלים לגבי בני עמם חלשות יותר כאשר הם נבחנים בעברית לעומת מצב שבו הם נבחנים בערבית. ממצאי המחקר התפרסמו בימים אלה במגזין המדעי Psychological Science.

הנבדקים במחקר זה היו ערבים ישראלים, סטודנטים באוניברסיטאות ומכללות דוברות עברית, השולטים בשתי השפות. החוקרים ד"ר שי דנציגר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר רוברט וורד מאוניברסיטת בנגור שבויילס, בריטניה, פיתחו ניסוי הבודק איך חשיבת הסטודנטים משתנה בערבית ובעברית תוך ניצול המתחים בין ערבים ויהודים בישראל. השערת המחקר: "סביר שערבי ישראלי הדובר את שתי השפות יחשוב על ערבים באופן חיובי יותר בסביבה דוברת ערבית לעומת סביבה דוברת עברית" אומר דנציגר.

המחקר השתמש במטלת מחשב הנקראת מבחן האסוציאציות הסמויות (implicit association test) בה משתמשים רבות לחקר אפליה. במבחן זה, מילים בודדות מוקרנות על צג המחשב ועל הנבדקים לסווגן מהר ככל האפשר על ידי לחיצה על שני מקשים במקלדת. זוהי מטלה הבוחנת תהליכי חשיבה אוטומטיים כיוון שלנבדק כמעט ואין זמן לחשוב על התשובות. הטריק הוא, שהנבדקים מסווגים שני סוגי מילים: מילים המתארות תכונות (חיוביות ושליליות) ושמות של אנשים. במקרה זה שמות ערביים כמו אחמד וסמיר ושמות יהודים כמו אבי ורונן. לדוגמא, הנבדקים קיבלו הנחיה ללחוץ על המקש "מ" כשראו שם ערבי או מילה עם משמעות חיובית, או "ק" כשראו שם יהודי או מילה עם משמעות שלילית. בדוגמא זאת, אם אנשים מקשרים באופן אוטומטי מילים "חיוביות" עם ערבים ומילים "שליליות" עם יהודים, הם יהיו מסוגלים לבצע את מטלת הסיווג מהר יותר, לעומת מצב שבו הם מקשרים אוטומטית בין מילים בכוון ההפוך. בחלקים שונים של המבחן מופיעים סטים שונים של זוגות מילים.

במחקר זה, ערבים ישראלים דוברי שתי השפות ביצעו את המבחן בשתי השפות במטרה לבחון האם השפה בה השתמשו השפיעה על האסוציאציות שלהם לגבי השמות. לנבדקים הערבים היה קל יותר לקשר שמות ערביים עם תכונות "חיוביות" ושמות יהודים עם תכונות "שליליות" מאשר לקשר שמות ערביים עם תכונות "שליליות" ושמות יהודים עם תכונות "חיוביות". אפקט זה היה חזק יותר כשהמבחן בוצע בערבית. במבחן בעברית הנבדקים הראו פחות אפליה חיובית לגבי שמות ערביים לעומת שמות יהודים. "השפה בה אנו מדברים יכולה לשנות את דרכי החשיבה שלנו על הזולת", אומר וורד.

ד"ר דנציגר למד בילדותו גם עברית וגם אנגלית. "אני דובר שתי שפות ואני מאמין שאני מגיב שונה בעברית לעומת אנגלית. אני חושב שבאנגלית אני מנומס יותר מאשר בעברית" הוא אומר. "נראה שאנשים יכולים להציג אישיויות שונות בסביבות שונות. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהאישיות שבאה לידי ביטוי ברגע נתון מושפעת מהשפה בה דובר האדם באותו הרגע".

קישור להודעה לעיתונות באנגלית אודות המחקר, שהופצה מטעם מערכת המגזין Psychological Science

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. הניסוי הזה לא חדש. קראתי על אותו ניסוי בהקשר אפרו-אמריקאי באיזה ספר פסוודו-מדעי, נדמה לי blink, אבל אולי אני טועה.
    העניין בניסוי הוא שנותנים לך לסווג מילים רק לשתי אפשרויות, שבדרך כלל לא הייתה חושב אפילו לסווג אותן דווקא אליהן. האם "רע" זה ערבי או יהודי? אולי זה דווקא השכן הרוסי שלי שלא מופיע במבחן? ואם היו נותנים לנבדקים לסווג רק בין "רומני" ל"אלבני", מה אז? היינו מגלים אולי שערבים-ישראלים מייחסים תכונות שליליות לרומנים כשהמילים הם בעברית?
    בקיצור: שטויות שלא מוכיחות כלום חוץ מהצורך הנואש של אקדמאים לפרסם משהו, כל דבר, גם אם זה אומר למחזר ניסוי שנוי במחלוקת. העיקר שהד"ר המלומד לא מסוגל להיות מנומס בעברית כמו שהוא באנגלית. בטח הבעיה היא בשפה.

  2. השפה שבה אנו מדברים משפיעה על המחשבה שלנו, נקודה. בלי קשר אם המחשבה שלנו היא על הזולת או כל דבר אחר.

  3. נקודה למחשבה:
    בהנחה שלנבדקים לוקח יותר זמן לקרוא ולהבין את המילים כשהן כתובות בעברית.
    הבדלי הזמנים נעשים משמעותים פחות. כלומר היחס בין שני מספרים קטנים עם הפרש קבוע גדול יותר מהיחס בין שני מספרים גדולים עם אותו ההפרש.
    לכן אני נוטה להטיל ספק בתוצאות המחקר לעת עתה.

  4. קיים חלק חסר במחקר הזה והוא הצד הישראלי. יש לקחת יהודים דוברי שתי השפות באופן שוטף ולבחון אותם על אותם הנושאים. אחרת המחקר הזה לא שווה את המאמץ…

  5. הצעה לד"ר שי דנציגר
    מציע שיעשו מחקר דומה לעולים מרוסיה בעברית וברוסית, ולעולים מאתיופיה בעברית ובאתיופית.
    אפשר יהיה לראות הבדלים באפליה אם קיימת.
    והיה מעניין לעשות זאת גם כפונקציה של הוותק בארץ וכפונקציה של הגיל
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן