דו"ח מצב הטבע 2022, כרך מגמות ואיומים, מציג תמונת מצב של גורמים ותהליכים מרכזיים, המשפיעים על מצב הטבע בישראל כתוצאה מפעילות האדם. המארג היא התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה, קק"ל ורט"ג
ד"ר אסף רוזנטל היה מנהל שמורת הטבע עין גדי במשך עשור במהלך הכרזתה כשמורה. באירוע שהתקיים לרגל 50 שנים לפתיחת השמורה, התריע ד"ר רוזנטל מכך שהיום לא מגבילים את מספר המבקרים ובמעיין של עין גדי לא זורמים עוד מים
ביצועה של מפת דרכים להגנה על 30% משטח כדור-הארץ עד 2030 תביא לרווח כלכלי של 455 מיליארד דולרים כל שנה, לכן חייבות הממשלות לנקוט במדיניות
במשך שנים רבות אני (ושכמותי) קורא לרשויות השונות, למקבלי החלטות, למנהלי אתרים ולשומרי הטבע, לפתח מערכות להגבלת מבקרים בהתאם לכושר הנשיאה של כל שמורה. עכשיו
"אילו המערכת המשפטית שלנו היתה חלשה – היה קם כפר נופש בפלמחים, חיפה כימיקלים היתה ממשיכה לזהם את הקישון, היינו משלמים בכניסה לחופי הים ואסבסט
מחקר חדש מראה כיצד בגלל פעילות אנושית כמו מרעה וחקלאות, הקמת גדרות וישובים סביב ה"ליבה" מתהווה לחץ עצום על משאבי הסביבה הטבעית, על בעלי חיים
על פי הדיווח בסיינס מפתחי שיטת הקשבה ליער (bioacoustics) מתעדת את הפעילות המתרחשת ביער, הקלטת ושידור רעשי הרקע כמו פעילות של חיות, חרקים ובני אדם,
ממשלות יכולות להפסיק את הרצח על ידי איסור הכנסת חלקי חיות ופוחלצים. יש לקוות כי הגיבורים שלא יוכלו לתלות את סמלי גבריותם על הקירות ימנעו
מחקר בינלאומי חדש חושף את הממדים המבהילים של סכנת המיקרופלסטיק לבעלי החיים בים
מייבוש החולה ועד למהפכת המים המותפלים: שבעת האירועים הסביבתיים המשפיעים בתולדות ישראל – פרויקט מיוחד של אתר זוית לרגל יום העצמאות ה-70 ויום כדור הארץ
להעתיק ולשמור על שולחן העבודה: הדברים הפשוטים שכל אחד ואחת יכולים לעשות כדי להיות ידידותיים יותר לסביבה הטבעית
ב-22 למרץ "נחגג" יום המים הבינלאומי, אך אין ספק שלא מדובר בחג – שכן בעולם כולו מצב המים הראויים לשתייה בכי רע.
מחקר חדש מגלה שדובי הקוטב נמצאים בדרך להרעבה המונית
מטרת "היער הצפוני" – להילחם בשינוי האקלים ולסייע לסביבה. גם הסינים, ההודים והקנדים הולכים עם רון בלב ואת ביד ושותלים מיליוני עצים – האם גם
מחקר חדש, שבדק את מצב שוניות האלמוגים מאז 1980 מצייר תמונה עגומה מאוד: אירועי הלבנה של אלמוגים מתרחשים בתכיפות הולכת וגדלה ובניגוד לעבר, השוניות מתקשות
חוקרים בריטים הצליחו לייצר קרם הגנה טבעי מאצות. האם נמצא התחליף למסנן הקרינה שבשימוש כיום, אשר פוגע באלמוגים ומזיק גם לאדם?
התיירות העולמית המתרחבת פוגעת בסביבה ובאתרי התיירות, מה שגורם להתרחבות הגישה התומכת בצורך להגן על האתרים באמצעות הגבלת מספר המבקרים בהם, לפני שיהיה מאוחר מדי
זחלים שצורכים פוליאתילן ומפרקים אותו עשויים לשמש השראה לכלים תעשייתיים חדשים מאת מתיו סדקה, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 19.09.2017 בני
הסדרה ששודרה השבוע בחדשות עשר, הנוגעת לפגיעה החמורה בים המלח חשפה כי בעלי העניין מנסים אפילו עכשיו להמעיט בחומרת גסיסת האגם
״פטנט״ חדש, המבוסס על הבערת לבנים שיוצרו מתערובת של צ׳ילי יבש, זבל ומים, מסתמך על חוש הריח החד והרגיש של פילים כדי לדחות אותם ולהרחיקם
בעוד שבשנת 2002, 38 מינים היו בשלוש הדרגות החמורות ביותר של הכחדה, בעדכון לספר האדום של העופות בישראל נמצא שחלה עלייה של 71 אחוז במספרם,
ליבשת הדרומית המבודדת יש היסטוריה ארוכה של מבצעים ייחודיים להילחם במינים פולשים של חי וצומח
אתרי צלילה מלאכותיים באילת מושכים אליהם צוללים בתחילת דרכם ומפחיתים את הנזק שנגרם לשוניות האלמוגים הטבעיות. האם אתרי צלילה מלאכותיים נוספים יסייעו לשקם את שונית
בקניה מתכוננים לבנות על נהר המארה סכרים שישמשו לייצור חשמל אבל גם להפניית מים להשקיה. הנהר זורם בשצף אחרי עונת גשמים אבל בסוף עונה יבשה
האם אנחנו מתקרבים למשבר פסולת סולארית?
