מחקר חדש מראה כיצד בגלל פעילות אנושית כמו מרעה וחקלאות, הקמת גדרות וישובים סביב ה"ליבה" מתהווה לחץ עצום על משאבי הסביבה הטבעית, על בעלי חיים והצמחים שבה בחודשים הקרובים יצאו אלפי חובבי טבע לטייל ולבקר בשמורות הטבע שבקניה ובטנזניה, כאשר השמורות אליהן מגיעים הכי הרבה מבקרים הן המסאי-מרה שבקניה והסרנגטי
על פי הדיווח בסיינס מפתחי שיטת הקשבה ליער (bioacoustics) מתעדת את הפעילות המתרחשת ביער, הקלטת ושידור רעשי הרקע כמו פעילות של חיות, חרקים ובני אדם, מספקת נתונים מידיים שמאפשרים פעילות מניעה ושימור יעילים
ממשלות יכולות להפסיק את הרצח על ידי איסור הכנסת חלקי חיות ופוחלצים. יש לקוות כי הגיבורים שלא יוכלו לתלות את סמלי גבריותם על הקירות ימנעו מההוצאה הכרוכה וכך ימנע הקטל
מחקר בינלאומי חדש חושף את הממדים המבהילים של סכנת המיקרופלסטיק לבעלי החיים בים
מייבוש החולה ועד למהפכת המים המותפלים: שבעת האירועים הסביבתיים המשפיעים בתולדות ישראל – פרויקט מיוחד של אתר זוית לרגל יום העצמאות ה-70 ויום כדור הארץ החלים השנה בסמיכות
להעתיק ולשמור על שולחן העבודה: הדברים הפשוטים שכל אחד ואחת יכולים לעשות כדי להיות ידידותיים יותר לסביבה הטבעית
ב-22 למרץ "נחגג" יום המים הבינלאומי, אך אין ספק שלא מדובר בחג – שכן בעולם כולו מצב המים הראויים לשתייה בכי רע.
מחקר חדש מגלה שדובי הקוטב נמצאים בדרך להרעבה המונית
מטרת "היער הצפוני" – להילחם בשינוי האקלים ולסייע לסביבה. גם הסינים, ההודים והקנדים הולכים עם רון בלב ואת ביד ושותלים מיליוני עצים – האם גם ישראל צריכה להצטרף לחגיגה?
מחקר חדש, שבדק את מצב שוניות האלמוגים מאז 1980 מצייר תמונה עגומה מאוד: אירועי הלבנה של אלמוגים מתרחשים בתכיפות הולכת וגדלה ובניגוד לעבר, השוניות מתקשות להתאושש מהם. האם כבר מאוחר מדי לשנות את גורל האלמוגים ואולי הפתרון מסתתר דווקא במפרץ אילת?
חוקרים בריטים הצליחו לייצר קרם הגנה טבעי מאצות. האם נמצא התחליף למסנן הקרינה שבשימוש כיום, אשר פוגע באלמוגים ומזיק גם לאדם?
התיירות העולמית המתרחבת פוגעת בסביבה ובאתרי התיירות, מה שגורם להתרחבות הגישה התומכת בצורך להגן על האתרים באמצעות הגבלת מספר המבקרים בהם, לפני שיהיה מאוחר מדי
זחלים שצורכים פוליאתילן ומפרקים אותו עשויים לשמש השראה לכלים תעשייתיים חדשים מאת מתיו סדקה, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 19.09.2017 בני האדם מייצרים יותר מ-300 מיליוני טונות של פלסטיק מדי שנה. כמעט מחצית מן הכמות הזאת מגיעה בסופו של דבר כפסולת למזבלות, וכ-12 מיליוני טונות מזהמים
הסדרה ששודרה השבוע בחדשות עשר, הנוגעת לפגיעה החמורה בים המלח חשפה כי בעלי העניין מנסים אפילו עכשיו להמעיט בחומרת גסיסת האגם
״פטנט״ חדש, המבוסס על הבערת לבנים שיוצרו מתערובת של צ׳ילי יבש, זבל ומים, מסתמך על חוש הריח החד והרגיש של פילים כדי לדחות אותם ולהרחיקם מיבולים, ובכך למנוע פעולות אלימות נגדם מצד חקלאים
בעוד שבשנת 2002, 38 מינים היו בשלוש הדרגות החמורות ביותר של הכחדה, בעדכון לספר האדום של העופות בישראל נמצא שחלה עלייה של 71 אחוז במספרם, וכיום ישנם 65 מינים בדרגות החמורות ביותר של הכחדה. ויש גם חדשות טובות – חלה הטבה במצבם של 40 מינים אחרים
ליבשת הדרומית המבודדת יש היסטוריה ארוכה של מבצעים ייחודיים להילחם במינים פולשים של חי וצומח
אתרי צלילה מלאכותיים באילת מושכים אליהם צוללים בתחילת דרכם ומפחיתים את הנזק שנגרם לשוניות האלמוגים הטבעיות. האם אתרי צלילה מלאכותיים נוספים יסייעו לשקם את שונית האלמוגים באילת, או שרק יזהמו את הים בעוד גרוטאות?
בקניה מתכוננים לבנות על נהר המארה סכרים שישמשו לייצור חשמל אבל גם להפניית מים להשקיה. הנהר זורם בשצף אחרי עונת גשמים אבל בסוף עונה יבשה הוא הופך לזרזיף, לכן שימוש במימיו לחקלאות עשוי לגרום ליבושו אחרי עונות יבשות.
האם אנחנו מתקרבים למשבר פסולת סולארית?
אחרי עשר שנים של מחקר, צוות בינלאומי בהובלת חוקרים מישראל הצליח למפות את התפוצה של למעלה מעשרת אלפים מיני זוחלים הידועים למדע בעולם, ביניהם תנינים, נחשים, לטאות וצבים. החוקרים מקווים שבזכות המחקר ניתן יהיה לשפר את ההגנה על הזוחלים בטבע.
אם לא יינקטו פעולות מידיות, מדינת ישראל תצטרך להתמודד לא רק עם בעיית מחסור החול בחופים, אלא גם עם מחסור בקרקע חקלאית – והמחיר שתשלם יהיה גבוה בהרבה
איך חטי פילים הופכים לשנהב בידי ארגוני פשע
פסיכולוגית קלינית מטפלת בפקחים נפגעי טראומה הנלחמים בצַיִד הבלתי חוקי באפריקה
מחקר חדש שפורסם בימים אלה בכתב העת היוקרתי Journal of Environmental Management מראה כי שוניות מלאכותיות מפחיתות את נזקי צוללים בשוניות אלמוגים טבעיות.
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו