עבור רוב האנשים הקשר בין דלק מחצבי לגזי-חממה ידוע ומוכר. פחות אנשים מודעים ל״תרומת״ החקלאות להתחממות העולמית, ״תרומה״ שניתן להפחיתה ולהפכה לספיחת גזי-חממה ע"י ניהול נכון של המשק החקלאי
החברה פיתחה אפליקציה המשמשת חקלאים ברחבי העולם המצלמים תמונות של מזיקים, מערכת ראייה מלאכותית מזהה אותם ושולחת להם את הפרוטוקול להדברת המזיק שהתגלה. לאחרונה עברה החברה שלב נוסף כשהתוכנה שלה שימשה לחיזוי התפשטות מזיק אלים במיוחד – fall armyworm – מאפריקה להודו. ראיון עם מנכ"ל החברה נסי בנישטי
טכנולוגיה שפותחה בטכניון צפויה להגדיל משמעותית את תנובתם של גידולים חקלאיים. זאת באמצעות פלטפורמות הסעה ננומטריות ששימשו עד כה לצרכים רפואיים
טכנולוגיה חדשה שפותחה במכון ויצמן ובאוניברסיטה העברית עשויה לאפשר לייצר קוטלי עשבים חדשים שייתנו מענה לעמידות הגוברת למוצרים הקיימים בשוק
חוקרים ממכון ויצמן ושותפיהם למחקר מצאו דרך חדשה לכמת "אובדן מזון אלטרנטיבי" – הם מעריכים כי בארצות הברית לבדה, אם היו משקיעים את המשאבים המוקדשים לייצור מזון מן חי בייצור מזון צמחי, אפשר היה להאכיל עוד כ-350 מיליון פיות. "העדפת מזון מן הצומח יכולה לייצר יותר מזון מאשר כל המזון
ב-22 למרץ "נחגג" יום המים הבינלאומי, אך אין ספק שלא מדובר בחג – שכן בעולם כולו מצב המים הראויים לשתייה בכי רע.
הכלבת שהתפרצה לאחרונה במחוזותינו עוררה שוב את הדיון בצורך לנהל את אוכלוסיית הטורפים בסביבתנו, שכן כבר זמן רב שהסביבה הטבעית מושפעת מפעילות אנושית ברמה שכדי לשמרה יש צורך בהתערבות וניהול פעילים
כך אמר בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת מנכ"ל מינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני), פרופ' אלי פיינרמן. יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הביע את התנגדותו לקיצוץ: "אפעל עם ועדת הכספים בדיון משותף למנוע את הקיצוץ". ד"ר נירית ברנשטיין, חוקרת במכון, אמרה: "גילינו לתדהמתנו כי בזמן שראש הממשלה מקדם את
פרק שמיני בסדרה על המצב הכלכלי בארץ ישראל הקדומה. הפעם – על הפקת היין ביהודה ובגליל בתקופה של שלהי הבית השני ואילך. היין מילא תפקיד דומיננטי, לצד השמן כמובן, בשדה החקלאות הארצישראלית. בל נשכח שהגפן הינה אחת משבעת המינים ומצוות שתיית היין היא חלק בלתי נפרד מטקסים שונים ביהדות, בעיקר
פרק שביעי בסדרה על המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך. הפעם – על תעשיית השמן
עצמות רבות של מריון מצוי, מכרסם שכיח ביותר בארץ שאורכו לא עולה על 15 ס"מ, שהתגלו בשדות החקלאיים הקדומים של הביזנטים בנגב, מהווים את העדות הביולוגית הראשונה להיקף החקלאות שפרחה בצפון הנגב לפני כ-1,500 שנים וצבעה חלקים ניכרים ממנו בירוק.
אם לפני זמן מה כתבתי על ״חקלאות-חורש״, הרי שהמשך ישיר הוא הצורך בחקלאות בה הסביבה הטבעית לא תפגע וימותנו פליטות גזי חממה.
לנטיעת עצים בשדות חקלאות ("חקלאות-חורש" – Agroforestry) יש יתרון כפול: במאבק בהתחממות העולמית ובעזרה לחקלאים
קפה, תפוחים ואפילו שוקולד – רשימת המאכלים שעשויים להיעלם מהצלחת שלנו בגלל השפעות שינוי האקלים הולכת ומתארכת. מה אפשר לעשות כדי שלא נישאר בלי מזון לנחמה?
חברת Nextloop פיתחה מערכת ביומימטית לקצירת, אחסון, והפצת מים, וזכתה במקום הראשון בפרס היוקרתי ע"ש ריי אנדרסון
חברה סינית הכריזה על כוונתה לבנות מאתיים תחנות שיגור ונחיתה לרחפנים, שיאפשרו לשנע חבילות ומשאות אל הכפרים הסיניים ולאסוף מהם סחורה חקלאית
״פטנט״ חדש, המבוסס על הבערת לבנים שיוצרו מתערובת של צ׳ילי יבש, זבל ומים, מסתמך על חוש הריח החד והרגיש של פילים כדי לדחות אותם ולהרחיקם מיבולים, ובכך למנוע פעולות אלימות נגדם מצד חקלאים
חממת מזון חדשה ומתוחכמת החלה לפעול לאחרונה ביבשת הדרומית הקפואה. המיזם הזה אמור לאפשר יום אחד לפתח חקלאות בחלל, ובדרך גם לשפר את הדרך שבה אנחנו מגדלים פירות וירקות במקומות חמים קצת יותר בכדור הארץ
פסולת לולים הינה בעלת פוטנציאל שימוש כמקור לאנרגיה מתחדשת והחלפת פחם באופן חלקי
מיליוני טונות של גרעינים לתעשייה ולמספוא מיובאים מדי שנה לישראל, ואליהם מסתננים זרעי עשבים מזיקים ופולשים. מדובר בסכנה ממשית לחקלאות ולטבע בישראל – ועד כה לא ננקטים צעדים מספיקים לטיפול בבעיה
על-פי סקר של הארגון למזון וחקלאות ב-2006 (Food and Agriculture Organization) הערכות על מס׳ הרועים ברחבי העולם נעו בכ- 120 מיליון נפשות, כאשר כ-50 מליון בתת הסהרה באפריקה, כ-30 מיליון במזרח התיכון ועוד כ-25 מיליון באזורים היובשניים של אסיה ומס׳ מליונים באוסטרליה ודרום אמריקה.
איך הצליחו האירופאים לצמצם את סחף הקרקע החקלאית ב-20 אחוז בעשור האחרון, וכך לחסוך מיליארדים?
גם הפרק הזה כקודמו מהווה לא רק המשך הגיוני לקודמיו, אלא מאגד בתוכו את הקשר בין האינטנסיביות הקרקעית לבין הון ושלטון.
האם התזונה שלנו מתבססת על מגוון מצומצם מדי של זני צמחים למאכל? יוזמה בינלאומית מסקרנת מבקשת לפתוח מחדש את שוק הזרעים ולהגדיל את היצע המזון שלנו
אם לא יינקטו פעולות מידיות, מדינת ישראל תצטרך להתמודד לא רק עם בעיית מחסור החול בחופים, אלא גם עם מחסור בקרקע חקלאית – והמחיר שתשלם יהיה גבוה בהרבה