הטכניון

ננו-מנוע אופטי המבוסס על סחרור אור בעזרת שרשרת מעגלית של ננו-אנטנות "ביגלה" (א) וננו-מוטות בכיוונים שונים לאורך השרשרת (ב) המאפשר הגברת סחרור האור.

חוקרי הטכניון יצרו אופטיקה חדשה

פרופ' שלמה שמאי, הטכניון

פרס שנון לפרופסור שלמה שמאי

יוני 2007: זהר זיסאפל ובתו כליל, פרופסור יצחק אפלויג ויהודה זיסאפל בחנוכת המרכז לננו-אלקטרוניקה

קטן עליהם

הצעת הנישואים הקטנה בעולם. צילום: מגזין הטכניון

סיפור על הצעה קטנה-גדולה, שאי אפשר לסרב לה

מפת תדירות ההומוזיגוטים למוטציות בגן APOL1 באפריקה. באתיופיה (וכן גם באוכלוסיות מחוץ לאפריקה) תדירות ההומוזיגוטים היא אפסית, ואילו במערב אפריקה התדירות גבוהה. יש לציין, כי במערב אפריקה שיעור הנשאים של אלל מוטנטי אחד לפחות (הומוזיגוטים והטרוזיגוטים) הוא מעל 70%

מירוץ חימוש גנטי באפריקה

פרופ' אלפרד ברוקשטיין, הטכניון

בין סיגט לסינגפור

פרופסור אלון הופמן במעבדה

ננו יהלומים לנצח

פרופ' יעקב בר

להחזיר את גזי החממה לאדמה

מחזור המים הטבעי - אין להסתפק בו עוד

אין מחסור במים בישראל?

פרופ' אהרון צ'חנובר

מי לחיים ומי למוות

מארק לוין, עורך בסיינס. צילום: דוברות הטכניון

איך לפרסם מאמר בסיינס?

דר. משה הרצברג. קרדיט: אוניברסיטת בן גוריון

פרס למצוינות במדע לחוקרים מהטכניון ומבן-גוריון

משפחת טראבס, איטליה. צילום: בית התפוצות, ארכיון התצלומים, באדיבות יואל דה מלאכי

א יידישע גנטיקה

דגם מולקולרי של התלכיד החלבוני של מערכת האור הפוטוסינטטית, מסלול זרימת האלקטרונים והשינוי שהונדס בעבודה זו. התלכיד החלבוני מתואר בצבעים של כחול, לבן ואדום, המתארים את מטענם החשמלי של החלבונים. הליפידים (שומנים) המרכיבים את הממברנה בה טבוע התלכיד החלבוני צבועים בירוק ואדום. החלבון המסיס הקטן שבודד מלבבות סוסים ומקבל את האלקטרונים מוצג מעל התלכיד החלבוני של מערכת האור הפוטוסינטטית. זרימת האלקטרונים הטבעית מוצגת בחץ שחור, וזו שהונדסה בעבודה הטכניונית - על ידי חץ צהוב. איור: חוקרי הטכניון

"עלים בודדים יוכלו לספק חשמל"

הלוגו של ביזטק

ביזטק 2010 – הגמר

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (משמאל), ראש מרכז לוקיי, פרופסור יובל שהם (מימין) ובני הזוג אמרסון – חונכים את הבניין החדש. מאחור: בני הזוג אמרסון ופרופסור רפי רום, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים.

הטכניון חנך בניין למדעי החיים ופתח את תחום הננו-מד