הסתיים מבצע גיוס התרומות הגדול: מיליארד דולר גויסו לטכניון בארה”ב

רק 29 אוניברסיטאות אמריקניות הצליחו לגייס סכום דומה במבצע גיוס תרומות אחד * ובנפרד: סטיב גרנד מארה”ב הכריז על תרומה בסך 20 מיליון דולר לתכנית האנרגיה של הטכניון, ומשה ינאי, ממייסדי EMC תרם 40 מיליון שקלים לעידוד הצטיינות של מרצים

אגודת דורשי הטכניון בארה”ב (ATS) השלימה בהצלחה גיוס של מיליארד דולר במסגרת מבצע “עיצוב פני העתיד של מדינת ישראל”, שנערך במהלך 13 השנים האחרונות. זהו סכום חסר תקדים לארגון אמריקאי המגייס כספים להשכלה גבוהה בישראל, ואחד המבצעים הגדולים מסוגו גם במונחים של אוניברסיטאות אמריקניות: רק 29 אוניברסיטאות אמריקניות מובילות הצליחו לגייס במבצע אחד סכום כזה. תרומתו האחרונה של סטיב גרנד – 20 מיליון דולר לתכנית האנרגיה של הטכניון, הביאה את מבצע הגיוס לסיומו המוצלח.

“הודות לאלפי תומכים מסורים ברחבי ארצות הברית, שרבים מהם המשיכו בתרומותיהם ואף הגדילו אותן בתקופה זו, שאינה קלה מבחינה כלכלית, הודות לגרעין של מנהיגים מתנדבים ומקצועיים, שעשוי ימים כלילות, והודות להישגיו הנודעים של הטכניון, עמדנו במשימה חסרת התקדים שהצבנו לעצמנו,” אמר ג’ואל רוטמן, נשיא ה-ATS בארה”ב.

“הכספים שגויסו סייעו לטכניון לקדם את פעילותו בכל התחומים”, אמר נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. “ידידי הטכניון ברחבי העולם, ובמיוחד בארה”ב, מבינים שיש להמשיך לתרום לטכניון גם בזמנים קשים, בגלל תרומתו העצומה לעתיד מדינת ישראל ולחוסנה”.

במהלך פרויקט הגיוס שינו תורמי ה-ATS את פני הטכניון במתקנים חדשים וגדולים המיועדים למחקר ולהוראה. סכומים אלה כוללים 50 מיליון דולר מלורי לוקיי למרכז הבינתחומי במדעי החיים וההנדסה (25 מיליון דולר מתוכם מיועדים למכון הננו-מד במרכז); 30 מיליון דולר מד”ר וגברת אירווין ג’ייקובס לבית הספר ללימודי מוסמכים; 26 מיליון דולר מקרן ראסל ברי למכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה; 15 מיליון דולר מקרן משפחת קאהן לבניין להנדסת מכונות; 13.9 מיליון דולר מלואיס אדלשטיין לפרויקטים שונים; 13.8 מיליון דולר מאלפרד מאן למכון אלפרד מאן; 10 מיליון דולר מהנרי ומרילין טאוב לתוכנית “מנהיגים במדע ובטכנולוגיה” ולגיוס אנשי סגל; 19 מיליון דולר מסטפן וננסי גרנד למכון גרנד לחקר המים; ו-10 מיליון דולר מקרן גבריאל ומטילדה ברנט לפרויקטים שונים.

אלפי סטודנטים נהנו ונהנים ממלגות נדיבות, וחברי סגל – מצעירים שגוייסו ועד חוקרים בעלי שם עולמי בכל תחום מדע אפשרי – קיבלו מענקי מחקר חשובים.

61% מכלל הכסף שגויס מקורו בתרומות של מיליון דולר ויותר. התרומות הגדולות ביותר נעות בין מיליון ל-30 מיליון דולר. בנוסף, 174 תומכים הפכו ל”גארדיאנז” (Technion Guardians) שהרימו תרומות של מיליון דולר ויותר במהלך המבצע, והגדילו את מספר ה”גארדיאנז” ל-302.

ה-ATS נכנס לתקופה של הערכה ותכנון לקראת מבצע הגיוס הבא, שיחל ב-2012. בתקופה זו יימשכו גיוס הכספים והרחבת רשת הארגון באותה שאפתנות, אמר סגן הנשיא מלווין בלום.

“במהלך ההסטוריה שלנו השגנו את כל היעדים שלנו – ולעתים אף יותר מכך – משום שאנו יודעים שהטכניון ועתידה של מדינת ישראל שזורים בהצלחתנו לבלי הפרד,” אמר מר בלום. “בשנים הקרובות אנו מקווים לשבור את השיא הזה ביעדים ובהישגים חדשים.”

סטיב גרנד מארה”ב הכריז על תרומה בסך 20 מיליון דולר לתכנית האנרגיה של הטכניון

תכנית האנרגיה של הטכניון זכתה בתרומה בסך 20 מיליון דולר מאת הנדבן סטיב גרנד מארה”ב. אמש הודיע מר גרנד על תרומתו הגדולה במושב חבר הנאמנים של הטכניון, בשעה שקיבל מהמוסד תואר “דוקטור לשם כבוד”.

פרופסור גדעון גרדר, ראש “תכנית האנרגיה על שם גרנד” בטכניון, אמר כי התוכנית מקיפה כעת 30 חוקרים מפקולטות שונות בטכניון. “הם פועלים בארבעה אשכולות”, הסביר: “1. דלקים אלטרנטיביים (דלקים ביולוגיים, טכנולוגיית מימן, דלקים נטולי פחמן). 2. אגירה והמרה של אנרגיה (סוללות ותאי דלק). 3. אנרגיות מתחדשות (תאים סולריים, אנרגיית רוח, אנרגיה סולרית טרמית). 4. שימור אנרגיה (פרוייקטים חוסכי אנרגיה כגון חיכוך מופחת, תהליכי שריפה אפקטיביים ומבנים חוסכי אנרגיה). במסגרת תכנית האנרגיה של הטכניון תוקם תשתית למחקר בין תחומי שיאגד חוקרים מפקולטות שונות ויתמוך בתוכניות מחקר פורצות דרך. עד כה כבר הוקמה מעבדה לדלקים נטולי פחמן, ובימים אלו מוקם מרכז לבנייה ואיפיון של תאים סולריים, בשיתוף עם מכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה. בעתיד הקרוב מתוכננים הקמתם של: מרכז לאגירת אנרגיה, מרכז לפיתוח דלקים ביולוגיים ועוד. כמו כן תממן התכנית קליטה של חמישה חברי סגל חדשים בטכניון בתחום האנרגיה בחמש השנים הקרובות”.

ביוזמתו של פרופסור גרדר, מהפקולטה להנדסה כימית, גובשה תכנית בין יחידתית לתארי מאסטר ודוקטורט בתחום של הנדסת אנרגיה. תוכנית הלימודים בראשותו של פרופסור יאיר עין-אלי מהפקולטה להנדסת חומרים, היא הראשונה מסוגה בארץ ונמצאת כעת בהליכי אישור של המל”ג. התוכנית תקיף בחמש השנים הבאות 50 מאסטרנטים ומספר זהה של דוקטורנטים. מטרת התוכנית היא למשוך סטודנטים איכותיים למחקר בתחום האנרגיה, ובכך לטפח את הדור הבא של המהנדסים ומדענים שיובילו את התחום בעתיד.

תרומתו של סטיב גרנד, אשר בעבר הקים את המכון למחקר המים בטכניון, מצטרפת לכלל התרומות לתכנית האנרגיה ומביאה אותן אל מעבר לרף של 30 מיליון דולר, במגמה להגיע ל-60 מיליון דולר בעשור הקרוב.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, הודה לסטיב גרנד על תרומתו הנדיבה, ואמר: “למרות המצב הכלכלי העולמי, בשבוע האחרון בלבד הכרזנו על תרומות בהיקף של יותר מ-55 מיליון דולר. ידידינו בארץ וברחבי העולם מבינים היטב את חשיבות הטכניון לעתידה של מדינת ישראל. תוכנית האנרגיה של הטכניון מציבה אותו בשורה אחת עם האוניברסיטאות המובילות בעולם אשר פתחו תכניות דומות, נוכח בעיית האנרגיה הגלובלית, הנובעת מהשימוש הגובר והתלות הבעייתית במקורות אנרגיה מזהמים”.

בוגר הטכניון משה ינאי תרם כארבעים מיליון שקלים לפרסים למרצים מצטיינים בהוראה וביחס לסטודנטים

כל מרצה שייבחר כמצטיין בהוראה וביחסו לסטודנטים יקבל פרס אישי בסך 100 אלף שקלים; הנשיא, פרופסור פרץ לביא, הודיע על התרומה בפתיחת מושב הקורטוריון: “בעזרת משה ינאי נמשיך לשפר את חוויית הלימוד בטכניון. בקרוב יפורסמו גם הקבוצות הזוכות בתחרות לשיפור איכות החיים בקמפוס”
בוגר הטכניון משה ינאי, הנחשב למוביל עולמי בתחום איחסון המידע הודות לחידושיו המהפכניים אשר שינו את האופן שבו חברות מאחסנות מידע, מגנות עליו ומשתמשות בו – תרם לטכניון כארבעים מיליון שקלים לפרסים למרצים מצטיינים בהוראה וביחסם לסטודנטים. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, הודה היום בפתיחת מושב הקורטוריון (חבר הנאמנים) למשה ינאי על תרומתו הנדיבה: “בעזרתך נמשיך לשפר את חוויית הלימוד בקמפוס”, אמר.
משה ינאי למד הנדסת חשמל בטכניון בשנות השבעים של המאה הקודמת. “הטכניון נתן בידי כרטיס כניסה לעולם המיחשוב ואני חב לו רבות מהצלחתי”, אמר. “עם זאת, תקופת הלימודים זכורה לי כקשה ותובענית. אני מסכים שאל לו, לטכניון, להתפשר על פחות ממצויינות, אולם אני בטוח שניתן לתבוע רבות מהסטודנט, בלי שהדבר יפגע באווירת לימודים נעימה”.
מרצים שייבחרו על ידי הסטודנטים כמרצים מצטיינים, הן בהוראה והן ביחסם לסטודנטים, יזכו כל אחד בפרס אישי בגובה של מאה אלף שקלים ויותר.
ב-35 השנים האחרונות הוביל חזונו של ינאי, אחד מיזמי ההי-טק הבולטים בישראל, לגלי חדשנות שקידמו את התחום של enterprise data storage. תרומתו הרבה איפשרה את יצירתם של יישומים עסקיים שלא היו אפשריים בלי ארכיטקטורות האיחסון שלו. ינאי פיתח עוד ועוד פתרונות המתגברים על הפער בין כמויות המידע הגדלות והמגבלות המכניות של כוננים. ינאי יזם, פיתח וטיפח את Symmetrix storage array בעבודתו ב-EMC, הופקינטון, מסצ’וסטס, בסוף שנות השמונים. במקום השימוש בכוננים גדולים מסורתיים, סימטריקס מאפשרת לשרתים רבים להתחבר לאותו אמצעי איחסון באמצעות ממשק מערכת קטן. דבר זה הביא לשיפור ביצועים ושינה את האופן שבו חברות יכולות לאחסן, להגן ולהשתמש במידע. בסיסי המידע הגדולים בעסקים כיום הם תוצאה של פיתוחיו ושיפוריו של ינאי ב-Symmetrix storage array. סימטריקס הייתה למוצר הדגל של EMC והפכה את החברה לאחד המנהיגים בתחום איחסון המידע.
החידוש הבא של ינאי היה ה-truly scalable grid storage system הראשון, שהוא פיתח ב-XIV, חברה שנוסדה בישראל ב-2003. המערכת פותחה במטרה לפשט את המורכבות הגוברת של מידע תאגידי שהודות לאינטרנט המשיך להצטבר. יכולתה של המערכת להסתגל לצרכים משתנים מספקת איחסון נמוך-עלויות, אמין וקל לניהול. זמן קצר אחרי השקת המוצר ב-2005 הפכה מערכת האיחסון לפופולרית בבנקים מובילים ואצל ספקי שירותי אינטנרט ותקשורת.
לאחר שחברת IBM רכשה את החברה שהקים, משה ינאי הצטרף אליה בדצמבר 2007, וכיום הוא מתמקד באתגרים הניצבים בפניהם של לקוחות IBM בהתמודדות עם “התפוצצות” המידע והאופן שבו XIV יכולה לסייע להם. משה ינאי רשם 40 פטנטים הנוגעים לטכנולוגיות פורצות דרך בתחום איחסון ממוחשב.
פרופסור לביא הוסיף ואמר לחברי הקורטוריון: “עם כניסתי לתפקיד לפני שנה, הבטחתי שאעשה הכל כדי שהסטודנטים יחושו בטכניון כבביתם. תרומתו של משה היא צעד ראשון בכיוון זה. במקביל בחרנו בהצעות הטובות ביותר בתחרות ‘קמפוס תוסס’, שיובילו לאיכות חיים וסביבת לימודים נעימות בקמפוס שלנו”.