סיקור מקיף

איך לפרסם מאמר בסיינס?

המאמר צריך להיות חדשני, ועשוי לעניין חוקרים גם מתחומים אחרים והכי שוב – כתוב טוב ומספר סיפור מעניין, כך מסביר מארק לוין, עורך בסיינס, שסיפר על התהליך בסדנה מטעם מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון(RBNI)

מארק לוין, עורך בסיינס. צילום: דוברות הטכניון
מארק לוין, עורך בסיינס. צילום: דוברות הטכניון

פרסום מאמר בסיינס (או בנייצ’ר אפשר לומר) הוא אחד החלומות הרטובים של כל מדען. לאחרונה התארח בטכניון מארק לוין, עורך בסיינס, שקיים סדנה במכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI). לוין הסביר בהרצאה מהי הייחודיות של סיינס, ומה צריך לעשות כדי לכתוב מאמר מדעי שיתפרסם בסיינס וישפיע על התפתחות התחום המדעי שלו ואולי תחומים אחרים.

סיינס מגיע לחברי ה-AAAS – האגודה האמריקנית לקידום המדע, והוא מ ופץ בכ-130 אלף עותקים. עם זאת גיליונות מסוימים מועברים מיד ליד ועשויים להגיע לעיניהם של 500 אלף קוראים ויותר.

הגרסה המודפסת מתחלקת לשניים החלק שאנחנו מכנים ‘דעות’ הכולל חדשות מדע, בחירת העורך, פורום מדיניות, מאמרים, סקירת אינטרנט, פרספקטיבה ורטרוספקטיבה. בחלק זה אנו מדווחים גם על מאמרים חשובים שהופיעו בכתבי עת אחרים או בנושאים שאיננו מכסים לעיתים תכופות.

“הרעיון בחלק של המאמרים המדעיים הוא להיות צעד אחד קדימה מתחום הליבה שלך דברים שעשויים לעניין אותך, או נושאים חשובים, ושאתה רוצה לקרוא מחוץ לשטח שלך אתה צריך לקרוא זאת בכתב עת חשוב.”

לאחר מכן הוא מסביר כיצד לכתוב מאמר מדעי טוב בשלושה שלבים: 1. עשה מדע טוב. 2. כתוב את המאמר ממש טוב. 3. השאר זה קל.’. כל קמצנות באחד משני השלבים הראשונים תגרום לכך ש-3 לא יהיה בתוקף, למשל אם המדע הוא מדע רב, אנחנו משתדלים לפסול את המאמר גם אם הוא כתוב היטב.

האם לפרסם את המאמר בסיינס או בעיתון מתמחה? כדי לענות על השאלה הזו החוקר צריך לשאול את עצמו ארבע שאלות: האם תהיה למאמר השפעה? האם הוא מעניין מדענים בתחומים אחרים? האם הוא משנה את החוכמה המקובלת? ולבסוף האם המאמר הוא הכי טוב שכתבתי אי פעם?

סיבות לדחייה מסיינס

לוין מנה סיבות עיקריות לדחייה מסיינס. המאמר שייך לכתב עת מתמחה. עבור כתב עת בעל פרופיל גבוה ובמיוחד בתחומים פעילים, מדובר לעיתים במטרה נעה. סיבה אחרת היא שההתקדמות המתוארת במאמר קטנה מדי לעומת מאמרים קודמים שפורסמו – אין לעודד את שיטת הסלאמי. סיבות נוספות: הנתונים לא משכנעים, תצפיות ללא פרשנות או פרשנות ללא נתונים.

תהליך הסינון

לאחר מכן ניגשים העורכים למלאכה. כל עורך צריך לעבור על כ-750 מאמרים בשנה בתחומי התמחותו, ולאחר תהליך סינון כפול. תחילה המאמרים הממש גרועים נדחים על ידי העורך, ואלו שעוברים משוכה זו נקראים על ידי עורכים חיצוניים חברי מועצת העורכים, הכוללת כ-140 מדענים ואמריטוסים, המתנדבים לעבור על מאמרים ולקבוע בתוך 48 שעות האם הם ראויים לפרסום ולהציע עבורם עמיתים לביקורת. בשלבל הבא נערך דיון פנימי.

אם המאמר צולח את המכשולים הללו, הוא מועבר לשניים או יותר שופטים (עמיתים). לאחר מכן מתקיים דיון נוסף ולאחריו מחליטים האם יש צורך לדחות או לבקש מהחוקר לתקן או לערוך. אם המאמר שורד בקשות אלה, הוא מתקבל.

כאמור הקריטריון העיקרי של סיינס הוא שהמאמרים יהיו בעלי ערך מוסף לכל קהילת המדענים ושיאפשרות למדענים ללמוד דברים מחוץ לתחום הצר שלהם. כ-60% מהמאמרים שמתפרסמים בסיינס הם בגדול בתחומי הביולוגיה והשאר בתחומי הפיסיקה והחומרים, כאשר בתחום החומרים יש חלוקה בין מיקרו ומאקרו. עשויים להיות שינויים “עונתיים” בהתאם לחומרים המגיעים למערכת (שבהערת אגב הוסיף כי היא תלויה בהעדפותיהם של מממני המחקרים).

אם במדעים הפיסיקליים (פיסיקה, כימיה, אסטרונומיה, מדעי החומרים, גיאופיזיקה) המצב מסובך כאשר הגיוון רב, בביולוגיה המצב חמור עוד יותר מכיוון ששיעור ההתמחות הרבה יותר גדול. הדבר הוא בעל השלכות חשובות כאשר חושבים על מחקר החוצה את הגבול בין הפיסיקה והביולוגיה (למשל חוקרים בתחום הננוטכנולוגיה). יותר מדענים מתחום הפיסיקה נוטים לצלול לתוך הביולוגיה מאשר להפך, אך מצד שני הם נוטים לפשט מדי את הביולוגיה וחושבים שהם הוכיחו משהו משמעותי.

מהם המדעיים הפיסיקליים? בגדול אלו כל המדעים החוקרים את יחסי הגומלין בין המבנה והתכונות של חומר. נסיון להבין מאמרים בתחום הוא מאבק במעלה הגבעה משום שהנושאים נמצאים רמה אחת מסובכת יותר מעל שאר ענפי המדע. מדובר גם בתחום חדש יחסית המחולק בין דיסציפלינות מדעיות רבות דבר שמקנה לו חוזק אך גם מחויבות. לא אורך זמן רב עד שהשפה הופכת מתמחה ונטענת במשמעויות מסוימות. יש דוגמאות רבות למדענים כאלה, כמו לדוגמה ביו-גיאו-כימיה, או נסו להסביר את ההבדל בין כימיה פיסיקלית לפיסיקה כימית.

ואם כל אלו מסובכים, נסו להבין ולהסביר לציבור הרחב מהי ננוטכנולוגיה. לדוגמה יחידות המשמשות את החוקרים בתחום ומגיעות מדי פעם גם לציבור הרחב ns, nN, nA, nV, nJ, nW, nK, ועוד.

“ננוטכנולוגיה אינה ענף של המדע אלא אוסף רחב של מספר תופעות יוצאות דופן המרתחשות בקנה מידה מסוים. כדי להסביר ננו לקהל שאינו מתמצא במדעים הפיסיקליים, צריך להסביר לו על התופעות בקנה מידה מאקרוסקופי. הבעיה היא שאנשים מתרגשים מהננוטכנולגיה שהופכת לנורמה החדשה אך נרתעים משום שהאינטואיצהי אינה עוד אמינה., לצערנו קיים קשר מגושם בין הננו מדעים וננוטכנולוגיה.”

וכאן נכנסים לכל מיני אנלוגיות כגון אנלוגית השערה, ישנם מיליארד ננומטרים במטר, כל ננומטר הוא רוחב של 3-5 אטומים, ממש קטן, פי 40 אלף קטן יותר משערת אדם, ויש כאלה המהדרים ואומרים פי 50 אלף או אף פי 80 אלף. אנלוגיה אחרת היא רוחב של מטבע. המטבע הדק ביותר בארהב- הדיים, עוביו כ-1.2 מילימטר. ההבדל בין אורך זה והליכה של קילומטר היא כמו ההשוואה בין רוחב המטבע לבין ננומטר אחד (בכיוון ההפוך).

בהמשך הרחיב לוין על נושאים הקשורים בדרך שעובר מאמר מדעי משולחן החוקר ועד לפרסום. ישנם נושאים הקשורים במימון המחקר ונושאים הקשורים בקידום באוניברסיטה שגם הם משחקים תפקיד שבגללו מאמרים יוצאים כשהם אינם בשלים. ‘מכירה’ של עבודות פורצות דרך (ורק מעטות מהעבודות הן כאלה) היא גם מלאכה קשה.

לדבריו, מרבית המדענים המתמחים כותבים בצורה מעורפלת משום שהם כבר נמצאים לפחות צעד אחד יישומי מהמדע הבסיסי או מעורבים בדיסציפלינות מדעיות רבות. לכל דיסציפלינה כזו יש את מילון המינוחים שלה – דבר שצריך לחשוב עליו בשימוש בשפה.

ההבדל בין סיינס ונייצ’ר

לדברי לוין, יש הבדלים בין שני העיתונים המכובדים. נייצ’ר הוא חלק מהוצאת מקמילן – מו”ל מסחרי גדול. סיינס מתפרסם בידי האגודה האמריקנית לקידום המדע. מטרות האגודה היא לקדם את המדע ולשרת את החברה באמצעות יוזמות כגון מדיניות מדע, תוכניות בינלאומיות וחינוך מדעי.

נייצ’ר מאופיין גם בריבוי כתבי עת מתמחים לכל תחום מחומרים ועד שיטות מדעיות, בסיינס מתעקשים על הקו הכולל תחומים רבים, אך למרות זאת נפתחו בעשור האחרון שני כתבי עת מתמחים, האחד הוא Science Signaling העוסק בתקשורת הבין תאית שהוא כתב עת בין תחומי המוקדש לחקר האיתות הבין תאי, במיוחד התהליך שבו תאים ואורגניזמים מגיבים ומתאימים עצמם לסביבה הפנימית או החיצונית.

כתב העת השני הוא Science Translational Medicine שנועד לקידום בריאות האדם באמצעות מתן פורום לתקשורת פוריה וחוצת גבולות בין חוקרים בסיסיים, יישומיים וקליניים מכל הדיסציפלינות הותיקות והחדשות.

האמנות של מאמר מדעי טוב לפי מארק לוין:

  • התחיל עם הנתונים
  • תקשר את עבודתך להקשר רחב יותר
  • אל תאבד קוראים באמצעות טרמינולוגיה או דילוג על שלבים
  • עדיף לשעמם את הקוראים מאשר לאבד אותם.
  • הכר בכך שהערות השופטים נועדו לטובתך ואינם נסיון לתקוף את עבודתך.
  • מאמרים טובים מספרים סיפור, ומעודדים את הקהל לקרוא הלאה.
  • התחל עם תוצאות הליבה ולך קדימה ואחורה – אחורה כדי להכניס את הרקע הרצוי, קדימה כדי להגיע למסקנות הנכונות.
  • הכן תקציר טוב, שתמיד תכתוב אותו בסוף.
  • הקדישו זמן להכנת תמונות ואיורים וכן אנלוגיות מחיי היום יום.

בנוסף למאמרים דרך אחרת לקידום האג’נדה המדעית של חוקרים הוא הרצאות: הוא קורא למדענים: הקדישו זמן בועידות לקידום המדע שלכם. “מרבית הדוברים לא יודעים לתת הרצאה, הסטודנטים צריכים ללמוד כישורי הצגה כבר מהיום הראשון. גם אם הם עוזבים את המדע והופכים יועצים להנהלה, זה אחד הדברים הבודדים שהם ילמדו ויהיו שימושיים עבורם.”

13 תגובות

  1. שלום לכולכם
    דתי או חילוני למי להאמין יותר או מי מאתם דעתניים יותר צודק. איינשטיין טען לגבי האל (קטנוניות) ויקח לנו הרבה זמן להבין למה התכוון המשורר, והרמבם טוען, גדולה, מי צודק הכל תלוי באמונה חברים וכולנו חכמים.

    יש יותר ויש פחות כל אחד בתחומו גאון עד שבא גאון חדש שפוסל מסקנה של גאון ישן ע”י הוכחות בשטח,
    ואם בהוחכות עסקינין אז הרי לפי התורה הפרשנים של אז פרשו לתקופה ההיא ולפי ראות התקופה,

    חילוני לא מאמין או מאמין בקטנה, דתי מאמין בקטנה או קיצוני. הכל בסדר תלוי בפרשנים והוכחות ,
    בפילוסופיה אפילו לאופציה יש כמה אופציות למעשה אין תשובה חד משמעית בסוף אז למה לקטר
    או לומר פרסמו אותו בגלל שהוא דתי ,,תמיד יהיה משהו למישהו לומר על משהוא לופ אין סופי

  2. סטודנט, טכניון:
    נניח שבחרת פירוש עקום כלשהו של דברי והצלחת להפריך אותו.
    מה המסקנה המתבקשת?
    שלא לפירוש הזה התכוונתי.
    קודם כל – מדע ודת בכלל לא הולכים ומן הסתם הם גם לא הולכים ביחד אבל למרות שזה מהווה פירוש שמסתדר עם דברי ועבורו דבריך אינם מהווים מענה – אני מודה שגם אליו לא התכוונתי.

    באופן כללי – אנשים חיים עם סתירות ולכן יש אנשים שטוענים שהם מקבלים את המדע וטוענים שהם מקבלים את הדת ועושים זאת בו זמנית.
    זה לא אומר שדבריהם אינם כוללים סתירה פנימית כך שדבריך אינם סותרים דבר.

    חוץ מזה – בכלל כל דברי הובאו כפרשנות של דברי חנן – לא כטענה על מדע ועל דת אלא כטענה על דעתו של חנן על מדע ועל דת.
    קשה לי להאמין שלא הבנת זאת אבל כפי שאמרת פעם – יש מי שמגיב רק כדי להתווכח ואני מוסיף שאם אין לו עם מי להתווכח אז הוא ממציא אותו.

  3. גם המסרים האנטי דתיים שאתם מציגים באתר הם הטרדה לאנשים מסוימים, ובכל זאת הם מופיעים לכל עובר ושב.

    אין שום כשל לוגי במה שטענתי, מדובר בלוגיקה פורמלית נקייה: הטענה היא מדע ודת לא הולכים ביחד. אם אני מציג דוגמה נגדית, קרי אדם הנחשב לאוטוריטה במדע ועם זאת הינו דתי, זו סתירה לטענה, שכן הוא חי עם הדת והמדע, ובכך הטענה נסתרת.
    אני לא יודע למה בדיוק הוא התכוון כשהוא אמר “דת ומדע לא הולכים ביחד”, אבל הגוון של הטענה הוא שלילי ומשתמע לפנים רבות, שאת אחת מהן ניתן לסתור בקלות, כפי שעשיתי.

  4. …אז גם אני חשבתי. לא יודע מאיפה, אבל זכור לי המשפט הבא ‘הגן החזק לעולם לא יתן לגן החלש להשתלט’.
    בדומה לאמת ושקר. או מציאות ודמיון או הגיון וחוסר הגיון.
    ומה, לעזאזל, הקשר בין התגובות כאן לנושא הכתבה?

  5. חנן:
    האם רצית להדגים לנו את זה שבעיית הכללת היתר קיימת גם אצלך?
    גם אם לא רצית – זה מה שעשית בתגובתך הקודמת.
    אתה שואל “האם ישנו מצב בו אנשי מדע הופכים עורם ומתנהגים כאנשי כת או דת?” ובכך אתה אומר בעצמך שכדי שמדען יהפוך לאיש דת הוא צריך להפוך את עורו או – במילים אחרות – שמדע ודת לא ממש הולכים ביחד.

    חומר למחשבה…

  6. למיכאל:

    התכוונתי באופן כללי.

    ישנה תופעה, בה מנגחים מיד אדם, במידה והוא חובש כיפה. אני כבר ראיתי טיעונים הזויים, לפיהם, אנשים דתיים אינם יכולים להיות אנשי מדע אמיתיים.

    ואני שואל – האם ישנו מצב בו אנשי מדע הופכים עורם ומתנהגים כאנשי כת או דת? האם ישנו מצב בו המדע הופך לדת ? האם יתכנו מצבים בהם אנשי מדע יגיבו ויבססו טיעוניהם לא על מחקר אלא על גחמות לב ואמונות פרטיות ???

    חומר למחשבה…

  7. חנן סבט:
    אני תמיד מתרעם שמטילים דופי במי שאין בו דופי – בין אם הוא דתי ובין אם לא.
    דוד, למשל, הטיל דופי בכל הקוראים כאן.
    האם הצהרת הצהרה כללית שאינה מתייחסת לדיון או שהתכוונת לטעון שמישהו בדיון הזה או במקום אחר חיפש דופי במדען דתי?

  8. אני אמנם חילוני מוחלט ואתאיסט, אבל אני תמיד מתרעם כשאנשים מחפשים דופי במדענים דתיים.

    אל לנו לשכוח שיש לנו זוכה פרס נובל דתי ואל לנו לשכוח, את פרופ’ לייבביץ’ המנוח, שגם הוא חבש כיפה.

    לבוא ולומר שכאילו כל חובש כיפה מיד מיוחס לעידן הבורות, היא בורות תהומית לכשעצמה.

  9. סטודנט – טכניון:
    על ד”ר אביטל שמעת?
    גם אצלו לא נפגע שיקול הדעת המדעי בגלל הדת?
    יש אכן הרבה חובשי כיפות בין המדענים אבל מומלץ להאזין לישרים שביניהם.
    למשל כאן:
    http://www.youtube.com/watch?v=d35nFvb1Wh4&feature=channel_page

    לכן – מי שאומר את מה שאתה אמרת סתם מחפש סיבה להתווכח.

    יש לסטראוטיפ הצדקה אבל בני אדם ישרים פשוט לא שופטים אחרים לפי סטראוטיפים ולא מעוותים את העובדות לצורכי תעמולה.

  10. הפרסום אינו חלומנו הרטוב. לגלות דברים חדשים כן. סנייצ’ר הוא מגזין רווחי, כפי שצויין, ולכן החלטת הפרסום היא פופוליסטית. יצא לי לא פעם לראות מסלול פרסום אחר ממה שמתואר בו הכותב צועק מספר פעמים בטלפון על העורך, זה מתכופף ומפרסם. העורכים אינם אנשי מקצוע ועל כן שיקול הדעת שלהם מוטל בספק. זאת בניגוד לעיתוניים מקצועים אחרים (פ.ר.ל. ג’אקס)

    מעבר לזה, זה נכון מאוד שהרבה חברי אקדמיה לא יודעים לבטא את עצמם כראוי בכתב או באופן פרונטאלי. כל הנושא של הצגת מידע צריך להיות מודגש גם בתיכון.

  11. דוד,

    סטראוטיפים אלו קיימים רק בחברת הדיוטות. מי שנמצא באקדמיה יודע שיש בה הרבה חובשי כיפות ומאמינים, ושאמונתם לא מפריעה או סותרת את הצטיינותם במדע. כל מי שיגיד לך אחרת – סתם מחפש נושא להתווכח עליו.

  12. בקיצור רצו לומר – בנו סיפור טוב, עם הרבה גימיקים ושטיקים וכמו בעיתונות הכתובה הרגילה, לא התוכן משנה אלא הציורים, התמונות והרייטינג….

    חנן סבט
    http://WWW.EURA.ORG.IL

    לבי לבי עם כל אותם מדענים שבגלל יכולת הכתיבה וההתנסחות הגרועים שלהם, לא זכו לדרוך בקודש הקודשים של סיינס ומאמריהם לא התפרסמו, למרות ויתכן שהיו חשובים בהרבה ופורצי דרך בהרבה מאלו שכן התפרסמו…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.