סיקור מקיף

חוקרי הטכניון ורמב"ם הפיקו במעבדה תאים ורקמות שיוכלו לשמש בעתיד להשתלות ולגילוי תרופות

רצועות מתאי גזע עובריים תיקנו גיד אכילס בעכברים ותאים שהופקו משערות אדם הפכו לתאי שריר לב פועם

תאי גזע. צילום: הטכניון
תאי גזע. צילום: הטכניון

בשני מחקרים אשר בוצעו במעבדת המחקר של הטכניון בניהולו של פרופסור יוסף איצקוביץ-אלדור, מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי רמב"ם, הצליחו החוקרים להפיק במעבדה תאים ורקמות היכולים לשמש בעתיד להשתלות, לגילוי תרופות ולהבנת תהליכי התפתחות מחלות שונות. במחקר הראשון הושתלו רצועות שמקורן בתאי גזע עובריים בעכברים בהם הוסר גיד האכילס. לאחר ההשתלה הושג תיקון מלא של הפגם והעכברים המושתלים הצליחו להניע כפות רגליהם ולנוע בחופשיות. "אנו מאמינים כי פיתוח זה יאפשר בעתיד הכנת גידים מתאי גזע עובריים אשר ישמשו כמוצר מדף להחלפת גידים ורצועות פגומים באדם", אמר פרופסור איצקוביץ-אלדור.

המחקר החל כעבודת בתר-דוקטורט של ד"ר שחר כהן ופורסם בכתב העת המדעי "הנדסת רקמות" (Tissue Engineering). שותפים נוספים במחקר הם פרופסור אייל זוסמן, פרופסור אריאלה ליבנה, ד"ר סאמר סרוג'י והדוקטורנטית לוסי לישנסקי.

במחקר השני הצליחו חוקרים ממעבדתו של פרופסור איצקוביץ-אלדור להפוך תאים שהופקו משערות אדם לתאי שריר לב פועם. לתאים שנלקחו משיער (קרטינוציטים) הוחדרו מספר גנים באמצעות וקטור ויראלי אשר איפשרו תיכנות מחדש של הגנום התאי והפיכתם מתאי שיער בוגרים ל"תאי גזע מושרים". תאים אלו, בדומה לתאי הגזע העובריים, מסוגלים להתמיין לכל תא ורקמה בגוף האדם. התאים יצרו באופן עצמוני תאי שריר לב מתכווצים הדומים בתכונותיהם לתאים בוגרים של שריר לב. "גם כאן אנו מאמינים כי בעתיד ניתן יהיה להפיק משערות בודדות תאי גזע מושרים היכולים לשמש לצורכי השתלה של תאים הזהים גנטית לאדם ממנו נלקחו השערות והבנת המנגנונים של המחלה ממנה הוא סובל", אומר פרופסור איצקוביץ-אלדור.

המחקר פורסם בעיתון "סלולר ריפרוגרמינג" (Cellular Reprogramming), כשהמחברות הראשונות הן תלמידת המחקר עטרה נובק וד"ר רונית שטרייכמן. שותפים נוספים הם ע. בינה י. גרמנגוז, ח. שגב, נ. זאבי, ב. פישמן, י. מנדל, ל. ברד, ח. דומב, ד. קוטון וג. מוסטוסלבסקי.

5 תגובות

  1. האמיתיים!
    לא כל הזמרים,ידוענים וכו" שעושים כסף ועושים למען עצמם בלבד…
    אלו האנשים שצריך להעריץ

  2. ענק!!!
    פשוט נפלא.
    השלב הבא ,תרפיה גנטית להצערת כל הגוף, ואז נוכל לחיות הרבה שנים
    ולהגיע לעוד יותר הישגים,
    ואז השאלה האמיתית שתעלה היא
    כמה מידע המוח יכול לספוג, ואז מישהו יחבר למוח זיכרון פלאש
    הא הא הא 🙂
    הזוי נכון ,אבל מי יודע?! אולי זה עוד יקרה.

  3. אז מה ? הקרחים אכלו אותה ? הם יצאו קרחים מכאן ומכאן ?
    (בתנאי שלא שנשארו להם מקורות אחרים של שערות בגוף )
    ולהשתדל לגזור לא למשוך עם פינצטה.

  4. ממש מדהים לראות את ההתקדמות המרשימה בתחומי המדע השונים.

    דרך אגב מה פשר הניסוח "התאים יצרו באופן עצמוני תאי שריר לב"

    מה זה "באופן עצמוני" האם לא נהוג לומר "באופן עצמאי"?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן