בשנה שעברה הודיע המדען הסיני, He Jiankui, כי יצר את התינוקות האנושיים הראשונים בעולם שעברו עריכת גנים כדי לתקן פגמים גנטיים. הודעה זו זעזעה את
האם הפיתוחים הטכנולוגיים בתחומים שונים המובילים ליכולת שלנו להעצים את עצמנו יביאו אותנו לנקודה הסינגולרית, ומה ההשלכות האתיות של ההעצמה האנושית
מדענים מקווים שיוזמות לשיתוף נתונים ייטיבו עם בעלי החיים הקרובים לנו ביותר ויאפשרו לצמצם את היקף הניסויים הנערכים בהם
מאמר דעה: טכנולוגיית דימות מוח חדשה יכולה לחשוף את מחשבותינו הפרטיות ואפילו לשנותן
אם נלמד כיצד לשנות גנים של עוברים בדרך בטוחה נוכל למנוע מחלות תורשתיות
שיטות חדשות לשינוי ולעריכת הגנום מעלות שאלות מוסריות סבוכות
המבקש, אשר סבל מזה שנים ממחלת ניוון שרירים סופנית הידועה בשם "ALS", הביע את בקשתו המפורשת להתנתק ממכונת ההנשמה, אליה הוא מחובר. הבקשה נתמכה בתצהיר
פרופ' מקוטו אסשימה, כיום מנהל האגודה היפנית לקידום המדע אומר בראיון לאתר הידען במהלך כנס Life Science Baltics כי לפיתוחים בתחום תאי הגזע ובתחום המוח
בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, כשרוברט לינדסיי החליט לפנות למחקר רפואי, הוא לא עשה כן בעבור כסף. שטח ההתמחות שלו, השפעתם של הורמונים על
האם המתנגדים לניסויים בבעלי חיים הם מיעוט שעלול לפגוע בבריאות הרוב?
החוק האירופאי קובע כי תאי גזע בעלי פוטנציאל כללי זכאים לכינוי עובּר ולכן אינם יכולים לשמש למטרת פטנטים. על סוגייה מדעית, ביולוגית ואתית לא פשוטה
השתתפות בני אדם בניסויים קליניים דורשת הסכמה. למרות שיש מסמכים המגנים על המשתתפים, מסתבר שישנם מקרים שחברות התרופות ניצלו את התושבים באופן לא אתי
העולם הרפואי והטכנולוגי מאפשר להביא ילדים לעולם גם מזרע או מביצית של מי שאינם עוד בין החיים, אך מה לגבי הסוגיות האתיות והמשפטיות שהעניין מעלה?
הניתוח להפרדת התאומות הסיאמיות שנולדו בפיליפינים מעלה סוגיות אתיות לא פשוטות, כמו מה קורה כאשר ההורים לא מעוניינים בניתוח. על כך ועל דילמות נוספות ברפואת
התפתחויות בתחום הביוטכנולוגיה, מעניקות לנו יכולת התערבות חסרת תקדים בטבע. אך מהן השלכות להתפתחויות אלה על זהותנו כבני אדם והאם לפנינו מין אנושי חדש?
פרופ' עמוס שפירא מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ומומחה לתחום האתיקה הרפואית, אומר בשיחה עם אתר הידען כי הסוגיה כרוכה בהתלבטויות אתיות של החוק ושל הרופאים
חקר תאי הגזע הוא אחד התחומים ה"חמים" במחקר הביולוגי והרפואי כיום. לאחר עשור של תגליות שהביאו את החוקרים להבנה טובה יותר של פעילות תאי הגזע
ועדת בדיקה הורתה למדען ישראלי (הדסה, האוניברסיטה העברית) להפסיק ללמד לאלתר. הסיבה (לפי "הארץ"): "הוא נטל ללא בסיס אחריות מדעית למאמרים שפירסם". הנה כמה סיפורים
אתמול התפרסמה ידיעה בכל רחבי המדיה: מדענים הצליחו ליצור חיידק סינתטי! אבל מה באמת עשו שם? ואיך? ולמה? וכמובן – למי זה יכניס כסף?
כבר 15 שנה שקרייג ונטר חולם לבנות גנום מכלום, מאפס ולהשתמש בו כדי ליצור חיים, יצירת חיים כמו פרנקשטיין היא חלום ישן נושן
הדיווח העכשווי על התא החי החדש שיצר קרייג וינטר, מתאר עבודה יפה וחשובה, אבל היא רחוקה מרחק רב מיצירת חיים של ממש "יש מאין"
בראש החוקרים שפיתחו את החיידק המלאכותי – קרייג ונטר, מראשי פרויקט הגנום האנושי בשנות התשעים. היישומים פיתוח אצות שיספגו את דו תחמוצת הפחמן, ייצור נפט
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו
