אתיקה ומדע

אילוסטרציה: Ars Electronica / ra2 studio / Flickr. Used under a Creative Commons (CC-BY-NC-SA-2.0) licence

הזכות לחירות קוגניטיבית

מאמר דעה: טכנולוגיית דימות מוח חדשה יכולה לחשוף את מחשבותינו הפרטיות ואפילו לשנותן

חתן פרס נובל אלי ויזל ז"ל בתמונה משנת 2012. מתוך ויקיפדיה

חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל ז"ל בראיון שנתן לאתר הידען ב-2008: אסור למדענים לשתף פעולה עם משטרים מסוכנים

בשנת 2008 התראיין ויזל טלפונית לקראת ביקור באירוע בהשתתפות חתני פרס נובל שהתקיים מאוחר יותר באותה שנה בטכניון. מסתבר שכבר אז ניסו חתני נובל מכל

שלט האוסר כניסה לבעלי קוצב לב

האם אנחנו הופכים ל"פוסט-אנושיים"?

התפתחויות בתחום הביוטכנולוגיה, מעניקות לנו יכולת התערבות חסרת תקדים בטבע. אך מהן השלכות להתפתחויות אלה על זהותנו כבני אדם והאם לפנינו מין אנושי חדש?

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של שכבת חוטי ננו. קישור למקור התמונה בתחתית המאמר

צורך גדול בבדיקה קטנה

הרשויות חייבות לפעול במהירות כדי לאמוד את סכנות הבריאות הטמונות בננוטכנולוגיה

ניסויים בבעלי-חיים : סיפורה של הקופקסון

סיפורה של תרופת הקופקסון – אחת מהתרופות החשובות ביותר כנגד טרשת נפוצה – מראה את הבעייתיות בהצבת גבולות למחקר בסיסי, גם כאשר מדובר בנושא רגיש

מדוע מחקר בבעלי-חיים הוא הכרחי?

ניסויים בבעלי-חיים מסייעים להבנת עולם החי, לשמירה על בריאות האדם ולהבטחת רווחתו. בלי ניסויים בבע"ח, לא היו ברשותנו תרופות רבות המצילות חיים, אמצעי מניעה לנשים

בקשה שהופנתה למועצת הרשות השניה

יש לחייב את הזכיינים בשעתיים חודשיות, במסגרת שידורי התעודה, להתייחס למדע, ולפחות בחלק מהזמן להקדיש לחדשות מקומיות; לחייב את חברות החדשות להעסיק יועץ לענייני מדע;

דילוג לתוכן