צורך גדול בבדיקה קטנה

הרשויות חייבות לפעול במהירות כדי לאמוד את סכנות הבריאות הטמונות בננוטכנולוגיה

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של שכבת חוטי ננו. קישור למקור התמונה בתחתית המאמר
תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של שכבת חוטי ננו. קישור למקור התמונה בתחתית המאמר
מאת עורכי סיינטיפיק אמריקן

לפני עשר שנים, החשש הגדול מפני הננוטכנולוגיה היה שהיא עלולה להשמיד את כדור הארץ הלכה למעשה. במאמרו "מדוע העתיד אינו זקוק לנו" הזהיר ביל ג'וי, ממייסדי חברת סאן מיקרוסיסטמס, שננו-רובוטים המתארגנים מעצמם עלולים לצאת משליטתנו. תת-רובוטים כאלה, בעלי יכולות חישה, שלא תוכנתו כהלכה, עלולים לשכפל את עצמם עד אין-סוף להתפשט ולכסות את הנוף בעיסה אפורה של הרס שתשמיד את כדור הארץ ותכלה כל יצור ביש מזל שראה בו את ביתו.

כיום אנו יכולים רק לקוות שהתרחישים העכשוויים שלנו, החורצים את דינו של כדור הארץ לכליה, יהיו מופרכים כל כך. הדאגות הקיומיות שלנו סובבות סביב בעיות מיידיות הרבה יותר, כמו ההתחממות הגלובלית ומחלות. הננוטכנולוגיה, משולבת בלוחות סולריים משופרים, בטורבינות רוח או במנגנונים לשחרור תרופות בגוף, עשויה להתברר ככלי חשוב ללוחמה באיומים האלה.
ועם זאת, כמו כל טכנולוגיה חדשה, חומרי-ננו מביאים איתם גם הבטחה לטוב וגם איום לרע. החששות הבולטים ביותר אינם מפני שואת העיסה האפורה אלא מן האפשרות הסבירה והמשעממת יותר, שכמה מן החומרים החדשים האלה יתבררו כמסוכנים לבריאות או לסביבה. חומרים רגילים מגלים תכונות חדשות בקנה מידה ננומטרי, וגרגרים ננומטריים של חומרים מתונים לכאורה עלולים להתברר כמזיקים. אפילו חלקיקי-ננו טבעיים עלולים להזיק לגוף האדם, ואם חומרים טבעיים מסוכנים, עלינו להיות זהירים שבעתיים, ולבחון בקפידה את השפעתם של חומרי-ננו מהונדסים. גודלם של חלקיקי-ננו מאפשר להם לדלוף בקלות רבה לסביבה ולחדור עמוק לתוך אברים פנימיים כמו הריאות והכבד. דאגה נוספת נובעת מן העובדה שכל חומר-ננו הוא אחד ויחיד במינו. ולכן, אף על פי שחוקרים ערכו כמה בדיקות לבחינת הסכנות הבריאותיות הנשקפות מחומרים מסוימים, אין בגישה המדגמית הזאת כדי לספק תמונה רחבה של הסכנות. דרושים נתונים כמותיים שיורו מהם החומרים ומהם הריכוזים המשפיעים על הגוף ובאילו טווחי זמן.
בתגובה לאי-ודאות הזאת, הכריזה הסוכנות האמריקנית להגנה על הסביבה (EPA) על אסטרטגיית מחקר רחבה לבחינת ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות של חומרי-ננו. זהו צעד מבורך, שרבים ממליצים עליו כבר שנים. אנו מקווים שהתכנית הזאת תעזור בבניית מסד נתונים מבוסס שיספק לקובעי המדיניות ולציבור את העובדות הדרושות להבנת הסכנות האפשריות הנשקפות מחומרי-ננו מסוימים. ועל אף שאין זה נבון לזרז מחקר מעמיק, המהירות חשובה מאין כמוה. פרויקט שבחן ננוטכנולוגיות חדשות מצא שבארה"ב מוצעים כיום למכירה יותר מ-1,000 מוצרים הכוללים חומרי-ננו, והמספר עולה במהירות.

אנו מדגישים את המהירות בשל המוניטין האיום שרכשה לעצמה ה-EPA במחקר דומה שערכה בשנים האחרונות. הקונגרס האמריקני הורה לסוכנות ב-1996 לערוך סקר מקיף על נזקים שגרמו לסביבה חומרים המשבשים את המערכת האֶנדוֹקרינית (endocrine disruptors). חומרים אלו משבשים את המערכת ההורמונלית של הגוף ועלולים לגרום להתפתחות בלתי תקינה של אברי מין, לאי-פוריות ולסרטן. אף על פי שארה"ב אסרה על ייצורם של כמה חומרים הידועים בהשפעתם המזיקה, כמו בי-פנילים רב-כלוריים (PCBs) ו-DDT, יש חשש שחומרים נפוצים אחרים, הבולט בהם הוא ביספנול-A וכמה חומרי הדברה, עלולים אף הם להזיק למערכת האנדוקרינית בגוף.

תגובתה של ה-EPA להנחיית הקונגרס הייתה אטית להחריד, אפילו באמות מידה של סוכנות ממשלתית. במקום להתחיל לחקור במהירות את אלפי החומרים החשודים כמשבשים אנדוקריניים, העלולים להימצא במי השתייה בארה"ב, בזבזה ה-EPA את עשר השנים הבאות בבניית מבוך של ועדות ותת-ועדות שנועדו להעריך מהם החומרים ששווה לבדוק ומהן השיטות שיש להפעיל כדי לעשות זאת. עד 2002, 6 שנים לאחר התחלת התכנית, הצליחה ה-EPA להציג לא יותר מאשר את התהליך שהיא מתכוונת להפעיל כדי לבחור את 50 עד 100 החומרים שבסופו של דבר יעברו בחינה. ב-2007 פרסמה הסוכנות את טיוטת הרשימה של החומרים האלה, ובאפריל 2009 היא סיימה את הכנת הרשימה. רק באוקטובר 2009, 13 שנה לאחר שהתכנית החלה, הכריזה הסוכנות בחגיגיות שהיא מתחילה לחקור.

ארצות הברית אינה יכולה להרשות לעצמה חזרה על הפארסה הזאת, ולא רק בשל הדאגה לבריאות הציבור. בשעה שחומרי-ננו רבים כל כך מצויים כבר בשוק, וכשמודעות הציבור לננוטכנולוגיה נמוכה כל כך, די במקרה אחד של בהלת בטיחות כדי לשכנע את הצרכנים שהננוטכנולוגיה כולה היא דבר מסוכן. (ראו את יחסה של אירופה לשינויים גנטיים כדוגמה לאופן שבו תרבות שלמה פונה נגד סוג שלם של חדשנות.) בנוסף, ללא הנחייה מדעית ותקנות ברורות, חברות מסחריות רבות מהססות להשקיע במו"פ ננוטכנולוגי מפני שהן חוששות לעמוד בעתיד מול תביעות משפטיות במקרה ויום אחד יתברר שהטכנולוגיה שבה השתמשו תיראה כמסוכנת. תאגיד פרוקטר אנד גמבל, לדוגמה, אינו פועל בתחום הננוטכנולוגיה מחשש לתביעות משפטיות בעתיד הרחוק.

האי-ודאות הזאת מסכנת את בריאותם של אנשים וחונקת חדשנות. ובהתחשב בכל הסכנות האורבות לעולמנו, אנו זקוקים לכל שביב של חדשנות.

קישור למקור התמונה

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. כדאי לציין שהאיטיות והסחבת במקרים מעין אלו נבעו במידה רבה מ"רוח המפקד" ששררה במסדרונות הממשל של בוש.
    כלומר, הם אינם הכרח, אלא תקלה.
    אני מניח שבממשל אובמה – ובוודאי זה שלאחר דליפת הנפט במפרץ מקסיקו – יזדרזו בהרבה לחקור ולטפל באיומים מעין אלה.
    ולארצנו הקטנטונת, נא השווה את תפקודו של המשרד לאיכות הסביבה בימי גדעון עזרא, לתפקודו היום.

  2. הניתוח הצליח, החולה מת.
    מצד אחד , מנסים לנקות את כדור הארץ ממזהמים שונים, מצד שני אי שם במעבדות, מכינים מזהמים
    מזן לא מוכר עד כה, העלול להמית שואה על האנושות כולה. הדבר לא מתבטא , רק בתחום חומרי-ננו. מתקיימים עוד מחקרים אחרים במקביל, שהחוקרים עצמם לא מודעים, לסכנות הטמונות בהם. הצורך להוכיח
    הצלחה בכל מחיר, עשוי להשכיח לעוסקים במחקר, שיש לנקוט, באמצעי זהירות ראויים, למניעת סכנת כלייה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן