סיקור מקיף

פיתוח בטכניון: בעלי חיים ידמו מערכות אנושיות לצורך ניסויים

חוקרי הפקולטה לרפואה, מכון המחקר ע"ש רפפורט בטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם פיתחו מערכת לביצוע ניסויים "אנושיים" בחיות מעבדה

חוקרי הפקולטה לרפואה בטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם הצליחו לפתח מערכת המאפשרת ביצוע ניסויים "אנושיים" בחיות מעבדה. על כך מדווח כתב העת המדעי Cancer Research.

החוקרים, פרופסור קרל סקורצקי, מנהל מכון רפפורט בפקולטה לרפואה בטכניון שהגה את הרעיון לפרוייקט, וד"ר מתי צוקרמן המובילה את הפרוייקט במעבדה לרפואה מולקולרית, פיתחו את המערכת נוכח כשלונות שנרשמו בניסויים קליניים בבני אדם, למרות שבניסויים בחיות השיגו התרופות תוצאות טובות.

"כדי לבדוק תרופה חדשה, יש לנסות אותה במערכת אנושית", מסבירה ד"ר צוקרמן. "מאחר שיש סכנה רבה בבדיקתה המיידית בבני אדם, התרופה נבדקת קודם בחיות מעבדה. רק אם התרופה נוסתה בהצלחה בחיות, מאשרים אותה לניסוי בבני אדם. ואז – או שהיא מצליחה מאוד גם בבנ אדם, או שהיא נכשלת, או שיש לה תופעות לוואי שלא מאפשרות את המשך השימוש בה בידי החולים. בשנים האחרונות התפרסמו מספר מחקרים שהציבו סימני שאלה לגבי יעילותם של הניסויים בבעלי חיים, ותהו אם הדמיון המבני הקיים בין המערכות השונות של העכבר והאדם – פירושו גם דמיון וזהות ברמה התפקודית".

החוקרים עשו שימוש בעובדה שתאי גזע עובריים מאדם המוזרקים לעכבר, מתמיינים ויוצרים גוש הנקרא טרטומה, אשר מורכב מתערובת של רקמות ממקור אנושי, כמו סחוס, כלי דם, רקמת שומן או רקמת חיבור – המהווים סביבה של רקמה אנושית בעכבר.

החידוש בפיתוחם המקורי של חוקרי הטכניון, הוא באפשרות לדמות התפתחות של גידול סרטני בעכבר, כאילו הוא מתפתח באדם. גם אספקת הדם לגידול נעשית על ידי כלי דם ממקור אנושי בנוסף על כלי הדם העכבריים. כך מתבצע הניסוי למעשה בעכבר, אבל התמיכה להתפתחותו היא כמו ברקמה של האדם ותוצאות הניסוי מהימנות יותר.

לפיתוח החדשני יתרונות נוספים: כיון שהטרטומה שנוצרת אצל העכבר מהווה תערובת של רקמות אנושיות רבות, הגידול הסרטני מקבל תמיכה אשר מגיעה ממגוון רקמות רב, ולכן תוצאות הניסוי יכולות לבטא גידולים מסוגים שונים, וניתן לבדוק כיצד תרופות שונות משפיעות על הגידול. יתרון נוסף – ניתן לבדוק בדרך זו גם תופעות לוואי אפשריות של התרופה על רקמות נורמליות בגוף.

הפיתוח החדש, אשר הטכניון רשם עליו פטנט, יכול לשפר את מהימנות הניסויים בבעלי החיים בהיבטים שונים – הן מבחינת יעילות התרופה בחיסול הסרטן, והן מבחינת המינון שיש לתת אותה לחולה, שכן ניתן בניסוי לבדוק גם את תופעות הלוואי שלה.

4 תגובות

  1. אין דחייה אימונית?
    או שמדובר בעכברים חסרי מערכת חיסון(SCID, NUDE…)?

  2. לפר קרל סקורצקי ודר מתי צוקרמן אמא שלכם זונה אתם רוצחים והלוואי ויכולתי לעשות ניתוח במוח שלכם אתם מהגזע של אייכמן ואים יש לכם ילדים תבדקו שהם לא עושים ביד על תמונות של היטלר ומקווה שמחקה לכם חדר הרפתקאות בגהנום צמד אחזרים שכמותכם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן