סיקור מקיף

אלצהיימר

הבדלים בין המינים. המחשה: depositphotos.com

הבדלים בין המינים – גרסת התולעת

מכון ויצמן 28 בנובמבר 2020 אין תגובות

באחרונה השוו מדעני מכון ויצמן למדע בין רשתות עצביות של תולעים ממין נקבה וממין זכר, וגילו מנגנון מולקולרי העשוי להסביר כיצד נוצרים הבדלים בין המינים במחלות נוירולוגיות בבני-אדם

אלצהיימר. איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

חוקרים באוניברסיטת תל אביב: מוטציות גנטיות רבות המאפיינות אוטיזם ומוגבלות שכלית מופיעות גם במוחם של חולי אלצהיימר

אוניברסיטת תל אביב 27 בנובמבר 2019 4 תגובות

החוקרים מצאו כי טיפול בתרופה ניסיונית בשם NAP עשוי למנוע את השפעתן השלילית של המוטציות על המוח * המאמר פורסם לאחרונה בכתב העת Molecular Psychiatry.

המעכב החדש (בסגול) שגילו החוקרים נקשר ביעילות יוצאת דופן לחלבון MKK7 מקבוצת הקינאז (באפור). באדיבות פרופ' ניר לונדון, מכון ויצמן

הצנזורה התאית

מכון ויצמן 16 בפברואר 2019 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע השתמשו בשיטות חישוביות חדשות כדי לזהות מולקולה בעלת פוטנציאל תרופתי שתמנע מהתא לקבל מסרים מזיקים – מבלי לשבש את מעבר המסרים

גביש פלואוריט – המינרל מוזכר בכתבים מהמאה ה-16, משמש בין היתר למטרות נוי ונחשב לאחד המינרלים הססגוניים בעולם. תצלום: Rob Lavinsky, iRocks.com – CC-BY-SA-3.0

מה מסמן הגביש?

מכון ויצמן 13 ביולי 2018 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו ננו-גבישים של סידן פלואורי אשר יכולים לשמש כחומר סימון בסריקות MRI, ולאפשר גילוי מצבי דלקת בגוף בשלבים מוקדמים 

אלצהייצר. איור מתוך PIXABAY.COM

טיפול גנטי עשוי לרפא אלצהיימר

ד"ר רועי צזנה 26 במאי 2018 4 תגובות

מזה זמן רב ידוע שהגן apoE4 קשור למחלת אלצהיימר. אנשים הנושאים שני עותקים של apoE4 בקוד הגנטי שלהם, נמצאים בסיכון גבוה פי 12 לפיתוח מחלת

אלצהיימר. איור - מתוך pixabay.com

האם שיבוש בזרימת הדם למוח גורם לאלהציימר?

אתר המדע The Conversation 11 באפריל 2018 אין תגובות

אצל חולי אלצהיימר אספקת הדם משובשת ולכן אספקת האנרגיה לתאי המוח פוחתת. אחת הסיבות לירידה באספקת האנרגיה עשויה להיות מוסברת בקריסת מחסום הדם-מוח

שינויים באורח החיים מקטינים את הסיכון ללקות באלצהיימר ומחלות שיטיון דומות.. אילוסטרציה: pixabay.

הצלחה נדירה במלחמה באלצהיימר

סיינטיפיק אמריקן ישראל 28 בנובמבר 2017 4 תגובות

ניסוי קליני מדוקדק מספק עדויות שתזונה נכונה, התעמלות וחיים חברתיים פעילים יכולים למנוע הידרדרות קוגניטיבית

ירידה בספיגת הסידן במיטוכונדריה בתאים שבהם נוטרל הגן MTCH2. בתצלום השמאלי נראה תא עצב שלא הונדס גנטית. בתצלום הימני נראה תא עצב מהונדס (ללא MTCH2). לתאים הוחדרו חיישנים פלואורסצנטיים במטרה להאיר את ספיגת הסידן במיטוכונדריה, ולמצע הגידול של התאים הוסף סידן. כפי שניתן לראות, החיישנים מאירים באופן משמעותי פחות בתא המהונדס (סקאלת הצבע נעה מכחול, המלמד על קליטת סידן נמוכה, עד צהוב, המצביע על קליטת סידן גבוהה), דבר המעיד על פגיעה בספיגת הסידן במיטוכונדריה. מקור: מתוך המאמר.

בריחת סידן מהמוח

מכון ויצמן 25 ביוני 2017 אין תגובות

האם הגן MTCH2 שנקשר בעבר בפעילות מטבולית, משפיע גם על תיפקודים קוגניטיביים? מדענים ממכון ויצמן גילו כי ניטרול הגן במוח הקדמי של עכברים הוביל להתגברות

תרשים המציג את מערך הממצאים החדש. התגליות מסמנות מטרה אפשרית חדשה לטיפול במחלת אלצהיימר. מקור: מגזין מכון ויצמן.

תאי הניקוי של המוח

מכון ויצמן 24 ביוני 2017 תגובה אחת

מדענים ממכון ויצמן גילו קבוצת תאים חיסוניים אשר הפעלה מדודה שלהם עשויה לעמוד בבסיס טיפול עתידי במחלת אלצהיימר

תרשים של אנזים 3-GSK. כיצד פועלות יחד מולקולות מורכבות כמו חלבונים? מקור: Boghog, Wikimedia.

כשחלבונים מצליחים להפתיע

מכון ויצמן 23 בפברואר 2017 אין תגובות

כיצד ניתן לרסן את פעילותו של האנזים 3-GSK, שפעילות-יתר שלו מובילה להופעתן של מחלות כסוכרת ואלצהיימר? תוך שימוש במודלים ממוחשבים שהפיקו מדענים ממכון ויצמן, הצליחה קבוצת

האתר הפעיל של האנזים GSK3. מתוך ויקיפדיה

חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו לעכב אנזים המהווה גורם מרכזי במחלות ניווניות של המוח

אוניברסיטת תל אביב 24 בנובמבר 2016 אין תגובות

עכברים שטופלו בחומר החדש הראו שיפור קוגניטיבי והתנהגותי משמעותי והפחתה בתסמינים הפתולוגיים של מחלת האלצהיימר * המחקר פורסם בנובמבר 2016 בכתב העת המדעי Science Signaling

חקר המוח. איור: shutterstock

מה שלא הורג אותך…

סיינטיפיק אמריקן ישראל 26 במרץ 2016 תגובה אחת

חומרים שצמחים מייצרים כדי להרחיק מעליהם מזיקים, מעוררים תאי עצב בדרך שיכולה להגן על המוח מפני מחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון/מארק פ' מטסון הכתבה התפרסמה באישור

הניוון הגדול של המוח

סיינטיפיק אמריקן ישראל 2 במרץ 2016 תגובה אחת

האם תגובת שרשרת של חלבונים רעילים עומדת בבסיס כל המחלות הניווניות של המוח?/דיאנה קוון

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן