סיקור מקיף

לקראת בדיקת דם לגילוי אלצהיימר

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מהטכניון ומהרווארד זיהו בדם סמן ביולוגי המתקשר למחלת האלצהיימר, ועשוי לשמש לפיתוח אבחון אמין בבדיקת דם פשוטה * "אנו מקווים שבעתיד ניתן יהיה להיעזר בתגלית שלנו לפיתוח בדיקת דם פשוטה לאבחון המחלה הקשה כבר בשלביה המוקדמים," אומרת מובילת המחקר, פרופ' אילנה גוזס

נוירונים עם גושי עמילואיד אצל חולי אלצהיימר. איור: shutterstock
נוירונים עם גושי עמילואיד אצל חולי אלצהיימר. איור: shutterstock

נכון להיום, אבחון מחלת האלצהיימר הוא תהליך ארוך ומורכב. על פי רוב נעזרים המאבחנים במבחנים סובייקטיביים לבדיקת הזיכרון, היכולות הקוגניטיביות והתפקודיות ושינויים התנהגותיים; במקרים מיוחדים מתבצעות גם הדמיות מוחיות ייעודיות ויקרות (שכלל אינן מוצעות בישראל), ואף בדיקות פולשניות של נוזל המוח והשדרה.
תגלית חדשה של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מהמרכז הרפואי רמב"ם ומאוניברסיטת הרווארד בארה"ב עשויה להוביל לפריצת דרך משמעותית באבחון מחלת האלצהיימר. מדובר בסמן ביולוגי של המחלה – חומר שנוכחותו בדם ברמות מסוימות מאפיינת חולי אלצהיימר. "אנחנו מקווים שבעתיד ניתן יהיה להיעזר בתגלית שלנו לפיתוח בדיקת דם פשוטה לאבחון המחלה הקשה כבר בשלביה המוקדמים," אומרת מובילת המחקר, פרופ' אילנה גוזס, מופקדת הקתדרה ע"ש לילי ואברהם גילדור לחקר גורמי גידול, ראש מעבדת אלטון לנוירואנדוקרינולוגיה מולקולרית, לשעבר ראש מרכז אדמס לחקר המוח, מהפקולטה לרפואה ומבית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב.
שותפים נוספים במחקר היו: אנה מלישקביץ' מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' יהודית אהרון-פרץ מהמרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, ופרופ' גד מרשל, פרופ' רייזה ספרלינג ופרופ' אהרון שולץ מאוניברסיטת הרווארד. המחקר פורסם בנובמבר 2015 בכתב העת .Journal of Alzheimer's Disease

קשר בין חלבון בדם ליכולות קוגניטיביות

המחקר החדש התמקד בחלבון ADNP, שהתגלה במעבדתה של פרופ' גוזס לפני כ-15 שנה. "במחקרים קודמים הראינו כי החלבון ונגזרותיו מגינים על המוח מפני מחלות שונות," אומרת פרופ' גוזס. "במחקר הנוכחי החלטנו לראשונה לבחון אם קיים קשר בין ADNP וביטוייו בדמו של הנבדק, לבין יכולותיו הקוגניטיביות."
המחקר המרתק התחלק לשלושה חלקים שונים:
בניסוי הראשון נבדקה קבוצה של 40 אנשים מבוגרים, משכילים ובריאים בבוסטון שבארה"ב. בין השאר עברו הנבדקים מבחני IQ, ודוגמיות דם שנלקחו מהם נשלחו למעבדה באוניברסיטת תל אביב. התוצאה המפתיעה: ככל שמנת המשכל של הנבדק הייתה גבוהה יותר, נמצאה רמה גבוהה של ADNP בנוזל הדם שלו.
בניסוי השני, שנערך אף הוא בבוסטון, נחשפו אותם 40 נבדקים להדמיה חכמה של משקעי עמילואיד במוח. "העמילואיד הוא חומר חלבוני המצטבר במוחם של חולי אלצהיימר, אך נמצא לעתים, בכמות פחותה, גם במוחם של אנשים בריאים," מסבירה פרופ' גוזס. "אנחנו ביקשנו לערוך השוואה בין כמות העמילואיד במוח לבין ביטוי של ADNP בדמם של הנבדקים." בדיקות המעבדה שבוצעו באוניברסיטת תל אביב העלו גם הפעם קשר בין הממצאים: ככל שכמות משקעי העמילואיד במוח הייתה גבוהה יותר, כך נרשמה בתאי הדם ירידה בחומר הגנטי RNA המשויך ל-ADNP.

"שני הניסויים, שהתמקדו באנשים מבוגרים אך בריאים, העלו התאמה בין רמת ה- ADNP וביטוייו בדם לבין מאפיינים הקשורים ליכולת הקוגניטיבית של הנבדק," קובעת פרופ' גוזס. "במילים אחרות: ככל היכולת הקוגניטיבית טובה יותר, עולה גם רמת ה-ADNP."

זינוק בסמן הביולוגי בדמם של חולי אלצהיימר

 

בניסוי השלישי, שבוצע במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, נבדקו לראשונה גם אנשים הלוקים באלצהיימר. בסך הכל השתתפו במחקר בחיפה 43 נבדקים מבוגרים – 11 אנשים בריאים בעלי קוגניציה תקינה, 15 עם פגיעה קוגניטיבית קלה, ו-17 חולי אלצהיימר. וכאן המתינה לחוקרים הפתעה מרעישה: "בכדוריות הדם הלבנות של חולי האלצהיימר מצאנו כמות גדולה פי 8 (!) שלRNA המבטא ADNP בהשוואה לנבדקים האחרים," מספרת פרופ' גוזס. "גם אם איננו יכולים בינתיים להסביר את הזינוק, אין ספק שהוא מהווה סמן ביולוגי מובהק ביותר של מחלת האלצהיימר. סמן ביולוגי כזה עשוי לשמש בסיס לפיתוח בדיקת דם פשוטה לאבחון אלצהיימר, ואולי חשוב מכך: לניבוי המחלה זמן רב לפני שהיא מתפרצת. גילוי מוקדם שכזה יאפשר לנבדקים להתחיל מיד בטיפול מונע, שיעכב וימתן את המחלה."
לדברי פרופ' גוזס, המחקר נערך עד כה בקבוצות נבדקים קטנות, ולכן עדיין אין להסיק ממנו מסקנות גורפות. כעת מתכוונים החוקרים להרחיב את הניסויים לאוכלוסיות נוספות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן