אבולוציה וטבע

אירופה במסלול סביב צדק. המחשה: depositphotos.com

חוקרים את החיים על הירח אירופה באמצעות חקר הרי געש תת-ימיים בכדור הארץ

פרופ' ג'יימס הולדן מאוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט מוביל מחקר במימון נאס"א הבודק כיצד עשויה להיראות כימיה של חיים חוצניים בירח הקפוא של צדק – תוך שימוש בחיידקים שנמצאים קילומטר מתחת לפני
חיידקי פרוכלורוקוקוס. איור: ncseagrant

הטלפון הקווי של החיידקים: כך מתקשרים חיידקי הים הזעירים ביניהם

מחקר חדש מגלה שחיידקי פרוכלורוקוקוס מחוברים ביניהם בצינוריות זעירות להעברת חומרים – ומרמז על קיום רשת שיתופית סמויה בלב האוקיינוס
הדמיה אומנותית של השפעת סוכר על חיידקי המעי – בהשראת איור של תום בלום, סטודנטית בקבוצה, באמצעות AI

הסוכר מתוק – אך ההשפעה מרה: סוכר לבן משנה את חיידקי המעי ופוגע במערכת החיסון

חוקרות בטכניון חשפו כי שתיית משקאות ממותקים גורמת לשינוי גנטי בחיידקי מעיים, המשפיע לרעה על תפקוד מערכת החיסון. החדשות הטובות: ההשפעה הפיכה עם הפסקת הסוכר
המגפה הקטלנית של "המוות השחור" בנאפולי, 1656. תחריט מאת מיקו ספאדרו, עד ראייה למגפה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים ישראלים פיתחו חיסון mRNA יעיל ב־100% נגד חיידק הדבר העמיד לאנטיביוטיקה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמכון למחקר ביולוגי פיתחו חיסון חדשני נגד אחד החיידקים הקטלניים בהיסטוריה – Yersinia pestis שגרם למוות השחור בימי הביניים
חתול ישן על צד שמאל - כדי שיוכל להתעורר ולזנק מהר יותר בעת סכנה. המחשה: depositphotos.com

מדענים: חתולים מעדיפים לישון על צד שמאל – ככל הנראה מסיבות הישרדותיות

מחקר בינלאומי מצא כי רוב החתולים ישנים על צד שמאלם, ככל הנראה בשל עיבוד יעיל יותר של איומים בהמיספרת המוח הימנית
אחת האפשרויות היא שהסנטר נועד כקישוט בנוסח נוצות הטווס במיוחד כשהוא מלווה בזקן אצל הגברים. רוני קובן. צילום יחצ: תאגיד השידור הישראלי

תעלומת הסנטר האנושי: תכונה ייחודית להומו סאפיינס שמאתגרת את חוקי האבולוציה

בעוד שתכונות רבות בגופנו מוסברות על ידי השוואות ביולוגיות בין מינים שונים, הסנטר נותר מקרה בודד – ללא מקבילה, ללא תצפיות מתכנסות, וללא תשובה מוחלטת
נוף מדברי צחיח בהרי האטלס, מרוקו. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש מפריך את התאוריה שהאבולוציה האנושית באפריקה נגרמה כתוצאה מהתייבשות אקלימית

חוקרי אוניברסיטת בראון גילו שצפון אפריקה נותרה רטובה יחסית גם בתקופת שינויי האקלים הגלובליים – ממצא שמערער על הקשר בין התייבשות לסלילת דרכה של האנושות
**Euparkeria capensis**, זוחל קטן באורך של 60 ס"מ מתקופת הטריאס המוקדמת (לפני כ-245 עד 237 מיליון שנה). קרדיט: Taenadoman, 2011

אבות הדינוזאורים צעדו 16,000 קילומטרים דרך "הגיהנום" של כדור הארץ

מחקר חדש חושף כי זוחלים פרהיסטוריים שרדו תנאי אקלים קיצוניים ונדדו על פני אלפי קילומטרים – וייתכן שזו הסיבה שהפכו לדינוזאורים
משפחת ילידי אמריקה בפארק בקולומביה. המחשה: depositphotos.com

האסייתים הקדומים ביצעו את מסע הנדידה הארוך ביותר בתולדות האדם – ועיצבו את הנוף הגנטי באמריקה

בני האדם הקדומים הללו, ששוטטו על פני כדור הארץ לפני למעלה מ-100,000 שנה, עברו יותר מ-20,000 קילומטרים ברגל מצפון אסיה לקצה הדרומי ביותר של דרום אמריקה
עצלן ענק בפתח מערה שחפר. איור: אבי בליזובסקי, באמצעות DALEE

הם היו עצלנים במשקל שלושה וחצי טון עם טפרים ושריון – ואז הגיעו בני האדם

מחקר חדש מגלה כיצד עצלני ענק קדומים חפרו מערות, שגשגו באוקיינוסים ונעו בין סביבות מגוונות – עד ששינויי אקלים והגעת האדם הביאו להכחדתם
אלמוגים בים סוף. המחשה: depositphotos.com

מתנות מן הים: מולקולות מאזור האלמוגים עשויות לשנות את הדרך בה נלחמים בחיידקים עמידים

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון גילו מולקולות טבעיות המופקות מחיידקים החיים על אלמוגים באילת, שמפחיתות את האלימות של חיידקים פתוגניים ומגבירות את יעילות האנטיביוטיקה – ללא צורך להרוג את החיידק
חרקים - מזון בר קיימא. המחשה: depositphotos.com

"לא אוכל את החרקים": ניתוח נרטיב קונספירטיבי ימני קיצוני סביב מחסור תזונתי ואכילת חרקים

בעוד האיחוד האירופי מאשר מוצרים מבוססי חרקים כחלק מהמעבר לחקלאות בת-קיימא, גוברת ברשתות הימין הטענה כי מדובר בקונספירציה של האליטה לשעבד את ההמונים – נרטיב שנטוע בשורשים אפלים ומסוכנים הרבה
סבכי כחול כנף. המחשה: depositphotos.com

אפילו ציפורים אינן מצליחות לברוח מהתחממות הגלובלית

מחקר באוניברסיטת ייל בוחן תנועות של 406 מיני ציפורים נודדות ומגלה שרוב הציפורים אינם נעים מספיק מהר כדי לעמוד בקצב עליית הטמפרטורות
בעלי חיים שהסתגלו לחיות בסביבות קרות. המחשה: depositphotos.com

מחקר חושף שלבי אבולוציה קריטיים של בעלי חיים בעידן הקרח

מחקר חדש מספק תובנות חדשות באשר לאופן שבו בעלי חיים כמו הממותה הצמרית, שור המוסק והשועל הארקטי התפתחו על מנת לשרוד את הקור במהלך עידן הקרח
מאובן חדש של ארכיאופטריקס בעל רקמות רכות ומבני שלד עדינים שלא נראו במאובני ארכיאופטריקס בעבר ושמראה על המסלול האבולוציוני מהדינוזאורים לעופות. צילום: פרופ' יוסף כיאט

פריצת דרך בחקר המעבר האבולוציוני בין דינוזאורים לעופות מודרניים

בין הממצאים הבולטים: נוצות ייחודיות המכונות שלישוניות, ומסייעות לסגור את הפער בין אברות הכנף וגוף הציפור ובכך מאפשרות תמיכה בתעופה – עד כה נוצות אלו לא תועדו בדינוזאורים קרובי עופות
מחקר גנטי של כל מיני העופות המוכרים. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מיפו את האבולוציה של כל מיני העופות המוכרים

חוקרים שילבו נתונים גנטיים מ-9,239 מיני עופות ועוד 1,000 רישומים מבוקרים כדי לבנות עץ אבולוציה מלא ומשותף
חתול מסתובב בשוק בירושלים של בית ראשון. התמונה הוכנה באמצעות DALEE

החתול פרק 2 ההופעות המוקדמות: החתול הנעדר במקורות היהודיים הקדם-חז"ליים

לשווא נחפש את המילה "חתול" במקרא. לא כן בספרות התנאית והתלמודית ובוודאי המדרשית
Thought for a couple of seconds דבורי הדבש לועסות את מוצר המזון החדש, אשר עונה על כל צורכיהן התזונתיים. קרדיט: APIX Biosciences.

פיתוח מזון מלאכותי למושבות דבורים

תערובת תזונה מעשה ידי אדם משפרת את בריאות מושבות הדבורים ויכולה להפחית קריסת מושבות המסתמכות על האבקה מסחרית
אפונת הגינה. המחשה: depositphotos.com

גם לאחר 160 שנים: האפונים של מנדל עדיין משנים את המדע

מפה גנומית מקיפה חושפת מגוון גנטי חסר תקדים באוסף האפונים העולמי ופותחת דרך לשיפורים גנטיים של הקטנית
"המטריקס של הדגים". Christian Ziegler, Mate Nagy, and Liang Li

בבית הספר למציאות מדומה, דגים מלמדים רובוטים

מדענים משתמשים ב-VR על דגי זברה כדי ללמד רובוטים כיצד להתקבץ
חרק צדפות גדול (Oncopeltus fasciatus). קרדיט: לואיז וודריץ’

מדוע החרקים נעלמים?

מחקר בינלאומי חושף יותר מ-500 גורמים משולבים הגורמים לירידה עולמית באוכלוסיית החרקים ומציע לא לעסוק רק בדבורים ופרפרים
נחיל ארבה על ענף עץ ירוק. המחשה: depositphotos.com

איך נחיל ארבה מחליט לאן לפנות ולהתקדם?

מחקר ישראלי חדש חושף את הסודות שמאחורי הנחיל ומראה שהוא לא רק אסון חקלאי אלא גם פלא ביולוגי
טופאק, בונובו זכר צעיר מגרד את ראשו. קרדיט: לוקאס בירהוף, פרויקט המחקר על בונובו בקוקולופורי.

בונובו מדבר במשפטים: מחקר חדש מערער את ייחודיות השפה האנושית

מחקר משותף מאוניברסיטת ציריך והארוורד מגלה כי בונובו משתמש בשילובים קוליים בעלי משמעות, המצביעים על שורשים אבולוציוניים עמוקים לשפה
אחד ממצבורי הסלעים הוותיקים ביותר נמצא בגבעות "ג'ק הילס" במערב אוסטרליה, והוא מכיל גבישים של המינרל זירקון. אחד החוקרים מחזיק סלע מגבעות ג'ק הילס | Curtin University

האגם העתיק בעולם

האם המים המתוקים, והחיים על כדור הארץ, התחילו מוקדם יותר ממה שחשבנו?
מימין - חצי האי ערב המדברי כפי שהו נראה כיום. משמאל - ירוק, כפי שנראה לפני 8 מיליון שנה. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE. אין לראות באיור זה תמונה מדעית.

לפני 8 מיליון שנה, היה חצי האי ערב ירוק: מאובנים ומערות משנים את היסטוריית הגירת האדם

לפני 8 מיליון שנה, היה חצי האי ערב ירוק: מאובנים ומערות משנים את היסטוריית הגירת האדם
איור: השונות המורפולוגית בתעלות הסמי-מעגליות של האוזן אצל ניאנדרטלים. קרדיט: Alessandro Urciuoli, Institut Català de Paleop

הניאנדרטלים חוו קריסת אוכלוסיה קטסטרופלית לפני 110,000 שנה

מחקר חדש חושף ירידה חדה בגיוון הגנטי והמורפולוגי של ניאנדרטלים בצוואר בקבוק אבולוציוני
החתול מזוהה עם תרבות מצרים העתיקה. המחשה: depositphotos.com

החתול במקורות ישראל 1: הולכים אחורה בזמן

מהחתול הפרה-היסטורי ועד חתול הבית – כך הפך היצור הלילי למלווה קבוע של האדם, בעל חיים מקודש במצרים, מזוהה עם שדים וסמלים בהגדה של פסח, ומסתורי גם בעיניי חכמי התלמוד
פרופ' אברהם חפץ. צילום: דובר אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט: מי הם שודדי הדבש הראשונים בהיסטוריה?

פודקאסט תל אביב 360: הראשונים שגילו את השיטה היו הדובים והגיריות שפרופ' אברהם חפץ מכנה כשודדי הדבש הראשונים, בני האדם גילו את השיטה ופיתחו את הענף החקלאי לגידול דבורי דבש
הקרינה מליבות גלקטיות פעילות (AGN), שבדרך כלל נחשבת קטלנית, עשויה בפועל לסייע לשגשוג החיים – על ידי חיזוק שכבת האוזון המגוננת באטמוספירות עשירות בחמצן, ובכך להפוך כוכבי לכת לעמידים יותר. קרדיט: IRLab/NSF/AURA/J. daSilva/M. Zamani

חורים שחורים עשויים לתרום לשגשוג חיים בכוכבי לכת סמוכים

מחקר חדש חושף כי קרינה מליבות גלקטיות פעילות יכולה לחזק את שכבת האוזון המגוננת באטמוספירות עשירות בחמצן ולהגן על חיים מפני הכחדה
אותן חיפושיות שאוכלות את הפרח גם מפיצות את האבקנים שלו. צילום: צליל לבין

איזו כלנית טעימה יותר? הקרב הסמוי בין הצבעים בטבע

למה יש כלניות אדומות לצד כלניות סגולות, ורודות ולבנות? האם מדובר בגחמה אקראית של הטבע, או אולי בצבעים שמסייעים לפרחים להתחמק מזחלים רעבים? מחקר חדש שואף לפצח את התעלומה
שק הארס (צילום: מעבדת אלעד חיל, אוניברסיטת חיפה – קמפוס אורנים)

חיידק עובר מדור לדור באמצעות הארס של צרעה

מחקר מגלה דרך ייחודית שבה חיידק תופס טרמפ על הארס של צרעה טפילית כדי לעבור מדור לדור, ומציע כיוון חדש לחקר יחסי הגומלין בין חרקים למיקרואורגניזמים
שתי גולגולות אדם עתיקות. המחשה: depositphotos.com

הסוד הגנטי שנחשף: בני האדם התפתחו משני מינים קדומים נפרדים

מחקר חדש באוניברסיטת קיימברידג' מגלה שהגנום האנושי המודרני נוצר כתוצאה ממיזוג בין שתי אוכלוסיות קדומות, שנפרדו לפני כ-1.5 מיליון שנה והתאחדו מחדש לפני כ-300 אלף שנה
איור המתאר את הומו סאפיינס והניאנדרטלים חולקים טכנולוגיה והתנהגות (קרדיט: אפרת בקשיץ)

בניגוד לתפיסה המדעית המקובלת: ההומו ספיינס והניאנדרטלים לא היו אויבים ואף שיתפו פעולה

מחקר חדש שנערך במערת תנשמת שבמרכז ישראל חושף כי בני האדם הקדומים חיו יחד, חלקו טכנולוגיות ואף קיימו קשרים תרבותיים וחברתיים ענפים * פרופ' יוסי זיידמן מהאוניברסיטה העברית, החוקר הראשי
פרופ' פמלה ביורקמן זוכת פרס וולף לרפואה לשנת 2025. צילום: קרן פרס וולף

פרס וולף ברפואה לשנת 2025: הכרה בפרופ' פמלה ביורקמן על תרומתה החלוצית להבנת מנגנוני ההגנה הנגיפיים

פרופ' פמלה ביורקמן מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה זכתה בפרס היוקרתי על פיתוח גישות חדשניות ממוקדות נוגדנים להתמודדות עם נגיפים וביסוס תשתית למחקר חיסונים מתקדם.
החלק העליון של הצדפה מעביר עד 60 אחוז מהאור הנחוץ לאצות, בשעה שהחלק התחתון מעביר רק כרבע מכמות האור הדרושה. שורה עליונה: צדפות מהסוג Corculum, שורה תחתונה: הצדפות מוארות מבפנים | מתוך McCoy et al, 2024

הצדפות שמאירות את הדרך

חיידקי פה ושיניים. המחשה: depositphotos.com

איך חיידק פה שכיח עוקף את מערכת החיסון?

מחקר חדש מגלה את מנגנון ההתחמקות של Porphyromonas gingivalis באמצעות CD47 ו-thrombospondin-1, שמאפשר לחיידק לשרוד ברקמות דלקתיות ולהגביר את הסיכון למחלות מערכתיות.
מייגן דה אנג'ליס וקיילס פינדלי מציגים שניים מהפיתונים הבורמזיים שנתפסו במסגרת תוכנית ההדברה  של פיתונים בהובלת SFWMD. קרדיט: קווין פאבלידיס

איך המדע מסייע לפלורידה לנצח במלחמה כנגד פיתונים פולשים

מחקר חדש מגלה אסטרטגיות מבוססות נתונים לשיפור הדברת הפיתונים ושימור המערכות האקולוגיות הייחודיות של האברגליידס
הלגינון המוארך (אבו נפחא) הינו המין הרעיל והמסוכן ביותר בים התיכון. צילום: אורן קליין

סחרחורת, שיתוק וסכנת מוות: הסכנות הבריאותיות מדגי האבו-נפחא

עשרות מקרים של הרעלות תועדו במדינות הים התיכון, כולל בישראל. מחקר בין-לאומי חדש חושף את היקף הסכנה וכיצד ניתן להישמר מהמין הפולש
בשנים האחרונות ישראל מייבאת כ-60 אחוז מצריכת העגבניות בחודשים שלאחר שיא הקיץ. שוק אוכל בתל אביב. המחשה: depositphotos.com

החיידק שמציל את הסלט

משבר האקלים והיקפי הייבוא הגדלים מאיימים על העגבנייה הישראלית. מחקר פורץ דרך מציע פתרון טבעי ויעיל: שימוש בחיידקים
צוללים חוקרים את שונית האלמוגים באילת. המחשה: depositphotos.com

שונית האלמוגים באילת ״כבתה״ זמנית בשל שינוי מפלס הים

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר אילן חושף כי שונית האלמוגים במפרץ אילת חוותה "כיבוי" זמני לפני כ-4,500 שנים בשל ירידת מפלס הים. החוקרים זיהו התאוששות לאחר כ-3,000 שנים ומצאו
אפליקציית מרלין להיות אחד הכלים הפופולריים בתחום זיהוי הצפרות. צילום: pexels, technobulka

האדם נגד המכונה: מי מזהה טוב יותר ציפורים?

אפליקציית "מרלין" לזיהוי ציפורים עומדת למבחן מול צפרים מומחים וקהל חובבים. מה היו התוצאות, ולמה בישראל היא עדיין פחות מדויקת?
החוף צפוני של אילת ליד תעלת הקינט,23/4/2024 . איסוף פרטים וצילומים עמרי עומסי

מי צבע את חופי אילת בורוד?

באפריל 2023 ו-2024 התרחשו במפרץ אילת תמותות המוניות של סרטנים פלנקטוניים מסדרת השַׁטְצַדָּאִים (amphipods). חוקרים מצאו כי מדובר בהשפעה של זרמים מעגליים עונתיים הנקראים מערבלים.
לוויתן גדול סנפיר - שפה עשירה. המחשה: depositphotos.comש

‏לשירת לווייתנים יש מבנה הדומה לשפה אנושית

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מראה כי לשירת הלווייתן גדול הסנפיר יש מבנה סטטיסטי הזהה לזה שנמצא בכל שפות העולם, תגלית המספקת תובנות חדשות על אבולוציית התקשורת
שרת המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל וראש המועצה המקומית עיספיה, מוניב סבאא. צילום: עידן מדיה, עבור לשכת הפרסום הממשלתית

חיידקי הפה מקושרים לסיכון מוגבר לשבץ

החוקר הראשי מהמרכז הלאומי למחלות לב באוסקה, מציין: "בעתיד, אם יפותח מבחן מהיר לזיהוי חיידקים מזיקים בפה ובמעי, נוכל להשתמש במידע זה לצורך חישוב סיכון לשבץ"