אבולוציה וטבע
- אוניברסיטת תל אביב
מאובני דינוזאורים בני 160 מיליון שנה חושפים תפנית מפתיעה באבולוציית התעופה
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
המחקר גם שופך אור על האופן שבו טירנוזאורים גדולים התפתחו במהירות והפכו לטורפי־על עצומים בראש מארג המזון
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
עקבות של די-אן-אי דניסובי שהיו קבורים זמן רב צצים מחדש בגנומים של בני אדם מודרניים — וייתכן שהם עדיין פועלים לטובתנו גם היום
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
ציפורים נודדות קטנות, ששוקלות לא יותר מכמה גרמים, גומאות מדי שנה אלפי קילומטרים בין אתרי הקינון באירופה לאזורי החריפה באפריקה. ד"ר יואב פרלמן ממרכז הצפרות הישראלי מזהיר שהצטמצמות מזון, ציד
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר חדש המשתמש בדימות מאובנים מתקדם מראה שייתכן שהפטרוזאורים הקדומים – הזוחלים המעופפים הראשונים – שלטו בתעופה כמעט מייד עם הופעתם, בלי להזדקק למוח גדול כמו אצל עופות
- אוניברסיטת חיפה
- תגובה אחת
אפרת קדוש, מנהלת תחום Climate-Tech בתחנת מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה, מובילה פיתוח מודלים של בינה מלאכותית המבוססים על דאטה מחוות BarAlgae – כדי לייצב, לשפר ולהפוך את גידול
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר חדש ב־Frontiers in Microbiology מציע מערכת ביומינרליזציה של שני מיני חיידקים, Sporosarcina pasteurii ו־Chroococcidiopsis, שיכולה לייצר "בטון ביולוגי" מרגולית מאדים, לספק חמצן ולתרום למערכות חקלאות סגורות ולמאמצי ההתיישבות האנושית
- אבי בליזובסקי
- 6 תגובות
מאובנים ארקטיים שנותחו מחדש מראים שמערכות אקולוגיות ימיות התאוששו במהירות מדהימה אחרי "המוות הגדול"
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
עשרות כרישי עפרורי מתקבצים מדי חורף במים החמימים של תחנות הכוח בחדרה ובאשקלון – ד"ר עדי ברש חושפת מין שלא נחשב בכלל לים־תיכוני, מסבירה את תפקידם כטורפי־על, את האיומים מהדיג
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
פריצת דרך חדשה מראה שחלק מהמולקולות השבריריות ביותר בביולוגיה יכולות להשתמר לאורך זמן רב יותר מכפי שהמדענים העלו על הדעת. חוקרים פתחו חלון לביולוגיה בזמן אמת של בעלי חיים שנכחדו
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
פלאונטולוגים מאוניברסיטת שיקגו חשפו בוויומינג מאובנים של דינוזאור "ברווזני־מקור" שעברו שיחזור קפדני במעבדת המאובנים של האוניברסיטה. המאובנים הללו משמרים רקמות רכות ותכונות חיצוניות ברזולוציה מרשימה, המאפשרת למדענים לשחזר כיצד נראה
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
מה קורה כשאינטרסים כלכליים ואינטרסים של שימור מתנגשים, ואיך אפשר לאזן ביניהם? עמותה ישראלית מנסה לעזור לפתור את הבעיה הזו, ולסייע בשימור מין נדיר של לווייתן
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
צמד מחקרים מאוניברסיטת תל אביב ממפה 110 אירועי תמותה המונית של קיפודי ים מאז 1888 ומראה שפתוגנים הם הגורם המרכזי, ובמקביל מציג שיטת "מטוש קורונה" לדגימה גנטית לא פולשנית מתחת
- מכון ויצמן
- אין תגובות
מחקר מכון ויצמן בשיתוף בילינסון ורמב"ם מזהה מיקרוביום מגוון בגליובלסטומה ובגרורות מוחיות; חפיפה לחיידקים בגידולים הראשוניים, שונות לפי מיקום במוח, וקשר לעמידות לטמוזולומיד ולמשך הישרדות; פורסם ב-Nature Cancer
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
צוות חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ומוסדות שותפים בחן שימפנזים בשמורת אי נגמבה באוגנדה, וגילה כי הם משנים את בחירתם כשהם מקבלים ראיות חזקות יותר – ממצא שממקם את הרציונליות על
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
טביעות רגל מאובנות בנות כ־80 אלף שנה שנחשפו בחופי אלגרבה חושפות כיצד ניאנדרטלים נעו, צדו וניצלו סביבות חוף – ומציגות תזונה מגוונת המבוססת על איילים, סוסים, ארנבות ומשאבי ים
- אוניברסיטת תל אביב
חוקרים פיתחו אלגוריתם חדשני שהופך את הנשרים עצמם למערכת התרעה חכמה ומונע אירועי הרעלה המוניים
- אוניברסיטת תל אביב
באביב העטלפים "נועזים" יותר ולא חוששים להיכנס לעימותים מול חולדות במאבק על המזון
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
החוקרים חילצו וריצפו דנ״א משיני שלושה עשר חיילים מקבר אחים בווילנה, ליטא, על נתיב הנסיגה מצרפת לרוסיה. לאחר סילוק זיהומים סביבתיים, זוהו שברי דנ״א מחיידקים פתוגניים: לא של טיפוס, אלא
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
חוקרים יישמו לראשונה תיארוך פחמתי U-Pb ישירות על קליפות ביצים מאתר צ׳ינגלונגשאן ביוניאנג, קבעו גיל קרטיקון עליון ומציעים חלון חדש לאקלים הקדום ולדינמיקת המגוון הדינוזאורי
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
הוא יודע לשיר, הוא חברותי, חי בישראל ולמרות הגודל שלו הוא בכלל קרוב משפחה של הפיל. מי אתה, שפן סלע? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
צפעונים, קולובריים ואלפידים מכישים בדרכים שונות והללו נחשפו לראשונה בפירוט רב
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
מכאן נבעה שאלת המחקר שלנו: האם גם בעלי-חיים אחרים “נופלים” לאותן תחבולות? אם דג קטן או עוף חשופים לאשליה, מה זה מלמד על האופן שבו הם רואים ומפרשים את סביבתם?
- מכון ויצמן
מדעני מוח ממכון ויצמן נסעו לאי בודד ליד זנזיבר כדי להקליט לראשונה פעילות מוחית של יונקים בטבע וללמוד כיצד פועל המצפן הפנימי שבאמצעותו הם מנווטים
- מכון דוידסון
- 3 תגובות
חתן פרס נובל שזיהה את הרוורס-טרנסקריפטאז, ניסח את “סיווג בולטימור” והניח יסודות לווירולוגיה מודרנית, ל-PCR ולתרופות אנטי-נגיפיות
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
מחקר חדש חושף לראשונה את קולות החיזור, האיום והאזהרה של אחד מבעלי החיים הסמליים של ישראל – ומראה כיצד פענוח השפה עשוי לסייע בהצלתו מסכנת הכחדה
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
מחקר חדש חושף כי הפטריות יצרו קרקעות קדומות והכינו את היבשות להגעת הצמחים, באמצעות שיתוף פעולה מוקדם עם אצות
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
יש לה חוש שמיעה פנומנלי, פנים בצורה של לב ויכולת "לצלול" באוויר לעבר הטרף בדממה מוחלטת. איך הפכה התנשמת לבת ברית לא צפויה של החקלאות המודרנית? השאלות החמות על החיות
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
מחקרי אבולוציה מגלים: לעיתים צבעי הפרחים נובעים מהתאמות אקולוגיות מדויקות למאביקים ולסביבה, ולעיתים מדובר בשונות אקראית שנשמרת פשוט כי אין לה יתרון ברור
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מאובן כמעט שלם בן 108 מיליון שנה דוחף לאחור את הופעת הפכיוצפלוזאורים בכ־15 מיליון שנה, ומאיר את תפקיד הכיפה כחלק מהתנהגות חברתית
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
מחקר חדש בהובלת אוניברסיטת בן גוריון ובחסות Forsea Foods מראה כי ייצור אונגי מתורבת עשוי לצמצם פליטות גזי חממה ולסייע במאבק במשבר האקלים
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
פרופ' יוסי יובל מסביר כיצד עטלף הפירות הנפוץ בישראל משלב ראיית לילה, סונאר וזיכרון מרחבי – ותורם גם להפצת זרעים והאבקת עצים
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
החוקרת ששינתה את הדרך שבה אנו מבינים את בעלי החיים נפטרה בשנתה; בציטוטיה האחרונים קראה לראות בכל יום הזדמנות להציל את כדור הארץ
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר בינלאומי מצא כי שני סוגי פטריות פיתחו באופן עצמאי מסלולים ביוכימיים שונים לייצור פסילוסיבין – החומר הפסיכואקטיבי שנחקר כיום כטיפול לדיכאון עמיד
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר חדש מגלה כי תחמושת ממלחמת העולם השנייה שהושלכה למימי הים הבלטי מארחת מגוון עשיר של אורגניזמים ימיים – חרף הרמות הגבוהות של חומרים רעילים. ממצא נוסף מצביע על תופעה
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
הדו-חי הנדיר, שאינו צפרדע או קרפדה, חי רוב השנה מתחת לאדמה ויוצא רק בלילות גשומים מעטים. החפרית המצויה, שנמצאת בקצה גבול תפוצתה העולמית בישראל, ניצבת בפני סכנת הכחדה חמורה בשל
- מכון דוידסון
- תגובה אחת
חוקרים מקיימברידג' פיתחו את Syn57 – חיידק אי־קולי מלאכותי המשתמש ב־57 קודונים בלבד מתוך 64. הפיתוח עשוי להוביל לייצור חלבונים מלאכותיים, תרופות חדשות ושליטה טובה יותר בחיידקים תעשייתיים
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
מחקר בהובלת האוניברסיטה העברית מציע מסגרת חדשה לניטור מחלות זואונוטיות באמצעות ביולוגינג – ומדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה הגלובלי
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר בינלאומי בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית מגלה כי אלמוגי אילת שרדו ארבע שנות גלי חום, כולל 30 DHW בקיץ 2024 – הגבוה בעולם; נצפתה לראשונה הלבנה נקודתית במים הרדודים
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
בינה מלאכותית מסייעת להפוך את חוות הדגים לאפקטיביות יותר, סביבתיות יותר ורווחיות יותר – וגם מצמצמת את התלות בדיג הרסני
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
לראשונה נותחו תנועות הזרועות של תמנונים בסביבות טבעיות מגוונות, וחושפים דפוסי חלוקת תפקידים מפתיעים וגמישות מוטורית יוצאת דופן
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
ישראל היא ציר נדידה משמעותי עבור בעלי כנף, אך רבים מהם נפגעים כאן מהתנגשויות בקווי מתח גבוה. מחקר חדש בוחן מה אפשר לעשות כדי לצמצם את כמות הפגיעות האלה
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
מחקר חדש חושף כי שתי מוטציות גנטיות היוו מפתח לביות הסוס בתקופת הברונזה – הפכו אותו רגוע יותר ועמיד לנשיאת רוכבים, ושינו את פני התחבורה והמלחמה בעולם העתיק
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
מחקר חדש מאוניברסיטת נוטינגהאם מציע להפוך את תהליך התססת פולי הקקאו מתהליך ספונטני לסטנדרט מדעי מבוקר – ולהבטיח שוקולד עקבי, איכותי ועשיר בטעמים בכל העולם
- אוניברסיטת תל אביב
לראשונה במדע תועדו קשרים ביולוגיים מוקדמים בין שתי הקבוצות האנושיות שנחשבו לשני מיני אדם נפרדים
- הטכניון
- אין תגובות
כיצד חיידקים חיים שורדים בתוך חלקיקי אבק שנישאו על ידי סופות מדבר ממדבר סהרה וממצרים לישראל?
- מערכת אתר הידען
- 2 תגובות
מחקר חדש מגלה כי המיקרואורגניזמים הנלווים לשטרגליים משקפים את זרמי הים והתנאים הסביבתיים טוב יותר ממיקרואורגניזמים "חופשיים"
- אבי בליזובסקי
- 13 תגובות
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
בשונה מ-DNA, חלבונים כמו קולגן יכולים לפעמים לשרוד מיליוני שנים בתוך מאובנים. מדענים משתמשים ביכולת הזאת כדי ללמוד רבות על הביולוגיה של יצורים קדומים