אבולוציה וטבע

הלוחשת לשימפנזים

הלוחשת לשימפנזים

מחקר מראה כיצד שילוב בין מחוות ידיים והבעות פנים מאפשר לחזות את תוצאות המשא ומתן החברתי בין שימפנזים – וכיצד משחק עשוי לסייע להם להתמודד עם אי־ודאות. מאת: תומר עתיר,
השוואה בין עלי עגבנייה בוגרים בעלי מספר וצורה שונים של עלעלים.

האוקסין אומר לעלה מתי ליצור עלעלים – ומתי להתחיל לגדול

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו מנגנון דו־שלבי שבו אוקסין מדכא תחילה את הג'יברלין כדי לאפשר יצירת איברים, ובהמשך מגביר אותו כדי לקדם את התרחבות העלה
ניסוי בין־לאומי יבחן טיפול מותאם בפאג׳ים נגד דלקות חוזרות בדרכי השתן

ניסוי בין־לאומי יבחן טיפול מותאם בפאג׳ים נגד דלקות חוזרות בדרכי השתן

האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה משתתפים בניסוי שלב II, שיבדוק שילוב של נגיפים קוטלי חיידקים עם מנת אנטיביוטיקה נגד זיהומי E. coli חוזרים ועמידים
אבני היד מבקעת סכנין מרמזות: האדם הקדום בחר גם לפי מראה האבן

אבני היד מבקעת סכנין מרמזות: האדם הקדום בחר גם לפי מראה האבן

מאות כלי אבן אשליים התגלו על פני השטח בגליל התחתון. לפחות עשרה מהם סותתו כך שמאובנים, גבישים וחללים טבעיים נותרו גלויים ובולטים – בחירה שהחוקרים מפרשים כעדות אפשרית לרגישות אסתטית
“אופק”: קו חיטה חדש פותח להתמודדות עם אקלים חם ויבש במזרח התיכון

שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים ופלסטינים: קו חיטה חדש פותח להתמודדות עם אקלים חם ויבש במזרח התיכון

חוקרים ישראלים ופלסטינים השלימו מיזם בן חמש שנים לזיהוי קווי חיטה המסוגלים לשמור על ביצועים חקלאיים בתנאי מחסור במים ועונת גשמים קצרה ולא יציבה.
כלי אבן ממערת אררט חושפים: ציידים־לקטים נשאו אובסידיאן למרחק 200 קילומטרים

כלי אבן ממערת אררט חושפים: ציידים־לקטים נשאו אובסידיאן למרחק 200 קילומטרים

ניתוח של 1,770 פריטי אבן בני 33–52 אלף שנה מצביע על שתי אסטרטגיות מקבילות: כלי אובסידיאן יקרי ערך שנישאו למרחקים ותוחזקו בקפידה, לצד כלי צור מקומיים שיוצרו לצרכים מיידיים. החוקרים
מי יהיו הדגים הבאים שיפלשו לים התיכון?

מי יהיו הדגים הבאים שיפלשו לים התיכון?

מודל שפיתחו חוקרי אוניברסיטת תל אביב מדרג דגים מים סוף לפי הסיכוי שיתבססו בים התיכון. בין המועמדים המובילים: נפוחית הכוכבים, בינתן שבע־קוצי וצניניתן צהוב־טיפות
מבנים משולבים של חומצות שומן ואוליגומרים העשויים ליצור מדורים דמויי תאים

שיתוף פעולה בין מולקולות פשוטות עשוי להסביר כיצד נוצרו התאים הראשונים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית חיברו חומצות שומן להידרוקסי־חומצות וקיבלו מבנים דמויי קרום, המתארגנים בקלות ושורדים זמן רב יותר במים. הממצאים מציעים מנגנון אפשרי למעבר מכימיה דוממת למערכות קדם־חיות.
שיטה חדשה איתרה בגנום האנושי דנ״א משתי שושלות אדם קדומות לא מוכרות

שיטה חדשה איתרה בגנום האנושי דנ״א משתי שושלות אדם קדומות לא מוכרות

TRACE משחזרת קשרים גנאלוגיים מתוך גנומים של בני אדם החיים כיום. החוקרים זיהו מוצא מ״שושלת רפאים״ בכל האוכלוסיות שנבדקו, ושרידים משושלת קדומה עוד יותר שעברו לבני האדם דרך הדניסובים
אדם ניאנדרטלי ליד הומו סאפיינס. איור: shutterstock

הניאנדרטלים האחרונים בצפון־מערב אירופה היו מקושרים יותר משחשבנו

נתונים גנטיים מ־27 ניאנדרטלים שחיו בצפון־מערב אירופה לפני פחות מ־52,500 שנה מראים כי הקבוצות באזור היו מקושרות יחסית. החוקרים לא מצאו עדות להזדווגות נרחבת בין קרובי משפחה, לערבוב גנטי מאוחר
גל חום קצר שיבש חיידקים המשנים את מינם של עכבישים – וההשפעה הופיעה בדורות הבאים

גל חום קצר שיבש חיידקים המשנים את מינם של עכבישים – וההשפעה הופיעה בדורות הבאים

חשיפת עכבישים ננסיים לטמפרטורה של 27–28 מעלות צלזיוס לא שינתה את מינם של הפרטים שנחשפו לחום, אך אצל צאצאיהם ונכדיהם הופיעו שוב זכרים. החוקרים מצאו כי החום ערער את מאזן
קוף אדם בטבע צוחק.

צחוק בן 15 מיליון שנה: בני אדם וקופי אדם חולקים קצב משותף

חוקרים השוו את תזמון פרצי הצחוק אצל ארבעת מיני קופי האדם החיים ובקרב ילדים. הצחוק בעקבות דגדוג היה קצבי במיוחד בכל הקבוצות, אך אצל בני אדם הוא היה מהיר, משתנה
זכר חטפית שחורת־עורף הנושא על גבו אוגר נתונים זעיר, באתר המחקר אקינגרזנד שבהולנד, 9 ביוני 2026. צילום: ריצ'רד אובלס, אוניברסיטת חרונינגן

הגנים והסביבה מכוונים את ציפורי השיר לאתר החורף באפריקה

ניסוי שבו ביצי חטפיות הולנדיות בקעו וגדלו בשוודיה הראה כי אתר החריפה באפריקה נקבע בשילוב בין תורשה לבין סביבת ההתפתחות. הציפורים שגדלו אצל הורים מאמצים הגיעו ליעד ביניים בין האוכלוסייה
תצלום מכ"ם צבעוני של חצי האי יוקטן, שבו נראית קשת כהה המסמנת את שוליו של מכתש צ'יקשולוב.

היום שבו הסתיים עידן הדינוזאורים: כך התפשט האסון דקה אחר דקה

תחילה הגיעו הבזק מסנוור, גל הדף וצונאמי אדיר; אחר כך כיסו אבק, פיח ותרסיסים את השמים, עצרו את הפוטוסינתזה ומוטטו את שרשרות המזון. שני חוקרים משחזרים כיצד נראו השעות, השנים
חלבונים משיניים בנות 400 אלף שנה חושפים קשר בין הומו ארקטוס לדניסובים

חלבונים משיניים בנות 400 אלף שנה חושפים קשר בין הומו ארקטוס לדניסובים

חוקרים הצליחו להפיק חלבונים מאמייל של שש שיני הומו ארקטוס שהתגלו בסין. וריאנט משותף להומו ארקטוס ולדניסובים מעלה אפשרות שמורשת גנטית של אוכלוסיית אדם קדומה זו עברה, דרך הדניסובים, גם
ריבוזים מהונדס מדגים כיצד RNA קדום היה יכול לתקן את עצמו

ריבוזים מהונדס מדגים כיצד RNA קדום היה יכול לתקן את עצמו

אנזים המורכב מ־RNA מזהה באופן בררני סימן כימי המאפיין גדילים שבורים ומחבר אליהם RNA נוסף. התגלית מחזקת את האפשרות שחיים קדומים בעולם ה־RNA יכלו לשמר מידע גנטי גם ללא חלבוני
האבולוציה של ממדי הגוף האנושי לא הייתה מסלול ישר של גדילה

האבולוציה של ממדי הגוף האנושי לא הייתה מסלול ישר של גדילה

ניתוח של 386 מאובנים מ־21 מיני הומינינים מצא שילוב בין גידול הדרגתי במשקל הגוף לבין קפיצה משמעותית שהתרחשה בתוך הסוג אדם לפני כשני מיליון עד שניים וחצי מיליון שנה. במקביל,
צבע הלשלשת מגלה מהחלל מה אוכלים פינגוויני אדלי

צבע הלשלשת מגלה מהחלל מה אוכלים פינגוויני אדלי

הלוויינים אינם מסוגלים להבחין בפינגווין בודד מתוכנית Landsat, אך הם יכולים לזהות את הכתמים שמשאירות מושבות קינון. מחקר חדש מראה כי החתימה הספקטרלית של הלשלשת יכולה לחשוף לא רק את
שושנת ים ששימשה במחקר על החלבון CARDIB והגנה מפני נגיפים

ה“בלם” שמגן מפני נגיפים: שושנת הים חושפת מסלול חיסוני שלא הכרנו

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת קרוליינה הצפונית בשארלוט גילו כי החלבון CARDIB מדכא בדרך כלל את התגובה האנטי־נגיפית של שושנת הים, אך בהיעדרו הנגיפים מתרבים ביתר קלות. הממצא מצביע על כך
פנים גולגולת מאובנת של Trawdenia planti ובה סימנים של רקמות עצביות.

רקמות מוח בנות יותר מ־300 מיליון שנה השתמרו במאובן של דג זעיר

סריקות מתקדמות של הדג הקדום Trawdenia planti חשפו רקמות עצביות שמילאו כמעט את כל חלל הגולגולת. הממצא מספק רמזים להתפתחותם המוקדמת של מקריני הסנפיר ומאפשר להשתמש בגולגולות מאובנות לשחזור מבנה
שחזור הסביבה בצפון אלסקה בקרטיקון המאוחר: האזור הארקטי היה מיוער ואכלס דינוזאורים ויונקים קטנים, אך בעלי החיים נאלצו להתמודד עם חודשים של חשכת חורף. קרדיט: James Havens.

מאובני יונקים מאלסקה חושפים: האזור הארקטי היה צומת אבולוציוני בעידן הדינוזאורים

שיניים מאובנות זעירות, בנות כ־73 מיליון שנה, הובילו לזיהוי שלושה מיני יונקים שלא היו מוכרים למדע. הממצאים מצביעים על מערכת אקולוגית ארקטית מגוונת ועל נתיב נדידה קדום שחיבר בין אסיה
עובר אמפיוקסוס לאחר צביעה מולקולרית של גן הקשור להתפתחות מערכת ההפרשה

הכליה והשלד עשויים לחלוק מקור עוברי קדום מכפי שחשבו

מחקר בהובלת אוניברסיטת חיפה מצא כי התאים הראשונים של הכליה הראשונית בעוברי צמד נהרות וכריש חתולי מופיעים בתוך הסומיטים – יחידות עובריות שמהן מתפתחים גם שרירים, גידים וחלקים מהשלד. הממצאים
ניקוטיאנה בנת'מיאנה (Nicotiana benthamiana), קרוב משפחתו של הטבק המשמש במעבדות מחקר. החוקרים לימדו אותו לייצר קוקטייל ביולוגי של חומרים פסיכדליים. קרדיט: מכון ויצמן למדע

צמח מעבדה מהונדס ייצר חמישה חומרים פסיכדליים משלוש ממלכות הטבע

חוקרי מכון ויצמן פענחו את מסלול הייצור של DMT בצמחים ושילבו בצמח מודל גנים שמקורם בצמחים, בפטריות ובבעלי־חיים. המערכת עשויה לשמש בעתיד לייצור מבוקר של תרכובות למחקר ולפיתוח תרופות –
נמיות מפוספסות מצויות מנקות טפילים מחזיר יבלות מצוי באוגנדה

השפה הסודית שמאפשרת לבעלי חיים לשתף פעולה בין מינים

סקירה חדשה מראה כי קולות, תנוחות גוף, צבעים, רטטים ואותות כימיים מאפשרים לבעלי חיים ממינים שונים לתאם פעולות, להחליף שירותים ולהפחית את הסיכון לניצול או לטריפה.
קואלה על עץ אקליפטוס. מחקר גנומי חדש מראה כי הירידה הגדולה באוכלוסיית הקואלות החלה לפני כ־100 אלף שנה, עוד לפני הגעת בני האדם לאוסטרליה. קרדיט: Enhua Lee / University of Sydney

הגנום חושף: קריסת אוכלוסיית הקואלות החלה לפני כ־100 אלף שנה

מדידה ראשונה של קצב המוטציות בקואלות מראה שאוכלוסייתן החלה לקרוס לפני כ־100 אלף שנה – מוקדם מן הגעת האדם לאוסטרליה. אוכלוסייה מזרחית קטנה שרדה והתפשטה מחדש.
גדרון צעיר מתת־המין הייחודי לארכיפלג סנט קילדה, שעל רגליו טבעות זיהוי צבעוניות. גדרוני סנט קילדה גדולים במידה ניכרת מקרוביהם בבריטניה היבשתית. Craig Nisbet

באיי סקוטלנד הגדרונים הזעירים נעשו ל״ענקים״ – ובדרך אולי למינים חדשים

הגדרונים של שטלנד וסנט קילדה כבדים כמעט פי שניים מקרוביהם בבריטניה, שונים מהם בשירה ובגנום, ואולי נמצאים בשלבים הראשונים של הפיכתם למינים חדשים.
ציידים לקטים בסיביר. מגיפת דבר לפני 5,000 שנה. איור: אתר הידען באמצעות AI

דנ״א עתיק חושף: הדבר קטל ציידים־לקטים בסיביר כבר לפני 5,500 שנה

חיידק הדבר לא המתין להקמת הערים: דנ״א עתיק מאגם באיקל חושף שתי התפרצויות קטלניות שפגעו במשפחות של ציידים־לקטים לפני כ־5,500 שנה.
מייג'ור אוק, האלון העתיק המזוהה עם אגדות רובין הוד, ניצב ביער שרווד באנגליה

אחרי כאלף שנה: "העץ של רובין הוד" ביער שרווד מת

לאחר מאות שנים בלב יער שרווד, מייג'ור אוק לא הצמיח עוד עלים. מומחים מסבירים כיצד פגיעת מבקרים בקרקע, שורשים מוחלשים, בצורות וגלי חום הכריעו את האלון המזוהה עם אגדות רובין
“הדמיה של תמנון הענק Nanaimoteuthis haggarti, שחי באוקיינוסים של הקרטיקון המאוחר.” קרדיט: Yohei Utsuki, Department of Earth and Planetary Sciences, Hokkaido University.

האם תמנוני ענק היו טורפי־על באוקיינוסים של עידן הדינוזאורים?

מאובני לסתות מיפן ומקנדה מרמזים כי תמנוני ענק קדומים מהסוג Nanaimoteuthis הגיעו אולי לאורך של 7–19 מטרים וצדו טרף קשה־שלד והתפריט שלהם כלל גם זוחלים ימיים.
רצפת מערת וונדרוורק במהלך החפירות. קרדיט: Wonderwerk Cave Project

עדויות חדשות: אבות האדם השתמשו באש במערה כבר לפני עד 1.79 מיליון שנה

מחקר בינלאומי בהשתתפות האוניברסיטה העברית מצא סימני שריפה בעצמות זעירות ממערת וונדרוורק בדרום אפריקה. הממצאים אינם מוכיחים שבני האדם הקדומים ידעו להצית אש, אך מצביעים על כך שהכניסו אש טבעית
גרפטוליטים, יצורים שחיו לאחר הפיצוץ הקמברי. האם הם צאצאי מושבות תאים מחוברים בתקופה האדיקרית? אילוסטרציה: depositphotos.com

האם הרבייה האטה את האבולוציה של בעלי החיים הראשונים?

חפירת רשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה במערה הפרהיסטורית שנחשפה בפוריידיס. האתר מתוארך לתקופה שבין כ־400 אלף ל־250 אלף שנה לפני זמננו. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

מערה פרהיסטורית נדירה מלפני כ-300 אלף שנה נחשפה בפוריידיס

רשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה חושפות קפסולת זמן מהתרבות האשלו־יברודית, תקופה נדירה בחקר האבולוציה האנושית, שבה החלו להתפתח דפוסי חיים וטכנולוגיות מורכבים יותר
זכר שפירית בוגר שצבעו כחול. צילום: טלי למקוף

השפריריות מלמדות איך לייצר צבעים חזקים בלי פיגמנטים מזהמים

מחקר בהובלת אוניברסיטת בן־גוריון חושף כיצד שפריריות מפיקות צבע כחול־ירוק רווי ממבנים ננומטריים לא מושלמים. המנגנון עשוי לסייע בפיתוח צבעים מבניים בני־קיימא
מושבה של האלמוג Acropora eurystoma במפרץ אילת, שבה נחקרו דפוסי הורמוני רבייה לאורך שלוש שנים.

לאלמוגים יש שעון הורמונלי והוא עשוי לסייע בזיהוי מצוקה בשוניות

מחקר תלת־שנתי באלמוגים ממפרץ אילת מצא דפוסים מחזוריים של הורמוני רבייה, ובהם אסטרוגן ופרוגסטרון. הממצאים עשויים לסייע בעתיד בזיהוי מוקדם של פגיעה ביכולת הרבייה של שוניות אלמוגים.
לווייתן ראשתן בים התיכון. צילום אביעד שיינין

תצפית נדירה בים העמוק של ישראל: שני לווייתני ראשתן תועדו מערבית לאשדוד

חוקרי תחנת מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה איתרו שני ראשתנים בעומק הים, זמן קצר לפני שנאלצו להפסיק סקר אקוסטי בשל המצב הביטחוני. זו רק הפעם השנייה מאז 2022 שבה
איור של מערכת השמש שלנו. חגורת האסטרואידים נמצאת בין מאדים לצדק, ומחלקת את מערכת השמש למה שאנו מכנים האזור הפנימי והאזור החיצוני. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

האם צדק עזר להשאיר את חומרי החיים ליד כדור הארץ?

ייתכן שצדק מילא תפקיד חשוב בעיצוב מלאי הזרחן והחנקן שסייע לכדור הארץ להפוך לעולם ראוי לחיים.
התנגדות חיידקים לאנטיביוטיקה. אילוסטרציה: depositphotos.com

מניקומיצין: מועמד אנטיביוטי שתוקף חיידקים בנקודת יציאה חדשה

מועמד אנטיביוטי חדש תוקף חיידקים דרך אתר שלא נוצל עד כה בריבוזום, ומציע כיוון חדש במאבק בעמידות לאנטיביוטיקה.
תמנון California two-spot מול מראה במעבדת התמנונים בדארטמות'. קרדיט: Mary Kieseler, Dartmouth.

תמנונים למדו להשתמש במראה כדי למצוא טרף נסתר

תמנונים הצליחו להשתמש במראה כדי למצוא טרף שנמצא מאחוריהם, ומספקים עדות חדשה לאבולוציה מפתיעה של אינטליגנציה.
דג הקיליפיש הוא מודל מחקרי מתפתח לחקר הארכיטקטורה הגנטית של הזדקנות ושל פתולוגיות הקשורות לגיל, שלעתים קרובות מציגות דפוסים תלויי מין בין נקבות (משמאל) לזכרים (מימין). קרדיט: איתמר הראל

הגן שמזרז את תחילת החיים – ועלול לגבות מחיר בגיל מבוגר

מחקר חדש בהובלת האוניברסיטה העברית מצביע על גן שמדגים פשרה אבולוציונית נדירה: הוא מסייע לצמיחה מהירה ולהתבגרות מינית מוקדמת, אך עלול לקצר את תוחלת החיים ולהגביר סיכון לגידולים בהמשך החיים.
הדמיה של פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ הקדום, אירוע שייתכן שיצר אגמים חמים שתמכו בחיים מיקרוביאליים מוקדמים.

מכתשי אסטרואידים היו אולי מקלטים לחיים המוקדמים בכדור הארץ

מכתשי אסטרואידים נחשבים לרוב לסמלי הרס, אך מחקר חדש מציע שהם היו אולי גם מקלטים לחיים הקדומים. סטרומטוליטים שהתגלו במכתש הפצ'און בקוריאה הדרומית עשויים להעיד על אגמים חמים ומינרליים שתמכו
מיקרו־מאובנים עדינים אינם משתמרים היטב כאשר הם נחשפים לפני השטח, אך הם יכולים להישמר בשכבות סלע עמוקות יותר. קרדיט: UC Santa Barbara

החיים המורכבים הראשונים נצמדו לקרקעית ים עשירה בחמצן במשך מאות מיליוני שנים

מחקר ב־Nature מגלה כי האיקריוטים הקדומים ביותר המוכרים למדע חיו בעיקר על קרקעית הים או בתוכה, בסביבות שבהן היה חמצן, ולא בעמודת המים כפי שסברו בעבר
גוף האדם נראה לעיתים כמערכת מתוכננת היטב, אך רבות מתכונותיו משקפות פשרות אבולוציוניות ולא תכנון מושלם. אילוסטרציה: depositphotos.com

הגוף האנושי אינו מכונה מושלמת: כך האבולוציה אילתרה פתרונות שעובדים מספיק טוב

human-body-evolutionary-compromises
פסל "אדם פקין" סמוך לאתר שבו התגלה בבייג'ינג. אילוסטרציה: depositphotos.com

חלבוני שיניים בני 400 אלף שנה רומזים: הומו ארקטוס הותיר עקבות בבני אדם בני זמננו

חלבונים שנשמרו בשיני הומו ארקטוס מסין, בנות כ־400 אלף שנה, מצביעים על קשר אפשרי לדניסובים ועל עקבות מולקולריים שהגיעו בעקיפין לבני אדם בני זמננו.
סלע עשיר בברזל באיזור אגם מיד בארה"ב. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר ישראלי מציע פתרון לתעלומת כיווניות החיים

מחקר חדש של מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית מציע פתרון לתעלומה בת 150 שנה: מדוע מולקולות החיים בחרו כיווניות אחת. החוקרים מצאו כי מולקולות כיראליות שנראות כתמונות מראה מגיבות אחרת כאשר
הרגל של איזופודים שנאספו במהלך התנהגות אגרגטיבית באליעד. (קרדיטים- עידן שיזף, אריאל צ'יפמן ואביתר איצקוביץ')

מחקר בישראל: תאורת רחוב גורמת לאלפי טחביות לנוע במעגלים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית תיעדו לראשונה תנועה מעגלית מתואמת של אלפי שווה־רגלאים יבשתיים מהמין Armadillo sordidus. לפי המחקר, התופעה נגרמת מתאורה מלאכותית בלילה, ולא מרבייה או ממשיכה מגנטית
מבנים מאובנים של חיידקים או אצות, שנמצאו בקרקעית ים קדומה שנחשפה כיום במדינת מאטו גרוסו דו סול בברזיל. קרדיט: Bruno Becker-Kerber/Harvard University

מאובנים בני 540 מיליון שנה מברזיל משנים את ההבנה על ראשית בעלי החיים

מבנים שנחשבו בעבר לעקבות של בעלי חיים ימיים זעירים התבררו כקהילות מאובנות של חיידקים ואצות. הממצא מציע כי חלק מהאוקיינוסים באדיאקר עדיין לא תמכו בבעלי חיים כאלה
בקר מבוית באזור טורקנה, קניה. קרדיט: קתרין גרילו.

מחקר במזרח אפריקה: המעבר מלקט לרעייה לא שינה מיד את התזונה האנושית

ניתוח איזוטופים משרידים ארכיאולוגיים בקניה ובטנזניה מראה כי הרועים הראשונים שמרו על תזונה מגוונת במשך דורות, לפני שהתבססה תזונה ממוקדת יותר בבעלי חיים.
צוותי בריאות פועלים באזור שבו דווחה התפרצות אבולה מזן Bundibugyo במזרח קונגו, מאי 2026. קרדיט: WHO/L. Mackenzie

ארגון הבריאות העולמי הכריז על התפרצות אבולה בקונגו ובאוגנדה כמצב חירום בין־לאומי

ההתפרצות נגרמת מזן Bundibugyo של נגיף האבולה. לפי ה־WHO, אין מדובר במגפה עולמית, אך יש חשש להתפשטות אזורית בשל תנועה חוצת גבולות, חוסר ביטחון ומחסור בחיסונים או טיפולים ייעודיים לזן