אבולוציה וטבע

גולגולת של חייל מצבא נפוליאון, לצד כפתור ממדי החייל. קרדיט: Michel Signoli, Aix-Marseille Université

דנ"א מצבאות נפוליאון מזהה את מחוללי המחלות שעשויים להסביר את התמותה הגדולה של חיילים במסע חזרה מרוסיה בשנת 1812

החוקרים חילצו וריצפו דנ״א משיני שלושה עשר חיילים מקבר אחים בווילנה, ליטא, על נתיב הנסיגה מצרפת לרוסיה. לאחר סילוק זיהומים סביבתיים, זוהו שברי דנ״א מחיידקים פתוגניים: לא של טיפוס, אלא
ביצת דינוזאור שנדגמה לגיאוכרונולוגיה. צילום: Dr. Bi Zhao

שעון אטומי למאובנים: תיארוך ישיר לביצי דינוזאורים מסין חושף גיל של כ-85 מיליון שנה

חוקרים יישמו לראשונה תיארוך פחמתי U-Pb ישירות על קליפות ביצים מאתר צ׳ינגלונגשאן ביוניאנג, קבעו גיל קרטיקון עליון ומציעים חלון חדש לאקלים הקדום ולדינמיקת המגוון הדינוזאורי
את הקולות שהם מפיקים אפשר לשמוע גם ממאות מטרים. צילום: פרופ' עמיעל אילני

שפן סלע – הזמר החברתי של המדבר ואתרי הבניה

הוא יודע לשיר, הוא חברותי, חי בישראל ולמרות הגודל שלו הוא בכלל קרוב משפחה של הפיל. מי אתה, שפן סלע? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות
הכשת נחש. המחשה: depositphotos.com

הכשות נחשים: כך הם עושים את זה

צפעונים, קולובריים ואלפידים מכישים בדרכים שונות והללו נחשפו לראשונה בפירוט רב
אשליות אופטיות של ציפורים. המחשה: depositphotos.com

האם בעלי-חיים חשופים לאשליות אופטיות? מה דגים ועופות יכולים ללמד אותנו על תפיסה

מכאן נבעה שאלת המחקר שלנו: האם גם בעלי-חיים אחרים “נופלים” לאותן תחבולות? אם דג קטן או עוף חשופים לאשליה, מה זה מלמד על האופן שבו הם רואים ומפרשים את סביבתם?
האי לת'ם – יותר מ-40 קילומטר מזרחית לחופי טנזניה ובגודל של כ-50 דונם

אי העטלפים: להרחיק עד קצה העולם כדי להבין את המוח

מדעני מוח ממכון ויצמן נסעו לאי בודד ליד זנזיבר כדי להקליט לראשונה פעילות מוחית של יונקים בטבע וללמוד כיצד פועל המצפן הפנימי שבאמצעותו הם מנווטים
גילה נגיפים שיוצרים DNA על פי תבנית RNA. דיוויד בולטימור | צילום: NIH, via Wikimedia Commons

החוקר שהריץ את הנגיפים לאחור: דיוויד בולטימור (1938–2025)

חתן פרס נובל שזיהה את הרוורס-טרנסקריפטאז, ניסח את “סיווג בולטימור” והניח יסודות לווירולוגיה מודרנית, ל-PCR ולתרופות אנטי-נגיפיות
הרפרטואר הקולי הראשון שמתואר לצבי בטבע. צילום: ד"ר אמיר ארנון

השפה הסודית של הצבי הישראלי: הרפרטואר הקולי הראשון נחשף

מחקר חדש חושף לראשונה את קולות החיזור, האיום והאזהרה של אחד מבעלי החיים הסמליים של ישראל – ומראה כיצד פענוח השפה עשוי לסייע בהצלתו מסכנת הכחדה
פטרית אוזן תרנגול ההודו. המחשה: depositphotos.com

פטריות שלטו בכדור הארץ מאות מיליוני שנים לפני הצמחים

מחקר חדש חושף כי הפטריות יצרו קרקעות קדומות והכינו את היבשות להגעת הצמחים, באמצעות שיתוף פעולה מוקדם עם אצות
התנשמת עם יכולת סיבוב הצוואר יוצאת דופן שלה. צילום: רחל אלוני

חיות את הרגע: התנשמת הלבנה – הדורס החרישי ששומר על השדות

יש לה חוש שמיעה פנומנלי, פנים בצורה של לב ויכולת "לצלול" באוויר לעבר הטרף בדממה מוחלטת. איך הפכה התנשמת לבת ברית לא צפויה של החקלאות המודרנית? השאלות החמות על החיות
איך בכלל נוצרת השונות בצבעי פרחים, ולמה אותו מין מופיע בצבעים שונים?. כלניות. תמונה באדיבות פרופ' יובל ספיר

למה פרחים הם צבעוניים? רמז: לא תמיד מדובר בברירה טבעית

מחקרי אבולוציה מגלים: לעיתים צבעי הפרחים נובעים מהתאמות אקולוגיות מדויקות למאביקים ולסביבה, ולעיתים מדובר בשונות אקראית שנשמרת פשוט כי אין לה יתרון ברור
איור אמן של Z. Rinpoche. Credit: Masato Hattori

התגלה דינוזאור הכיפה העתיק ביותר – Zavacephale rinpoche ממדבר גובי

מאובן כמעט שלם בן 108 מיליון שנה דוחף לאחור את הופעת הפכיוצפלוזאורים בכ־15 מיליון שנה, ומאיר את תפקיד הכיפה כחלק מהתנהגות חברתית
האונגי מהפרק בסדרה "חברים", הוא צלופח מים מתוקים שנחשב מעדן מבוקש ביפן. צילום: Pixabay

צלופח האונגי המתורבת: מעדן יפני הופך לניסוי עולמי לחלבון ימי חדש

מחקר חדש בהובלת אוניברסיטת בן גוריון ובחסות Forsea Foods מראה כי ייצור אונגי מתורבת עשוי לצמצם פליטות גזי חממה ולסייע במאבק במשבר האקלים
"אנחנו חוקרים את העטלפים גם בשדה וגם במעבדה. כשאפשר אנחנו מעדיפים לעבוד בשדה". פרופ' יוסי יובל. צילום: Ofri Eitan

חיות את הרגע: עטלף הפירות המצרי מגלה כישורי ניווט וזיכרון מעוררי השתאות

פרופ' יוסי יובל מסביר כיצד עטלף הפירות הנפוץ בישראל משלב ראיית לילה, סונאר וזיכרון מרחבי – ותורם גם להפצת זרעים והאבקת עצים
ד״ר ג׳יין גודול מגיעה לפרמיירה בלוס אנג׳לס של סדרת המקור "Jane" (עונה 1) מבית Apple TV+, שנערכה במרכז המדע של קליפורניה ב־14 באפריל 2023. המחשה: depositphotos.com

חוקרת השימפנזים ג'יין גודול הלכה לעולמה בגיל 91: חלוצה, מדענית ואיקון של שמירת טבע

החוקרת ששינתה את הדרך שבה אנו מבינים את בעלי החיים נפטרה בשנתה; בציטוטיה האחרונים קראה לראות בכל יום הזדמנות להציל את כדור הארץ
Psilocybe cubensis צומחת ברחבי העולם באזורים טרופיים וסובטרופיים, כולל אמריקה המרכזית והדרומית, דרום־מזרח אסיה ואוקיאניה. הפטרייה מעדיפה קרקעות לחות ועשירות בדשן, ומכילה את החומר הפסיכואקטיבי פסילוסיבין, הנחקר כיום כחומר פעיל לטיפול בדיכאון עמיד לטיפול. קרדיט: Felix Blei, Leibniz-HKI

פטריות פיתחו את הפסיכדליים פעמיים – מקרה נדיר של אבולוציה מתכנסת

מחקר בינלאומי מצא כי שני סוגי פטריות פיתחו באופן עצמאי מסלולים ביוכימיים שונים לייצור פסילוסיבין – החומר הפסיכואקטיבי שנחקר כיום כטיפול לדיכאון עמיד
שרידים צבאיים תת מימיים. המחשה: depositphotos.com

שיירי נשק ממלחמות העולם בקרקעית הים – בית גידול מפתיע לחיות ים

מחקר חדש מגלה כי תחמושת ממלחמת העולם השנייה שהושלכה למימי הים הבלטי מארחת מגוון עשיר של אורגניזמים ימיים – חרף הרמות הגבוהות של חומרים רעילים. ממצא נוסף מצביע על תופעה
חפרית מצויה. צילום באדיבות פרופ' שריג גפני

חפרית מצויה: הדו-חי הנחבא אל הכלים שנאבק לשרוד בישראל

הדו-חי הנדיר, שאינו צפרדע או קרפדה, חי רוב השנה מתחת לאדמה ויוצא רק בלילות גשומים מעטים. החפרית המצויה, שנמצאת בקצה גבול תפוצתה העולמית בישראל, ניצבת בפני סכנת הכחדה חמורה בשל
חיידקים סינתטיים. המחשה: depositphotos.com

לשנות את קוד החיים: מדענים יצרו חיידק בעל גנום מלאכותי מצומצם – צעד נוסף בדרך ליצורים מלאכותיים

חוקרים מקיימברידג' פיתחו את Syn57 – חיידק אי־קולי מלאכותי המשתמש ב־57 קודונים בלבד מתוך 64. הפיתוח עשוי להוביל לייצור חלבונים מלאכותיים, תרופות חדשות ושליטה טובה יותר בחיידקים תעשייתיים
צוות מעבדת אקולוגיית התנועה אוסף דגימות מעגורים מתים באגם החולה במהלך ההתפרצות, 27 בדצמבר 2021. (קרדיט: הדס כהנר, רשות הטבע והגנים)

חיות הבר כשומרות סף: ניטור תנועה בזמן אמת עשוי לסייע במניעת המגפה הבאה

מחקר בהובלת האוניברסיטה העברית מציע מסגרת חדשה לניטור מחלות זואונוטיות באמצעות ביולוגינג – ומדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה הגלובלי
שונית אלמוגים | קרדיט: מעוז פיין

אלמוגי מפרץ אילת עמדו בגל חום ימי חסר תקדים ושמרו על יציבות

מחקר בינלאומי בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית מגלה כי אלמוגי אילת שרדו ארבע שנות גלי חום, כולל 30 DHW בקיץ 2024 – הגבוה בעולם; נצפתה לראשונה הלבנה נקודתית במים הרדודים
חוות דגים בתאילנד. המחשה: depositphotos.com

דגים לראש השנה, בלי לפגוע בים

בינה מלאכותית מסייעת להפוך את חוות הדגים לאפקטיביות יותר, סביבתיות יותר ורווחיות יותר – וגם מצמצמת את התלות בדיג הרסני
חרקים הם הקבוצה העשירה ביותר במינים מבין בעלי החיים, והם גם ממלאים שורה של תפקידים קריטיים במערכות האקולוגיות. צילום: שדה חקלאי עם מלכודת לחרקים. צילום: לירז כברה-לייקין

זהו את החרק: בינה מלאכותית מסייעת לחקלאים לשמור על המגוון הביולוגי

octopus Americanus בטבע. צילום: Chelsea Bennice, Florida Atlantic University

לכל זרוע של התמנון יש תפקיד משלה

לראשונה נותחו תנועות הזרועות של תמנונים בסביבות טבעיות מגוונות, וחושפים דפוסי חלוקת תפקידים מפתיעים וגמישות מוטורית יוצאת דופן
רחפן מתקין סימון על קו מתח. צילום: ד"ר אשל אופיר

מתח גבוה: איך אפשר לצמצם התנגשות של ציפורים בקווי מתח?

ישראל היא ציר נדידה משמעותי עבור בעלי כנף, אך רבים מהם נפגעים כאן מהתנגשויות בקווי מתח גבוה. מחקר חדש בוחן מה אפשר לעשות כדי לצמצם את כמות הפגיעות האלה
רכיבה על סוס. המחשה: depositphotos.com

המוטציה ששינתה את ההיסטוריה: כך הפכו הסוסים לניתנים לרכיבה

מחקר חדש חושף כי שתי מוטציות גנטיות היוו מפתח לביות הסוס בתקופת הברונזה – הפכו אותו רגוע יותר ועמיד לנשיאת רוכבים, ושינו את פני התחבורה והמלחמה בעולם העתיק
שלבי הכנת השוקולד מהפול ועד לקוביה. צילום: Mimi Chu Leung / אוניברסיטת נוטינגהאם

המדע הסודי שיכול לשנות את השוקולד לנצח

מחקר חדש מאוניברסיטת נוטינגהאם מציע להפוך את תהליך התססת פולי הקקאו מתהליך ספונטני לסטנדרט מדעי מבוקר – ולהבטיח שוקולד עקבי, איכותי ועשיר בטעמים בכל העולם
משפחה ישראלית מלפני 140 אלף שנה, ציור באמצעות AI. משמאל - האב ניאנדרטל, באמצע הבת המעורבת ומימין האם - הומו סאפיינס. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

העדות הקדומה ביותר להכלאה בין הומו ספיינס לנאנדרטלים התגלתה בישראל

לראשונה במדע תועדו קשרים ביולוגיים מוקדמים בין שתי הקבוצות האנושיות שנחשבו לשני מיני אדם נפרדים
דוגם האוויר בזמן סופת אבק

מנגנוני ההישרדות של חיידקי סופות האבק

כיצד חיידקים חיים שורדים בתוך חלקיקי אבק שנישאו על ידי סופות מדבר ממדבר סהרה וממצרים לישראל?
נטילת דגימות באמצעות הספינה L'Atalante

המיקרואורגניזמים "הטרמפיסטים" משקפים את זרמי הים טוב יותר מהמיקרואורגניזמים החופשיים

מחקר חדש מגלה כי המיקרואורגניזמים הנלווים לשטרגליים משקפים את זרמי הים והתנאים הסביבתיים טוב יותר ממיקרואורגניזמים "חופשיים"
יציבות הקולגן מתאפשרת בזכות תגובה כימית שמונעת מהמים לתקוף את הקשרים הכימיים שמחזיקים את סיבי הקולגן ביחד. התגובה הכימית על רקע של דינוזאור | מתוך המאמר Yang et al. 2024

קולגן במאובנים: חלבונים כארכיון ביולוגי של העבר

בשונה מ-DNA, חלבונים כמו קולגן יכולים לפעמים לשרוד מיליוני שנים בתוך מאובנים. מדענים משתמשים ביכולת הזאת כדי ללמוד רבות על הביולוגיה של יצורים קדומים
עמותה ישראלית בשם Deep Voice מסייעת לחוקרים ולארגוני שימור ברחבי העולם לשמור על היונקים הימיים. צילום: אביאל שאול

בעזרת הקול: בינה מלאכותית למען הלווייתנים

עמותת Deep Voice הישראלית מפתחת מודלים אקוסטיים לזיהוי קולות יונקים ימיים; מענק WILDLABS יאפשר פלטפורמה מקוונת לשימור ושיקום אוכלוסיות בסיכון
מינים של צמח תפוח־האדמה היוצרים פקעות ואינם יוצרים פקעות. קרדיט: יוקסין ג'יה ופיי ואנג.

מעגבניה לתפוח אדמה: ההכלאה הגנטית הקדומה שיצרה את תפוח האדמה לפני 9 מיליון שנה

חוקרים גילו סוף סוף את הסוד הקדום מאחורי מוצאו של תפוח האדמה – והוא כולל הכלאה גנטית מפתיעה.
צורת חיים זעירה שחדרה לסלעי המשקע וניזונה מהמינרלים שבהם, יצרה צינוריות דקיקות מקבילות זו לזו בין שתי תעלות. דגימת שיש מנמיביה | מקור: Cees Passchier

צינורות דקיקים אל העבר הרחוק

מבנים חריגים שנמצאו בסלעי שיש וגיר בנמיביה נוצרו כנראה לפני מיליוני שנים בידי בעלי חיים זעירים שניזונו מהמינרלים שבסלעים
אירופה במסלול סביב צדק. המחשה: depositphotos.com

חוקרים את החיים על הירח אירופה באמצעות חקר הרי געש תת-ימיים בכדור הארץ

פרופ' ג'יימס הולדן מאוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט מוביל מחקר במימון נאס"א הבודק כיצד עשויה להיראות כימיה של חיים חוצניים בירח הקפוא של צדק – תוך שימוש בחיידקים שנמצאים קילומטר מתחת לפני
חיידקי פרוכלורוקוקוס. איור: ncseagrant

הטלפון הקווי של החיידקים: כך מתקשרים חיידקי הים הזעירים ביניהם

מחקר חדש מגלה שחיידקי פרוכלורוקוקוס מחוברים ביניהם בצינוריות זעירות להעברת חומרים – ומרמז על קיום רשת שיתופית סמויה בלב האוקיינוס
הדמיה אומנותית של השפעת סוכר על חיידקי המעי – בהשראת איור של תום בלום, סטודנטית בקבוצה, באמצעות AI

הסוכר מתוק – אך ההשפעה מרה: סוכר לבן משנה את חיידקי המעי ופוגע במערכת החיסון

חוקרות בטכניון חשפו כי שתיית משקאות ממותקים גורמת לשינוי גנטי בחיידקי מעיים, המשפיע לרעה על תפקוד מערכת החיסון. החדשות הטובות: ההשפעה הפיכה עם הפסקת הסוכר
המגפה הקטלנית של "המוות השחור" בנאפולי, 1656. תחריט מאת מיקו ספאדרו, עד ראייה למגפה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים ישראלים פיתחו חיסון mRNA יעיל ב־100% נגד חיידק הדבר העמיד לאנטיביוטיקה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמכון למחקר ביולוגי פיתחו חיסון חדשני נגד אחד החיידקים הקטלניים בהיסטוריה – Yersinia pestis שגרם למוות השחור בימי הביניים
חתול ישן על צד שמאל - כדי שיוכל להתעורר ולזנק מהר יותר בעת סכנה. המחשה: depositphotos.com

מדענים: חתולים מעדיפים לישון על צד שמאל – ככל הנראה מסיבות הישרדותיות

מחקר בינלאומי מצא כי רוב החתולים ישנים על צד שמאלם, ככל הנראה בשל עיבוד יעיל יותר של איומים בהמיספרת המוח הימנית
אחת האפשרויות היא שהסנטר נועד כקישוט בנוסח נוצות הטווס במיוחד כשהוא מלווה בזקן אצל הגברים. רוני קובן. צילום יחצ: תאגיד השידור הישראלי

תעלומת הסנטר האנושי: תכונה ייחודית להומו סאפיינס שמאתגרת את חוקי האבולוציה

בעוד שתכונות רבות בגופנו מוסברות על ידי השוואות ביולוגיות בין מינים שונים, הסנטר נותר מקרה בודד – ללא מקבילה, ללא תצפיות מתכנסות, וללא תשובה מוחלטת
נוף מדברי צחיח בהרי האטלס, מרוקו. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש מפריך את התאוריה שהאבולוציה האנושית באפריקה נגרמה כתוצאה מהתייבשות אקלימית

חוקרי אוניברסיטת בראון גילו שצפון אפריקה נותרה רטובה יחסית גם בתקופת שינויי האקלים הגלובליים – ממצא שמערער על הקשר בין התייבשות לסלילת דרכה של האנושות
**Euparkeria capensis**, זוחל קטן באורך של 60 ס"מ מתקופת הטריאס המוקדמת (לפני כ-245 עד 237 מיליון שנה). קרדיט: Taenadoman, 2011

אבות הדינוזאורים צעדו 16,000 קילומטרים דרך "הגיהנום" של כדור הארץ

מחקר חדש חושף כי זוחלים פרהיסטוריים שרדו תנאי אקלים קיצוניים ונדדו על פני אלפי קילומטרים – וייתכן שזו הסיבה שהפכו לדינוזאורים
משפחת ילידי אמריקה בפארק בקולומביה. המחשה: depositphotos.com

האסייתים הקדומים ביצעו את מסע הנדידה הארוך ביותר בתולדות האדם – ועיצבו את הנוף הגנטי באמריקה

בני האדם הקדומים הללו, ששוטטו על פני כדור הארץ לפני למעלה מ-100,000 שנה, עברו יותר מ-20,000 קילומטרים ברגל מצפון אסיה לקצה הדרומי ביותר של דרום אמריקה
עצלן ענק בפתח מערה שחפר. איור: אבי בליזובסקי, באמצעות DALEE

הם היו עצלנים במשקל שלושה וחצי טון עם טפרים ושריון – ואז הגיעו בני האדם

מחקר חדש מגלה כיצד עצלני ענק קדומים חפרו מערות, שגשגו באוקיינוסים ונעו בין סביבות מגוונות – עד ששינויי אקלים והגעת האדם הביאו להכחדתם
אלמוגים בים סוף. המחשה: depositphotos.com

מתנות מן הים: מולקולות מאזור האלמוגים עשויות לשנות את הדרך בה נלחמים בחיידקים עמידים

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון גילו מולקולות טבעיות המופקות מחיידקים החיים על אלמוגים באילת, שמפחיתות את האלימות של חיידקים פתוגניים ומגבירות את יעילות האנטיביוטיקה – ללא צורך להרוג את החיידק
חרקים - מזון בר קיימא. המחשה: depositphotos.com

"לא אוכל את החרקים": ניתוח נרטיב קונספירטיבי ימני קיצוני סביב מחסור תזונתי ואכילת חרקים

בעוד האיחוד האירופי מאשר מוצרים מבוססי חרקים כחלק מהמעבר לחקלאות בת-קיימא, גוברת ברשתות הימין הטענה כי מדובר בקונספירציה של האליטה לשעבד את ההמונים – נרטיב שנטוע בשורשים אפלים ומסוכנים הרבה
סבכי כחול כנף. המחשה: depositphotos.com

אפילו ציפורים אינן מצליחות לברוח מהתחממות הגלובלית

מחקר באוניברסיטת ייל בוחן תנועות של 406 מיני ציפורים נודדות ומגלה שרוב הציפורים אינם נעים מספיק מהר כדי לעמוד בקצב עליית הטמפרטורות
בעלי חיים שהסתגלו לחיות בסביבות קרות. המחשה: depositphotos.com

מחקר חושף שלבי אבולוציה קריטיים של בעלי חיים בעידן הקרח

מחקר חדש מספק תובנות חדשות באשר לאופן שבו בעלי חיים כמו הממותה הצמרית, שור המוסק והשועל הארקטי התפתחו על מנת לשרוד את הקור במהלך עידן הקרח