הידען > ביולוגיה ורפואה > אבולוציה וטבע
אבולוציה וטבע
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר שראה אור ב-Science מצא כי יסעורי מנקס שטסים מהר מזרחה חווים פער בין השעון הפנימי לשעה המקומית. כתוצאה מכך המצפן השמשי שלהם סוטה בעד כ-15 מעלות.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חוקרים מאוניברסיטת באת' ניתחו את האוסף הגדול ביותר עד כה של מוטציות ספונטניות בחיידק E. coli ובשמרי אפייה. הם לא מצאו שגנים חיוניים עוברים פחות מוטציות, בניגוד לטענה שעולה שוב
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- אין תגובות
דגי צלף חולקים מזון ורגישים להוגנות, ובני אדם מגיבים למצוקת הזולת גם באזורי מוח עתיקים. פרופ' שי גבאי מאוניברסיטת חיפה מחפש את השורשים האבולוציוניים של הנתינה.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
שני חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה מציעים שהחיווט המוצלב של המוח אינו הסתגלות מיוחדת, אלא מורשת של מערכת הראייה בחולייתנים הראשונים, לפני כ-500 מיליון שנה. זו השערה המבוססת על סקירת האנטומיה, ולא
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר מאוניברסיטת פרינסטון מצא שכ-80% מהפרסתנים שנכחדו ב-100,000 השנים האחרונות היו כנראה נודדים, לעומת 46% מהמינים החיים כיום. עם זאת, שושלות נודדות גם הולידו מינים חדשים בקצב מהיר יותר.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון בנו מודל של חוט העצב של זבוב הפירות על בסיס מפת החיווט המלאה שלו. המודל זיהה לולאה של שלושה תאי עצב שמייצרת קצב הליכה, וניסויים בזבובים חיים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
בדיקה של יותר מ-370 צפרדעים משומרות מתחנת המחקר בוראסאייה בברזיל מצאה שפטריית הכיטריד לא הופיעה בדגימות מלפני 1979, אך נמצאה ביותר ממחצית הדגימות משנות ה-80. הממצא קושר את הפטרייה לגל
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
ציידים-לקטים בדרום הקווקז חיו בקבוצות קטנות ודלילות, אך לא בבידוד. מאמר בהובלת האוניברסיטה העברית מצביע על תנועה של 40 עד 200 קילומטרים. לפי החוקרים, הקבוצות גם חלקו ידע טכנולוגי ושמרו
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מציעים השערה חדשה על מזכרות פרהיסטוריות. לדבריהם, האדם הקדמון שמר חלוקי אבן צבעוניים וכלי צור ישנים כבר לפני כ-500 אלף שנה. ייתכן שההרגל הזה סייע לעצב
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחו כלי בינה מלאכותית בשם BBERT. הכלי מזהה DNA של חיידקים בקטעים באורך 100 "אותיות" בלבד, בלי מאגר השוואה. בניסויים הוא קיצר את זמן שחזור הגנומים ביותר
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
סימולציות של חוקרים מהאוניברסיטה העברית מראות כי הפריה עצמית בצמחים יכולה לשרוד לאורך זמן. היא מתקיימת לצד מנגנון שמונע אותה, במשך תקופות ארוכות. לפי המודל, אוכלוסיות יכולות לעבור בין שתי
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר ב-Science השווה שירה של 367 מיני ציפורים לדיבור ולשירה ב-52 שפות אנושיות. החוקרים מצאו דפוסים משותפים, גם אצל ציפורים שאינן לומדות את קולותיהן, ומציעים שמקורם במנגנוני הפקת הקול.
- עמית וינדר
- תגובה אחת
הגוף האנושי לא נבנה מאפס: הלב התפתח מצינור פועם, הידיים מסנפירים, עצמות השמיעה ממפרק הלסת ובלוטת התריס ממרזב לסינון מזון. מסע אבולוציוני של מאות מיליוני שנים שמסתתר בתוך כל איבר.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חלבונים שהופקו משתי עצמות בנות 138 עד 199 אלף שנה מאתר שוג'יאיאו בצפון סין מראים שבני האדם הקדמונים שחיו שם היו דניסובים. על בסיס זה מציעים החוקרים לראשונה דיוקן גופני
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' מצאו ב-Scientific Reports כי שביטים פוגעים בכדור הארץ מהר מדי ובזווית תלולה מדי. לכן מימן ציאני, מולקולה חשובה לכימיה שקדמה לחיים, כנראה התאדה בפגיעה.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
זנב לטאה בענבר בן כ־99 מיליון שנה מספק את העדות המאובנת הישירה הראשונה לכך שלטאה השילה את זנבה מרצונה. חוקרי אוניברסיטת תל אביב מצאו בו את סימני השרירים האופייניים להשלת
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
במשימת ראייה שנבחנה בקופים במשך עשרות שנים, עורבים קיבלו החלטה בתוך כ-235 אלפיות שנייה בממוצע, בערך פי שניים מהר יותר ממה שדווח על קופים, בלי לוותר על דיוק.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר בגנים של מדוזות מראה כי התכנסות מולקולרית מסתגלת, שבה מינים רחוקים מפתחים בדיוק אותם שינויים גנטיים, נפוצה יותר משחשבו. השינויים הזהים הופיעו גם בשושלות שנפרדו לפני יותר מ-600 מיליון
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
מחקר ב-Science, שהתבסס על 17 שנות מעקב אחר 850 עופות ועטלפים, מראה שכאשר מביאים בחשבון את תנאי האטמוספרה, עלות התעופה בטבע שונה מאוד ממה שמלמדים ספרי הלימוד. קונדור האנדים, שכמעט
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב תיארו מין חדש של חרק בענבר מתקופת הקרטיקון, לפני כ־99 מיליון שנה. איבר ההזנה שלו היה ארוך כמעט פי שניים מגופו ומקופל כמו צינור גמיש, מבנה
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
סריקות MRI בזמן דיבור של 32 אנשים מראות שהדוברים מפצים על הבדלים אנטומיים, אך אינם מוחקים אותם לגמרי. החוקרים מציעים שהשונות הזאת עשויה לתרום להבדלים בהגיית תנועות בין שפות.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר בנבטי חמנייה מראה כיצד עיבוד מקומי של אור מכיוונים שונים מעצב את הצמיחה. המודל מנבא גם סטייה קטנה מכיוון התאורה המרבי.
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
מחקר מערער על כיול גיל בעלי החיים לפי היעדר מאובנים. שעונים מולקולריים מצביעים על מוצא אפשרי לפני 800–700 מיליון שנה, ללא מאובן בגיל הזה.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חלק מגולגולת מהאי וייט זוהה כמין חדש של מגראפטור, שחי לפני כ־120 מיליון שנה. הממצא מחזק השערה על תפוצת הקבוצה, אך גודלו ואורח חייו של בעל החיים משוחזרים בעיקר בהשוואה
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
הערכה עולמית מקיפה של האלמוגים בוני השוניות, שפורסמה ב-Nature, מצאה ש-340 מתוך 774 מינים שנבדקו – 44% – מאוימים בהכחדה. עקה תרמית בשל שינוי האקלים היא הגורם העיקרי ל-93% מהמינים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר ב־Nature תיעד תאים חיים בתנאים נטולי חמצן ומצא שתנועתם תלויה בשלד תאי דמוי אקטין, בעל קרבה למנגנון הפועל בתאים שלנו
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מדידות בשלושה קיצים וניסוי מעבדה מראים שגלי חום מאטים את הפוטוסינתזה במחטי הסקוויה החופית, גם כשיש מים זמינים. החוקרים עדיין לא יודעים מהו סף הפגיעה ארוכת הטווח.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
סקירה חדשה מציעה לראות בכוורת רצף של דורות של אורגניזמי־על, שכל אחד מהם קשור למלכה שלו. הגישה משנה את הפרשנות לנחילים, לטיפול בצאצאים ולהחלפת מלכות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר במודל של כימיה ללא חיים מראה שמבנה הסביבה משנה את המורכבות המולקולרית. הממצאים עשויים לסייע לחיפוש חיים בחלל ולהפחית זיהויים שגויים
- עמית וינדר
- 3 תגובות
גרגור החתול ומחקר אובדן העצם בחלל נפגשים בשאלת תגובת הרקמות לרטט. אין עדיין הוכחה שגרגור מרפא עצמות.
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
שתים־עשרה שנים אחרי שהרעיון נראה כמעט דמיוני, עריכת גנים, פלאוגנומיקה ותאי גזע כבר מאפשרות ליצור בעלי חיים בעלי כמה תכונות של מינים נכחדים. אבל זאבי הבלהות של חברת קולוסאל הם
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
סקירה בינלאומית, בהשתתפות חוקר ממיגל ומאוניברסיטת חיפה, מצביעה על קשרים מגוונים בין חרקים לחולייתנים — ומזהירה מפגיעה בהם בעקבות הירידה באוכלוסיות החרקים
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
האבולוציה אינה מכוונת להופעת בני האדם. ניסויים ומחקרים חושפים שילוב של חוקיות, התכנסות ומקריות היסטורית — ומסבירים מדוע השאלה על תבונה ביקום שונה מהשאלה על הופעת הומו ספיינס
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר של מכון ויצמן ואוניברסיטת קיוטו נעזר בתאים היברידיים של אדם ושימפנזה כדי לזהות שינוי בבקרת גנים הקשורים לשלד. החוקרים בוחנים כיצד הוא עשוי להסביר חלק מן הפגיעוּת של מפרקי
- האוניברסיטה העברית
- תגובה אחת
במחקר בשני בתי חולים בירושלים, 100 מתוך 176 היילודים עם זיהום מולד לא היו נכללים בסקר המבוסס על סימנים מחשידים; ההחלטה על סקר שגרתי לכלל היילודים עדיין דורשת בחינת עלות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
פעילות מוחם של כלבים ושל בני אדם הסתנכרנה עם רצפים חוזרים של עיצורים בניסוי האזנה. הדמיון מפתיע, אך אינו מוכיח שכלבים מבינים מילים או שהמנגנון נוצר בעקבות ביותם.
- אוניברסיטת תל אביב
חוקרי אוניברסיטת תל אביב השתמשו בקולות פעוטות כדי להראות מדוע דמיון בין צלילים אינו שקול להבנת משמעותם. הם מציעים לשלב כלי בינה מלאכותית עם תצפיות וניסויי השמעה בחקר תקשורת בעלי
- דר. יחיעם שורק
- 7 תגובות
יחיעם שורק בוחן כיצד אפשר ללמוד על החתול הקדום ממקורות כתובים, מממצאים ארכאולוגיים וממחקר גנטי — ומדוע יש להבחין בין החיה, שמה ודמותה בסיפור
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
כלי חדש לפענוח מוצא גנטי זיהה מקטעים שמקורם בזאב ערבות בגנום של צ׳יוואווה שנבדק. הממצא מאיר את ההיסטוריה הסבוכה של כלבי אמריקה — אך אינו מוכיח שהוא אחראי לגודל הזעיר
- עמית וינדר
- אין תגובות
מאובנים של יצורים ימיים בני עשרות ואף מאות מיליוני שנים מסתתרים לעיתים באבן הגיר המלוטשת של מדרגות, רצפות, קירות וחדרי אמבטיה. כך הופכת הגאולוגיה העירונית בניין רגיל לחלון אל ימים
- אבי בליזובסקי
- 4 תגובות
חוקרים מאוניברסיטת בר־אילן ומאוניברסיטת ראטגרס השוו בין נגיפי RNA ו־DNA המדביקים אותו מין של אצה חד־תאית. החומר האורגני שנוצר בעקבות הדבקת RNA היה קשה יותר לניצול בידי חיידקים – ממצא
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהו רשת בקרה המקשרת בין אותות סידן לשלושה חלבונים השולטים במאזן הנתרן והאשלגן בעובר הצמח. בניסויים בתודרנית לבנה הצליחו החוקרים לשפר משמעותית את שיעור הנביטה בתנאי מליחות,
- מכון ויצמן
- אין תגובות
מדעניות מכון ויצמן למדע גילו כי מספר חלקיקי נגיף הציטומגלו החודרים לתא עשוי להכריע אם תתפתח בו הדבקה פעילה או שהנגיף יישאר רדום. מחקר המשך חשף גם כיצד חלבונים נגיפיים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
המחקר על "עמוד 7", השלד השלם ביותר המוכר של תינוק ניאנדרטלי בגיל 6–14 חודשים, מצא פער בין גיל השיניים לבין התפתחות הגוף והמוח ומציע כי הניאנדרטלים עברו מסלול התפתחות שונה
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
דנ״א עתיק מארבעה פרטים של Miracinonyx trumani מציב את הטורף הנכחד קרוב יותר לפומה מאשר לברדלס. ניתוח איזוטופים מצביע על אוכלוסיות צפוניות שניזונו בעיקר ממקור מימי, ומרחיב את תחום תפוצתו
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
מחקר משותף לאוניברסיטת תל אביב ולאוניברסיטת מיינץ מצא שהנטייה לחלץ נמלה במצוקה קשורה להבדלים בפעילות גנים במערכת העצבים – ולא לגודל הגוף, למבנהו או למאגרי האנרגיה
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מאמר חדש ב-American Journal of Biological Anthropology טוען כי החלוקה המקובלת לשלושה סוגים – Homo, Australopithecus ו-Paranthropus – כבר אינה משקפת היטב את הקשרים האבולוציוניים שמצטיירים מן המאובנים והניתוחים הפילוגנטיים.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
בניסוי שדה מול חופי פלורידה, כרישים שחורי־סנפיר שינו כיוון כששמעו צלילים נמוכים מרמקול תת־ימי. התגובה מלמדת על זיהוי כיוון הצליל, אך אינה קובעת מהו טווח השמיעה המרבי שלהם.
- עמית וינדר
- אין תגובות
לפני כ־66 מיליון שנה, זמן רב לפני שבני האדם זרעו את השדה הראשון, נמלים כבר גידלו מזון, טיפחו גינות, התמודדו עם מזיקים והעבירו את ה"יבול" מדור לדור. מה מערכת החקלאות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חוקרים ניתחו 20 מאובני כנפיים של תשעה מיני חרקים, ושילבו מדידות לייזר, מודלים פיזיקליים ובינה מלאכותית כדי לשחזר את קריאותיהם. אחד המינים כנראה הפיק קול בתדר שמעל 20 קילו־הרץ –