מדעים מדויקים

ד"ר קרן מיכאלי. צילום: מכון ויצמן

אלקטרונים תחת השפעה

  • אין תגובות
נבחרת ישראל במתמטיקה 2014: משמאל לימין: לב רדזיוילובסקי, גיא רווה, תום קלוורי, ניצן טור, עמרי סולן, יואב קראוז, אמוץ אופנהיים.

נבחרת ישראל במתמטיקה הגיעה למקום הראשון בתחרות מתמטית בינלאומית לסטודנטים במתמטיקה לתואר ראשון

  • 19 תגובות
מיתאמי מהירויות התנועה של טיפות מים במערכת דו-ממדית. סימון אדום מייצג זוגות טיפות בעלות מיתאם חיובי, וסימון כחול מייצג זוגות טיפות בעלות מיתאם שלילי

סדר באי-סדר

  • אין תגובות
המנגנון במערכת החיסונית הגורם לתופעות האלרגיה. איור: shutterstock

מערכת שפיתחו סטודנטים בטכניון תאפשר גילוי אלרגנים במזון *

  • אין תגובות
פרפר מורפו. איור: shutterstock

ממנגנון טבעי של כנף הפרפר – למלחמה בזיופים

  • 5 תגובות
מצבי הצבירה של החומר. איור: shutterstock

‫רעיונות שישנו את עולמנו‬ – לחלום בחומר / גרברנד סידר וקריסטין פרסון

  • 2 תגובות
גלי קול. איור: shutterstock

דרך חד-סטרית לצלילים / צ'רלס ק' צ'וי

  • 2 תגובות
ד"ר ראבי מהטה משתמש בעשן ולייזרים כדי לחקור את תבניות הזרימה סביב כדור בראזוקה של אדידס לקראת המונדיאל - גביע העולם FIFA 2014. צילום: מרכז המחקר איימס של נאס"א.

הכימיה של כדור המשחק הרשמי של המונדיאל – גביע העולם בכדורגל 2014 – הבראזוקה

  • 5 תגובות
נסים. איור: shutterstock

לעולם אל תאמרו לעולם לא / דייוויד ג'י האנד

  • 3 תגובות
QCRAFT: "מוד" של המשחק Minecraft, שמלמד את השחקנים על שזירה קוונטית ועל תופעות קוונטיות מוזרות אחרות. קרדיט: QCRAFT.ORG

‫משחקי מוחות / אלן גרשנפלד‬

  • 2 תגובות
איור הממחיש כיצד עקבות החלקיק מתפשטות מנקודת התהנגשות בין הפורטונים במאיץ ההדרונים הגדול בשנת 2012. האירוע מראה מאפיינים הצפויים מדעיכת בוזון ההיגס כפי שצופה המודל הסטנדרטי לזוג פוטונים.

עדויות חדשות מחזקות את גילוי ההיגס – החלקיק האחראי למסה

  • 3 תגובות
כדורגל המורכב מדגלי הנבחרות המשתתפות בטורניר אליפות העולם בכדורגל 2014 המתקיים בברזיל. איור: shutterstock

הפיסיקה שמאחורי הכדורגל

  • תגובה אחת
ד"ר נועם טל הוד, בתר דוקטורנט במכון NIKHEF. צילום: אבי בליזובסקי

רשמי סיור ב-CERN פרק 6: בחיפוש אחר חלקיק הטאו

  • 2 תגובות
העיצוב החדש כולל הצבת המראות על פני שני צדדיו של הגאליום ניטריד ומיקום האלקטרודות מעל ומתחת לגאליום ניטריד.

שיטה חסכונית ליצירת אלומות דמויות-לייזר

  • 2 תגובות
איור של שני החלקיקים החדשים שהתגלו לאחרונה - מצד ימין: דיבאריון הכולל 6 קווארקים וטטרא-קווארק הכולל 4 קווארקים. איור: אוניברסיטת יוליך, גרמניה

אושר קיומו של חלקיק קווארק חדש

  • 2 תגובות
ד"ר אנריקה קרומוביץ', אוניברסיטת דיוק . צילום: אבי בליזובסקי

רשמי סיור ב-CERN חלק 5: החוקר הישראלי המשתתף בחיפוש אחר פיסיקה חדשה

  • 2 תגובות
מתקן LHCb בסרן, גבול צרפת שווייץ. צילום: אבי בליזובסקי

ניסוי LHCb בסרן קלט רמז אפשרי לפיסיקה חדשה

  • 7 תגובות
ד"ר אוהד שמיר. מיומנויות מורכבות. צילום: מכון ויצמן

מכונות לומדות

  • 10 תגובות
מטיל עופרת רומית, עם חותם של פונטליני.

‫מחלוקת כבדה / קלרה מוסקוביץ'

  • 7 תגובות
פרופ' יורם רוזן

החומר האפל – מגששים בעלטה

  • 168 תגובות
מריה גטאנה אנייסי. מתוך ויקיפדיה

מריה אנייסי (Maria Gaetana Agnesi)- למדה מתמטיקה כתחביב וכתבה את ספר הלימוד הראשון בחדו"א

  • 46 תגובות
קטע של מאיץ ישן במוזיאון הפתוח ב-CERN. צילום: אבי בליזובסקי

רשמי סיור ב-CERN, חלק ד':פרופ' עילם גרוס: גילוי ההיגס הוא תחילת המדע החדש של המאה ה-21

  • 23 תגובות

רשמי סיור ב-CERN, חלק 3: האם נשוט רק אם נדע שיש אמריקה מעבר לאוקיאנוס? פרופ' אליעזר רבינוביץ' מהאונ' העברית על חשיבות המדע הבסיסי (גלריה – LHC)

  • תגובה אחת
פרופ' ריצ'ארד ג'ייקובסון מדריך עיתנואים ישראליים ב-LHCb, 29 באפריל 2014. צילום: אבי בליזובסקי

רשמי סיור ב-CERN חלק ב': הדלת המובילה אל המפץ הגדול

  • 21 תגובות
זוהר כחול של קרינת צ'רנקוב הנראית בכור האיזוטופים של המעבדה הלאומית אואק ריג' : Oak Ridge National Laboratory (ORNL) לאחר הפרדה וטיהור, יוצרה מטרת הברקליום לצורך הפקת היסוד ה-117.

אומת קיומו של יסוד חדש בטבלה המחזורית – מספרו 117 ואין לו עדיין שם

  • 3 תגובות
מנכ"ל CERN פרופ' רולף הוייר בשיחה עם עיתונאים ישראלים במשרדי הנהלת הארגון בז'נבה. צילום: אבי בליזובסקי

מנכ"ל Cern רולף הוייר: החלום שלי הוא שנמצא את החלקיק הראשון של החומר האפל. כתבה ראשונה בעקבות סיור במתקני Cern

  • 21 תגובות

מצב הצבירה: נזיל

  • תגובה אחת
מכונת הרנטגן האולטימטיבית. צילום: ספנסר לוול

‫מכונת הרנטגן המופלאה / נורה בֶּרָה ופיליפ ה' בוקסבאום

  • אין תגובות
בתמונה הניסוי בנקודה התת קרקעית מס' 8 במאיץ ההדרונים הגדול (LHC). הצינור הגדול הוא המנהרה בה עוברת קרן ה-LHC שבה מסתחררים פרוטונים במהירות הקרובה למהירות האור. צילום: אנה פטנליה/CERN

מאיץ החלקיקים בסרן, LHC, אישר קיומו של הדרון אקזוטי

  • 12 תגובות
מתוך משחק FIFA 2014.

המדע של פיפ"א / ג'וליאן צ'ייאט

  • 4 תגובות
מעבדת אייס-קיוב באנטארקטיקה קרדיט: סוון לידסטרום, קרן המדע הלאומית של ארה"ב

‫יקום של חלקיקים / מייקל מוייר‬

  • אין תגובות
בעיגול הצהוב רואים צורת קיטוב רגילה (E-mode) ובעיגול הכחול רואים את צורת הקיטוב וגודל הקיטוב שהיו חייבים ליצור רק גלי כבידה בזמן האינפלציה. אפשר לראות את אותו קיטוב מיוחד בקרינת הרקע גם בתמונה העליונה. הקווים השחורים מסמנים את כיוון וקיטוב הקרינה. ברגע שהצוות מדד את צורת קיטוב זו הוא הצליח לאשר הן את גלי הכבידה והן את שלב האינפלציה. בתמונה התחתונה רואים ציור המתחיל בצד שמאל בו התרחש המפץ הגדול ומיד אחריו האינפלציה (החלק הצהוב). אחרי גמר האינפלציה היקום מתפשט הרבה יותר לאט (החלק השחור) עד לימינו. אנו מודדים היום את קרינת הרקע הקוסמית שיצאה כשהיקום היה בן 380,000 שנה ומעבירים אותה דרך מקטבים כדי למדוד את הקיטוב של הקרינה (החלק הכחול). איור: מרכז הארווארד סמיתסוניאן לאסטרופיסיקה

עדות ישירה ראשונה לקיומם של גלי כבידה שגרמו ליקום להתנפח מיד לאחר המפץ הגדול

  • 74 תגובות
שבב הסיליקון-גרמאניום שפותח במרכז המחקר של חברת IBM. צילום: יבמ

שיא חדש למהירות העברת נתונים

  • תגובה אחת
מימין: דוד גלבוואסר-קלימובסקי ופרופ' גרשון קוריצקי. אפקט קוונטי

אטום באמבטיה

  • אין תגובות
התפרקות בטא. איור: shutterstock

‫מחכים לאי-הופעה של ניטרינו / קלה קופילד‬

  • 4 תגובות
האיור מדגים את הקשר בין לגנדה חיובית לבין מתכת חיובית. אייר: איגור ארמיאח.

חוקרי הטכניון גילו חומרים כימיים נדירים המראים יכולת קישור של מתכת טעונה + (חיובית) לאל מתכת טעונה +

  • אין תגובות
מטען חשמלי. איור: shutterstock

מדענים בבן גוריון חוקרים את "שכבת הגבול החשמלית" במטרה למצוא שיטות חדשות לפיתוח מערכות אנרגיה חלופית

  • תגובה אחת
אלקטרוניקה מהסוג הישן. איור: shutterstock

קבלי-על ונפלאות השכבה הכפולה

  • 11 תגובות
היווצרות היקום ותורת המידע. איור: shutterstock

איך נברא היקום יש מאין?

  • 164 תגובות
פרופ' סטיבן הוקינג בהרצאה בנאס"א, 2008. צילום: NASA. מתוך ויקיפדיה

"הדיון של הוקינג בחורים השחורים הסב את תשומת הלב לצורך באיחוד התורות הבסיסיות במדע

  • 14 תגובות
פלנקטון. צילום: shutterstock

מי חתום על המאמר פורץ-הדרך?

  • 7 תגובות
פרופ' צ'י וי וונג, חתן פרס וולף לכימיה לשנת 2014. צילום עצמי

פרס וולף לכימיה למפתח היכולת לסנתז מולקולות ביולוגיות גדולות

  • 2 תגובות
פרופ פיטר סרנק, התמונה צורפה למצגת של קרן וולף עם ההכרזה על זכייתו בפרס וולף למתמטיקה

פרס וולף למתמטיקה לפרופ' פיטר סרנק, מניח היסודות בתחומים רבים ובהם "האפסים השוכנים נמוך"

  • 12 תגובות
גלי קול. איור: shutterstock

בוגר בן-גוריון הנמצא בפוסט ב-MIT גילה דרך חדשה להשפיע על התפשטות גלים

  • 2 תגובות
משטח הידרופובי. צילום: MIT

המשטח היבש בעולם

  • 6 תגובות
פריקה חשמלית. איור: shutterstock

חוקרי הטכניון גילו שדות חשמליים "נסתרים" בערוצי פלסמה

  • 2 תגובות
תאי שמש. צילום: shutterstock

אלקטרונים דמויי גל בחומרים אורגניים יחוללו מהפכה בתחום האנרגיה הסולארית

  • 8 תגובות
סינתוז מולקולת ATP. איור: shutterstock

חוקרי הטכניון פיתחו את שיטת ה"רוכסן", לסינתזה סלקטיבית של מולקולות מורכבות

  • 2 תגובות
נוסע בזמן. איור: shutterstock

מסע בזמן – הפרדוקס הקוגנטיבי

  • 34 תגובות
אנרגיה נקיה, בטוחה וזולה. מערכת הלייזרים להיתוך מבוקר ב-NIF. צילום: national ignition facility NIF

מדענים בארה"ב עשו צעד חשוב לקראת היתוך גרעיני מבוקר

  • 19 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש