מדעים מדויקים

משמאל לימין: פוטונים אסטרונומיים נפלטים מהכוכב, עוברים את העדשה ומגיעים למגבר המכיל אטומים. אטום הנפגע מפוטון אסטרונומי פולט בתגובה כמות גדולה של פוטונים מאולצים (בירוק), הפוגעים בגלאי הטלסקופ ו"מדווחים" בדיוק גבוה על כיוון הפגיעה של הפוטון המקורי (האסטרונומי). רוב הפוטונים הספונטניים (באדום) מתפזרים לצדדים ואינם נקלטים בגלאי; לכן הרעש מועט וההפרדה אינה נפגעת באופן משמעותי.

שיטה שפותחה בשיתוף חוקרים בטכניון צפויה לחולל שיפור דרמטי בכושר ההפרדה של טלסקופים

  • 2 תגובות
מעבדה כימית. צילום: shutterstock

ארבעת היסודות החדשים זכו לשמות: ניהוניום, מוסקוביום, טנסין ו-אוגנסון

  • 3 תגובות
כימיה. איור: shutterstock

לימוד מכונה לטובת הגילוי של חומרים חדשים

  • תגובה אחת
למעלה: זרם חשמלי, המתנהג כמו נוזל, יוצר מערבולות (החיצים הלבנים) שחלקיקיהן מפיקות חום (באדום ובכתום). למטה: כאשר פועל הזרם על פי חוק אוהם, נוצר החום רק סביב שתי האלקטרודות שביניהן זורם הזרם (באדום ובכתום)

חשמל זורם בכפות ידיך

  • 4 תגובות
הדמיית השפעה חשמלית על מטוס. מתוך אתר חברת CST

סימולציה לניתוח יישומים חשמליים

  • אין תגובות
הדגמה סכמתית של אלומות אור שונות, בעלות תנע-זוויתי, הבוקעות ממערכי ננו-אנטנות.

הרדאר הפוטוני

  • תגובה אחת
רצועות מוליך על במשטחי גרפן. איור: המרכז לננוטכנולוגיה בלונדון

ננוטכנולוגיה: מדע בהתבגרות

  • אין תגובות
פרופ' מרטין קרפלוס מאוניברסיטת הארווארד בכנס Science in the age of experience' המתקיים בבוסטון, 23.5.16 צילום: אבי בליזובסקי

חתן פרס נובל מרטין קרפלוס: גילוי תרופות מותאמות אישית יתאפשר רק באמצעות סימולציה

  • אין תגובות
אור וקול. איור: shutterstock

שימוש באור לשם יצירת קול

  • אין תגובות
המולקולות המרכיבות גביש נוזלי פונות לאותו הכיוון כאשר הם במצב המתאים [באדיבות: UW-Madison Materials Research Science and Engineering Center]

קרומיות תאים מסייעות לסינתזה של חומרים

  • אין תגובות
חדר נקי בפרויקט European Spallation Source ERIC (ESS) ליד לונד שבשבדיה. מתוך אתר הארגון.

פיתוח מרכז חקר הנייטרונים הגדול בעולם יתבצע תוך שימוש בטכנולוגיית 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס

  • 3 תגובות

מולקולות של אור

  • 4 תגובות
גביש פרבוסקיט. צילום: Shutterstock

היורש הזוהר של הסיליקון

  • 5 תגובות

כדור הארץ ככונן קשיח

  • 2 תגובות
ריבוזום. חלבון גדול. איור: shutterstock

רואים שקוף

  • אין תגובות

קיצור תולדות המסע בזמן

  • 22 תגובות
הטרנזיסטור החדשני המורכב מארבעה סוגי דיו: מוליך (כסף), מבודד (תחמוצת אלומיניום), מוליך-למחצה (קדמיום סלניד) ומוליך שבתוכו משולב חומר אילוח (תערובת של כסף ואינדיום).

טרנזיסטורים המורכבים במלואם מננו-גבישים

  • 5 תגובות
מצב צבירה חדש. איור: אוניברסיטת קיימברידג'

התגלה מצב צבירה חדש בחומר דו-מימדי

  • 9 תגובות
אתר סטונהנג' בבריטניה. צילום תקריב. צילום" shutterstock

חבל על הזמן

  • 2 תגובות
טכנאית וחולה בהכנה ל-MRI. צילום: shutterstock

להבין את הפיזיקה העומדת מאחורי סורק ה-MRI ומכשיר ה-NMR

  • 6 תגובות
אטומי מימן. איור: shutterstock

התגלה סוג חדש של קשרי מימן

  • אין תגובות
התפתחות עוברית. איור: shutterstock

התפתחות עוברית ואופטיקה קוונטית

  • אין תגובות
סופר סימטריה. איור: shutterstock

לנקות אחרי איינשטיין

  • 5 תגובות
סופרמן. איור: meunierd / Shutterstock.com

סופרמן צריך להתחיל לדאוג: האם נמצאה הנוסחה לחומר קריפטונייט?

  • 2 תגובות
פרופ' גיא ברטל. צילום: דוברות הטכניון

ננו ישראל: חוקרים בטכניון פיתחו שיטה חדשה לדחיסת גלי אור, שתשפר את הרזולוציה של מיקרוסקופים קיימים ושל הדפסת יישומים אלקטרוניים

  • 9 תגובות
דריה להמן בלומנטל מבלקין לייזר - זוכת תחרות חברות ההזנק בכנס מהנדסי האופטיקה שהתקיים במרכז האקדמי לב בירושלים. צילום יח"צ

טיפול ייחודי לגלוקומה, תאים סולאריים דו כיווניים הוצגו בכנס ההנדסה האופטית.

  • אין תגובות
תיאור סכמטי של מיקרוסקופ כוח אטומי - גלאי זעיר בעובי של חוד מחט סורק את פני השטח של הדגימה הנמצאת על גבי מצע נע.

מיקרוסקופ המייצר סרטוני ווידאו של תהליכים ננומטריים

  • תגובה אחת
זרזים נקבוביים הלוכדים פחמן דו-חמצני וממירים אותו לדלק שימושי, בהקבלה ליכולתם של צמחים להמיר פחמן דו-חמצני לביומסה. מידול ממוחשב מראה כיצד ניתן לכוונן את הקבוצות הפונקציונאליות הנמצאות בתוך מצע מוצק נקבובי לשם קבלת תגובות מואצות לביקוע פחמן דו-חמצני ולייצור מוצרים שימושיים (עיצוב: Jingyun Ye).

הפקת חשמל בהשראת הצמחים

  • אין תגובות
פרופ' יוסף אמרי ממכון ויצמן. מתוך ויקיפדיה

פרס וולף בפיזיקה לפרופ' יוסף אמרי ממכון ויצמן על פיתוח תחום הפיזיקה של מערכות מזוסקופיות ומערכות אקראיות

  • 3 תגובות

הושלמה השורה השביעית בטבלה המחזורית של היסודות

  • 5 תגובות
משטח שהוכן באמצעות תוכנת SURFER.

תחרות סרפר מזמינה את הגולשים להגיש לתחרות תמונות של משטחים אלגבריים

  • אין תגובות
מימין: דן שקד-רנו, אביטל דרי, ד"ר שקמה ברסלר, איילת אפרתי, מתיאס בירמן, לוקה מולרי. מבנה החומר

הפיזיקה שמעבר לאופק

  • 25 תגובות
אירוע התנגשות שהניב זוג פוטונים שנצפו על ידי גלאי CMS בסרן

פעמי פיזיקה חדשה?

  • 9 תגובות
מתוך תערוכת: IMAGINARY – through the eyes of mathematics

תערוכת IMAGINARY ותחרות לתכנון משטחים יפים מגיעות למרכז לחקר המוח בבר-אילן

  • אין תגובות
אירוע התנגשות שהניב זוג פוטונים שנצפו על ידי גלאי CMS בסרן

חשד לקיומו של חלקיק כבד פי 6 מההיגס שאינו מתאים למודל הסטנדרטי

  • 6 תגובות
ילדים מסובבים סביבונים. איור: shutterstock

סוב נא, סוב סביבון ולמד אותנו פיזיקה

  • 7 תגובות
ביולוגיה סינתטית. המחשה: shutterstock

מענק מחקר של האיחוד האירופי לקבוצת מחקר מב"ג בתחם המטבוליזם של גלוקוז בתנאים סרטניים

  • אין תגובות
תקשורת אופטית. איור: shutterstock

חוקרים הצליחו לתלוש פוטון בודד מתוך הבזק אור

  • אין תגובות
נוזלים יונים. צילום: Umea University, שבדיה

נוזלים יונים למיצוי חומרים מעץ

  • תגובה אחת
מעבדת קירור האטומים של Mukund Vengalattore באוניברסיטת קורנל. צילום יח"צ

אושש אפקט זנון הקוונטי – אטומים לא ינועו בעודך צופה בהם

  • 63 תגובות
איור תלת ממד של חור תולעת יוצא מתוך החור השחור

האם הזמן בתוך חורים שחורים נע אחורה?

  • 15 תגובות
ג'ורג' בול, מתוך אתר הוצאת הספרים של יוניברסיטי קולג' קורק באירלנד

מה היה אומר ג'ורג' בול, מפתח האלגברה הבוליאנית על מהפכת המיחשוב?

  • 2 תגובות
אטומים מסודרים בתוך מולקולה. צילום: מעבדות המחקר של יבמ בציריך, 2013

פיזיקאים הצליחו לשלוט בתנועת אלקטרונים במולקולה

  • אין תגובות
בול לזכרו של נילס בוהר. צילום:Sergey Goryachev / Shutterstock.com

נילס בוהר, 1885 – 1962

  • 5 תגובות
חלקיקי הניוטרינו מחליפים זהות בין האלקטרון-ניוטרינו, טאו ניוטרינו ומיואון ניוטרינו. איור: ועדת פרס נובל

שני חוקרים שגילו בנפרד שלניטרינו יש מסה זכו בפרס נובל לפיזיקה

  • 3 תגובות
ד"ר יעל נמירובסקי בכנס ה-IEEE, אוגוסט 2015. צילום: שמואל אוסטר

ההיסטוריה של האלקטרו-אופטיקה בישראל החלה בעקבות דרישה לחיישנים לאחר משבר המודיעין במלחמת יום כיפור

  • 6 תגובות
חוקרים הראו כי שני פוטונים, הנראים כאן בתור גלים (מימין ומשמאל), יכולים להתחבר במרחק קצר זה מזה. בתנאים מסוימים, פוטונים אלו יכולים ליצור מצב הדומה למולקולה דו-אטומית, מצב המוצג על ידי צורת המשקולת הכחולה שבמרכז התנועה. איור: NIST

האם ניתן לייצר מולקולות המורכבות מאור?

  • 3 תגובות
התרשים השמאלי מייצג פעילות אלקטרומגנטית עם אור בדרגה הנמוכה ביותר האפשרית לפי חוקי הפיזיקה הקלאסית. מימין, חלק מהשדה האלקטרומגנטי הוקטן עוד יותר. המחיר הוא חוסר יכולת למדוד את קרן האור. אפקט זה מכונה "סחיטה" (כמו שסוחטים מיץ מתפוז) בשל הצורה האליפטית שהוא יוצר. איור: Mete Atature, אוניברסיטת קיימברידג'.

מדענים "סחטו" קרן אור – פוטון אחר פוטון

  • 3 תגובות
תנועת גזים במרחב. אילוסטרציה < a href="http://www.shutterstock.com/gallery-1964531p1.html">Peter Kai/Shutterstock

יסודות מלחמת הבזק / טים פאלוקה

  • אין תגובות
איור סכמטי של צומת מולקולארי המתפקד בתור דיודה הנוצר תוך שימוש בשטחים אסימטריים של אלקטרודה המאפשר לזרם לנוע בכיוון אחד בלבד. [באדיבות: מעבדת ברקלי ואוניברסיטת קולומביה]

דיודה ממולקולה יחידה

  • 49 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש