מדעים מדויקים

המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

קר, מתקרר

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

רגע השבירה

  • אין תגובות
רפליקה של הקילוגרם הבין־לאומי התקני. מקור: National Institute of Standards and Technology.

כמה שוקל הקילוגרם?

  • 284 תגובות
הדמייה של חור שחור. שזירה קוונטית וחורים שחורים, שתי תופעות בלתי קשורות לכאורה, עשויות להוליך את הפיזיקאים לאיחוד שזמן כה רב מצפים לו: איחוד תורת היחסות הכללית ומכניקת הקוונטים. הדמייה: Ute Kraus / Wikimedia.

קרוב יותר לסודות היקום

  • תגובה אחת
משמאל ביורן שולץ מאוניברסיטת שיקאגו וגרייסון ריץ' מאוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל מחזיקים את בקבוק יודיד הצזיום שבו קלטו התנגשוית חלקיקי ניוטרינו. צילום: ORNL

גלאי נויטרינו בבקבוק

  • 4 תגובות
המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

אז מה עושים כשנפגשים?

  • אין תגובות

מה הקשר בין מבנה המים החומציים לאיכות הסביבה?

  • 2 תגובות
גלֵי מיקרוֹ הם גלים אֵלֶקטרוֹמַגנֵטיים המשמשים לתקשורת, לאיתור עצמים כגון מְטוסים, למחקר באַסטרוֹנומיה ובפיזיקה, וכמובן לחימום מהיר של מזון. צילום: alexunderwood910.

הגל של המיקרו

  • 4 תגובות
תיאוריות חדשות המנסות לאחד מחשוב קוונטי ופיזיקה של המרחב־זמן עשויות לספק תובנות חדשות על מארג היקום. תרשים: Johnstone / Wikimedia.

סיביות שזורות במרחב־זמן

  • 8 תגובות
מתקן LHCb בסרן, גבול צרפת שווייץ. צילום: אבי בליזובסקי

מאיץ החלקיקים ב-CERN גילה חלקיק נדיר בעל שני קווארקים כבדים; מדען מאוני' ת"א חזה את מסתו כמעט במדויק

  • 6 תגובות
ניסויים באלומות קרות. גלי ההלם חוסמים את זרימת החלקיקים באלומה. מקור: מגזין מכון ויצמן.

קר, קפוא, מתחמם: כיצד להפחית גלי הלם בניסויים עם אלומות חלקיקים

  • אין תגובות
איור של הניסוי. השכבות הלא-סדורות שוקעו על פני פריזמה והוארו בקרינת לייזר. מקור: הטכניון.

חוקרים הצליחו ליצור חישה בסקלה הננומטרית באמצעות אור נראה

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: numb3r.

זמן אפס

  • 36 תגובות
שתי קרניים כבר פועלות, שלישית אמורה להצטרף בקרוב. מבט על הסינכרוטרון בתוך המבנה. צילום: איתי נבו.

מאיצים את השלום

  • אין תגובות
המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

רעיונות שישנו את העולם: מולקולות־על המורכבות מאטומים שאינם מצויים בטבלה המחזורית

  • תגובה אחת
בתמונה, מאיץ החלקיקים בתמונה פנורמית 360 מעלות. (צילום: CERN)

מאיץ לשלום: ישראל, איראן, ירדן והרשות הפלסטינית חונכות מאיץ חלקיקים משותף

  • 7 תגובות
הדמייה של חור שחור. שזירה קוונטית וחורים שחורים, שתי תופעות בלתי קשורות לכאורה, עשויות להוליך את הפיזיקאים לאיחוד שזמן כה רב מצפים לו: איחוד תורת היחסות הכללית ומכניקת הקוונטים. הדמייה: Ute Kraus / Wikimedia.

חורים שחורים, חורי תולעת וסודות המרחב־זמן הקוונטי

  • 4 תגובות
מימין לשמאל: אמיר רוזנבלט, ד"ר מיטלי בנרג'י, ד"ר דיאנה מהלו, פרופ' עדי שטרן, ד"ר ולדימיר אומנסקי, פרופ' יובל אורג ופרופ' מוטי הייבלום. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מנות קצובות של חום

  • 8 תגובות
פרופ’ אילן מרק. מקור: הטכניון.

חוקרים מהטכניון הצליחו ליצור “אתרי ריאקציה” חדשים במולקולות אורגניות

  • אין תגובות
הדמייה של גלקסיית שביל החלב. ההילה הכחולה שמסביבה באה להמחיש את התפוצה המשוערת של החומר האפל סביב הגלקסייה. מקור: ESO/L. Calçada.

גישוש באפלה אחר החומר האפל

  • 64 תגובות
המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

משנה טמפרטורה, משנה צורה

  • אין תגובות
פרופ' ג'ון פנדרי בבניין פורטר באוניברסיטת תל אביב. צילום באדיבות שגרירות בריטניה

שבירת האור: מגלימת העלמות למשהו יותר מעשי וחשוב – מתג אופטי

  • תגובה אחת

חוקרים הוכיחו השערה ותיקה בגיאומטריה קומבינטורית

  • 2 תגובות
מדרגות בטון, מתוך PIXABAY.COM

מלט ידידותי לסביבה

  • 2 תגובות
מאיץ החלקיקים בסרן. מקור: Techtime.

CERN מחפשת טכנולוגיות ישראליות למאיץ חלקיקים חדש

  • אין תגובות
ביתן דאסו סיסטמס בתערוכת CES 2017. צילום: אבי בליזובסקי

החוויה שמאחורי המוצרים ב- CES

  • אין תגובות
כתם קפה מעגלי. מתוך ויקיפדיה

תיאוריה חדשה מסבירה את היווצרותו של כתם קפה

  • תגובה אחת
זיהוי של פעילות כימית על פני חלקיקי פלטינה בגודל ננומטרי, שמשמשים כזרזים בתעשייה הכימית, התאפשר על ידי מיקוד של אור אינפרה-אדום אל מחט בגודל ננומטרי. מדידות אלו הראו בפעם הראשונה כיצד והיכן מתרחשת פעילות כימית על פני החלקיקים

לראשונה נצפתה פעילות כימית על פני חלקיקים מזעריים המשמשים כזרזים בייצור תעשייתי

  • אין תגובות
תמונה של אור הנפלט מאטום סטרונציום מיונן בודד אשר שקוע בתוך ענן קר של אטומי רובידיום. היון לכוד על-ידי שדות חשמליים שמתנדנדים בתדרי רדיו. האטומים לכודים על-ידי קרן לייזר ממוקדת. הן האטומים והן היון מקוררים לטמפרטורה של מיליונית מעלת קלווין מעל האפס המוחלט של הטמפרטורה.

אחד מול מאה אלף

  • תגובה אחת
מהירות האור. איור: shutterstock

340 שנה לקביעת מהירות האור

  • 10 תגובות
ד"ר ראג'ס מנון. צילום: אוניברסיטת יוטה

גלימה בלתי נראית תסתיר שבבים אופטיים

  • אין תגובות
ננו אופטיקה. איור: shutterstock

סיב אופטי המעביר טרה בייט לשנייה

  • 4 תגובות
מייקל ג'יי פוקס, דוק בראון ומכונית הדלוריאן המשמשת כמכונת זמן

להדק חגורות, ממריאים לעתיד…

  • 87 תגובות
משקפיי קריאה. מקור: Matheus Almeida / flickr.

משקפיים ללא מרשם

  • 4 תגובות
מולקולות. מקור: kennysarmy / flickr.

מסתורי המולקולה

  • אין תגובות
הדמייה של אטום. מקור: Argonne National Laboratory / flickr

תעלומת הנויטרון

  • 3 תגובות
אלקטרונים מוזרמים דרך מולקולה ביולוגית כיראלית. אלקטרונים בעלי ספין מסויים מצליחים לעבור, ואילו אלקטרונים בעלי ספין הפוך נחסמים. מקור: מכון ויצמן.

מסנני ספין

  • תגובה אחת
מצבי הצבירה של החומר. מתוך אתר פרס נובל

פרס נובל לפיזיקה למגלי המצבים המיוחדים של החומר

  • תגובה אחת
הדמייה ממוחשבת של מאיץ החלקיקים הוצע ILC. מקור: אתר המיזם.

מאיץ החלקיקים שיכול להציל את הפיזיקה

  • 14 תגובות
מדענים מאוניברסיטת טקסס הצליחו לפתח שיטה מיקרוסקופית חדשנית לדימות תלת ממדי של מבנים ביולוגיים ננומטריים, שיטה שהיא אנאלוגית לשימוש בכדור גומי זוהר לקבלת תמונה של כיסא הנמצא בחדר חשוך. [באדיבות Jenna Luecke]

מיקרוסקופ חדשני ליצירת תמונות תלת-ממדיות

  • אין תגובות
לחץ מים - איור: עיריית סידני

בלי לחץ!

  • תגובה אחת
איור 2: כיראליות המודגמת על ידי ידיים ועל ידי מולקולה בתצורת יד ימין ויד שמאל. המקור לתמונה נאס"א, נלקח מויקיפדיה.

שיטה חדשנית לסינתזת מולקולות כיראליות

  • אין תגובות
כוחות טבע. איור: shutterstock

פיזיקאים תיאורטיקנים: גילינו חלקיק המפעיל את הכוח החמישי בטבע

  • 12 תגובות
חוקרים במעבדות אלמדן של יבמ, בקליפורניה, גילו תהליך כימי חד-שלבי חדש, ההופך פוליקרבונטים לפלסטיק בטוח לשימוש בתחומים דוגמת טיהור מים, סיבים אופטיים וציוד רפואי.

חוקרים מיבמ בשיתוף עם אוניברסיטת סטנפורד פיתחו שיטה זולה לייצור פלסטיק על בסיס צמחי במקום נפט

  • תגובה אחת
LHC - צילום יח"צ: CERN

אכזבה במאיץ בשוויץ: החלקיק שלא היה

  • 260 תגובות
לייזר פוגע במולקולה. איור: shutterstock

סביבוני-על

  • תגובה אחת
אטום הליום. מתוך ויקיפדיה

גילוי של שדה גז הליום עצום בטנזניה

  • תגובה אחת
מיחשוב DNA. איור: shutterstock

מחשבים אורגניים קרובים מתמיד

  • אין תגובות
משמאל למעלה: המודים העצמיים של טיפה כפי שחושבו אנליטית. מימין למעלה: טיפת המים שנבדקה. למטה: איור אמנותי להמחשה. איור: הטכניון

איזה קול יש לטיפת מים?

  • אין תגובות
מערכת העצבים הסימפטתיים והפאראסימפטתיים. מתוך ויקיפדיה

מדוע פריצה למערכת העצבים יכולה להיות הטיפול הרפואי הגדול הבא?

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש