מדעים מדויקים

מהירות האור. איור: shutterstock

340 שנה לקביעת מהירות האור

היה זה האסטרונום הדני, אולה רמר, אשר, בשנת 1676, הצליח למדוד את מהירות האור. השיטה שלו התבססה על תצפיות של ליקויי הירח איו של צדק,

ד"ר ראג'ס מנון. צילום: אוניברסיטת יוטה

גלימה בלתי נראית תסתיר שבבים אופטיים

המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת יוטה הצליחו לפתח מכשיר היעלמות עבור התקנים פוטוניים מיקרוסקופיים – אבני הבניין של שבבי מחשבים פוטוניים שפעילותם מתבססת על אור

ננו אופטיקה. איור: shutterstock

סיב אופטי המעביר טרה בייט לשנייה

חוקרים במעבדות בל-נוקיה הצליחו להשיג נפח העברה ויעילות ספקטרלית חסרי תקדים במסגרת ניסוי שטח של תקשורת אופטית תוך שימוש בשיטת אפנון חדשה

מייקל ג'יי פוקס, דוק בראון ומכונית הדלוריאן המשמשת כמכונת זמן

להדק חגורות, ממריאים לעתיד…

לפני 111 שנה הוכיח אלבּרט איינשטיין שיש אפשרות תאורטית למסע בזמן אל העתיד. האם זה רק עניין של זמן עד שיפתחו מִתקן להאצת אנשים אל

משקפיי קריאה. מקור: Matheus Almeida / flickr.

משקפיים ללא מרשם

חברה ישראלית מציעה סוג חדש של עדשות שבהן המיקוד מתכוונן באופן אוטומטי

מולקולות. מקור: kennysarmy / flickr.

מסתורי המולקולה

מדעני המכון פיתחו מולקולות שעשויות לשמש להצפנת מידע ופיענוחו. מלבד הצפנה, מולקולות אלה יוכלו לשמש גם בתחומי הרפואה, למשל לצורך דיווח על תהליכים שמתחוללים בתוך

הדמייה של אטום. מקור: Argonne National Laboratory / flickr

תעלומת הנויטרון

שני ניסויי מדידה מדויקים ביותר חלוקים בשאלה כמה זמן חיים נויטרונים עד שהם מתפרקים: האם האי התאמה הזאת משקפת טעויות מדידה או מורה על תעלומה

אלקטרונים מוזרמים דרך מולקולה ביולוגית כיראלית. אלקטרונים בעלי ספין מסויים מצליחים לעבור, ואילו אלקטרונים בעלי ספין הפוך נחסמים. מקור: מכון ויצמן.

מסנני ספין

האם אפשר ליצור "מסננת" שתמיין עצמים לפי כיוון הסיחרור שלהם? מדענים ממכון ויצמן גילו שמולקולות מסוימות מעדיפות להעביר אלקטרונים בעלי כיוון ספין מסוים, ובכך יכולות לתפקד

מדענים מאוניברסיטת טקסס הצליחו לפתח שיטה מיקרוסקופית חדשנית לדימות תלת ממדי של מבנים ביולוגיים ננומטריים, שיטה שהיא אנאלוגית לשימוש בכדור גומי זוהר לקבלת תמונה של כיסא הנמצא בחדר חשוך. [באדיבות Jenna Luecke]

מיקרוסקופ חדשני ליצירת תמונות תלת-ממדיות

מדענים הצליחו להדגים כיצד פועלת שיטה ליצירת תמונות תלת-ממדיות של מבנים ביולוגיים בתנאים רגילים תוך קבלת כושר הפרדה גבוה הרבה יותר מזה של שיטות קיימות

לחץ מים - איור: עיריית סידני

בלי לחץ!

מהו לחץ במים ובגז, איך מודדים לחץ, ומהו לחץ אוֹסְמוֹטי?

איור 2: כיראליות המודגמת על ידי ידיים ועל ידי מולקולה בתצורת יד ימין ויד שמאל. המקור לתמונה נאס"א, נלקח מויקיפדיה.

שיטה חדשנית לסינתזת מולקולות כיראליות

כימאים פיתחו שיטה חדשנית לסינתזת מולקולות כיראליות שתוכלנה לשמש כתרופות. השיטה כבר אומצה על ידי חוקרים בתחום של פיתוח תרופות

כוחות טבע. איור: shutterstock

פיזיקאים תיאורטיקנים: גילינו חלקיק המפעיל את הכוח החמישי בטבע

לדברי החוקרים, מאוניברסיטת קליפורניה באירווין, החלקיק, שמשקלו פי 30  מהאלקטרון, כלומר קל מאוד וניתן לזיהוי במעבדות ובמאיצים, מתקשר עם האלקטרונים והניוטרונים ועשוי לאפשר איחוד בין

LHC - צילום יח"צ: CERN

אכזבה במאיץ בשוויץ: החלקיק שלא היה

התקוות הגדולות לגילוי חלקיק חדש התבדו: נתונים שפרסם מאיץ החלקיקים האירופי מעלים כי מדובר ברעש סטטיסטי בלבד – למרות מאות מאמרים מדעיים שכבר חישבו את

לייזר פוגע במולקולה. איור: shutterstock

סביבוני-על

לכל גוף הנע במרחב – כדור, מולקולה, גלקסיה, ועוד – יש מהירות קווית, המתבטאת בתנועתו ממקום למקום במרחב, וכן מהירות זוויתית המבטאת את סיבובו סביב

אטום הליום. מתוך ויקיפדיה

גילוי של שדה גז הליום עצום בטנזניה

הליום הוא חומר חיוני בתחומים רבים, כולל סורקי MRI ברפואה, ריתוך, איתור דליפות ונזילות בתעשייה וכן בתחום של אנרגיה גרעינית. יחד עם זאת, מאגרים ידועים

מיחשוב DNA. איור: shutterstock

מחשבים אורגניים קרובים מתמיד

מדענים מאוניברסיטת מוסקבה גילו מולקולה שתוכל לסייע בפיתוחם של התקנים אלקטרוניים המבוססים על חומרים אורגניים

משמאל למעלה: המודים העצמיים של טיפה כפי שחושבו אנליטית. מימין למעלה: טיפת המים שנבדקה. למטה: איור אמנותי להמחשה. איור: הטכניון

איזה קול יש לטיפת מים?

דוקטורנט בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון הקליט את הרעש העצמי של טיפת מים במנוחה

למעלה: זרם חשמלי, המתנהג כמו נוזל, יוצר מערבולות (החיצים הלבנים) שחלקיקיהן מפיקות חום (באדום ובכתום). למטה: כאשר פועל הזרם על פי חוק אוהם, נוצר החום רק סביב שתי האלקטרודות שביניהן זורם הזרם (באדום ובכתום)

חשמל זורם בכפות ידיך

מחקר חדש בוחן את השאלה האם חשמל הוא זרם אלקטרונים או סוג של נוזל

דילוג לתוכן