מדעים מדויקים

הדמיה של הניסוי שבו התקבלו התמונות הראשונות של גביש אלקטרוני קוונטי, שקיומו נחזה לפני 80 שנה. החוקרים ראו אלקטרונים המסודרים כפנינים במחרוזת (כדורים אדומים) לאורך ננו-חוט. כדי לצפות באלקטרונים מבלי להשפיע עליהם, אלקטרון בודד (בירוק) שנישא באמצעות ננו-חוט נוסף שימש כחישן (גלאי סורק) שזיהה את השדות החשמליים שיוצרים האלקטרונים בגביש

כמו אלקטרון על תיל

הדמיה של המערכת שפותחה ונבנתה לצורך הניסוי. מעבדתו של פרופ' אד נרייביצ'יוס, מכון ויצמן

המלכודת

זוכי פרס נובל בכימיה לשנת 2019: באניסטר גודאינף, מנלי סטנלי וויטנגהם ואקירה יושינו. איור: ועדת פרס נובל

פרס נובל בכימיה לשנת 2019 למפתחי סוללות ליתיום-יון

דוגמה לריצוף בר שגיא שנוצר ממתומן שווה-צלעות בשלוש חזרות

ריצוף אמיתי עם משולשים בעלי דמיון עצמי

לאחר חשיפתו לאור השמש במשך עשר דקות, הפולימר המוצק (משמאל) מתפרק ונעלם (מימין) [באדיבות: Paul Kohl]

פולימר המתפרק באופן עצמי בחשיפה לשמש

הליום במצב על-נוזל. מתוך ויקיפדיה

על-נוזל נשלט על שבב

כאשר הכניסו המדענים משטח מגנטי לתמיסה של מולקולות כיראליות ימניות ושמאליות (באדום ובכחול), נוצרו גבישים של המולקולות בקטבים מגנטיים מנוגדים. מעבדתו של פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

גביש בכיוון אחד

שזירה קוונטית בין מאורעות

מיחשוב קוונטי. איור: shutterstock

הוקם המאגד לפיתוח טכנולוגיות קוונטיות

תיאור ביד אמן של מקרו-טבעת הנקשרת לחלבון מטרה (תמונה באדיבות: University of Basel, Basilius Sauter | CC BY-SA 3.0)

לומדים מהטבע – חומרים חדשים לשימוש כתרופות

מימין: שקד רוזן, דורון עזורי, פרופ' נירית דודוביץ, ד"ר מיכאל קרוגר, עומר קנלר וד"ר ברי ברונר. הצד השני של המטבע. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות ההבזק

מצבי הצבירה של החומר. מתוך אתר פרס נובל

התקדמות לקראת מצב צבירה קוונטי: על-מוצק

פולימר (שמאל; חומר לבנבן) המתכווץ בתגובה לאור כחול (ימין). [באדיבות: Jonathan Barnes], אוניברסיטת וושינגטון

חומר דמוי שריר המתרחב ומתכווץ בתגובה לאור

המבנה המולקולארי של זרז המנגן החדיש בתוך מים [באדיבות: אוניברסיטת גטינגן]

חלופה ירוקה לייצור תרופות

המדענים הדגימו את השיטה החדשה על מולקולות של תחמוצת גופרית המורכבות משני אטומי חמצן ואטום אחד של גופרית. למולקולות אלה יש ציר שנקבע על-ידי אטומי החמצן, ובמאונך לו ממוקם אטום הגופרית. באדיבות מכון ויצמן

תרגילי סדר מולקולריים

תחמוצות של היסודות הנדירים גדוליניום, פרסאודימיום, צריום, סמריום, לנתן ונאודימיום [צילום: USDA ARS]

מקור חדש ליסודות נדירים

אצות. מקור: pixabay.com.

שיטה מהירה להמרת אצות לביו-דלק

התנגדות חשמלית גדולה מאפס נמדדה במערכת הול קוונטית שברית שאינה מקוטבת, כתוצאה מחלקיקים הנעים נגד הזרם

על הקצה, נגד הזרם

אף. מתוך PIXABAY.COM

אף מלאכותי המיוצר במדפסת תלת-מימד

המאבק המתוקשר בין המדענים על בניית המאיץ העתידי

אחד מהחוקרים מפעיל את אלומת הלייזר במסגרת הניסויים [באדיבות:Wits University]

התקן המזיז עצמים בעזרת קרן אור

דג פוגו (אבו נפחא) מתוך ויקיפדיה

מדוע דגי הפוגו (אבו נפחא) הקטלניים כה טעימים

דו-תחמוצת הטיטאניום, הידועה גם בשם טיטאניה, הוא חומר בעל תכונות פוטוקטליטיות המאפשרות לו להגיב עם חנקן ליצירת אמוניה [באדיבות: Rob Felt, Georgia Tech]

מקור חדש לדשן חקלאי זול?

הטבלה המחזורית. איור: shutterstock

2019 היא השנה הבינלאומית של הטבלה המחזורית

חלה ויין לקידוש. צילום: shutterstock

טעימה מהכימיה של יין

מודל חדש לחומר והאנרגיה האפלים מאחד בין השניים

מאיץ ההדרונים הגדול LHC בזמן השבתה לשידרוג. צילום: CERN

העתיד של CERN והמתחרה הסינית – מנהרות באורך 100 ק"מ

מסע בין כוכבים על אטומים בודדים

מבנים ננו-מטרים (צילום: shutterstock)

שילוב בין ננופוטוניקה ולמידה עמוקה יאיץ פיתוח מבנים ננומטרים

תרגול דליפת חומים מסוכנים בכרמיאל, תרגיל פיקוד העורף נקודת מפנה 2017. צילום: shutterstock

גישה חדשנית לייצור אמוניה על בסיס אנרגיה מתחדשת

כשאור וחומר פועלים כאחד

אילוסטרציה: shutterstock

הפיזיקה של המהירות – מאחורי הקלעים של הגורם מספר 1 לתאונות

על שקרים שאנחנו מספרים לעצמנו, חוקי התנועה ואלו של ניוטון, ואיך אפשר להסתכל על פקקי תנועה באור חיובי
המדענים תיכננו מערכת המדמה את אפקט אונרו. בתרשים: האדוות על פני המים במכל ומסלולו של "הנוסע בחלל" במרחב ובזמן

אפקט ריק קוונטי הודגם במיכל מים

היקום הקדום היה נוזלי

מימדים מרובים – האם ניתן לבנות ניסוי תצפיתי?