מדעים מדויקים

מקור אור משכבה אטומית בודדת שמפרידה וממיינת בין הספינים של הפוטונים הנפלטים מהמוליך למחצה הדו-ממדי. תגלית מדעית זאת תאפשר לשלב בין ספינטרוניקה וספינאופטיקה לפיתוח מגוון רחב של התקנים בסקאלה אטומית (קרדיט: Scholardesigner co., LTD

ספינאופטיקה בסקאלה אטומית: שבבי העתיד

חוקרים מהטכניון פיתחו מקור אור חכם המבוסס על שכבה אטומית בודדת של חומר. ההישג יאפשר פיתוח יישומים קוונטיים חדשים בתחום המחשוב ובתחומים נוספים

5% של אי התאמה באפקט קזימיר מוסבר לראשונה

המודל החדש חוזה במדויק את השפעת הוואקום של השדה האלקטרומנגטי על הלוחות באמצעות התייחסות שונה לאינטרקציה של רעשי הוואקום הנוצרים על ידי חלקיקים "וירטואלים" עם לוחות המתכת
ניהול זמן. המחשה: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: למה יש 24 שעות ביום ומי החליט מה השעה?

היממה מחולקת לשני תריסרי שעות משום שהשעה נולדה עוד לפני שהשיטה העשרונית ניצחה את בסיס 12 המתחרה. השעה הקבועה באורכה היא המצאה חדשה יחסית
גבישי קרח במיקרוסקופ אלקטרונים סורק סביבתי (ESEM), באדיבות ד"ר אנה-עדן קוסוי-סימקוב, המחלקה לתשתיות למחקר כימי

לקפוא עם הזרם

בסדרת ניסויים, פתרו מדעני מכון ויצמן למדע את חידת הקשר בין זרם חשמלי לטמפרטורת הקפיאה של מים בקירור יתר. מעבר לעניין המדעי, ממצאיהם עשויים להוביל לקידום יישומים בתחומים מגוונים שבהם
המערכת שבמרכזה הטיפה המרחפת באוויר המשמשת מהוד אופטי (הנקודה הירוקה היא הטיפה המרחפת); הטיפה במבט על, באמצעות מיקרוסקופ

מגבר הלייזר המרחף

בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון נקבע שיא עולם בהעצמת אור
הימור מסוכן. איור: shutterstock

דברים שיורמים יודעים: למה אנחנו אוהבים את הלוטו והאם ניתן לנצח את הרולטה?

סיגל השואלת "איפה יש יותר סיכוי בבורסה או בלוטו. ואם יש יותר סיכוי בבורסה: למה משחקים בלוטו?” התשובה חד משמעית - בבורסה. ולמה רק אנשים כמו שלדון אדלסון יכולים להרוויח
לוטו (לא ישראלי כדי לא לעשות פרסומת חינם). מתוך jumpstory

דברים שיורמים יודעים: מספרים חמים

אפרת שואלת: כיצד ייתכן שבאופן תיאורטי יש סיכוי שווה לכל אחד מהמספרים המוגרלים בלוטו להבחר, בעוד שבמציאות זה לא נראה כך?
הכנה ואומדן של תכונות פיזיקו-כימיות של הידרוגלים אלגנטיים בסיסים חדשניים עם מים מוגזים [באדיבות אוניברסיטת טוקיו, יפן]

חומר חדשני המסייע בריפוי פצעי עור

במסגרת מחקר פורץ דרך, מדענים הצליחו לפתח שיטה חדשה שאינה דורשת ציוד מיוחד וניתנת לביצוע בטמפרטורת החדר על מנת לייצר הידרוג'ל בסיסי תוך חמש דקות, חומר היכול לשמש בכל הליך
עדשות מגע. צילום: shutterstock

מטא-עדשות: טכנולוגיה שתשנה את העולם

בשנים האחרונות החלו לצוץ אלטרנטיבות לעדשות הזכוכית, שיש להן פוטנציאל ממשי להגיע לציבור הרחב. האלטרנטיבות האלו מכונות מטא-עדשות (metalenses), והן עוד ישנו את העולם
באיור: סופות טורנדו זעירות (פסים אדומים) הנוצרות בסילון כתוצאה מאפקט קואנדה. באדיבות לב דונאיביץ' ופרופ' דוד גרינבלט, הטכניון.

חוקרים בטכניון מגלים אי-יציבות הידרודינמית נסתרת

יותר ממאתיים שנים אחרי גילוי אפקט קואנדה: חוקרים בטכניון מציגים תצפית ניסויית ראשונה בסופות טורנדו זעירות בזרם אוויר. לתגלית יישומים משמעותיים במכונות הנשמה, בהתקני מיקרו-זרימה ובכלי טיס זעירים
השיטה מתבססת על קיטוב-על של גרעיני המימן במולקולות מים בטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט ולאחר מכן התזתם על מולקולות ביולוגיות בתנאים פיסיולוגיים

מקלחת קרה

מיפוי תלת-ממדי של מיטוכונדריה בטכנולוגיה החדשה (הצבע מסמל את ממד העומק – צבעים שונים מייצגים עומקים שונים) קרדיט:by courtesy of Nature Methods and authors

המיקרוסקופ האוטונומי

תיאור סכמטי של מערומי נגיפים פוטו-פעילים בצורת מוט המודבקים יחדיו בעקבות התגובה עם חומר הצבע (פינה ימנית עליונה)

חומרי צבע ונגיפים יוצרים יחדיו חומר חדשני

צילום אלקטרוני של תבנית האור הלכוד בגביש פוטוני (צילום של המיקרוסקופ הקוונטי)

פוטון ואלקטרון נפגשים בתוך גביש פוטוני

מגנט. המחשה: Image by W. v/d D. from Pixabay

המסע אל הקוטב

ערימת צמיגים משומשים. צילום: Image by Pexels from Pixabay

כימאים מצאו שיטה למיחזור צמיגים משומשים

כבידה. המחשה: shutterstock

האם כבידה פותרת את בעיית המדידה?

הדגמות של השיטה החדשה (שורה תחתונה) המאפשרת להתקרב למבנה העצמים הנחקרים (שורה עליונה) בתוך 100 ננו-שניות

אור הולך ושב

מלכודת יונים. איור: האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן

אמצעי חדש למדידת התנגשויות קרות

שיטה נקייה ונוחה לחמצון של משטחי פלסטיק

הדמיה של הניסוי שבו התקבלו התמונות הראשונות של גביש אלקטרוני קוונטי, שקיומו נחזה לפני 80 שנה. החוקרים ראו אלקטרונים המסודרים כפנינים במחרוזת (כדורים אדומים) לאורך ננו-חוט. כדי לצפות באלקטרונים מבלי להשפיע עליהם, אלקטרון בודד (בירוק) שנישא באמצעות ננו-חוט נוסף שימש כחישן (גלאי סורק) שזיהה את השדות החשמליים שיוצרים האלקטרונים בגביש

כמו אלקטרון על תיל

הדמיה של המערכת שפותחה ונבנתה לצורך הניסוי. מעבדתו של פרופ' אד נרייביצ'יוס, מכון ויצמן

המלכודת

זוכי פרס נובל בכימיה לשנת 2019: באניסטר גודאינף, מנלי סטנלי וויטנגהם ואקירה יושינו. איור: ועדת פרס נובל

פרס נובל בכימיה לשנת 2019 למפתחי סוללות ליתיום-יון

דוגמה לריצוף בר שגיא שנוצר ממתומן שווה-צלעות בשלוש חזרות

ריצוף אמיתי עם משולשים בעלי דמיון עצמי

לאחר חשיפתו לאור השמש במשך עשר דקות, הפולימר המוצק (משמאל) מתפרק ונעלם (מימין) [באדיבות: Paul Kohl]

פולימר המתפרק באופן עצמי בחשיפה לשמש

הליום במצב על-נוזל. מתוך ויקיפדיה

על-נוזל נשלט על שבב

כאשר הכניסו המדענים משטח מגנטי לתמיסה של מולקולות כיראליות ימניות ושמאליות (באדום ובכחול), נוצרו גבישים של המולקולות בקטבים מגנטיים מנוגדים. מעבדתו של פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

גביש בכיוון אחד

שזירה קוונטית בין מאורעות

מיחשוב קוונטי. איור: shutterstock

הוקם המאגד לפיתוח טכנולוגיות קוונטיות

תיאור ביד אמן של מקרו-טבעת הנקשרת לחלבון מטרה (תמונה באדיבות: University of Basel, Basilius Sauter | CC BY-SA 3.0)

לומדים מהטבע – חומרים חדשים לשימוש כתרופות