מדעים מדויקים

תיאוריות חדשות המנסות לאחד מחשוב קוונטי ופיזיקה של המרחב־זמן עשויות לספק תובנות חדשות על מארג היקום. תרשים: Johnstone / Wikimedia.

סיביות שזורות במרחב־זמן

הפרויקט השיתופי "It from Qubit" חוקר אם המרחב והזמן זינקו מתוך שזירה קוונטית של סיביות מידע זעירות

אילוסטרציה: numb3r.

זמן אפס

מה משמעותו של הזמן בתורת הקוונטים? לפי חישוב של פרופ' אלי פולק ממכון ויצמן למדע, משך הזמן שלוקח לחלקיק קוונטי לעבור דרך מחסום אטום הוא, ובכן, אפס.

שתי קרניים כבר פועלות, שלישית אמורה להצטרף בקרוב. מבט על הסינכרוטרון בתוך המבנה. צילום: איתי נבו.

מאיצים את השלום

"אנו מקדמים את השלום באמצעות המדע". אחרי 20 שנות הקמה, נחנך בירדן מאיץ חלקיקים שבו שותפות בין השאר ישראל, איראן, הרשות הפלסטינית ופקיסטן

מימין לשמאל: אמיר רוזנבלט, ד"ר מיטלי בנרג'י, ד"ר דיאנה מהלו, פרופ' עדי שטרן, ד"ר ולדימיר אומנסקי, פרופ' יובל אורג ופרופ' מוטי הייבלום. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מנות קצובות של חום

האם חלקיקים מדומים מסיעים אנרגיה ב"מנות" קבועות, כפי שעושים זאת חלקיקים חופשיים אמיתיים דוגמת האלקטרון?

הדמייה של גלקסיית שביל החלב. ההילה הכחולה שמסביבה באה להמחיש את התפוצה המשוערת של החומר האפל סביב הגלקסייה. מקור: ESO/L. Calçada.

גישוש באפלה אחר החומר האפל

עד לאחרונה תלו פיזיקאים תקוות בחלקיקים המכונים WIMPs אבל בעקבות אכזבות שנחלו בזמן האחרון הם מפנים את מבטם לכיוונים אחרים

המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

משנה טמפרטורה, משנה צורה

מהי התגובה הכימית הנוצרת ממפגש בין מולקולות, בטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט? מדענים ממכון ויצמן גילו שבטמפרטורות נמוכות מאוד, התנגשות בין מולקולות יכולה לגרום להן לנוע או

מדרגות בטון, מתוך PIXABAY.COM

מלט ידידותי לסביבה

בעתיד הקרוב, צפוי כי מגוון נרחב של חומרים מרוכבים יהיו חזקים, קלי-משקל, זולים ו"ירוקים" יותר, זאת בזכות המצאה חדשה – טכנולוגיה חסכונית באנרגיה המאפשרת ניצול

ביתן דאסו סיסטמס בתערוכת CES 2017. צילום: אבי בליזובסקי

החוויה שמאחורי המוצרים ב- CES

לורן שרפרנה, דאסו: אחת המגמות שאנו רואים בעולם ההיי טק היא אינטגרציה של אלקטרוניקה אל תוך מערכות פלסטיק. פלסטרוניקס היאא אבולוציה הנובעת מהדפוס התלת ממדי שמאפשר

כתם קפה מעגלי. מתוך ויקיפדיה

תיאוריה חדשה מסבירה את היווצרותו של כתם קפה

חוקרים הצליחו לנסח מודל שבאמצעותו ניתן להראות כיצד טיפה קולואידית מתנדפת ובנוסף הם מצאו מנגנון שממנו התעלמו בעבר המתאר באופן מדויק יותר את הדינמיקה של

זיהוי של פעילות כימית על פני חלקיקי פלטינה בגודל ננומטרי, שמשמשים כזרזים בתעשייה הכימית, התאפשר על ידי מיקוד של אור אינפרה-אדום אל מחט בגודל ננומטרי. מדידות אלו הראו בפעם הראשונה כיצד והיכן מתרחשת פעילות כימית על פני החלקיקים

לראשונה נצפתה פעילות כימית על פני חלקיקים מזעריים המשמשים כזרזים בייצור תעשייתי

בשיתוף פעולה מחקרי בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי הושגו לראשונה תובנות חדשות על אופן הפעילות של זרזים כימיים המשמשים ליצירת דלקים, חומרי פלסטיק ודשנים.

תמונה של אור הנפלט מאטום סטרונציום מיונן בודד אשר שקוע בתוך ענן קר של אטומי רובידיום. היון לכוד על-ידי שדות חשמליים שמתנדנדים בתדרי רדיו. האטומים לכודים על-ידי קרן לייזר ממוקדת. הן האטומים והן היון מקוררים לטמפרטורה של מיליונית מעלת קלווין מעל האפס המוחלט של הטמפרטורה.

אחד מול מאה אלף

מדעני מכון ויצמן קיררו יון בודד והרבה מאוד אטומים לטמפרטורה של כמיליונית מעלה מעל לאפס המוחלט – והכניסו אותם לאותה מלכודת. להפתעתם, גילו שהיון החל

מהירות האור. איור: shutterstock

340 שנה לקביעת מהירות האור

היה זה האסטרונום הדני, אולה רמר, אשר, בשנת 1676, הצליח למדוד את מהירות האור. השיטה שלו התבססה על תצפיות של ליקויי הירח איו של צדק,

ד"ר ראג'ס מנון. צילום: אוניברסיטת יוטה

גלימה בלתי נראית תסתיר שבבים אופטיים

המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת יוטה הצליחו לפתח מכשיר היעלמות עבור התקנים פוטוניים מיקרוסקופיים – אבני הבניין של שבבי מחשבים פוטוניים שפעילותם מתבססת על אור

ננו אופטיקה. איור: shutterstock

סיב אופטי המעביר טרה בייט לשנייה

חוקרים במעבדות בל-נוקיה הצליחו להשיג נפח העברה ויעילות ספקטרלית חסרי תקדים במסגרת ניסוי שטח של תקשורת אופטית תוך שימוש בשיטת אפנון חדשה

מייקל ג'יי פוקס, דוק בראון ומכונית הדלוריאן המשמשת כמכונת זמן

להדק חגורות, ממריאים לעתיד…

לפני 111 שנה הוכיח אלבּרט איינשטיין שיש אפשרות תאורטית למסע בזמן אל העתיד. האם זה רק עניין של זמן עד שיפתחו מִתקן להאצת אנשים אל

דילוג לתוכן