Youtube Twitter Facebook-f

מדעים מדויקים

תיאוריות חדשות המנסות לאחד מחשוב קוונטי ופיזיקה של המרחב־זמן עשויות לספק תובנות חדשות על מארג היקום. תרשים: Johnstone / Wikimedia.

סיביות שזורות במרחב־זמן

סיינטיפיק אמריקן ישראל 16 ביולי 2017 8 תגובות

הפרויקט השיתופי "It from Qubit" חוקר אם המרחב והזמן זינקו מתוך שזירה קוונטית של סיביות מידע זעירות

אילוסטרציה: numb3r.

זמן אפס

מגזין מכון ויצמן 20 במאי 2017 35 תגובות

מה משמעותו של הזמן בתורת הקוונטים? לפי חישוב של פרופ' אלי פולק ממכון ויצמן למדע, משך הזמן שלוקח לחלקיק קוונטי לעבור דרך מחסום אטום הוא, ובכן, אפס.

שתי קרניים כבר פועלות, שלישית אמורה להצטרף בקרוב. מבט על הסינכרוטרון בתוך המבנה. צילום: איתי נבו.

מאיצים את השלום

איתי נבו, עורך אתר דוידסון און ליין 18 במאי 2017 אין תגובות

"אנו מקדמים את השלום באמצעות המדע". אחרי 20 שנות הקמה, נחנך בירדן מאיץ חלקיקים שבו שותפות בין השאר ישראל, איראן, הרשות הפלסטינית ופקיסטן

מימין לשמאל: אמיר רוזנבלט, ד"ר מיטלי בנרג'י, ד"ר דיאנה מהלו, פרופ' עדי שטרן, ד"ר ולדימיר אומנסקי, פרופ' יובל אורג ופרופ' מוטי הייבלום. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מנות קצובות של חום

מגזין מכון ויצמן 9 במאי 2017 8 תגובות

האם חלקיקים מדומים מסיעים אנרגיה ב"מנות" קבועות, כפי שעושים זאת חלקיקים חופשיים אמיתיים דוגמת האלקטרון?

הדמייה של גלקסיית שביל החלב. ההילה הכחולה שמסביבה באה להמחיש את התפוצה המשוערת של החומר האפל סביב הגלקסייה. מקור: ESO/L. Calçada.

גישוש באפלה אחר החומר האפל

סיינטיפיק אמריקן ישראל 18 במרץ 2017 64 תגובות

עד לאחרונה תלו פיזיקאים תקוות בחלקיקים המכונים WIMPs אבל בעקבות אכזבות שנחלו בזמן האחרון הם מפנים את מבטם לכיוונים אחרים

המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

משנה טמפרטורה, משנה צורה

מגזין מכון ויצמן 10 במרץ 2017 אין תגובות

מהי התגובה הכימית הנוצרת ממפגש בין מולקולות, בטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט? מדענים ממכון ויצמן גילו שבטמפרטורות נמוכות מאוד, התנגשות בין מולקולות יכולה לגרום להן לנוע או

מדרגות בטון, מתוך PIXABAY.COM

מלט ידידותי לסביבה

דר. משה נחמני 26 בפברואר 2017 2 תגובות

בעתיד הקרוב, צפוי כי מגוון נרחב של חומרים מרוכבים יהיו חזקים, קלי-משקל, זולים ו"ירוקים" יותר, זאת בזכות המצאה חדשה – טכנולוגיה חסכונית באנרגיה המאפשרת ניצול

ביתן דאסו סיסטמס בתערוכת CES 2017. צילום: אבי בליזובסקי

החוויה שמאחורי המוצרים ב- CES

אבי בליזובסקי 24 בינואר 2017 אין תגובות

לורן שרפרנה, דאסו: אחת המגמות שאנו רואים בעולם ההיי טק היא אינטגרציה של אלקטרוניקה אל תוך מערכות פלסטיק. פלסטרוניקס היאא אבולוציה הנובעת מהדפוס התלת ממדי שמאפשר

כתם קפה מעגלי. מתוך ויקיפדיה

תיאוריה חדשה מסבירה את היווצרותו של כתם קפה

דר. משה נחמני 19 בינואר 2017 תגובה אחת

חוקרים הצליחו לנסח מודל שבאמצעותו ניתן להראות כיצד טיפה קולואידית מתנדפת ובנוסף הם מצאו מנגנון שממנו התעלמו בעבר המתאר באופן מדויק יותר את הדינמיקה של

זיהוי של פעילות כימית על פני חלקיקי פלטינה בגודל ננומטרי, שמשמשים כזרזים בתעשייה הכימית, התאפשר על ידי מיקוד של אור אינפרה-אדום אל מחט בגודל ננומטרי. מדידות אלו הראו בפעם הראשונה כיצד והיכן מתרחשת פעילות כימית על פני החלקיקים

לראשונה נצפתה פעילות כימית על פני חלקיקים מזעריים המשמשים כזרזים בייצור תעשייתי

שירות הידען 13 בינואר 2017 אין תגובות

בשיתוף פעולה מחקרי בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי הושגו לראשונה תובנות חדשות על אופן הפעילות של זרזים כימיים המשמשים ליצירת דלקים, חומרי פלסטיק ודשנים.

תמונה של אור הנפלט מאטום סטרונציום מיונן בודד אשר שקוע בתוך ענן קר של אטומי רובידיום. היון לכוד על-ידי שדות חשמליים שמתנדנדים בתדרי רדיו. האטומים לכודים על-ידי קרן לייזר ממוקדת. הן האטומים והן היון מקוררים לטמפרטורה של מיליונית מעלת קלווין מעל האפס המוחלט של הטמפרטורה.

אחד מול מאה אלף

מגזין מכון ויצמן 12 בינואר 2017 תגובה אחת

מדעני מכון ויצמן קיררו יון בודד והרבה מאוד אטומים לטמפרטורה של כמיליונית מעלה מעל לאפס המוחלט – והכניסו אותם לאותה מלכודת. להפתעתם, גילו שהיון החל

מהירות האור. איור: shutterstock

340 שנה לקביעת מהירות האור

אבי בליזובסקי 7 בדצמבר 2016 7 תגובות

היה זה האסטרונום הדני, אולה רמר, אשר, בשנת 1676, הצליח למדוד את מהירות האור. השיטה שלו התבססה על תצפיות של ליקויי הירח איו של צדק,

ד"ר ראג'ס מנון. צילום: אוניברסיטת יוטה

גלימה בלתי נראית תסתיר שבבים אופטיים

דר. משה נחמני 22 בנובמבר 2016 אין תגובות

המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת יוטה הצליחו לפתח מכשיר היעלמות עבור התקנים פוטוניים מיקרוסקופיים – אבני הבניין של שבבי מחשבים פוטוניים שפעילותם מתבססת על אור

ננו אופטיקה. איור: shutterstock

סיב אופטי המעביר טרה בייט לשנייה

דר. משה נחמני 30 באוקטובר 2016 4 תגובות

חוקרים במעבדות בל-נוקיה הצליחו להשיג נפח העברה ויעילות ספקטרלית חסרי תקדים במסגרת ניסוי שטח של תקשורת אופטית תוך שימוש בשיטת אפנון חדשה

מייקל ג'יי פוקס, דוק בראון ומכונית הדלוריאן המשמשת כמכונת זמן

להדק חגורות, ממריאים לעתיד…

גליליאו צעיר 29 באוקטובר 2016 87 תגובות

לפני 111 שנה הוכיח אלבּרט איינשטיין שיש אפשרות תאורטית למסע בזמן אל העתיד. האם זה רק עניין של זמן עד שיפתחו מִתקן להאצת אנשים אל

© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו

פיתוח: wpPlugins.co.il

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן