מדעים מדויקים

החיפוש אחר הקווארק האפל

  • 20 תגובות
החומר 'קרבוקטיון' – מולקולה בעלת אטום פחמן הטעון במטען חיובי. איור: shutterstock

דרך חדשה להפיכת נפט לתרכובות שימושיות

  • אין תגובות

שזירה קוונטית מקבלת אישוש מקוואזרים רחוקים

  • 6 תגובות

כמה חם הקפה של שרדינגר?

  • 14 תגובות

מאיצי העתיד יהיו זעירים וישתמשו באנטי חומר

  • 4 תגובות
מינהור קוונטי. איור: shutterstock

האם מינהור קוונטי ממלא תפקיד בפעילות של מולקולות ביולוגיות?

  • תגובה אחת
ביו-זרזים (נמצאים בתחתית הבקבוקון), מעוגנים לחלקיקי ליגנין כדוריים הנכללים בתוך פולימר טבעי, פותחים צוהר לתגובות סינתטיות ירוקות בנוכחות מים [באדיבות: Valeria Azovskaya]

חומרים סינטתיים ממקור ביולוגי

  • אין תגובות
מתקן ההתפלה בפלמחים. צילום: מיכאל יעקובסון- מתוך ויקיפדיה

שיטה חסכונית להתפלת מים

  • 10 תגובות
אנרגיה אפלה היא הכינוי שהעניקו מדענים לתופעה שגורמת להאצה בהתפשטות היקום. יש שלוש השערות שונות על אודות טבעה של האנרגיה האפלה: ייתכן שהיא אנרגיה קבועה שנובעת מן המרחב הריק עצמו (השערת הקבוע הקוסמולוגי), או שהיא אנרגיה משתנה שמקורה בשדה יסודי המצוי במרחב כולו. אבל גם ייתכן שהאנרגיה האפלה אינה קיימת כלל ושהסיבה להאצת התפשטות היקום היא שכוח הכבידה מתנהג בדרך אחרת ממה שהתיאוריות שלנו אומרות כשמדובר על טווחים בקנה מידה קוסמי. איור: Ævar Arnfjörð Bjarmason, Wikimedia.

הסימטרון – מסתורי האנרגיה האפלה

  • 147 תגובות
תיאור סכמטי של שלבי התהליך בשיטת הייצור החדשה ותמונה של התקן שיוצר בשיטה זו . איור, מעבדתו של פרופ' אבנר רוטשילד, הטכניון

אור וחומר: אינטראקציה מוגברת

  • תגובה אחת

לראשונה בוצעה הדמיה של מולקולה בעזרת מחשב קוונטי         

  • 2 תגובות
מערכת הניסוי: הכדור הזעיר שבקצה המוט מסתובב במהירות בקרבת מקור האור – הסיב האופקי שנראה ברקע. אור המגיע מצד ימין של הסיב מועבר, בעוד האור המגיע משמאל נחסם. למטה: המנוע המסובב את הכדור.

מבודד אופטי חדש מעביר אור שנכנס אליו מכיוון אחד וחוסם את האור הנכנס מהכיוון המנוגד

  • 2 תגובות

חץ הזמן פועל אחרת בעולם הקוונטי

  • 3 תגובות
מערך של סקירמיונים אופטיים. השדה החשמלי בכל תא במערך אינו אחיד בכיוונו אלא מצביע לכל כיוון אפשרי במרחב. איור: הטכניון

"קיפודי אור" ננומטריים הסוללים דרך ליישומים חדשים בעיבוד מידע, בהעברתו ובאחסונו

  • 5 תגובות
המערך הניסויי לבחינת המוליכות התרמית של אלקטרונים המשתתפים באפקט הול הקוונטי

כמעט מושלם

  • תגובה אחת
דגם של מכונית מונעת במימן בתערוכת CES ASIA 2018 שהתקיימה בשנגחאי ביוני 2018. צילום: אבי בליזובסקי

אבני בניין כימיות מתאספות מעצמן ליצירת זרז

  • אין תגובות

 'בורג ארכימדס' העשוי כולו מאור

  • 4 תגובות
סטטיסטיקה. איור: SHUTTERSTOCK

קללת הממדיות, ברכת הממוצעים

  • אין תגובות
מיחשוב קוונטי. איור: shutterstock

התוכנית הלאומית לחישוב קוונטי חיונית לכך שישראל תישאר בחזית המדע והטכנולוגיה

  • 6 תגובות
פיגומים אלקטרוניים ננומטריים שבתוכם ניתן לשלב תאים לבביים לשם יצירה של טלאי לבבי ביוני. בתמונה מוצגים הפיגום הננו-אלקטרוני (בזהב) יחד עם התקני תיעוד (בסגול) והמרצה (בירוק) ורקמת הלב (באדום) [באדיבות Lieber Group/Harvard University]

ננו-חלקיקי כסף המשמשים בשיטה ספקטרוסקופית חדשנית

  • תגובה אחת
נבחרת ישראל לאולימפיאדת הכימיה במינסק, 2018. צילום: דוברות הטכניון

הישג ישראלי: מדליה באולימפיאדת הכימיה הבינלאומית

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

העשבים השוטים מרימים ראש? טכנולוגיה חדשה תקטול אותם

  • 6 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

קצב שינוי הצורה של מולקולות עשוי להיות איטי יותר משחשבו עד כה

  • תגובה אחת

מסע החיפוש אחר חיזוי העתיד – פרק מהספר "מסתורי המספרים" מאת מרכוס דו סוטוי

  • 6 תגובות
ויליאם הנרי פרקין. מתוך ויקיפדיה

התגלית המקרית של ויליאם הנרי פרקין הבסיס לתעשיות הכימיה האורגנית והתרופות

  • תגובה אחת

על הבוכנה הידועה לשימצה ובעיות אחרות

  • אין תגובות
בתמונה: איור של אופן הסידור של מולקולות מים בטמפרטורות סביב נקודת הקיפאון, הנערכות סביב מולקולת ייחוס בודד. האיזור הלבן מציג את אופן הארגון המסודר והכיווני של צפיפות המים במתכונת של "צדפה", הנובעת מתכונות הקשרים בין מולקולות המימן. הצבע הכתום, מציג "איזור גידול נפח", שאליו לא יכולה מולקולה של מים לחדור, בשל מאפייני המבנה שלו. מקור: IBM.

סימולציה ברמה המולקולארית המציגה הסבר מפורט לאנומליה של המים

  • אין תגובות
אילוסטרציה של תהליך פיזור האנרגיה בגרפן: אלקטרון אנרגטי (באדום) נחלץ ממלכודת מקומית שנוצרה בעקבות פגם אטומי במבנה הגרפן, מאבד אנרגיה כתוצאה מכך (בכחול) ומרעיד קלות את המבנה (בכתום). מקור: מגזין מכון ויצמן.

הפגמים שמחממים

  • אין תגובות
שיטת דימות חדשה באמצעות קרני-X מאפשרת קבלת סרטונים תלת-ממדיים של תגובות כימיות. אילוסטרציה: SLAC National Accelerator Laboratory.

הסרטים המהירים ביותר לוכדים מולקולות בתנועה

  • 3 תגובות

שיטה חדשנית להפרדת איזוטופים

  • 2 תגובות
אב טיפוס של הגלאי המאתר פיזור קוהרנטי של חלקיקי נויטרינו (באדיבות: Jean Lachat/University of Chicago).

הגלאי שחשף את חלקיק הנויטרינו

  • אין תגובות
דוגמה לשיפור הרזולוציה של ביו-מולקולה: מצד שמאל, לפני שנת 2013; מצד ימין, כיום.

החיים ברמה האטומית

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

המלנין הסינתטי שיפעל כמסנן קרינה טבעי

  • אין תגובות
בניית אב טיפוס של הגלאי של פרויקט DUNE. מקור: Fermi National Accelerator Laboratory.

חידת הניטרינו

  • 3 תגובות
ספקטרום בתת-אדום מהווה טביעת אצבע כימית המספקת מידע אודות ההרכב והתכונות של חומרים שונים. אילוסטרציה: pixabay.

טביעת אצבע של כימיקלים בעזרת בינה מלאכותית

  • תגובה אחת
אילוסטרציה. צילום: U.S. Air Force photo/Staff Sgt. Luis Loza Gutierrez.

חומרים אורגניים הזוהרים בחשיכה

  • תגובה אחת
שרטוט המדגים את תהליך ההיתוך של שני באריונים, שכל אחד מהם מכיל קווארק כבד אחד ושני קווארקים קלים. בהיתוך נארזים כל הקווארקים מחדש בצורה יעילה יותר, וכך נוצר באריון המכיל שני קווארקים כבדים וקווארק קל אחד, לצד נויטרון המכיל שלושה קווארקים קלים. בתהליך זה משתחררת כמות גדולה של אנרגיה. קרדיט: פרופ' מרק קרלינר.

מחקר פורסם בנייצ'ר בו שותף חוקר מת"א חושף תהליך חזק יותר פי 8 מהיתוך המימן בפצצת אטום

  • 6 תגובות
אילוסטרציה. "בימים אלו" אומר פרופ' פולמן "שבהם מושקעים מאמצים עצומים בכל מדינות העולם במטרה לפתח טכנולוגיות קוונטיות, כמו למשל המחשב הקוונטי, יש חשיבות עצומה להבנת תהליכים בסיסיים שמתרחשים כאשר מבצעים על חלקיק פעולות קוונטיות שמשנות את מצבו. מקור: NASA/Sonoma State University/Aurore Simonnet.

מדידה קוונטית ייחודית בוצעה באוניברסיטת בן-גוריון

  • תגובה אחת
המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

קר, מתקרר

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

רגע השבירה

  • אין תגובות
רפליקה של הקילוגרם הבין־לאומי התקני. מקור: National Institute of Standards and Technology.

כמה שוקל הקילוגרם?

  • 284 תגובות
הדמייה של חור שחור. שזירה קוונטית וחורים שחורים, שתי תופעות בלתי קשורות לכאורה, עשויות להוליך את הפיזיקאים לאיחוד שזמן כה רב מצפים לו: איחוד תורת היחסות הכללית ומכניקת הקוונטים. הדמייה: Ute Kraus / Wikimedia.

קרוב יותר לסודות היקום

  • תגובה אחת
משמאל ביורן שולץ מאוניברסיטת שיקאגו וגרייסון ריץ' מאוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל מחזיקים את בקבוק יודיד הצזיום שבו קלטו התנגשוית חלקיקי ניוטרינו. צילום: ORNL

גלאי נויטרינו בבקבוק

  • 4 תגובות
המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

אז מה עושים כשנפגשים?

  • אין תגובות

מה הקשר בין מבנה המים החומציים לאיכות הסביבה?

  • 2 תגובות
גלֵי מיקרוֹ הם גלים אֵלֶקטרוֹמַגנֵטיים המשמשים לתקשורת, לאיתור עצמים כגון מְטוסים, למחקר באַסטרוֹנומיה ובפיזיקה, וכמובן לחימום מהיר של מזון. צילום: alexunderwood910.

הגל של המיקרו

  • 4 תגובות
תיאוריות חדשות המנסות לאחד מחשוב קוונטי ופיזיקה של המרחב־זמן עשויות לספק תובנות חדשות על מארג היקום. תרשים: Johnstone / Wikimedia.

סיביות שזורות במרחב־זמן

  • 8 תגובות
מתקן LHCb בסרן, גבול צרפת שווייץ. צילום: אבי בליזובסקי

מאיץ החלקיקים ב-CERN גילה חלקיק נדיר בעל שני קווארקים כבדים; מדען מאוני' ת"א חזה את מסתו כמעט במדויק

  • 6 תגובות
ניסויים באלומות קרות. גלי ההלם חוסמים את זרימת החלקיקים באלומה. מקור: מגזין מכון ויצמן.

קר, קפוא, מתחמם: כיצד להפחית גלי הלם בניסויים עם אלומות חלקיקים

  • אין תגובות
איור של הניסוי. השכבות הלא-סדורות שוקעו על פני פריזמה והוארו בקרינת לייזר. מקור: הטכניון.

חוקרים הצליחו ליצור חישה בסקלה הננומטרית באמצעות אור נראה

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש