סיקור מקיף

ארבעת היסודות החדשים זכו לשמות: ניהוניום, מוסקוביום, טנסין ו-אוגנסון

המחלקה לכימיה אי-אורגנית באיגוד הבינלאומי לכימיה טהורה ויישומית (IUPAC) עיינה ושקלה את ההצעות הללו לשמות והמליצה על קבלתן. ההצעות עצמן מופנות להערות הציבור למשך תקופה של חמישה חודשים, טרם האישור הרשמי והסופי שיתבצע על ידי המועצה של האיגוד

מעבדה כימית. צילום: shutterstock
מעבדה כימית. צילום: shutterstock

 

[תרגום מאת ד”ר נחמני משה]
בעקבות הודעה קודמת של האיגוד הבינלאומי לכימיה טהורה ויישומית (IUPAC) בדבר קבלת הדרישה להכרה בארבעת היסודות החדשים, החוקרים המגלים עצמם הוזמנו להציע שמות ליסודות, ואלו מתפרסמים עתה לשם דיון ציבורי באישורם הסופי:

  • ניהוניום והסימול המתאים לו Nh, עבור היסוד 113
  • מוסקוביום והסימול המתאים לו Mc, עבור היסוד 115
  • טנסין והסימול המתאים לו Ts, עבור היסוד 117
  • אוגנסון והסימול המתאים לו Og, עבור היסוד 118

המחלקה לכימיה אי-אורגנית באיגוד הבינלאומי לכימיה טהורה ויישומית (IUPAC) עיינה ושקלה את ההצעות הללו לשמות והמליצה על קבלתן. ההצעות עצמן מופנות להערות הציבור למשך תקופה של חמישה חודשים, טרם האישור הרשמי והסופי שיתבצע על ידי המועצה של האיגוד.

ההנחיות אודות הענקת שמות ליסודות חדשים הועברו לחוקרים במטרה לסייע להם בבחירת שמות הולמים. יסוד חדש שהתגלה יכול לקבל שם על בסיס: א) רעיון או אישיות מיתולוגית (לרבות גרמי שמיים); ב) מינראל או חומר דומה; ג) מקום או אזור גיאוגרפי; ד) תכונה של היסוד; ה) שמו של מדען. השמות של יסודות חדשים יהיו בדרך כלל בעלי סיומת המשקפת ומשמרת עקביות היסטורית וכימית: הסיומת “יום” (“-ium”) עבור יסודות השייכים לקבוצות 16-1, “אין” (“-ine”) עבור יסודות מהקבוצה 17 וכן “און” (“-on”) עבור יסודות מהקבוצה 18. ולבסוף, השמות באנגלית של היסודות החדשים יהיו כאלה שניתן לתרגמם בקלות לשאר השפות המדוברות ביותר.

עבור היסוד בעל המספר האטומי 113, החוקרים מיפן (RIKEN Nishina Center for Accelerator-Based Science) שגילו אותו הציעו את השם ניהוניום (nihonium) ואת הסימול Nh. ניהון (Nihon) היא אחת הדרכים לומר “יפן” ביפנית, ומשמעות השם היא “ארץ השמש העולה”. השם מוצע בכדי ליצור זיקה ישירה למדינה שבה התגלה היסוד החדש. היסוד 113 הוא היסוד הראשון שהתגלה ביבשת אסיה. הצעה זו גם מוקירה את החוקר היפני החלוצי Masataka Ogawa שבשנת 1908 סייע בגילויו של היסוד 43. הצוות גם מקווה כי הגאווה שבגילוי והאמון שיובע במדע בעקבותיו יפיגו במעט את תחושת אובדן האמון של הקורבנות ובני משפחותיהם שסבלו קשות מהאסון הגרעיני בפוקושימה.

עבור היסוד בעל המספר האטומי 115, החוקרים שגילו אותו הציעו את השם מוסקוביום (moscovium ) ואת הסימול Mc, ועבור היסוד בעל המספר האטומי 117, את השם טנסין (tennessine) ואת הסימול Ts. שמות אלו תואמים את ההוקרה של מקום או אזור גיאוגרפי והוצעו במשותף על ידי המגלים שלהם מרוסיה (Joint Institute for Nuclear Research, Dubna) ומארה”ב (Oak Ridge National Laboratory, Vanderbilt University, Lawrence Livermore National Laboratory). השם מוסקוביום מהווה הוקרה לתרומה של אזור מוסקבה שבה פעלו החוקרים שגילו את היסוד. השם טנסין מהווה הוקרה לתרומה של אזור טנסי בארה”ב, לרבות המעבדה הלאומית באוק רידג’, אוניברסיטת ואנדרבילט בנאשוויל ואוניברסיטת טנסי בנוקסוויל על חקר היסודות העל-כבדים, ובכלל זה ההפרדה הכימית של חומרי מטרה ייחודים מאקטינידים עבור הסינתזה של היסודות.

עבור היסוד בעל המספר האטומי 118, צוות החוקרים המשותף מרוסיה (Joint Institute for Nuclear Research, Dubna) ומארה”ב (Lawrence Livermore National Laboratory) שגילה אותו הציע את השם אוגנסון (oganesson) ואת הסימול Og. ההצעה תואמת את המסורת של הוקרת מדען ומכבדת בכך את פרופסור יורי אוגאנסיאן עבור התרומה סוללת הדרך שלו לחקר היסודות שמעבר לקבוצת האקטנידים. הישגיו הרבים כוללים את הגילוי של יסודות על-כבדים ואת ההתקדמות המשמעותית בתחום הפיזיקה האטומית של גרעינים על-כבדים, לרבות קבלת הראיה הניסויית לקיומו של המושג “אי של יציבות”.

“זהו עונג אמיתי לראות כי מקומות ושמות ספציפיים (מדינה, עיר ומדען) הנקשרים ליסודות החדשים מקבלים הכרה במסגרת ארבעת יסודות אלו. על אף העובדה כי בחירות אלו עשויות להיתפס על ידי אנשים מסוימים כסיפוק עצמי, השמות אכן עומדים בדרישות ובתנאים כפי שקבע האיגוד,” אמר אחד מבכיריו. בסופו של התהליך, ולאחר תום תקופת ההערות מטעם הציבור הרחב, ההמלצות הסופיות תפורסמנה בכתב-העת הרשמי של האיגוד הבינלאומי לכימיה טהורה ויישומית. לצד הכרזה זו, מעבדות אחרות ברחבי העולם כבר עכשיו מתמקדות בחיפוש אחר יסודות חדשים בשורה השמינית של הטבלה המחזורית, תוך ניסיונות לאשש את הזיהוי של היסוד קופרניקיום (מספר אטומי 112) ושל יסודות כבדים אחרים.

ההודעה הרשמית של האיגוד

3 תגובות

  1. מעניין כיצד הם נוצרו. השערה באמצעות לייזרים סופר מסיביים המייצרים טמ”פ של עשרות מליוני מעלות בראש סיכה קטן. אקרא ברשת. ממתין לכתבה שלך פעם בנושא תיכנות חומרים באמצעות ננו-טכנולוגיה. היו לך נגיעות בנושא. הנושא היום חם באלקטרו-אופטיקה וכל תחום אחר שמיישם פיזיקה שהתקיימה בעבר רק במקומות אקסוטיים.

  2. מהו זמן החיים שלהם. סביב שבמספר אטומי כזה ללא לחץ הקיים בליבות כוכבים מסיביים, היסודות האלה מתפרקים. השאלה תוך כמה זמן. עוד דבר מעניין הוא מדוע באיזור ה 93 הם מתחילים להיות רדיואקטיביים לא יציבים ולהתפרק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.