הידען > חלל ואסטרונומיה > אסטרונומיה > עמוד 2

אסטרונומיה

במערכת השמש שלנו, ענקי הקרח רהב (נפטון) ואורון (אורנוס), צפיפותם פחותה מאוד בהשוואה לזו של כוכבי הלכת הסלעיים נוגה (ונוס) וארץ. אולם, אסטרופיזיקאים במשימת טס (TESS) של נאס"א מצאו עכשיו כוכב לכת חוץ-שמשי, TOI-849b, שנראה שמסתו גדולה פי 40 מזו של ארץ, ואילו צפיפותו זהה לזו של ארץ. האיור מתאר את כוכב הלכת UCF-1.01. כמו TOI-849b, גם כוכב לכת זה סובב קרוב לשמשו והוא מעין "רהב חם". קרדיט: NASA/JPL-Caltech

כוכב לכת יוצא דופן במידותיו עשוי להיות שארית ליבתו של ענק גז

זיו עדאקי 13 ביולי 2020 3 תגובות

כוכב לכת בגודלו של רהב (נפטון) עשוי להיות שארית ליבתו של כוכב לכת גדול הרבה יותר

ליקוי החמה החלקי, 21/6/20, כפי שצולם מזכרון יעקוב. צילום: בר שלגי

ליקוי חמה בבוקר היום הראשון של הקיץ

אבי בליזובסקי 22 ביוני 2020 אין תגובות

מיליוני צופים ברחבי אפריקה ואסיה יכלו לצפות הבוקר (21/6/2020) בליקוי חמה חלקי, שבשיאו היה טבעתי (מעל צפון הודו וסין) * צילומים מהשיא הטבעתי ומהליקוי החלקי

השמש מכוסה על ידי הירח לפני שיא ליקוי החמה, 21.8.17, צולם מאיזור נאשוויל, טנסי. צילום: שי בליזובסקי

ביום ראשון הקרוב בשעות הבוקר ייראה ליקוי חמה חלקי בישראל

סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע 19 ביוני 2020 אין תגובות

הליקויי ייראה בין השעות 7:26-9:30. בשיא הליקוי יכסה הירח כ-35% משטח השמש. שיא הליקוי יראה בישראל בשעה 08:24

טלסקופ החלל ג'יימס ווב של נאס"א. קרדיט: המעבדה להמשגת תמונה (Conceptual Image Lab) במרכז לטיסות החלל גודרד של נאס"א

טלסקופ ג'יימס ווב של נאס"א יחקור את ראשיתה של מערכת השמש שלנו

זיו עדאקי 8 ביוני 2020 תגובה אחת

חוקרים יצפו באמצעות טלסקופ החלל המתוכנן באסטרואידים מרוחקים, מהם עם ירחים, כדי להוסיף וללמוד על התהוותה של מערכת השמש שלנו ועל תולדותיה

איור של מראה השביט אומואמואה שהתבסס על תצפיות המצפה האירופי הדרומי (ESO)

תיאוריית היווצרות חדשה מסבירה את העצם הבין כוכבי אומואמואה

אבי בליזובסקי 1 במאי 2020 3 תגובות

חוקרים חישבו שחייבת להיות אוכלוסייה מאוד גדולה של עצמים בין כוכביים כמו אומואמואה. "מהגילוי של אומואמואה משתמע שאוכלוסיית העצמים הבין כוכביים הסלעיים גדולה בהרבה ממה

מבקרים מתבוננים בשבר של מנגנון אנטיקיתרה בן 2,100 שנה, שמעריכים כי הוא מכשיר המחשוב המכני המוקדם ביותר ששרד. התמונה צולמה במוזיאון באתונה ביוון. צילום: shutterstock

ארבע תגליות אסטרונומיות מדהימות מיוון העתיקה

אתר המדע The Conversation 30 באפריל 2020 19 תגובות

אפריקה מוקפת בים, הארץ היא כדור, קוטרו של הירח כמעט שליש מזה של כדור הארץ, והשמש גדולה ורחוקה והארץ מקיפה אותה, את זה ידעו כבר

ערפילית הענק NGC 2014 ושכנתה NGC 2020 המהוות יחד חלק מאזור מרכזי של יצירת כוכבים בענן המגלני הגדול' גלקסיית לוויין של שביל החלב. צילום: NASA, ESA והמרכז המדעי של טלסקופ החלל

טלסקופ החלל האבל חוגג 30 שנה לפעילותו עם צילום סוער של לידת כוכבים

אבי בליזובסקי 26 באפריל 2020 אין תגובות

מדי שנה מקדיש טלסקופ החלל האבל חלק קטן מזמן הצפייה היקר שלו לצילום תמונה מיוחדת לרגל יום השנה המציג עצמים יפים ומשמעותיים במיוחד. תמונות אלה

טלסקופ החלל 'שפיצר' של נאס"א מסיים את חייו לאחר 16 שנות תגליות אסטרונומיות

אבי בליזובסקי 2 בפברואר 2020 אין תגובות

טלסקופ החלל שפיצר חקר את היקום באור אפשר "תת אדום והצליח לצפות בעצמים המרוחקים ביותר ביקום

השביט בוריסוב, בנקודה הקרובה שלו לשמש, דצמבר 2019. צילום: טלסקופ החלל האבל

השביט הבין-כוכבי בוריסוב חלף על פני השמש והאיץ

אבי בליזובסקי 15 בדצמבר 2019 18 תגובות

טלסקופ החלל האבל צילם שוב את השביט 2I / בוריסוב החולף במערכת השמש שלנו בדרכו חזרה לחלל הבין-כוכבי. במהירות עוצרת נשימה של מעל 175 אלף

שילוב של תמונות המעבר של כוכב חמה על פני השמש ב-1999, באור על-סגול. צילום: נאס"א

המעבר של כוכב חמה על פני השמש – תופעה אסטרונומית פשוטה שעזרה לנו להבין את מקומנו ביקום

אבי בליזובסקי 10 בנובמבר 2019 אין תגובות

מחר, יום שני 11.11.2019 ניתן יהיה לצפות (עם אמצעי זהירות כמובן) במעבר של כוכב חמה, הסלע המוצק הקרוב ביותר לשמש, על פניה. תופעה אמנם לא

שביט שזה עתה התגלה הוא ככל הנראה מבקר מחוץ למערכת השמש

אבי בליזובסקי 14 בספטמבר 2019 תגובה אחת

השביט C/2019Q4 בוריסוב שהתגלה לאחרונה ריגש את הקהילה האסטרונומית השבוע מכיוון שנראה שמקורו מחוץ למערכת השמש. האישור הרשמי לכך שהשביט C / 2019 Q4 הוא

באיור, טלסקופ הרדיו ASKAP של סוכנות המדע הראשית של אוסטרליה CISRO גילה התפרצות רדיו מהירה וקבע את מיקומה המדויק. לאחר מכן הופנו טלסקופים קרקעיים ברחבי העולם KECK, VLT וג'מיני, הצטרפו ל - לתצפיות מעקב אחר הגלקסיה שבה התרחש האירוע. CSIRO / Andrew Howells

חוקרים הצליחו לאתר את מקורו של הבזק רדיו מגלקסיה רחוקה

אבי בליזובסקי 30 ביוני 2019 תגובה אחת

התגלית תוכל בסופו של דבר לעזור לאסטרונומים להבין מה גורם להתפרצויות רדיו מהירות. התיאוריה הנוכחית גורסת כי מדובר בפעילות של מגנטרים (כוכבי ניוטרון בעלי שדה

המחשה של תנועת כדור הארץ סביב השמש הגורמת להבדלים באורך היום וכמובן גם לחילופי עונות השנה. צילום: shutterstock

היום מתרחשים שני אירועים אסטרונומיים – יום השוויון האביבי ו-SUPER MOON

אבי בליזובסקי 21 במרץ 2019 2 תגובות

עדכון ל-20 במארס 2019: השנה הנקודה המדויקת של השוויון התרחשה דקה לפני חצות ואילו הירח יגיע למילואו ב-03:43, יום אחרי שהיה בנקודה הקרובה ביותר לכדור

תמונה מורכבת משלושה מסנני צבעים באור הנראה של הגלקסיה אנדרומדה שצולמה באמצעות הטלסקופ של מתקן צוויקי בהר פלומר. התמונה מכסה 2.9 מעלות רבועות – אחד חלקי 16 של השדה המלא של הטלסקופ. אנדרומדה או מסייה 31 היא הגלקסיה הגדולה הקרובה ביותר לגלקסיית שביל החלב שלנו, הנמצאת במרחק 2.5 מיליון שנות אור. צילום Credit: ZTF/D. Goldstein/R. Hurt/Caltech

למעלה מ-1,100 סופרנובות ו-50 עצמים קרובי ארץ התגלו באמצעות סקר חדש

אבי בליזובסקי 10 בפברואר 2019 תגובה אחת

מתקן התופעות החולפות צוויקי הנמצא במצפה פלומר משמש כמערכת התראה המודיעה בזמן אמת לחוקרים בתחומים הרלוונטיים על גילוי עצמים חדשים או שינויים בעצמים מוכרים בשמים

תמונה זו, שצולמה על ידי המצלמה המתקדמת של האבל לסקרים, מציגה חלק מהצביר הכדורי NGC 6752. מאחורי הכוכבים הבהירים של האשכול, יש אוסף צפוף של כוכבים חלשים למראה. הם שייכים לגלקסיה ננסית ספירואידית שלא היתה ידועה עד כה. גלקסיה זו, המכונה Bedin 1, נמצאת כ -30 מיליון שנות אור מכדור הארץ. צילום: ESA/Hubble, NASA, Bedin et al.

טלסקופ החלל 'האבל' גילה גלקסיה ננסית שלא היתה מוכרת עד כה

אבי בליזובסקי 4 בפברואר 2019 9 תגובות

אסטרונומים גילו באמצעות טלסקופ החלל 'האבל' כי חלק מהכוכבים שהשתייכו לצביר הכדורי NGC 675 לא נמצאים בשביל החלב אלא מהווים גלקסיה ננסית חדשה הנמצאת במרחק

לשביט הייל-בופ יש זנב יונים כחול וזנב אבק מעוקל. אסטרונומיה למתחילים, אנדי רוברטס, CC BY

בימים הקרובים יש סיכוי שנוכל לראות שביט בלי טלסקופ

אתר המדע The Conversation 15 בדצמבר 2018 אין תגובות

השביט 46P/Wirtanen יגיע ב-16 בדצמבר לנקודה הקרובה ביותר לשמש, ויש סיכוי שניתן יהיה לראות אותו בעין בלתי מזויינת. גם אם יהיה חלש יותר, עדיין ממתינים

הכוכב הקדום ביותר שהתגלה – בן 13.5 מיליארד שנה

נועם חי 11 בנובמבר 2018 7 תגובות

אסטרונומים גילו לכאורה את הכוכב העתיק ביותר ביקום ובכך שברו את ההשערה שלא נוצרו כוכבים קטנים ביקום המוקדם. הגוף השמימי עשוי מהחומר ששוחרר לאחר המפץ

טלסקופ החלל האבל של נאס"א/ סוכנות החלל האירופית לכד חלק מערפילית הנחש המופלאה, שמואר על ידי הכוכב HBC 672. כוכב צעיר זה מטיל צל מרשים -- שמכונה צל העטלף -- על הערפילית שמאחוריו. צילום: המכון המדעי של טלסקופ החלל

האבל מגלה צל עטלף קוסמי בזנב הנחש

אבי בליזובסקי 2 בנובמבר 2018 אין תגובות

טלסקופ החלל האבל של נאס"א/ סוכנות החלל האירופית לכד חלק מערפילית הנחש, שמואר על ידי הכוכב HBC 672. כוכב צעיר זה מטיל צל מרשים —

תמונה זו מספקת שלוש נקודות מבט שונות על התפרצות קרני הגאמא GRB150101B, הדומה לאירוע שבו נמדדו גלי כבידה ובו זמנית גם בספקטרום האלקטרומגנטי וקיים דמיון בין שני המקרים. במרכז, תמונה מטלסקופ החלל האבל מראה את הגלקסיה שבה התרחשה התפרצות GRB150101B. בפינה העליונה, שתי תמונות רנטגן ממצפה הרנטגן צ'אנדרה של נאס"א מראות את האירוע כפי שהוא הופיע ב -9 בינואר 2015 (משמאל), וכפי שנראה כחודש לאחר מכן , ב -10 בפברואר 2015 (מימין), כשהילת הפיצוץ נמוגה, נקודת האור הבוהקת היא הגרעין של הגלקסיה. צילום: NASA/CXC

חוקרים זיהו בדיעבד עוד אירוע של גלי כבידה מהתנגשות כוכבי ניוטרונים

אבי בליזובסקי 21 באוקטובר 2018 תגובה אחת

לדברי החוקרים, הן GRB150101B ו- GW170817 נוצרו ככל הנראה מהתנגשות של שני כוכבי נויטרונים. במהלך התנגשות, התפרץ סילון צר של חלקיקי אנרגיה גבוהה המכונה התפרצות

מטר מטאורים במכתש הקטן (צילום: משכית גולן)

משרד המדע וסוכנות החלל יערכו אירועים לרגל מטר הפרסאידים ביום ראשון

משרד המדע 10 באוגוסט 2018 אין תגובות

המוקד המרכזי יהיה תצפית המונית לקהל ללא תשלום בעיר מצפה רמון, שתוחשך לרגל האירוע

ירח דם בעת ליקוי הירח 28/10/15 כפי שנראה מאיזור המרכז בישראל. צילום: יוסי עוז.

צירוף של שלושה מצבים אסטרונומיים גרמו לליקוי הירח להיות ארוך

אבי בליזובסקי 27 ביולי 2018 7 תגובות

ליקויי לבנה כלל אינם תופעה נדירה. מה שנדיר בליקוי של יום שישי הוא אורכו של הליקוי, שעה ו-43 דקות, קרוב מאוד לשיא התיאורטי האפשרי והארוך

התרשמות אמן של האסטרואיד הבינכוכבי הראשון Oumuamua, עצם ייחודי שהתגלה ב-19 באוקטובר 2017 באמצעות טלסקופ Pan-STARRS בהוואי. איור: נאס"א

העצם דמוי הסיגר שהגיע מחוץ למערכת השמש הוא שביט כבוי, לא אסטרואיד ולא חללית חייזרים

אתר המדע The Conversation 3 ביולי 2018 4 תגובות

עם זאת,פרופ' מוניקה גריידי, חוקרת למדעי כדור הארץ והחלל באוניברסיטה הפתוחה של בריטניה העצם דמוי הסיגר Oumuamua מראה מדוע אנו עשויים להזדקק למערכת סיווג חדשה