סוגיות סביבתיות

וומבט נס מפני שריפת יער באוסטרליה. אילוסטרציה: depositphotos.com

אירועי קיצון אקלימיים כבר אינם נדירים. התוצאה: איום ממשי על עולם החי

שינויי האקלים והשפעתם ההרסנית ידועים. אולם בשנתיים האחרונות אנו עדים יותר ויותר להשלכות המאיימות של אירועי קיצון אקלימיים, כפי שהיה בקיץ האחרון באנגליה בו נמדדה לראשונה טמפרטורה של 40 מעלות.
נחיל דבורים חוזר לכוורת. החוקרים גילו שהדבורים יצרו שדה חשמלי בטווח של 1,000-100 וולט למטר. אילוסטרציה: depositphotos.com

יש חשמל באוויר? אלה הדבורים

כוחה של קבוצה – הגרסה המחשמלת: חוקרים בריטים גילו שנחילי דבורים נושאים מטען חשמלי עוצמתי במיוחד. מסתבר שהבזזזז הוא תרתי משמע
לאחרונה החוקרים הגישו בקשה לפטנט לשיטה שפיתחו, וכיום הם מחפשים אחר שותפים בתעשייה. צילום מתוך המחקר: Nanyang Technological University

נס פך השמן, הגרסה הצמחית

חוקרים מסינגפור הצליחו לגרום לצמח לייצר כמות גדולה יותר של שמן בזרעיו – מה שעשוי לסייע במאבק נגד חוסר הביטחון התזונתי בעולם ולאפשר לצמצם את בירוא היערות לצורכי חקלאות. האם
המגוון הביולוגי. אילוסטרציה: depositphotos.com

המשרד להגנת הסביבה נטל חלק פעיל בניסוח אמנת מונטריאול למגוון הביולוגי

ברמה הבין-לאומית, ישראל הצטרפה לפני כשנה לקואליציות HAC, ו-GOA, המאגדות כ-120 מדינות המתחייבות לקדם את יעד "30 על 30" – לטובת הגנה על 30% מהמערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות הגלובליות עד
אחת ממערכות איסוף מי הגשמים שבנה הצוות באפריל 2022. צילום: צוות מהנדסים ללא גבולות - ישראל ת"א

מים וחינוך בטנזניה על רקע אחת הבצורות הקשות שידעה המדינה

פרויקט שנבצעים אנשי צוות אפריקה של מהנדסים ללא גבולות ישראל - ת"א תורם לאספקת מי שתייה נקיים לאזורים כפריים באפריקה, ופועל באופן רציף משנת 2013 במחוז Babati שבצפון טנזניה. הפרויקט
תאי זרע במרוץ להפריית הביצית ברחם. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר חדש: ירידה של 50% בספירת הזרע של גברים ב-50 השנים האחרונות בכל העולם

במחקר המקיף ביותר שנעשה בנושא, נמצא כי איכות הזרע מתדרדרת עם השנים אצל גברים בכל העולם, כולל באפריקה, אמריקה הלטינית ואסיה, וכי קצב הירידה אף מתגבר במאה ה-21 * "מחקר
במחקר התגלה שהחלבון שמרכיב את השוטון הוא לא בעל צורה אחת קבועה, אלא יכול להתקיים ב-11 מצבים לפחות. Photo by CDC on Unsplash

ואף על פי כן, החיידק נוע ינוע

במשך שנים רבות, חוקרים מכל העולם התלבטו בשאלה: איך חיידקים זזים? מחקר בינלאומי חדש שופך אור על מנגנון התנועה של אותם יצורים מיקרוסקופיים, דרך בחינה מחודשת של החלבונים שמרכיבים אותם
Northabout בחוג הארקטי. צילום: Thomas Bour

חשיפה לצפון

האיום המשמעותי ביותר על שונית המחסום הגדולה הוא התחממות מי האוקיינוס, שיוצרת הלבנת אלמוגים. Photo by QUI NGUYEN on Unsplash

השונית מתאוששת?

חדשות טובות משונית האלמוגים המפורסמת ביותר בעולם: דו"ח אוסטרלי מעיד שחלקים נרחבים משונית המחסום הגדולה נמצאים בהתאוששות משמעותית. אבל לצד ההצלחה, העדויות מצביעות גם על כמה ממצאים מדאיגים שכדאי לצלול
דבורי דבש בכוורת. אילוסטרציה: depositphotos.com

תוחלת החיים של דבורת הדבש עלולה להיות מחצית ממה שהייתה לפני 50 שנה

החוקרים מעריכים כי נתון זה הוא הגורם או לפחות קשור מאוד לתסמונת קריסת הכוורות
אסלה. אילוסטרציה: depositphotos.com

השתן שלכם שווה יותר

פיתוח שוודי חדש הופך שתן לדשן, ועשוי למנוע בזבוז של המשאב היקר (כן, פיפי הוא חשוב), וגם להפחית את הזיהום שיוצרים השפכים האנושיים. האם אנחנו עומדים בפני מהפכה בתחומי האסלה?
דוגמה למפות סיכוני אקלים של המשרד להגנת הסביבה

המשרד לה"ס מפתח כלי מפות לסיכונים של ישראל להיערכות למשבר האקלים * ישראל מצטרפת לתוכנית ממשל מאופס

עם השלמת הפיתוח הטכנולוגי של היכן בכל מקום בישראל יש סכנה להצפות, ואילו אזורים סובלים מפגיעות גבוהה לאיי חום עירוניים ומחשיפה לסיכוני אקלים; המשרד חשף לראשונה בוועידת האקלים בשארם א-שייח'
ד"ר אור שפיגל וד"ר נילי אנגליסטר בזמן שחרור נשרים בכרמל. במסגרת הניטור נלקחות דגימות דם ומטושים למעקב אחרי מחלות באוכלוסיה. צילום: טובל'ה סולומון

יש נשר בשמיים?

החוקרים שמנסים להציל את הנשר המקראי מהכחדה בישראל
פרופ' נועה שנקר בצלילה (צילום: הדס ציון)

תוספים כימיקליים של פלסטיק מזהמים את האלמוגים ופוגעים בהתפתחותם

את הכימיקלים המזיקים ניתן למצוא במגוון רחב של מוצרי צריכה כגון אריזות מזון, צעצועים, מכשור רפואי, דבקים ועוד
המזרח התיכון. איור: depositphotos.com

ועידת שארם: שיתוף פעולה אקדמי בין אוניברסיטת חיפה, איחוד האמירויות וגרמניה בנושא שינויי אקלים

השותפות המשולשת תשלב ידע, מומחיות ותשתית של כלל השותפים, על מנת ללמוד את ההשלכות של השפעות אלו ולפעול להפחתת נזקים והתאמה בתחומים שונים בים התיכון ובמפרץ
ועידת האקלים בשארם א שייח. איור: depositphotos.com

עשר חברות סטארט-אפ ישראליות בתחום האקלים מציגות בוועידת האקלים בשארם א שייח

הביתן הוקם במשותף על ידי רשות החדשנות, המשרד להגנת הסביבה וחממת פלאנטק
"כשקוראים את התכנים ואת לוחות הזמנים מבינים שיש פה תוכנית רצינית". צילום: Tokyo Metropolitan Government

העיר הירוקה – הגרסה היפנית

בטוקיו מתכננים עיר עתידנית, שהיא בת-קיימא לחלוטין וגם כדאית כלכלית. אוטופיה ירוקה או פנטזיה אקולוגית?
צפיפות אוכלוסין. איור: depositphotos.com

8  מיליארד בני אדם: כיצד גידול האוכלוסייה ושינויי האקלים קשורים זה לזה

האו"ם הכריז על ה-15 בנובמבר כתאריך שבו יוולד האדם ה-8 מיליארד.* כיצד עלינו כאנושות להימנע מסוג המשברים שחיסלו תרבויות שניצלו יותר מדי את סביבתם רק שהפעם מדובר בכולנו?
לוגו ועידת האקלים בשארם א שייח.

מגלזגו לשארם: ועידת האקלים נפתחת היום בעולם מסוכסך

שנה לאחר הוועידה בגלזגו, שבמסגרתה מדינות כמו ארה"ב, סין, רוסיה, מדינות האיחוד האירופי וישראל, התחייבו על יעדים של נטו-אפס פליטות גזי חממה עד 2050 ו-2060 – נשאלת השאלה: האם המדינות
מזהמים עמידים נמצאים בכל מקום. איור: depositphotos.com

גשם של מזהמים

מחקר שוודי חדש חושף שריכוז התרכובות הכימיקליות המזיקות מסוג PFAS בגשמים – עבר את נקודת האל-חזור. כנראה שנצטרך לעבוד קשה כדי שהמושג "גשמי ברכה" לא יהפוך לפרק כואב בשיעורי ההיסטוריה
התיירקקות (גרין ווש). איור: depositphotos.com

האם תקנות חדשות יוכלו לסייע לנו לדעת אם מפעל הוא ירוק או מתיירקק? (מסמך)

המשרד להגנת הסביבה מפרסם להערות הציבור את טיוטת הטקסונומיה הישראלית הירוקה, לסיווג פעילויות כלכליות לפי השפעתן על מטרות סביבתיות; הטקסונומיה הישראלית תאפשר להגדיר השפעות סביבתיות ואקלימיות של פעילויות כלכליות, תאפשר
הטיילת של אילת. תשתיות ממש על קו החוף. איור: depositphotos.com

הכנה להצפות: האקלים משתנה אבל הרשויות מתעלמות

הרס של החופים ופגיעה חמורה בסביבה הימית באילת. התושבים זעקו, הרשויות התעלמו
ג'ייסון היקל סובר שדווקא המודל הכלכלי השולט בעולם כיום, הקפיטליזם, הוא זה שהביא אותנו לעברי פי פחת

מהו הפתרון למשבר האקלים?

שלושה ספרים מהשנה האחרונה מציעים לנו שלוש דרכים שונות להיאבק במשבר האקלים. אז מהי הדרך הנכונה?
סכנת ההכחדה עלולה להיות ממשית עבור הלטאות, וזאת בשל משבר האקלים שגורם לקיצור תוחלת חייהן. צילום: Ocrdu, CC BY-SA 4.0

הלטאות שנולדות זקנות

מחקר צרפתי חדש מצא שלטאות שחיות בצרפת נולדו "זקנות" יותר. לא מדובר על סרט המשך ל"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", אלא על עוד סעיף ברשימת נזקי משבר האקלים
קווי החוף, מול עין גדי. תצלומי רחפן: לירן בן משה, המכון הגיאולוגי

מפלס ים המלח חושף תעלומות

ירידת המפלס מאפשרת לחוקרים לבודד, לתעד, ללמוד ולמדל את ההשלכות של פגיעת הגלים והסופות בחוף ויצירת קווי חוף ומצוקי חוף
אחת הדרכים העיקריות לעזור בהגנה על השמורה היא הימנעות מוחלטת משימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים באזורים אלה. צילום: שחר חייקין

יש דגים בשוליים?

מחקר ישראלי חדש בדק מה שלום הדגים שבשמורה הימית בראש הנקרה. צלילה לעומק הנושא הראתה שההגנה על הדגים הולכת ופוחתת ככל שהם מתרחקים ממרכזה. אז איך נגן על הלוקוסים שירדו
שריפות ביער הגשם באמזונס. איור: depositphotos.com

נקודות מפנה אקלימיות עלולות להביא שינויים בלתי ניתנים לעצירה לכדור הארץ. עד כמה אנו קרובים?

קריסת יערות האמזונס, המסת הקרחונים ואדמות קפאון העד, מות שוניות האלמוגים - אלו חלק מהגורמים שעלולים להביא לשינויים בלתי הפיכים * חלקם מתרחשים בקצב מדאיג
הכינוס השנה נערך על רקע עלייה תלולה במספרם וחומרתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים בעולם – תופעה שנגרמת כתוצאה ממשבר האקלים. קרדיט: Raafat, CC BY-SA 4.0

בדרך לשארם

בעוד כחודש תיפתח בשארם א-שייח' ועידת האקלים הבינלאומית של האו"ם, שבה יתכנסו מנהיגי העולם כדי לנסות ולהיאבק במשבר האקלים. מה צפוי להיות בה? אילו הזדמנויות היא טומנת בחובה? ומה ישראל
משבר האקלים: אם כולנו אשמים – אז אף אחד מאיתנו לא אשם. איור: depositphotos.com

חשבון הנפש האמיתי שדרוש לנו

דעה: יום הכיפורים הוא הזדמנות לערוך חשבון נפש בנוגע לפגיעתנו בסביבה. עלינו להעדיף את רווחתנו על פני עוד ועוד רווחים, ולהתחיל את השינוי החברתי שיוביל אותנו מתרבות של "השתמש וזרוק"
מסננים שרידי פחם. משלחת המחקר בגבעת העבדים (צילום: חי אשכנזי; באדיבות פרויקט חפירות תמנע של אוניברסיטת תל אביב)

לא ידידותיים לסביבה עוד בתקופת התנ"ך

כבר לפני 3,000 שנה האדם חיסל את הצמחייה האזורית לטובת תעשיית הנחושת וגרם לפגיעה אנושה בסביבה
ככל הנראה, אי אפשר יהיה לתקן את הפגיעות בצינורות אלו בחודשים הקרובים. חלק מצינור נורדסטרים. צילום: Vuo, CC BY-SA 4.0

הטרור הסביבתי מאירופה עלול להגיע גם לישראל

סיור בכירי המשרד וארגוני הסביבה בים המלח. צילום: המשרד להגנת הסביבה

ייצוב ים המלח: המייבש ישלם

לקראת המלצה לממשלה על מדיניות לייצוב מפלס ים המלח: השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הובילה סיור רב-משתתפים באזור ים המלח לשם בחינת הערות הציבור שהתקבלו לטיוטת מסמך מדיניות עתיד ים
ייעור איזורים צחיחים. איור: depositphotos.com

יעור נרחב של אזורים צחיחים לא ימתן את ההתחממות הגלובלית ועשוי אף להחמירה

החוקרים מהטכניון ומכון ויצמן פיתחו מפה חכמה המציגה את התועלת האקלימית הפוטנציאלית שבנטיעת עצים באתרים שונים
ההשתאות אל מול העץ הענק "גנרל שרמן", שגילו מוערך ב-2,700-2,200 שנה, מזכירה לנו שיש דברים הרבה יותר גדולים מאיתנו – מילולית ומטאפורית. צילום: Jim Bahn, CC BY 2.0

כמה שווה הטבע? תלוי איך מודדים

דו"ח חדש של האו"ם מצביע על כך שמחוקקים ברחבי העולם מסתכלים רק על התועלת הכלכלית המיידית שאפשר להפיק מהטבע – ומתעלמים מערכו בהיבטים שקשה יותר לכמת במספרים, כמו השפעתו על
פנים הרכב, האוויר מגיע מהמזגן. איור: depositphotos.com

תפתח חלון? זיהום האוויר שבתוך המכונית

כשהמכונית בקושי מתקדמת בכבישי העיר העמוסים, מנחם לחשוב לעצמנו שלפחות בתוך כותליה אנחנו מוגנים מזיהום האוויר העירוני. אבל מחקר חדש קורא לנו דווקא לצאת מהרכבים: מסתבר שדי מזוהם שם בפנים
מיזם ״בועות החלל״ הוא דוגמה להנדסת אקלים: פעולת התערבות אקטיבית ורחבת-היקף באקלים כדור הארץ, במטרה להתמודד עם משבר האקלים העולמי. צילום יחצ

עושים בועות בחלל

פיתוח חדש מ-MIT מציע לשגר לחלל בועות-ענק שישמשו מגן מפני קרינת השמש. פתרון הגיוני למשבר האקלים או חציית קו-אדום?
כרישי עומק בגלישת פלמחים. קרדיט_ צוות המחקר בהובלת אוניברסיטת חיפה, חקר ימים ואגמים לישראל והמוסדות השותפים במסגרת המרכז לחקר הים התיכון

לראשונה הוכרזה שמורה ימית בלב-ים: גלישת פלמחים

הכרזה זו יותר ממכפילה את שטח האזורים הימיים המוגנים במרחב הימי בישראל ומהווה קפיצת מדרגה בהגנה על ערכי הטבע הייחודיים בים התיכון
פייק ניוז - חדשות כזב. איור: depositphotos.com

איך אתרי מדע מזויפים חוטפים את האמון שלנו במומחים כדי להפריע למאבק במשבר האקלים

מכחישי משבר האקלים לא מצליחים לחדור לכתבי עת מדעיים, אז הם מנסים את מזלם באמצעות אתרים המתחזים לכתבי עת כאלו. חוקרת תקשורת מסבירה כיצד לזהות אתרים כאלה
איזור המלונות בעין בוקק, ים המלח. איור: depositphotos.com

ים המלח מעיד על תקופות יובש בעבר

ירידות דרמטיות במפלס ים המלח במאות אלפי השנים האחרונות, עשויות להעיד על תקופות יובש ממושכות באזור מזרח הים התיכון. למשל, בתקופת הזמן שבין לפני 70 ל-14 אלפי שנה, מפלס האגם
צב ים שנלכד בפסולת פלסטיק. צילום: שי פלדמן

פסולת פלסטיק נמצאה בקיבות של כל צבי הים. אחד מהם נשא בקיבתו לא פחות מ-12,000 פריטי פלסטיק

אלון זס"ק, מנכ"ל חברת חקר ימים ואגמים לישראל: "סקר מקיף זה, ראשון מסוגו בארץ המשתמש בכלי מחקר מתקדמים, מציג בבירור את הצורך בהפסקת השימוש בכלים חד-פעמיים לשמירה על הים והמגוון
תיכון אלראזי. באדיבות המועצה המקומית ג'לגוליה

אנרגיה מתחדשת למען מאבק המורים?

בית ספר אמריקאי השתמש ברווחים מהצבת פאנלים סולאריים על גג המבנה והתייעלות אנרגטית עבור העלאת משכורות המורים. בקרוב אצלנו? תשאלו את הרשות המקומית שלכם
מערכת החיסון. איור: depositphotos.com

הגוף תוקף את עצמו? ייתכן שמזוהם לו פה מדי

מחקר קנדי חדש חושף קשר משמעותי בין זיהום אוויר למחלות אוטואימוניות. יכול להיות שהמערכת החיסונית שלנו מגיבה עוד לפנינו לעולם המשתנה שבחוץ?
הדיון בלשכת ראש הממשלה בהשתתפות שרות האנרגיה והסביבה, 31/8/2022. צילום: חיים צח/ לע"מ

ישראל תפשט את הליכי הקמת יחידות כוח סולאריות ותפחית מכס על רכיבים

ראש הממשלה יאיר לפיד קיים דיון בנוגע להיערכות לשינויי ומשבר האקלים, וההזדמנויות הטמונות בו עבור מדינת ישראל וכן עמד על אתגרי הביטחון הלאומי נוכח משבר האקלים
איור – תקווה מתחדשת: התמודדות עם בעיית ההצפות במרקם עירוני וותיק, עדן מוסרי, במסגרת סטודיו משבר אקלים וסביבה _ נופים מקומיים LandBasics בהנחיית: מתניה ז"ק, עליזה ברוידא, איזבלה לוי. פרויקט גמר באדריכלות נוף הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים – הטכניון

אדריכלי השינוי

עיר ירוקה? זה לא פרדוקס. מבט אופטימי לעתיד שמעוצב אחרת, דרך פרויקטי הגמר של המסלול לאדריכלות נוף בטכניון, שעסקו בפתרונות יצירתיים לתכנון מקיים יותר של המרחב הישראלי
עובדים ומזיעים. איור: depositphotos.com

איך אפשר לעבוד בחום הזה?

ממצאים חדשים חושפים שעומסי חום משפיעים על גופם של אלה מאיתנו שעובדים בעיקר בחוץ, ועלולים גם לפגוע ביעילות העבודה. בשנים הקרובות, נוכח משבר האקלים, התופעה צפויה רק להחמיר. האם בעתיד
"לאצות הזרות יש אפשרות לפצות על חלק מהתפקודים של האצות המקומיות: גם כבית גידול, וגם בשיקום האובדן של הפחמן הכחול". צילום מעבדת רילוב

אצות פולשות למען השונית

עד כה, התפיסה הרווחת הייתה שצמחים ובעלי חיים פולשים מאיימים על המגוון האקולוגי במקום שאליו פלשו. עם זאת, מחקר ישראלי חדש שבחן אצות שפלשו לים התיכון מציג אפשרות שלפיה הפתרון
בעוד השימוש באנרגיה גאותרמית נקשר בסכנת רעידות האדמה – הטכנולוגיה החדשה מבקשת לפתור גם את הבעיה המטרידה הזאת. תחנת כוח גאותרמית, Photo by WikiImages on Pixabay

לקדוח למחר טוב יותר

מצליחים לדמיין יום שבו המזגן שלכם יעבוד על אנרגיה ששאובה ממעמקי כדור הארץ? פיתוח חדש של חברה אמריקאית עשוי לאפשר קידוח קל, בטוח, וזול יותר מאי-פעם לליבו של כוכב-הלכת שלנו
לרכוש כבוד לטבע. איור: depositphotos.com

רק חזרה להבנה שהאדם הוא חלק מהטבע תאפשר להביא למיתון האסון האקלימי

אין זו דרישה להחזיר את השעון לאחור, הקידמה והמדע איפשרו עבורנו עולם נפלא, אבל גם עולם שהופשט מהפלא, לכן יש צורך להבריא את הכבוד לטבע

גם במפרץ אילת אלמוגים מתחילים להלבין ולמות

מחקר ישראלי חדש חושף שבניגוד למה שחשבו עד כה, שוניות האלמוגים העמוקות במפרץ אילת פגיעות לתופעת הלבנת האלמוגים, שמסכנת שוניות רבות ברחבי העולם