סיקור מקיף

סוגיות סביבתיות

האו"ם הכריז על ה-15 בנובמבר כתאריך שבו יוולד האדם ה-8 מיליארד.* כיצד עלינו כאנושות להימנע מסוג המשברים שחיסלו תרבויות שניצלו יותר מדי את סביבתם רק שהפעם מדובר בכולנו?
שנה לאחר הוועידה בגלזגו, שבמסגרתה מדינות כמו ארה"ב, סין, רוסיה, מדינות האיחוד האירופי וישראל, התחייבו על יעדים של נטו-אפס פליטות גזי חממה עד 2050 ו-2060 – נשאלת השאלה: האם המדינות
מחקר שוודי חדש חושף שריכוז התרכובות הכימיקליות המזיקות מסוג PFAS בגשמים – עבר את נקודת האל-חזור. כנראה שנצטרך לעבוד קשה כדי שהמושג "גשמי ברכה" לא יהפוך לפרק כואב בשיעורי ההיסטוריה
המשרד להגנת הסביבה מפרסם להערות הציבור את טיוטת הטקסונומיה הישראלית הירוקה, לסיווג פעילויות כלכליות לפי השפעתן על מטרות סביבתיות; הטקסונומיה הישראלית תאפשר להגדיר השפעות סביבתיות ואקלימיות של פעילויות כלכליות, תאפשר
הרס של החופים ופגיעה חמורה בסביבה הימית באילת. התושבים זעקו, הרשויות התעלמו
שלושה ספרים מהשנה האחרונה מציעים לנו שלוש דרכים שונות להיאבק במשבר האקלים. אז מהי הדרך הנכונה?
מחקר צרפתי חדש מצא שלטאות שחיות בצרפת נולדו "זקנות" יותר. לא מדובר על סרט המשך ל"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", אלא על עוד סעיף ברשימת נזקי משבר האקלים
ירידת המפלס מאפשרת לחוקרים לבודד, לתעד, ללמוד ולמדל את ההשלכות של פגיעת הגלים והסופות בחוף ויצירת קווי חוף ומצוקי חוף
מחקר ישראלי חדש בדק מה שלום הדגים שבשמורה הימית בראש הנקרה. צלילה לעומק הנושא הראתה שההגנה על הדגים הולכת ופוחתת ככל שהם מתרחקים ממרכזה. אז איך נגן על הלוקוסים שירדו
קריסת יערות האמזונס, המסת הקרחונים ואדמות קפאון העד, מות שוניות האלמוגים - אלו חלק מהגורמים שעלולים להביא לשינויים בלתי הפיכים * חלקם מתרחשים בקצב מדאיג
בעוד כחודש תיפתח בשארם א-שייח' ועידת האקלים הבינלאומית של האו"ם, שבה יתכנסו מנהיגי העולם כדי לנסות ולהיאבק במשבר האקלים. מה צפוי להיות בה? אילו הזדמנויות היא טומנת בחובה? ומה ישראל
דעה: יום הכיפורים הוא הזדמנות לערוך חשבון נפש בנוגע לפגיעתנו בסביבה. עלינו להעדיף את רווחתנו על פני עוד ועוד רווחים, ולהתחיל את השינוי החברתי שיוביל אותנו מתרבות של "השתמש וזרוק"
כבר לפני 3,000 שנה האדם חיסל את הצמחייה האזורית לטובת תעשיית הנחושת וגרם לפגיעה אנושה בסביבה
לקראת המלצה לממשלה על מדיניות לייצוב מפלס ים המלח: השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הובילה סיור רב-משתתפים באזור ים המלח לשם בחינת הערות הציבור שהתקבלו לטיוטת מסמך מדיניות עתיד ים
החוקרים מהטכניון ומכון ויצמן פיתחו מפה חכמה המציגה את התועלת האקלימית הפוטנציאלית שבנטיעת עצים באתרים שונים
דו"ח חדש של האו"ם מצביע על כך שמחוקקים ברחבי העולם מסתכלים רק על התועלת הכלכלית המיידית שאפשר להפיק מהטבע – ומתעלמים מערכו בהיבטים שקשה יותר לכמת במספרים, כמו השפעתו על
כשהמכונית בקושי מתקדמת בכבישי העיר העמוסים, מנחם לחשוב לעצמנו שלפחות בתוך כותליה אנחנו מוגנים מזיהום האוויר העירוני. אבל מחקר חדש קורא לנו דווקא לצאת מהרכבים: מסתבר שדי מזוהם שם בפנים
פיתוח חדש מ-MIT מציע לשגר לחלל בועות-ענק שישמשו מגן מפני קרינת השמש. פתרון הגיוני למשבר האקלים או חציית קו-אדום?
הכרזה זו יותר ממכפילה את שטח האזורים הימיים המוגנים במרחב הימי בישראל ומהווה קפיצת מדרגה בהגנה על ערכי הטבע הייחודיים בים התיכון
מכחישי משבר האקלים לא מצליחים לחדור לכתבי עת מדעיים, אז הם מנסים את מזלם באמצעות אתרים המתחזים לכתבי עת כאלו. חוקרת תקשורת מסבירה כיצד לזהות אתרים כאלה
ירידות דרמטיות במפלס ים המלח במאות אלפי השנים האחרונות, עשויות להעיד על תקופות יובש ממושכות באזור מזרח הים התיכון. למשל, בתקופת הזמן שבין לפני 70 ל-14 אלפי שנה, מפלס האגם
אלון זס"ק, מנכ"ל חברת חקר ימים ואגמים לישראל: "סקר מקיף זה, ראשון מסוגו בארץ המשתמש בכלי מחקר מתקדמים, מציג בבירור את הצורך בהפסקת השימוש בכלים חד-פעמיים לשמירה על הים והמגוון
בית ספר אמריקאי השתמש ברווחים מהצבת פאנלים סולאריים על גג המבנה והתייעלות אנרגטית עבור העלאת משכורות המורים. בקרוב אצלנו? תשאלו את הרשות המקומית שלכם
לוגו אתר הידען
חיפוש