סוגיות סביבתיות

עצמות גופן של זיקיות שונות זוהרות מבעד לעורן תחת אור אולטרה-סגול. צילום: Prötzel et al., Scientific Reports, CC BY 4.0

הזיקית שהתחפשה

התקשטותן של הזיקיות לא מוגבלת לחלקן החיצוני – ועצמותיהן של רבות מהן זוהרות דרך עורן תחת אור אולטרה-סגול. כך הזיקיות לא מפסיקות להפתיע בתחפושות מקוריות שיכולות להוות השראה לקראת החג
בארצנו יש קרוב ל-750 מינים ידועים של פטריות. אמנית ביצתית נאכלת, צילום: תמר לוינסון

פטרייה קטנה ורעילה

הרעלות בישראל – כפטריות אחרי הגשם? מחקר חדש חושף את דפוסי ההרעלות מפטריות בר בארצנו. הקורבנות העיקריים: ילדים עד גיל 6, וגם גברים. ומהו המרחב שבו מתרחשות מרבית ההרעלות? לא,
אחסון מקורה. רהיטים וציוד מדעי שלא נדרשים במכון מוצעים לעיריית רחובות או נתרמים לעמותות ולגופים חברתיים

יד ראשונה מחוקר!

יש lab2 – יוזמת קיימות חדשה מחזירה לשוק ציוד מדעי משומש
מסת היונקים בעולם. רק 6% הם חיות ברמי שוקל יותר? הביומסה של בני-האדם, של חיות המשק והמחמד ושל יונקי הבר (איור: איתי רווה)

חיים על כף המאזניים: משקל יונקי הבר מתגמד אל מול חיות המשק

הביומסה של פרות, חזירים, כבשים וחיות משק אחרות גדולה כיום פי 30 מזו של כל הפילים, האיילים ושאר יונקי הבר היבשתיים גם יחד
דב לבן - דב קוטב. מסוגל לעבור בשניה אחת מתרדמת חורף למצב פעילות. גן החיות של ברונקס. צילום: אבי בליזובסקי

רגליים קרות: סוד ההליכה על הקרח של דובי הקוטב

מיוחד ליום דוב הקוטב: חוקרים אמריקאים גילו את הסיבה שדובי קוטב צועדים ללא קושי על משטחי קרח ושלג שהיו גורמים לכל אחד ואחת מאיתנו להחליק – בליטות מיקרוסקופיות שמרפדות את
סלבדור גרסיה Ocean Based (משמאל) מסביר לג'יאן פאולו באסי, סגן נשיא בכיר, 3DEXPERIENCE WORKS על המערכת שהחברה בונה כדי להעשיר את החיים בים כדי לקלוט פחמן בכנס 3Dexpereince Word 2023 בנאשוויל. צילום: אבי בליזובסקי

להפריח את השממה הימית ולקלוט פחמן מהאטמוספירה

חברת Ocean-Based Climate Solutions האמריקנית פיתחה מערכת משאבות שתשאב חומרים מזינים מעומק של 400 מטר אל פני השטח ותאפשר גידול של אצות זעירות שיבצעו את תהליך הפוטוסינתזה וישאבו את הפחמן
בחורפים האחרונים כולנו חזינו בתמונות של רחובות מוצפים ומכוניות שקועות במים. משאית צבאית מסיעה אזרחים שנלכדו בעקבות השטפונות בנהריה, ינואר 2020. צילום: IDF Spokesperson's Unit, CC BY-SA 3.0

לא עולים על גדותינו: הפיתוח שימנע הצפות

פיתוח ישראלי חדש שמבוסס על מכלי אגירת מי גשם שמוצבים בבנייני מגורים ושנשלטים על ידי מערכת ממוחשבת – עשוי להפחית את העומס על מערכות הניקוז בערים, ובכך לעזור למזער את
הדמיה של פיצוץ צינור גז תת מימי בדומה לצינור הגז הרוסי שפוצץ על ידי הרוסים כדי למנוע גז מאירופה בעת הפלישה שלה לאוקראינה. המחשה: depositphotos.com

המלחמה על האנרגיה

בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, האירופאים פונים לשמש ולרוח: לפי הערכותיו של דו"ח חדש, ב-2022 התרחשה עלייה מובהקת בהקמה של מערכות לייצור אנרגיה מתחדשת באירופה, בעקבות משבר האנרגיה שיצרה המלחמה.
בולען לא הרחק מעין גדי בחופי ים המלח. אילוסטרציה: depositphotos.com

להעביר את המלח: המיצב שמפיח חיים בים המוות

ביום שבו ניסע ל"מצפה הבולעני", נתגייס ל"חיל האקלים" ונציית להוראות הבטיחות של "חטיבת המלח": מיצב ייחודי מציע לחשוב על גורלו המטריד של ים המלח דרך מסע אינטראקטיבי בין אתרים בעתיד
כדור הארץ בצילום מהחלל. אילוסטרציה: depositphotos.com

IBM ונאס"א ישתפו פעולה במאבק במשבר האקלים בעזרת מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית

מודלי-בסיס (Foundation Models) של IBM ינתחו מאגרי נתונים עצומים של צילומי לוויינים ומידע גיאוגרפי של נאס"א, ויאפשרו חיפוש יעיל ביותר מ-300 אלף מאמרים אקדמיים על כדור הארץ, כדי לסייע בגיבוש
מגדל אייפל האלרנטיבי - בעל פליטת פחמן נטו אפס. צילום: דאסו סיסטמס

איך היה נראה מגדל אייפל לו היה נבנה בבניה ירוקה

דאסו סיסטמס יוצרת מחדש את מגדל אייפל במרחב הוירטואלי כדי להדגים תכנון ערים ותשתיות ירוקות יותר
גביש ארגונייט. אילוסטרציה: depositphotos.com

מה קורה כשלים יש חום?

הפתעה לרעה: מחקר ישראלי מצא במזרח הים התיכון כמויות גדולות של חומר מינרלי שתהליך היווצרותו משחרר לאטמוספרה פחמן דו-חמצני. מה זה אומר? שהים שלנו פולט יותר גזי חממה ממה שחשבנו
מפעלים מזהמים במפרץ חיפה. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר חדש מצא כי ריכוזי כרום ועופרת בדמם של תושבי חיפה גבוה משאר הארץ בגלל הזיהום התעשייתי

במחקר שותפים ביה"ח סורוקה, שירותי הדם של מד"א המעבדה הארצית לבריאות הציבור ואוניברסיטת בן גוריון, במימון המשרד להגנת הסביבה * הקשר לתעשייה מגיע ממיקומם של הנבדקים ביחס למפעלי תעשייה מזהמים
העננות בכדור-הארץ כפי שנקלטה לאורך יותר מעשור (2015-2002) על-ידי לוויין המחקר אקווה. פיזור העננים אינו שווה בין שני חצאי הכדור. מקור: נאס"א

מדוע במבט מהחלל נראים שני חצאי כדור-הארץ בהירים באותה המידה?

מדעני מכון ויצמן מציעים פתרון לתעלומה בת 50 שנה
וומבט נס מפני שריפת יער באוסטרליה. אילוסטרציה: depositphotos.com

אירועי קיצון אקלימיים כבר אינם נדירים. התוצאה: איום ממשי על עולם החי

שינויי האקלים והשפעתם ההרסנית ידועים. אולם בשנתיים האחרונות אנו עדים יותר ויותר להשלכות המאיימות של אירועי קיצון אקלימיים, כפי שהיה בקיץ האחרון באנגליה בו נמדדה לראשונה טמפרטורה של 40 מעלות.
נחיל דבורים חוזר לכוורת. החוקרים גילו שהדבורים יצרו שדה חשמלי בטווח של 1,000-100 וולט למטר. אילוסטרציה: depositphotos.com

יש חשמל באוויר? אלה הדבורים

כוחה של קבוצה – הגרסה המחשמלת: חוקרים בריטים גילו שנחילי דבורים נושאים מטען חשמלי עוצמתי במיוחד. מסתבר שהבזזזז הוא תרתי משמע
לאחרונה החוקרים הגישו בקשה לפטנט לשיטה שפיתחו, וכיום הם מחפשים אחר שותפים בתעשייה. צילום מתוך המחקר: Nanyang Technological University

נס פך השמן, הגרסה הצמחית

חוקרים מסינגפור הצליחו לגרום לצמח לייצר כמות גדולה יותר של שמן בזרעיו – מה שעשוי לסייע במאבק נגד חוסר הביטחון התזונתי בעולם ולאפשר לצמצם את בירוא היערות לצורכי חקלאות. האם
המגוון הביולוגי. אילוסטרציה: depositphotos.com

המשרד להגנת הסביבה נטל חלק פעיל בניסוח אמנת מונטריאול למגוון הביולוגי

ברמה הבין-לאומית, ישראל הצטרפה לפני כשנה לקואליציות HAC, ו-GOA, המאגדות כ-120 מדינות המתחייבות לקדם את יעד "30 על 30" – לטובת הגנה על 30% מהמערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות הגלובליות עד
אחת ממערכות איסוף מי הגשמים שבנה הצוות באפריל 2022. צילום: צוות מהנדסים ללא גבולות - ישראל ת"א

מים וחינוך בטנזניה על רקע אחת הבצורות הקשות שידעה המדינה

פרויקט שנבצעים אנשי צוות אפריקה של מהנדסים ללא גבולות ישראל - ת"א תורם לאספקת מי שתייה נקיים לאזורים כפריים באפריקה, ופועל באופן רציף משנת 2013 במחוז Babati שבצפון טנזניה. הפרויקט
תאי זרע במרוץ להפריית הביצית ברחם. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר חדש: ירידה של 50% בספירת הזרע של גברים ב-50 השנים האחרונות בכל העולם

במחקר המקיף ביותר שנעשה בנושא, נמצא כי איכות הזרע מתדרדרת עם השנים אצל גברים בכל העולם, כולל באפריקה, אמריקה הלטינית ואסיה, וכי קצב הירידה אף מתגבר במאה ה-21 * "מחקר
במחקר התגלה שהחלבון שמרכיב את השוטון הוא לא בעל צורה אחת קבועה, אלא יכול להתקיים ב-11 מצבים לפחות. Photo by CDC on Unsplash

ואף על פי כן, החיידק נוע ינוע

במשך שנים רבות, חוקרים מכל העולם התלבטו בשאלה: איך חיידקים זזים? מחקר בינלאומי חדש שופך אור על מנגנון התנועה של אותם יצורים מיקרוסקופיים, דרך בחינה מחודשת של החלבונים שמרכיבים אותם
Northabout בחוג הארקטי. צילום: Thomas Bour

חשיפה לצפון

האיום המשמעותי ביותר על שונית המחסום הגדולה הוא התחממות מי האוקיינוס, שיוצרת הלבנת אלמוגים. Photo by QUI NGUYEN on Unsplash

השונית מתאוששת?

חדשות טובות משונית האלמוגים המפורסמת ביותר בעולם: דו"ח אוסטרלי מעיד שחלקים נרחבים משונית המחסום הגדולה נמצאים בהתאוששות משמעותית. אבל לצד ההצלחה, העדויות מצביעות גם על כמה ממצאים מדאיגים שכדאי לצלול
דבורי דבש בכוורת. אילוסטרציה: depositphotos.com

תוחלת החיים של דבורת הדבש עלולה להיות מחצית ממה שהייתה לפני 50 שנה

החוקרים מעריכים כי נתון זה הוא הגורם או לפחות קשור מאוד לתסמונת קריסת הכוורות
אסלה. אילוסטרציה: depositphotos.com

השתן שלכם שווה יותר

פיתוח שוודי חדש הופך שתן לדשן, ועשוי למנוע בזבוז של המשאב היקר (כן, פיפי הוא חשוב), וגם להפחית את הזיהום שיוצרים השפכים האנושיים. האם אנחנו עומדים בפני מהפכה בתחומי האסלה?
דוגמה למפות סיכוני אקלים של המשרד להגנת הסביבה

המשרד לה"ס מפתח כלי מפות לסיכונים של ישראל להיערכות למשבר האקלים * ישראל מצטרפת לתוכנית ממשל מאופס

עם השלמת הפיתוח הטכנולוגי של היכן בכל מקום בישראל יש סכנה להצפות, ואילו אזורים סובלים מפגיעות גבוהה לאיי חום עירוניים ומחשיפה לסיכוני אקלים; המשרד חשף לראשונה בוועידת האקלים בשארם א-שייח'
ד"ר אור שפיגל וד"ר נילי אנגליסטר בזמן שחרור נשרים בכרמל. במסגרת הניטור נלקחות דגימות דם ומטושים למעקב אחרי מחלות באוכלוסיה. צילום: טובל'ה סולומון

יש נשר בשמיים?

החוקרים שמנסים להציל את הנשר המקראי מהכחדה בישראל
פרופ' נועה שנקר בצלילה (צילום: הדס ציון)

תוספים כימיקליים של פלסטיק מזהמים את האלמוגים ופוגעים בהתפתחותם

את הכימיקלים המזיקים ניתן למצוא במגוון רחב של מוצרי צריכה כגון אריזות מזון, צעצועים, מכשור רפואי, דבקים ועוד
המזרח התיכון. איור: depositphotos.com

ועידת שארם: שיתוף פעולה אקדמי בין אוניברסיטת חיפה, איחוד האמירויות וגרמניה בנושא שינויי אקלים

השותפות המשולשת תשלב ידע, מומחיות ותשתית של כלל השותפים, על מנת ללמוד את ההשלכות של השפעות אלו ולפעול להפחתת נזקים והתאמה בתחומים שונים בים התיכון ובמפרץ
ועידת האקלים בשארם א שייח. איור: depositphotos.com

עשר חברות סטארט-אפ ישראליות בתחום האקלים מציגות בוועידת האקלים בשארם א שייח

הביתן הוקם במשותף על ידי רשות החדשנות, המשרד להגנת הסביבה וחממת פלאנטק
"כשקוראים את התכנים ואת לוחות הזמנים מבינים שיש פה תוכנית רצינית". צילום: Tokyo Metropolitan Government

העיר הירוקה – הגרסה היפנית

בטוקיו מתכננים עיר עתידנית, שהיא בת-קיימא לחלוטין וגם כדאית כלכלית. אוטופיה ירוקה או פנטזיה אקולוגית?
צפיפות אוכלוסין. איור: depositphotos.com

8  מיליארד בני אדם: כיצד גידול האוכלוסייה ושינויי האקלים קשורים זה לזה

האו"ם הכריז על ה-15 בנובמבר כתאריך שבו יוולד האדם ה-8 מיליארד.* כיצד עלינו כאנושות להימנע מסוג המשברים שחיסלו תרבויות שניצלו יותר מדי את סביבתם רק שהפעם מדובר בכולנו?
לוגו ועידת האקלים בשארם א שייח.

מגלזגו לשארם: ועידת האקלים נפתחת היום בעולם מסוכסך

שנה לאחר הוועידה בגלזגו, שבמסגרתה מדינות כמו ארה"ב, סין, רוסיה, מדינות האיחוד האירופי וישראל, התחייבו על יעדים של נטו-אפס פליטות גזי חממה עד 2050 ו-2060 – נשאלת השאלה: האם המדינות
מזהמים עמידים נמצאים בכל מקום. איור: depositphotos.com

גשם של מזהמים

מחקר שוודי חדש חושף שריכוז התרכובות הכימיקליות המזיקות מסוג PFAS בגשמים – עבר את נקודת האל-חזור. כנראה שנצטרך לעבוד קשה כדי שהמושג "גשמי ברכה" לא יהפוך לפרק כואב בשיעורי ההיסטוריה
התיירקקות (גרין ווש). איור: depositphotos.com

האם תקנות חדשות יוכלו לסייע לנו לדעת אם מפעל הוא ירוק או מתיירקק? (מסמך)

המשרד להגנת הסביבה מפרסם להערות הציבור את טיוטת הטקסונומיה הישראלית הירוקה, לסיווג פעילויות כלכליות לפי השפעתן על מטרות סביבתיות; הטקסונומיה הישראלית תאפשר להגדיר השפעות סביבתיות ואקלימיות של פעילויות כלכליות, תאפשר
הטיילת של אילת. תשתיות ממש על קו החוף. איור: depositphotos.com

הכנה להצפות: האקלים משתנה אבל הרשויות מתעלמות

הרס של החופים ופגיעה חמורה בסביבה הימית באילת. התושבים זעקו, הרשויות התעלמו
ג'ייסון היקל סובר שדווקא המודל הכלכלי השולט בעולם כיום, הקפיטליזם, הוא זה שהביא אותנו לעברי פי פחת

מהו הפתרון למשבר האקלים?

שלושה ספרים מהשנה האחרונה מציעים לנו שלוש דרכים שונות להיאבק במשבר האקלים. אז מהי הדרך הנכונה?
סכנת ההכחדה עלולה להיות ממשית עבור הלטאות, וזאת בשל משבר האקלים שגורם לקיצור תוחלת חייהן. צילום: Ocrdu, CC BY-SA 4.0

הלטאות שנולדות זקנות

מחקר צרפתי חדש מצא שלטאות שחיות בצרפת נולדו "זקנות" יותר. לא מדובר על סרט המשך ל"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", אלא על עוד סעיף ברשימת נזקי משבר האקלים
קווי החוף, מול עין גדי. תצלומי רחפן: לירן בן משה, המכון הגיאולוגי

מפלס ים המלח חושף תעלומות

ירידת המפלס מאפשרת לחוקרים לבודד, לתעד, ללמוד ולמדל את ההשלכות של פגיעת הגלים והסופות בחוף ויצירת קווי חוף ומצוקי חוף
אחת הדרכים העיקריות לעזור בהגנה על השמורה היא הימנעות מוחלטת משימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים באזורים אלה. צילום: שחר חייקין

יש דגים בשוליים?

מחקר ישראלי חדש בדק מה שלום הדגים שבשמורה הימית בראש הנקרה. צלילה לעומק הנושא הראתה שההגנה על הדגים הולכת ופוחתת ככל שהם מתרחקים ממרכזה. אז איך נגן על הלוקוסים שירדו
שריפות ביער הגשם באמזונס. איור: depositphotos.com

נקודות מפנה אקלימיות עלולות להביא שינויים בלתי ניתנים לעצירה לכדור הארץ. עד כמה אנו קרובים?

קריסת יערות האמזונס, המסת הקרחונים ואדמות קפאון העד, מות שוניות האלמוגים - אלו חלק מהגורמים שעלולים להביא לשינויים בלתי הפיכים * חלקם מתרחשים בקצב מדאיג
הכינוס השנה נערך על רקע עלייה תלולה במספרם וחומרתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים בעולם – תופעה שנגרמת כתוצאה ממשבר האקלים. קרדיט: Raafat, CC BY-SA 4.0

בדרך לשארם

בעוד כחודש תיפתח בשארם א-שייח' ועידת האקלים הבינלאומית של האו"ם, שבה יתכנסו מנהיגי העולם כדי לנסות ולהיאבק במשבר האקלים. מה צפוי להיות בה? אילו הזדמנויות היא טומנת בחובה? ומה ישראל
משבר האקלים: אם כולנו אשמים – אז אף אחד מאיתנו לא אשם. איור: depositphotos.com

חשבון הנפש האמיתי שדרוש לנו

דעה: יום הכיפורים הוא הזדמנות לערוך חשבון נפש בנוגע לפגיעתנו בסביבה. עלינו להעדיף את רווחתנו על פני עוד ועוד רווחים, ולהתחיל את השינוי החברתי שיוביל אותנו מתרבות של "השתמש וזרוק"
מסננים שרידי פחם. משלחת המחקר בגבעת העבדים (צילום: חי אשכנזי; באדיבות פרויקט חפירות תמנע של אוניברסיטת תל אביב)

לא ידידותיים לסביבה עוד בתקופת התנ"ך

כבר לפני 3,000 שנה האדם חיסל את הצמחייה האזורית לטובת תעשיית הנחושת וגרם לפגיעה אנושה בסביבה
ככל הנראה, אי אפשר יהיה לתקן את הפגיעות בצינורות אלו בחודשים הקרובים. חלק מצינור נורדסטרים. צילום: Vuo, CC BY-SA 4.0

הטרור הסביבתי מאירופה עלול להגיע גם לישראל

סיור בכירי המשרד וארגוני הסביבה בים המלח. צילום: המשרד להגנת הסביבה

ייצוב ים המלח: המייבש ישלם

לקראת המלצה לממשלה על מדיניות לייצוב מפלס ים המלח: השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הובילה סיור רב-משתתפים באזור ים המלח לשם בחינת הערות הציבור שהתקבלו לטיוטת מסמך מדיניות עתיד ים
ייעור איזורים צחיחים. איור: depositphotos.com

יעור נרחב של אזורים צחיחים לא ימתן את ההתחממות הגלובלית ועשוי אף להחמירה

החוקרים מהטכניון ומכון ויצמן פיתחו מפה חכמה המציגה את התועלת האקלימית הפוטנציאלית שבנטיעת עצים באתרים שונים
ההשתאות אל מול העץ הענק "גנרל שרמן", שגילו מוערך ב-2,700-2,200 שנה, מזכירה לנו שיש דברים הרבה יותר גדולים מאיתנו – מילולית ומטאפורית. צילום: Jim Bahn, CC BY 2.0

כמה שווה הטבע? תלוי איך מודדים

דו"ח חדש של האו"ם מצביע על כך שמחוקקים ברחבי העולם מסתכלים רק על התועלת הכלכלית המיידית שאפשר להפיק מהטבע – ומתעלמים מערכו בהיבטים שקשה יותר לכמת במספרים, כמו השפעתו על
פנים הרכב, האוויר מגיע מהמזגן. איור: depositphotos.com

תפתח חלון? זיהום האוויר שבתוך המכונית

כשהמכונית בקושי מתקדמת בכבישי העיר העמוסים, מנחם לחשוב לעצמנו שלפחות בתוך כותליה אנחנו מוגנים מזיהום האוויר העירוני. אבל מחקר חדש קורא לנו דווקא לצאת מהרכבים: מסתבר שדי מזוהם שם בפנים