סוגיות סביבתיות

מיזם ״בועות החלל״ הוא דוגמה להנדסת אקלים: פעולת התערבות אקטיבית ורחבת-היקף באקלים כדור הארץ, במטרה להתמודד עם משבר האקלים העולמי. צילום יחצ

עושים בועות בחלל

פיתוח חדש מ-MIT מציע לשגר לחלל בועות-ענק שישמשו מגן מפני קרינת השמש. פתרון הגיוני למשבר האקלים או חציית קו-אדום?
כרישי עומק בגלישת פלמחים. קרדיט_ צוות המחקר בהובלת אוניברסיטת חיפה, חקר ימים ואגמים לישראל והמוסדות השותפים במסגרת המרכז לחקר הים התיכון

לראשונה הוכרזה שמורה ימית בלב-ים: גלישת פלמחים

הכרזה זו יותר ממכפילה את שטח האזורים הימיים המוגנים במרחב הימי בישראל ומהווה קפיצת מדרגה בהגנה על ערכי הטבע הייחודיים בים התיכון
פייק ניוז - חדשות כזב. איור: depositphotos.com

איך אתרי מדע מזויפים חוטפים את האמון שלנו במומחים כדי להפריע למאבק במשבר האקלים

מכחישי משבר האקלים לא מצליחים לחדור לכתבי עת מדעיים, אז הם מנסים את מזלם באמצעות אתרים המתחזים לכתבי עת כאלו. חוקרת תקשורת מסבירה כיצד לזהות אתרים כאלה
איזור המלונות בעין בוקק, ים המלח. איור: depositphotos.com

ים המלח מעיד על תקופות יובש בעבר

ירידות דרמטיות במפלס ים המלח במאות אלפי השנים האחרונות, עשויות להעיד על תקופות יובש ממושכות באזור מזרח הים התיכון. למשל, בתקופת הזמן שבין לפני 70 ל-14 אלפי שנה, מפלס האגם
צב ים שנלכד בפסולת פלסטיק. צילום: שי פלדמן

פסולת פלסטיק נמצאה בקיבות של כל צבי הים. אחד מהם נשא בקיבתו לא פחות מ-12,000 פריטי פלסטיק

אלון זס"ק, מנכ"ל חברת חקר ימים ואגמים לישראל: "סקר מקיף זה, ראשון מסוגו בארץ המשתמש בכלי מחקר מתקדמים, מציג בבירור את הצורך בהפסקת השימוש בכלים חד-פעמיים לשמירה על הים והמגוון
תיכון אלראזי. באדיבות המועצה המקומית ג'לגוליה

אנרגיה מתחדשת למען מאבק המורים?

בית ספר אמריקאי השתמש ברווחים מהצבת פאנלים סולאריים על גג המבנה והתייעלות אנרגטית עבור העלאת משכורות המורים. בקרוב אצלנו? תשאלו את הרשות המקומית שלכם
מערכת החיסון. איור: depositphotos.com

הגוף תוקף את עצמו? ייתכן שמזוהם לו פה מדי

מחקר קנדי חדש חושף קשר משמעותי בין זיהום אוויר למחלות אוטואימוניות. יכול להיות שהמערכת החיסונית שלנו מגיבה עוד לפנינו לעולם המשתנה שבחוץ?
הדיון בלשכת ראש הממשלה בהשתתפות שרות האנרגיה והסביבה, 31/8/2022. צילום: חיים צח/ לע"מ

ישראל תפשט את הליכי הקמת יחידות כוח סולאריות ותפחית מכס על רכיבים

ראש הממשלה יאיר לפיד קיים דיון בנוגע להיערכות לשינויי ומשבר האקלים, וההזדמנויות הטמונות בו עבור מדינת ישראל וכן עמד על אתגרי הביטחון הלאומי נוכח משבר האקלים
איור – תקווה מתחדשת: התמודדות עם בעיית ההצפות במרקם עירוני וותיק, עדן מוסרי, במסגרת סטודיו משבר אקלים וסביבה _ נופים מקומיים LandBasics בהנחיית: מתניה ז"ק, עליזה ברוידא, איזבלה לוי. פרויקט גמר באדריכלות נוף הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים – הטכניון

אדריכלי השינוי

עיר ירוקה? זה לא פרדוקס. מבט אופטימי לעתיד שמעוצב אחרת, דרך פרויקטי הגמר של המסלול לאדריכלות נוף בטכניון, שעסקו בפתרונות יצירתיים לתכנון מקיים יותר של המרחב הישראלי
עובדים ומזיעים. איור: depositphotos.com

איך אפשר לעבוד בחום הזה?

ממצאים חדשים חושפים שעומסי חום משפיעים על גופם של אלה מאיתנו שעובדים בעיקר בחוץ, ועלולים גם לפגוע ביעילות העבודה. בשנים הקרובות, נוכח משבר האקלים, התופעה צפויה רק להחמיר. האם בעתיד
"לאצות הזרות יש אפשרות לפצות על חלק מהתפקודים של האצות המקומיות: גם כבית גידול, וגם בשיקום האובדן של הפחמן הכחול". צילום מעבדת רילוב

אצות פולשות למען השונית

עד כה, התפיסה הרווחת הייתה שצמחים ובעלי חיים פולשים מאיימים על המגוון האקולוגי במקום שאליו פלשו. עם זאת, מחקר ישראלי חדש שבחן אצות שפלשו לים התיכון מציג אפשרות שלפיה הפתרון
בעוד השימוש באנרגיה גאותרמית נקשר בסכנת רעידות האדמה – הטכנולוגיה החדשה מבקשת לפתור גם את הבעיה המטרידה הזאת. תחנת כוח גאותרמית, Photo by WikiImages on Pixabay

לקדוח למחר טוב יותר

מצליחים לדמיין יום שבו המזגן שלכם יעבוד על אנרגיה ששאובה ממעמקי כדור הארץ? פיתוח חדש של חברה אמריקאית עשוי לאפשר קידוח קל, בטוח, וזול יותר מאי-פעם לליבו של כוכב-הלכת שלנו
לרכוש כבוד לטבע. איור: depositphotos.com

רק חזרה להבנה שהאדם הוא חלק מהטבע תאפשר להביא למיתון האסון האקלימי

אין זו דרישה להחזיר את השעון לאחור, הקידמה והמדע איפשרו עבורנו עולם נפלא, אבל גם עולם שהופשט מהפלא, לכן יש צורך להבריא את הכבוד לטבע

גם במפרץ אילת אלמוגים מתחילים להלבין ולמות

מחקר ישראלי חדש חושף שבניגוד למה שחשבו עד כה, שוניות האלמוגים העמוקות במפרץ אילת פגיעות לתופעת הלבנת האלמוגים, שמסכנת שוניות רבות ברחבי העולם
כנימות על חיטת לחם/ צילום: פרופסור ורד צין.

החוקרת משדה בוקר ממשיכה את דרכו של אהרון אהרונסון

פרופסור ורד צין מהמכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן-גוריון בודדה את הגנים שעוזרים לחיטה להתגונן מפני מזיקים. משמעות עצומה של הממצא לגידולי החיטה בעולם
פליטת גזי חממה. איור: depositphotos.com

גבישים נקבוביים ללכידת גזי חממה מכילי פלואור

גזים מכילי פלואור – לרבות אלו המכונים פחמימנים על- או רב-מופלרים [PFCs], נמצאו כבעלי השפעה מרובה על ההתחממות הכלל עולמית. חוקרים הצליחו לפתח לאחרונה חומרים גבישיים חדשניים המסוגלים לספוח באופן
"השורה התחתונה של המחקר, שהייתה ברורה לנו מהיום הראשון, היא שהטורבינות לא משרתות את המקומיים". צילום: ד"ר נורית השמשוני-יפה

לא מספיק לעשות רוח

חוות טורבינות רוח שהוקמה באזור צחיח בקניה יכולה הייתה להיות סיפור הצלחה, ולקדם את התושבים המקומיים, המנותקים מרשת החשמל. עם זאת, החשמל הוזרם אל הערים הגדולות – ודילג על התושבים
תמונות משונית האלמוגים במפרץ אילת. צילום: דרור צוראל המשרד להגנת הסביבה

קריסת שונית האלמוגים באילת החמירה בגלל הסערה ב-2020; הכחדות של מיני בע"ח ועליה בטמפרטורת הים

ממצאים מדאיגים בנוגע לעתיד מפרץ אילת: שונית האלמוגים במפרץ אילת מתקשה להשתקם מנזקי סערת חורף 2020, שפקדה את המפרץ וגרמה לשבירה ולכיסוי בחול של מושבות האלמוגים בשונית; המשך ירידה באחוז
בתי הזיקוק והתשלובת המזהמת, בצילום מאוניברסיטת חיפה, יולי 2022. צילום: אבי בליזובסקי

באיחור של עשרות שנים מחקר מוכיח קשר חשיפה לזיהום בחיפה לעליה של עד 16% בשכיחות סרטן ביחס לממוצע הארצי

מחקר חדש בתמיכת ובמימון המשרד להגנת הסביבה ובביצוע חוקרים מהאוניברסיטה העברית, הדסה, הטכניון, חיל הרפואה והמרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות, מספק ראיות לכך שחשיפה סביבתית לזיהום אוויר תעשייתי
זיהום אוויר 1987. פורסם בעיתון כלבו, 19 ביוני 1987

1987 – משרד הבריאות מאשר לאבי בליזובסקי כי יש עודף מקרי סרטן ריאות בחיפה, אך המקור לא נחקר

היום התפרסם מחקר שקובע חד משמעית שחשיפה סביבתית לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה בגיל צעיר קשורה להיארעות סרטן בין השנים 1967 ל-2012. מעניין למה לא עשו את המחקר הזה במשך
פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ, ההמחשה המפורסמת ביותר לקסטרופה, אבל הקטסטרופה האמיתית מגיעה מידי אדם. איור: depositphotos.com

כיצד ישרדו בני האדם אפוקליפסה? למחקר חדש על השלכות הקורונה יש תשובה

אחד הרעיונות להצלת האנושות במקרה של מגיפה קטלנית או אסון עולמי גדול אחר הוא ליצור מקלט בטוח שבו אנשים מסוימים יכולים לשרוד
ד"ר ג'יין גודול, שגרירת שלום של האו"ם ופעילת איכות סביבה שידועה בעיקר בשל עבודתה פורצת הדרך עם שימפנזים בשנות ה-60 בהרצאה בפני האגודה הישראלית לאקולוגיה. צילום מסך

מדברים סביבה

החוקרת האגדית ג'יין גודול, המדענית הראשית של נאס"א ד"ר קתרין קלווין, אנשי אקדמיה, ממשל, חברה אזרחית, סטודנטים וסקרנים: כל אלה נפגשו בוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה. "רק כשהמוח החכם והלב
מקלט אקלים. Courtesy of Barcelona City Council

מקלט מן האקלים

לאור עליית הטמפרטורות המתמשכת באירופה, ברחבי העיר ברצלונה הוקמו "מקלטי אקלים", שבהם התושבים יכולים למצוא מפלט מפני הקיץ ההולך ומתחמם. האם גם ישראל צריכה להיערך לכינונם של מקומות מחסה שכאלה?
מעבר אקולוגי מעל כביש 70, בסמוך למחלף עין תות. פתרון מומלץ, אבל יקר. צילום: מרב זקס

תנו לחיות לחצות

יותר מאלפיים בעלי חיים נדרסים בשנה – ואלו רק התאונות המדווחות, המספר האמיתי גבוה בהרבה. מחקר חדש בדק כיצד משפיעים מאפייני הכביש על דריסת בעלי החיים, ומה אפשר לעשות כדי
צילום מרחפן של ים המלח המתייבש. איור: depositphotos.com

הממשלה אישרה הקמת מרכז חישובים אקלימי לאומי

המרכז המובל על ידי השירות המטאורולוגי יאפשר לחזות בצורה מפורטת את השפעת ההתחממות הגלובלית על אזורנו
צינור נפט ניצב על עמודים מכיוון שאי אפשר להכניסו לתוך הקרקע הקפואה באלסקה. איור: depositphotos.com

מדעני אקלים חוקרים את האצת פליטות גז החממה מתאן באזור הארקטי

מחקר מקיף בוחן את גז המתאן, אחד מגזי החממה העיקריים, מתחת לקרקע קפואת העד באלסקה. שיתוף פעולה של מדעניות סביבה ושינויי אקלים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומאוניברסיטת פיירבנקס באלסקה הניבו מסד
צבי ים בשמורת נחל אלכסנדר. איור: depositphotos.com

זהירות: הטבע הישראלי בסכנת הכחדה

פורסמו הגורמים והתהליכים מרכזיים שמשפיעים על מצב הטבע בישראל, כתוצאה מפעילות האדם
מלחמה גרעינית. איור: depositphotos.com

נוסחת דרייק (חישוב הסיכוי לגילוי חייזרים תבוניים): הפרמטר החסר וגורל האנושות

נוסחת דרייק היתה ניסיון לחשב את הסיכוי לקיום חיים תבוניים בכוכבי לכת אחרים. אך ההיסטוריה האנושית מלמדת שהנוסחה היתה כנראה אופטימית מדי, ושיש משהו חסר בחישוב. הפרמטר החסר הזה יכול
זיהום אור בישראל כפי שנראה מהחלל. איור: depositphotos.com

קצב התחממות היבשה והים בישראל מהיר יותר מהממוצע העולמי – מתוך דו"ח מצב הטבע 2022 מגמות ואיומים

דו"ח מצב הטבע 2022, כרך מגמות ואיומים, מציג תמונת מצב של גורמים ותהליכים מרכזיים, המשפיעים על מצב הטבע בישראל כתוצאה מפעילות האדם. המארג היא התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע של
Pseudomonas aeruginosa הוא חיידק נפוץ מאוד בישראל ובעולם, שמצוי בקרקע, במים, בצמחים ולעיתים נדירות אף בריאות האנושיות. צילום: Nathan Reading, Flickr, CC BY-NC-ND 2.0

חיידקים, התגודדו!

מחקר ישראלי חדש חושף שבניגוד למה שחשבו עד כה, חיידקים מסוגלים להתגודד סביב טורף, לשתף פעולה – ולהרוג אותו בכוחות משותפים. כך מתחוללות דרמות מתחת לעדשת המיקרוסקופ
"תאום דיגיטלי" של כדור הארץ. unistar של אנבידיה. צילום יחצ

אנבידיה תאיץ פי 7 את ניתוח תמונות הלווין של האו"ם כדי למנוע מאסונות טבע להפוך לאסונות הומניטריים

מרכז הלוויין של האו"ם ישתמש בטכנולוגיות מחשוב מואץ של אנבידיה שתשפר את יכולת הניתוח של צילומי לוויין ותאפשר חיזוי טוב יותר של אירועים כגון שטפונות, הצפות ושריפות. היכולת לנתח אירועים
משבר האקלים - לא רואים בטלוויזיה. איור: depositphotos.com

מדוע משבר האקלים נעדר מהתקשורת הישראלית?

מחקר חדש שופך אור על האתגרים הקשים שעומדים גם בפני כתבי הסביבה הנחושים ביותר בישראל – מתפיסה שגויה של אדישות הציבור לנושא בקרב עורכים ועד לאינטרסים כלכליים. עורכת המחקר: "עיתונאי
ניסוי שרידות מינים פולשים. צילום דורון ברזה, אוניברסיטת תל אביב

מינים פולשים מסוגלים לשרוד בים תנאים סביבתיים מאד מפתיעים וקיצוניים

העלייה בסחר הגלובלי מאפשרת לבעלי החיים הימיים לנדוד לארצות מרוחקות להתבסס ולהתפשט כמינים פולשים – כשהם מסבים נזקים לתשתיות ימיות רבות ולבעלי חיים אחרים בסביבתם החדשה.
תרומת ישראל למאבק במשבר האקלים שלילית. המחשה: shutterstock

הממשלה תעביר החלטה לקידום החדשנות באקלים בשווי 3 מיליארד שקלים

במושב במסגרת כנס אלי הורוביץ אמרה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג כי ההישגים של הממשלה היוצאת בתחום הסביבה היו חסרי תקדים, לאור הזנחה פושעת לדבריה בממשלות הקודמות, וחבל שלא ניתן
עומס החום גבוה יותר באופן עקבי דווקא בצפון ישראל, וזאת בשל הלחות הגבוהה יותר ששוררת באזור. עומס החום הממוצע בצפון ובדרום, איור: מתוך המחקר

חם יותר, לח יותר, מסוכן יותר

לפי מחקר ישראלי חדש שנערך בטכניון, עומס החום – השילוב המעיק בין הטמפרטורה והלחות – רק הולך ומתגבר בישראל. בדיוק כמו שכולנו מרגישים. זה לא "רק" לא נעים – זה
חקלאות חכמה. איור: depositphotos.com

החקלאים הרובוטיים של העתיד

חוקרים מהטכניון מפתחים פתרון יוצא דופן לבעיית המחסור בידיים קוטפות בחקלאות: רובוטים שנעזרים ברחפנים קטנים, שיוצרים תמונה ממוחשבת של העצים, כדי לבצע פעולות חקלאיות במטעי פירות
משבר האקלים. איור: depositphotos.com

4 ביולי – עשרות הרצאות בנושא משבר האקלים ברחבי הארץ

האקדמיה הצעירה הישראלית, בשיתוף עם "בשער – קהילה אקדמית למען החברה בישראל" והאגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, תקיים במסגרת "שבוע המדע והסביבה" עשרות הרצאות בנושאי משבר האקלים והתחממות כדור הארץ
אנטארטיקה. צילום: depositphotos.com

קפסולת הזמן שמסתתרת בקרח של אנטארקטיקה

משלחת מחקר בינלאומית קודחת כיום במעמקי הקרח האנטארקטי, במטרה לגלות מדוע עידני הקרח התארכו משמעותית לפני מעל מיליון שנה. ממצאיהם עשויים לסייע גם בהבנת עליית הטמפרטורות העולמית שאנחנו חווים כיום
אליגטור. צילום: depositphotos.com

שורדים בזחילה

כחמישית ממיני הזוחלים בעולם נמצאים בסכנת הכחדה
אילת. צילום: depositphotos.com

האם אילת תפסיק לפלוט פחמן?

לאחרונה נבחרה אילת להשתתף במיזם ייחודי של האיחוד האירופי, שנועד להביא אותה למצב של אפס פליטות פחמן, ולאפשר לה להפוך למובילה סביבתית. האם העיר תעמוד ביעד?
צוללנים אוספים פסולת מהים. חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, אוניברסיטת חיפה

מנקים מתחת לפני המים ומעל פני המים

פעילויות נקיון החופים לרגל יום האוקיאנוסים העולמי החל היום, 8 ביוני
אחד המועמדים המובילים להחלפת הליתיום הוא גם אחד היסודות הנפוצים ביותר בטבע – הנתרן, שמוכר לנו היטב מהמלח שמתבל את האוכל שלנו. Photo by moritz320 on Pixabay

התחליף המלוח לסוללה המזהמת

ענקית הסוללות הסינית CATL הציגה לאחרונה סוללת נתרן-יון ללא אנודה, שעשויה להוות חלופה יעילה וסביבתית יותר לסוללות הליתיום-יון הנפוצות
פרופ' אלכס גולדברג, אוניברסיטת תל אביב. צילום: ולריה פודר

שיטה זולה וירוקה לצמצום נזקי הפסולת החקלאית

אחת החוקרות, רימה גנאים מסבירה: "סוגי הפסולת החקלאית יכולים להגיע בישראל למסות עצומות של מיליוני טונות בשנה: על הפרשות של בעלי חיים, פגרים מתעשיית הבשר, הביצים ותעשיות נוספות, פסולת צמחית
אצל דבורי הבומבוס, כל אחת מהפועלות חשובה לתפקוד הכוורת. צילום: רעות אלון

לא סתם דבורה

יכולות למידה מרשימות, שיטות האבקה ייחודיות ופרווה שבא ללטף (אבל לא כדאי): מחקרים מהשנים האחרונות חושפים את עולמן המדהים של דבורי הבומבוס, ומזהירים מפני הפגיעה הקשה בהן עקב משבר האקלים.
עידו סלע, ECOoncrete. צילום יחצ

מפתחי הבטון האקולוגי הימי מועמדים סופיים לפרס משרד הפטנטים האירופי

ד"ר עידו סלע וד"ר שמרית פרקול-פינקל ז"ל הוכרזו כמועמדים סופיים בתחרות European Inventor Award לשנת 2022 של משרד הפטנטים האירופי (EPO). השניים שותפים מייסדים של חברת הסטארטאפ הישראלית אקונקריט, פיתחו
האצה שבה נעשה שימוש בפיתוח. קרדיט Biotic

פלסטיק סביבתי בניחוח ים

חברה ישראלית הציגה לאחרונה תחליף חדש סביבתי ומתכלה לפלסטיק – מאצות. האם מדובר בפתרון אמיתי לבעיית פסולת הפלסטיק?
תוצאות המחקר מראות שהגן שנמצא בבן-החיטה השרוני מקנה לצמח חסינות אל מול מגוון רחב של וריאנטים של חילדון קנה. צילום: Dave Hansen

האם צמח ישראלי אחד יציל את העולם מרעב?

במחקר חדש נמצא שגנים מצמח בר ישראלי עשויים לסייע להגן על החיטה מפני אחד מהאיומים הגדולים על קיומה
אטמוספירה חמה יותר מגבירה את הסיכון להתפשטות מחלות באזורים נרחבים שבהם הן לא התקיימו בעבר. Photo by geralt on Pixabay

המיקרובים שמתפשטים באוויר החם

במחקר סינגפורי חדש נחשף שעם העלייה בטמפרטורה העולמית, יצורים מיקרוסקופיים שונים שמצויים באוויר יתפשטו רחוק יותר, וחלק מהם עלולים להפיץ תחלואה באזורים בעולם שבהם הם לא נמצאו קודם לכן
שמפו ממקורות ביולוגיים. צילום: depositphotos.com

פיתוח ביו-שמפו ידידותי לסביבה

חוקרים הצליחו לפתח כימיקלים ומוצרים חדישים המבוססים על ביו-חומרים פעילי פנים ברי-קיימא עם רעילות נמוכה
דגם של גור ממותה, צולם במוזיאון הטבע של קייב, Photo by Medusa Gorgona המחשה: depositphotos.com

גודל המוח של בעלי החיים קבע את סיכויי ההישרדות של המינים הגדולים

כך עולה ממאמר שפרסמו חוקרים שבחנו את ההכחדה ההמונית של בע"ח לאורך עשרות אלפי השנים האחרונות החוקרים מצאו כי מוחם של מינים גדולים שנכחדו היה קטן יותר בממוצע מזה של