מחקר חדש מעלה כי הסיבה לכך היא שהמודל הסטנדרטי אינו לוקח בחשבון את האופי האיטי של ההתקדמות הטכנולוגית. כתוצאה מכך, המודל הסטנדרטי מפריז בהפחתה בשימוש המצטבר באנרגיה המושגת על-ידי מס אנרגיה נתון
מאמר חדש שפורסם ב-The Review of Economic Studies, בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד מצביע על כך שמסי פחמן יהיו פחות יעילים בהפחתת פליטות פחמן ממה שחשבו בעבר. הוא גם מוצא כי התערבויות המס הדרושות להשגת יעדים שעליהם הוסכם בהסכם האקלים בפריז מ-2016 יצטרכו להיות גדולות יותר ממה שחשבו בעבר.
יש עניין גובר בקרב חוקרים וקובעי מדיניות בשימוש במדיניות כלכלית כדי להפחית או לחסל פליטות פחמן דו-חמצני. מדיניות יכולה להפחית את פליטות הפחמן בכמה דרכים, כולל דחיפת הכלכלה לעבר מקורות אנרגיה נקיים יותר והפחתת השימוש הכולל באנרגיה. החוקרים כאן בחנו את ההשפעה של מדיניות האקלים על השימוש הכולל באנרגיה ומצאו כי הפחתה כתוצאה ממדיניות בשימוש באנרגיה אורכת זמן רב משמעותית מהצפוי במודלים הקיימים. הם טוענים כי שיפורים בטכנולוגיית ההתייעלות האנרגטית הם מרכיב חשוב בהפחתה בשימוש באנרגיה, אך התאמה טכנולוגית לוקחת זמן. העולם לא יראה את היתרונות של המדיניות באופן מיידי.
החוקרים פיתחו מודל של צמיחה כלכלית ויעילות אנרגטית עם שינוי טכני אנדוגני כדי לחקור את ההשפעה של מדיניות הפחתת שינויי האקלים על השימוש באנרגיה. הם טוענים כי מודל זה יכול לשחזר במדויק דפוסים של שימוש באנרגיה וצמיחה כלכלית שנצפו בנתונים, ומראים כי המודל הסטנדרטי שכלכלנים משתמשים בו כדי להעריך מדיניות אקלים אינו יכול לעשות זאת. הסיבה לכך היא שהמודל הסטנדרטי אינו לוקח בחשבון את האופי האיטי של ההתקדמות הטכנולוגית. כתוצאה מכך, המודל הסטנדרטי מפריז בהפחתה בשימוש המצטבר באנרגיה המושגת על-ידי מס אנרגיה נתון. הם מראים כי מדיניות שנועדה לעמוד ביעד הסכם פריז במודל הסטנדרטי מפספסת את היעד בסכום משמעותי במודל החדש יותר שמתחשב בדינמיקה טכנולוגית איטית. המודל החדש יותר דורש מסים גבוהים משמעותית כדי להשיג את היעד.
החוקרים בחנו גם את ההשפעה של סובסידיות מחקר ופיתוח שנועדו לשפר את היעילות האנרגטית. הם מצאו כי שילוב מדיניות זו עם מסים מסייע לעמוד ביעדים סביבתיים בעלות הנמוכה ביותר למשק. עם זאת, מדיניות זו אינה יעילה באותה מידה בהפחתת השימוש באנרגיה בפני עצמה. סובסידיות עשויות להוביל לסבב ראשוני של שיפורים בטכנולוגיות חסכוניות באנרגיה, אך בהמשך מצטמצם התמריץ למחקר ופיתוח עתידיים.
“כדי להשיג יעדי מדיניות סביבתית, המסים על אנרגיה יצטרכו להיות גבוהים יותר ממה שחשבו בעבר”, אמר המחבר הראשי של המאמר, גרגורי קייסי. “הסיבה לכך היא שהשפעת המסים על השימוש הכולל באנרגיה מתרחשת לאט יותר מכפי שהציעו גישות מידול קודמות. אני חוקר רק פן אחד של מדיניות האקלים, ואני מקווה שהתוצאות יעזרו לשפר את הדור הבא של מודלים של כלכלת אקלים”.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
המס המוטל על השכבות החלשות באירופה כבר גבוה מדי, ומתבטא בעלויות האנרגיה הגבוהות שמטולות על ייצור לא כלכלי של אנרגיה. אלו שנוהגים לטוס לועידות האקלים ביעדים אקזוטיים במטוסיהם הפרטיים כמובן לעולם לא יהיו מסוגלים להבין זאת.
“אני חוקר רק פן אחד של מדיניות האקלים” אמר המחבר הראשי של המאמר, גרגורי קייסי. ובכן, חבוב, כדאי שתרחיב את אופקיך גם לסוגיות חברתיות וכלכליות, הנוגעות לדריסת השכבות החלשות, ולהריסת כלכלות לאומיות.