מדינות הפולטות הרבה גזי חממה ישלמו למדינות שבקו המשווה כספים שישמשו לשימור יער הגשם שבין היתר מסייע בבליעת דו תחמוצת הפחמן
בסיס הרעיון למסחר הוא בנקודת הראות של כדור הארץ כולו כיחידה אורגנית שבה פחות חשוב מאין מגיע הפחמן ויותר חשובה כמותו הכללית, (הפחתת הכמות המגיעה לאטמוספרה). המסחר מתבצע בעיקר באמצעות הבנק העולמי, אבל גם ישירות בין מדינות, ערים, ארצות ומפעלי תעשיה בעולם כולו, (כאלה שחתומים על אמנת קיוטו). עד כאן דברים שמזה זמן ידועים ומקובלים.
על פי הבנק העולמי – כל עשר שנים מאבד העולם כ 5% מיערות-גשם. אובדן היערות “תורם” 20% מכלל פליטת הפחמן. ברוב המקרים נכרתים יערות על מנת לפנות קרקע לחקלאות או למרעה ועל פי חשובי הבנק – הערך הכלכלי של יער גדול פי עשר מאותו שטח שישמש לחקלאות או למרעה, כאשר החישוב מסתמך על היער כמשאב טבעי וכן כ “סופג” פחמן.
בהתאם לחישוב זה, כדי להציל את יערות הגשם תוך כדי צמידות למסחר בפחמן, מציע הבנק העולמי כי ארצות מתועשות ישלמו עבור עודפי הפחמן שלהן לארצות מתפתחות ע”י מימון מיזמים לשמירה ולחידוש יערות – מניעת כריתה ופעולות נטיעה וייעור. פעילות כזאת תהיה בהתאם לאמנת קיוטו שכן יערות נחשבים לקולטי פחמן ולפיכך נטיעת יערות שווה למכירת פליטות עודפות.
מאחר ושטחי יערות הגשם, רובם ככולם נמצאים ב “ארצות מתפתחות”, בסיס הרעיון הוא כי ארצות תעשייתיות שפולטות מעל למכסה ישלמו לארצות בהן יש יערות, תשלומים שישמשו לפיתוח כלכלי של אזורים כפריים,
פיתוח ללא פגיעה ביערות. המניעה עד היום לכך היא כי רבות מהארצות ה”מתפתחות” אינן מחויבות לתנאי אמנת קיוטו, אין להן אפשרות לסחור בפליטות, כתוצאה מכך אין להן אפשרות להרוויח מהעובדה שרמת הפליטות שלהן היא מזערית.
כיום אין מוצעת תמורה ישירה ומידית לחקלאי שיושב ליד יער ורוצה להרחיב את שטחו, אבל, למשל, אם גוף כמו האיחוד האירופי יציע לחקלאי תשלום עבור שמירת היער, תשלום שבעזרתו יוכל החקלאי לטייב את אדמתו, לרכוש כלים חקלאיים, להניח מערכת השקיה ולשפר את יבולו ואת הכנסתו, ללא פגיעה ביער, ייצאו שני הצדדים נשכרים – המשלם סחר בעודפי הפחמן, מקבל התשלום ישפר את תנאיו ובמקביל (מאחר ולא כרת עצים) יפחית את פליטת הפחמן .
במילים אחרות : ארצות תעשייתיות המייצרות ופולטות פחמן מעל למכסתן, ישלמו לארצות מתפתחות עבור שמירת סביבתן הטבעית.
על פי הבנק העולמי : המסחר העולמי בפחמן בשנת 2005 היה כ-10 מיליארד דולר. כאשר לשוק יצטרפו “שחקנים” נוספים מעריך הבנק תנועה של 25 מיליארד דולר. אם חלק מזה ינותב נכון – לשמירת יערות-הגשם…. תבוא לסביבתנו גאולה…. חלקית.
