IPCC: למרות צעדי הפחתת גזי החממה ההתחממות נמשכת, נדרשת האצה במאבק במשבר האקלים

כך עולה מדוח מעקב אחר ממצאי מהדו”ח  השישי של הפאנל הבינלאומי לשינוי האקלים IPCC. טמפרטורת פני השטח העולמית הגיעה בעשור האחרון ל-1.1 מעלות צלזיוס מעל הממוצע בשנים 1850–1900

למרות צעדי הפחתה גזי החממה ההתחממות ממשיכה, נדרשת קפיצה קוונטית במאבק במשבר האקלים. במידה רבה המאמצים הללו עקרים ברובם. כך עולה מדוח מעקב אחר ממצאי מהדו”ח  השישי של הפאנל הבינלאומי לשינוי האקלים IPCC בדו”ח שפורסם אמש (ב’).

ממצאי הדוח קשים: הפעילות האנושית, בעיקר באמצעות פליטת גזי חממה, גרמה באופן חד משמעי להתחממות כדור הארץ, כאשר טמפרטורת פני השטח העולמית הגיעה ל-1.1 מעלות צלזיוס מעל 1850–1900 בשנים 2011–2020. פליטות גזי החממה העולמיות המשיכו לגדול, עם תרומות לא שוויוניות הנובעות משימוש באנרגיה שאינה בת קיימא, ושינוי בשימוש בקרקע, אורחות חיים ודפוסי צריכה וייצור באזורים שונים, בין ובתוך מדינות, ובקרב יחידים

שינויים והשפעות שנצפו

לדברי מחברי הדוח התרחשו שינויים נרחבים ומהירים באטמוספרה, באוקיינוס, בקריוספירה (כיסוי הקרח) ובביוספרה. שינויי האקלים הנגרמים על ידי האדם כבר גורמים לתנאי מזג אוויר ואקלים קיצוניים רבים בכל אזור על פני כדור הארץ. הדבר הוביל להשפעות שליליות נרחבות ולהפסדים ונזקים נלווים לטבע ולאנשים. קהילות פגיעות שתרמו באופן היסטורי הכי פחות לשינויי האקלים הנוכחיים מושפעות באופן לא פרופורציונלי .

התקדמות עכשווית בהסתגלות ופערים ואתגרים

תכנון ויישום ההסתגלות התקדם בכל המגזרים והאזורים, עם יתרונות מתועדים ויעילות משתנה. למרות ההתקדמות, פערי הסתגלות קיימים, וימשיכו לגדול בקצבי היישום הנוכחיים. גבולות קשים ורכים להסתגלות הושגו בחלק מהמערכות האקולוגיות והאזורים. חוסר התאמה מתרחש במגזרים ובאזורים מסוימים. התזרימים הפיננסיים הגלובליים הנוכחיים להסתגלות אינם מספיקים למימוש והגבלה של אפשרויות הסתגלות, במיוחד במדינות מתפתחות.

מדיניות וחוקים המטפלים בצמצום התרחבו בעקביות מאז   הדוח החמישי. פליטות גזי החממה העולמיות בשנת 2030 המשתמעות מתרומות נחושות לאומיות (NDCs) שהוכרזו עד אוקטובר 2021 מבהירות את הסבירות כי ההתחממות תעלה על 1.5 מעלות צלזיוס במהלך המאה ה-21 ותקשה על הגבלת ההתחממות מתחת ל-2 מעלות צלזיוס.  ישנם פערים בין הפליטות הצפויות ממדיניות מיושמת לבין אלה של NDCs ותזרימי מימון שאינם נופלים מהרמות הדרושות כדי לעמוד ביעדי האקלים בכל המגזרים והאזורים.

שינויי אקלים עתידיים, סיכונים ותגובות ארוכות טווח

המשך פליטת גזי החממה יוביל להתחממות גלובלית גוברת, כאשר ההערכה הטובה ביותר היא להגיע ל-1.5 מעלות צלזיוס בטווח הקרוב בתרחישים נחשבים ובמסלולים ממודלים. כל תוספת של התחממות כדור הארץ תעצים סכנות מרובות ובו-זמניות. הפחתה עמוקה, מהירה ומתמשכת בפליטת גזי החממה תוביל להאטה ניכרת בהתחממות הגלובלית בתוך כשני עשורים, וגם לשינויים ניכרים בהרכב האטמוספרה בתוך שנים ספורות .

השפעות שינויי אקלים וסיכונים הקשורים לאקלים

עבור כל רמת התחממות עתידית נתונה, סיכונים רבים הקשורים לאקלים גבוהים יותר מכפי שהוערך ב-AR5, וההשפעות ארוכות הטווח הצפויות גבוהות עד פי כמה ממה שנצפה כיום. סיכונים והשפעות שליליות צפויות והפסדים ונזקים נלווים משינויי האקלים מסלימים עם כל תוספת של התחממות גלובלית (ביטחון גבוה מאוד). סיכונים אקלימיים ולא אקלימיים יתקשרו יותר ויותר, וייצרו סיכונים מורכבים ומדורגים שהם מורכבים יותר וקשים יותר לניהול

סבירות וסיכונים לשינויים בלתי נמנעים, בלתי הפיכים או פתאומיים

חלק מהשינויים העתידיים הם בלתי נמנעים ו/או בלתי הפיכים, אך ניתן להגבילם על ידי הפחתה גלובלית עמוקה, מהירה ומתמשכת של פליטות גזי חממה. הסבירות לשינויים פתאומיים ו/או בלתי הפיכים עולה ככל שרמות ההתחממות הגלובלית גבוהות יותר. באופן דומה, ההסתברות לתוצאות בסבירות נמוכה הקשורות להשפעות שליליות שעלולות להיות גדולות מאוד עולה עם רמות גבוהות יותר של התחממות גלובלית.

אפשרויות הסתגלות וגבולותיהן בעולם חם יותר

אפשרויות ההסתגלות האפשריות והיעילות כיום יהפכו למוגבלות ופחות יעילות עם התגברות ההתחממות הגלובלית. עם התגברות ההתחממות הגלובלית, ההפסדים והנזקים יגדלו ומערכות אנושיות וטבעיות נוספות יגיעו לגבולות ההסתגלות. ניתן להימנע מהסתגלות על ידי תכנון ויישום גמישים, רב-מגזריים, כוללניים, ארוכי טווח של פעולות הסתגלות, עם תועלות משותפות למגזרים ומערכות רבים.

תקציבי פחמן ואפס פליטות נטו

הגבלת ההתחממות הגלובלית הנגרמת על ידי בני אדם דורשת אפס פליטות CO2 נטו. פליטות הפחמן המצטברות עד למועד ההגעה לאפס פליטות CO2 נטו ורמת הפחתת פליטת גזי החממה בעשור זה קובעות במידה רבה אם ניתן להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס או 2 מעלות צלזיוס. פליטות CO2 צפויות מתשתית דלק מאובנים קיימת ללא הפחתה נוספת יעלו על תקציב הפחמן הנותר עבור 1.5 מעלות צלזיוס (50%)

מסלולי הפחתה

כל המסלולים הגלובליים המגבילים את ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס (>50%) עם או בלי חריגה זמנית ביעד ואלה המגבילים את ההתחממות ל-2 מעלות צלזיוס (>67%), כרוכים בהפחתה מהירה ועמוקה, וברוב המקרים מיידית של פליטת גזי חממה בכל המגזרים בעשור הקרוב. פליטות גלובליות של אפס פחמן דו-חמצני נטו מגיעות לקטגוריות מסלולים אלה, בתחילת שנות ה-2050 ובסביבות תחילת שנות ה-2070, בהתאמה.

חריגה מרמת התחממות וחזרה

אם ההתחממות תעלה על רמה מוגדרת כגון 1.5 מעלות צלזיוס, ניתן יהיה להפחית אותה בהדרגה שוב על ידי השגת ושמירה על פליטות CO2 גלובליות שליליות נטו. הדבר ידרוש פריסה נוספת של יכולות הסרת פחמן דו חמצני, בהשוואה למסלולים ללא חריגה זו. מה שיוביל לחששות היתכנות וקיימות גדולים יותר. חריגה ביעד כרוכה בהשפעות שליליות, חלקן בלתי הפיכות, וסיכונים נוספים למערכות אנושיות וטבעיות, כולם גדלים עם גודל ומשך החריגה.

       

דחיפות של פעולה אקלימית משולבת לטווח הקרוב

שינויי האקלים מהווים איום על רווחת האדם ועל בריאות כדור הארץ. חלון הזדמנויות להבטחת עתיד חי ובר קיימא לכולם נסגר במהירות. פיתוח עמיד לאקלים משלב הסתגלות והפחתה כדי לקדם פיתוח בר-קיימא לכולם, ומתאפשר על ידי שיתוף פעולה בינלאומי מוגבר, כולל גישה משופרת למשאבים כספיים נאותים, במיוחד עבור אזורים, מגזרים וקבוצות פגיעים, וממשל מכליל ומדיניות מתואמת. לבחירות ולפעולות שיושמו בעשור זה יהיו השפעות כעת ובמשך אלפי שנים

היתרונות של פעולה לטווח הקרוב

הפחתה עמוקה, מהירה ומתמשכת ויישום מואץ של פעולות הסתגלות בעשור זה יפחיתו את ההפסדים והנזקים הצפויים לבני אדם ולמערכות אקולוגיות, ויספקו יתרונות משותפים רבים, במיוחד לאיכות האוויר ולבריאות. עיכוב בפעולות ההפחתה וההסתגלות ינעל תשתיות עתירות פליטות, יעלה את הסיכונים לנכסים תקועים ולהסלמת עלויות, יקטין את ההיתכנות ויגדיל את ההפסדים והנזקים. פעולות לטווח הקרוב כרוכות בהשקעות גבוהות מראש ובשינויים שעלולים לשבש שניתן להפחית על ידי מגוון של מדיניות מאפשרת .

אפשרויות הפחתה והתאמה במערכות שונות

שינויים מהירים ומרחיקי לכת בכל המגזרים והמערכות נחוצים כדי להשיג הפחתת פליטות עמוקה ומתמשכת ולהבטיח עתיד בר-קיימא ובר-קיימא לכולם. מעברי מערכת אלה כרוכים בהרחבה משמעותית של מגוון רחב של אפשרויות הפחתה והתאמה. אפשרויות ישימות, יעילות ובעלות נמוכה להפחתה והתאמה כבר זמינות, עם הבדלים בין מערכות ואזורים.

סינרגיות ופשרות עם פיתוח בר-קיימא

פעולה מואצת ושוויונית במיתון והסתגלות להשפעות שינויי האקלים היא קריטית לפיתוח בר-קיימא. לפעולות הפחתה והסתגלות יש יותר סינרגיות מאשר פשרות עם יעדי פיתוח בר-קיימא. סינרגיות ופשרות תלויות בהקשר ובהיקף היישום.

שוויון והכלה

מתן עדיפות לשוויון, צדק אקלימי, צדק חברתי, הכללה ותהליכי מעבר צודקים יכולים לאפשר הסתגלות ופעולות מיתון שאפתניות ופיתוח עמיד לאקלים. תוצאות ההסתגלות משופרות על ידי תמיכה מוגברת באזורים ובאנשים עם הפגיעות הגבוהה ביותר לסכנות אקלימיות. שילוב הסתגלות אקלימית בתוכניות הגנה חברתית משפר את החוסן. קיימות אפשרויות רבות להפחתת צריכה עתירת פליטות, כולל באמצעות שינויים התנהגותיים ואורח חיים, עם יתרונות משותפים לרווחה חברתית.

ממשל ומדיניות

פעולה אקלימית יעילה מתאפשרת על ידי מחויבות פוליטית, ממשל רב-שכבתי מתואם היטב, מסגרות מוסדיות, חוקים, מדיניות ואסטרטגיות וגישה משופרת למימון ולטכנולוגיה. יעדים ברורים, תיאום בין תחומי מדיניות מרובים ותהליכי ממשל מכלילים מאפשרים פעולה אקלימית יעילה. מכשירים רגולטוריים וכלכליים יכולים לתמוך בהפחתת פליטות עמוקה ועמידות אקלימית אם הם מתרחבים ומיושמים באופן נרחב. פיתוח עמיד לאקלים נהנה מהסתמכות על ידע מגוון.

מימון, טכנולוגיה ושיתוף פעולה בינלאומי

פיננסים, טכנולוגיה ושיתוף פעולה בינלאומי הם גורמים קריטיים לפעולה אקלימית מואצת. אם יושגו יעדי האקלים, גם מימון ההסתגלות וגם המימון למיתון יצטרכו לגדול פי כמה. יש מספיק הון גלובלי כדי לסגור את פערי ההשקעות הגלובליים, אך ישנם חסמים להפנות את ההון לפעולה אקלימית. שיפור מערכות חדשנות טכנולוגית הוא המפתח להאצת האימוץ הנרחב של טכנולוגיות ושיטות עבודה. הגברת שיתוף הפעולה הבינלאומי אפשרית במספר ערוצים.

לדוח באתר IPCC

תגובת המשרד להגנת הסביבה:

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, בעקבות פרסום החלק האחרון לדוח השישי של IPCC: “לפי הדוח, למרות תוכניות ופעולות ההיערכות המקודמות כיום בכל מדינות העולם, הפער בהיערכות עדיין גדול מאוד, וימשיך להתרחב אם לא נגביר מאוד את קצב והיקף הפעולות. העולם לא ערוך ונמצא בסכנה. הדוח מחדד את הצורך הדחוף בקידום חוק האקלים שאנו מובילים, וקידום היערכות ישראל גם במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות”

החלק האחרון והמסכם של הדוח השישי של הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים, ה-IPCC, שפורסם היום (ב’), מהווה סינתזה של שלושה דוחות רחבים שפורסמו בסוף 2021 ובמהלך 2022, וסקרו את התחזיות לשינוי האקלים, ההשלכות ואיך להיערך אליהן, ואת הדרכים להפחית את פליטות גזי החממה, וכן שלושה דוחות קטנים יותר שפורסמו במהלך התקופה הזו. הדוח מתמקד בשלושה נושאים: המצב הנוכחי והמגמות, התחזיות לעתיד הרחוק כולל ההשלכות והתגובות הנדרשות, והתגובות הנדרשות בעתיד הקרוב

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: “הדוח קובע כי ההתחממות הגלובלית, שלא הייתה כמותה בהיסטוריה של כדור הארץ, נובעת מפליטות גזי חממה כתוצאה מפעילות האדם. למרות תוכניות ופעולות ההיערכות המקודמות בכל מדינות העולם, הפער בהיערכות עדיין גדול מאוד, וימשיך להתרחב אם לא נגביר מאוד בכל העולם את קצב והיקף הפעולות. העולם לא ערוך ונמצא בסכנה. יש לנו עדיין יכולת להשפיע – ההחלטות שנקבל היום והפעולות שנבצע, ישפיעו עלינו ועל הדורות הבאים. הדוח מחדד את הצורך בקידום דחוף של חוק האקלים וההיערכות של ישראל”.

המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ’ נגה קרונפלד-שור: “ההתחממות הגלובלית כבר גרמה לשינוים מהירים ונרחבים בים, ביבשה ובקטבים, והשפיעה על החיים על פני כל כדור הארץ. מזג האוויר נעשה קיצוני יותר וקצב השינויים גבוה בהרבה משהיה צפוי על פי הדוח החמישי של הפאנל, חלקית בגלל השפעה הדדית בין ההשלכות.

“השינויים שמוזכרים בדוח הם בעלי השלכות הרסניות לסביבה הטבעית ולבני האדם. הפגיעה המשמעותית ביותר היא באוכלוסיות מוחלשות, שחלקן בהתחממות הגלובלית קטן, והפערים בין המדינות האלו למדינות המפותחות הולכים וגדלים. כ-3.5 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים פגיעים מאוד לשינוי אקלים, מיליוני אנשים סובלים מאי ביטחון תזונתי וכמחצית מאוכלוסיית העולם חווה מחסור במים לפחות בחלק מהזמן. ההתחממות משפיעה גם על בריאות ורווחת האדם, וגורמת לעלייה בתחלואה ובתמותה ולנזק כלכלי. חלק מהשינויים וההשלכות לא הפיכים כבר כיום, בהם מאות הכחדות מינים מקומיות, גלישת ונסיגת קרחונים והפשרת פרמפרוסט (קפאת עד), ואת חלקם אפשר רק למתן.

“בהתבסס על התחייבויות המדינות על הפחתת פליטות גזי החממה (NDC’s), העולם צפוי לחצות את סף המעלה וחצי במהלך המאה ה-21, ויהיה קשה למנוע את חציית סף שתי המעלות. בנוסף, קיימים פערים משמעותיים בין ההתחייבויות לבין המדיניות והפעולות בפועל, מה שמחמיר עוד יותר את המצב.

“גם בתרחישים הכי אופטימיים, ההתחממות הגלובלית צפויה להמשך לפחות עד שנת 2040. הדוח קובע כי על המדינות להפחית את השימוש בדלקים פוסיליים כולל פחם, נפט, וגז באופן מיידי ועמוק, ולהגיע להפחתה של 50% עד 2030 והפסקת השימוש ואפילו מאזן שלילי עד 2050. יש להתייעל מאוד בשימוש באנרגיה ובמשאבים, להתאים את החקלאות לאקלים המשתנה ולשמור על בתי הגידול הטבעיים, כולל שיקום יערות ובתי גידול פגועים נוספים. ייתכן שכל אלו לא יספיקו, וניאלץ להסתמך גם על קליטת גזי חממה מהאוויר ופיתוח טכנולוגיות לבקרת אקלים.

“התמודדות עם שינוי האקלים דורשת התגייסות ושיתוף פעולה של כל הסקטורים, מחויבות פוליטית, מימון, פיתוח טכנולוגיות ויכולות חדשות וידידותיות לסביבה, ושינוי עמוק בהתנהלות מרמת הפרט ועד רמת הממשלות, כולל שיתופי פעולה בינלאומיים. שינוי כזה יעשה רק בהתגייסות רחבה תוך חינוך, ושימוש בכלים רגולטוריים וכלכליים, ועכשיו הזמן לעשות זאת.

“לצערנו, המספרים מראים שאנחנו עדין לא בכיוון הנכון. חלון ההזדמנויות העומד לרשותנו כדי לאפשר לנו ולדורות הבאים לחיות חיים בריאים וטובים, נסגר במהירות. המדינות צריכות לפעול בצורה אחראית, מהירה, נחושה ושאפתנית יותר, להפחית פליטות גזי חממה ולהיערך לשינוי האקלים כדי לא לאבד את ההזדמנות”.

עוד בנושא באתר הידען:

• IPCC: אנו במחצית הדרך להכחדת כל החיים על כדור הארץ
• סיכום דו”ח האקלים השישי של IPCC למקבלי החלטות. מסמך
• IPCC: חייבים לפעול מייד כדי לעצור את התחממות כדור הארץ, לפני שיהיה מאוחר
• התחזית לעתיד 200 שנים חמות * פרויקט מיוחד: כל הנקודות המובלטות בפרק ה-IPCC המיועד למקבלי ההחלטות הפוליטיים
• סופות אזהרה: נתוני האמת חושפים – משבר האקלים מתקדם מהר מהצפוי