חלקו השלישי של הדו”ח שפורסם השבוע מתריע כי אם לא נשנה את כל הכלכלה – תחבורה, בנייה, ייצור חשמל ועוד בצורה דרסטית אנו מאיימים על הדורות הבאים ואף על כל החיים על פני כדור הארץ, כותבים חוקרים שערכו חלק מהפרקים בדוח ה-IPCC
מחברים:
- תומאס וידמן, פרופסור לחקר הקיימות, UNSW סידני
- ארונמיה מאליק, מרצה בכירה לקיימות, אוניברסיטת סידני
- גלן פיטרס, מנהל מחקר, המרכז לחקר האקלים והסביבה הבינלאומי – אוסלו
- ז’קלין פיל, מנהלת חטיבת החוזים העתידיים על האקלים, אוניברסיטת מלבורן
- שומאי באי, פרופסור, האוניברסיטה הלאומית האוסטרלית
תרגום: אבי בליזובסקי
שש מעלות של התחממות פירושה הכחדה של כל החיים על פני כדור הארץ. כרגע אנחנו בקצב גידול של שלוש מעלות, כלומר אנו באמצע הדרך לקראת הכחדה המונית. זה אולי המשפט שצריך לזכור מחלקו השלישי של דו”ח הפאנל הבינלאומי לשינויי האקלים (IPCC) שהתפרסם אתמול.
לעולם יש עדיין את הסיכוי הטוב ביותר להפחית את פליטת גזי החממה במהירות, אך יש צורך בקיצוצים קשים ומהירים בכל המגזרים והמדינות כדי לשמור על ההתחממות ברמות בטוחות, אומרת הרשות העולמית לשינוי האקלים.
הדו”ח של הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), שפורסם השבוע, קובע כי ההזדמנויות לצמצום סביר של פליטות גלובליות עלו בחדות מאז ההערכה האחרונה מסוג זה בשנת 2014, אבל הצורך לפעול הפך גם לדחוף הרבה יותר. 278 כותבי הדו”ח סקרו כ-18 אלף מאמרים מדעיים והגיע למסקנה שכדי להצליח במשימה יידרשו שינויים דרמטיים בהתנהלותנו.
הדו”ח הוא הערכה סופית של רמת הפעילות שהאנושות מבצעת כדי למצוא פתרון לעליית הטמפרטורות. כאן אנו מסבירים היבטים מרכזיים של הממצאים ומה משמעותם עבור העולם.
גלן פיטרס, המחבר הראשי של הפרק על מסלולי פעילות לעצירת ההתחממות התואמים יעדים ארוכי טווח:
הדו”ח מגלה שהעולם התקדם בהפחתת הפליטות בעשור האחרון. הצמיחה בפליטת גזי החממה הואטה ל-1.3% בשנה בשנות ה-2010, לעומת 2.1% בשנות ה-2000, אבל הפליטות העולמיות עדיין גבוהות. אם השאפתנות של מקבלי ההחלטות לא תגדל באופן מיידי, ההתחממות עד סוף המאה תעלה מעבר ל-1.5 מעלות צלזיוס ותהיה בדרך ל-2 מעלות צלזיוס כלומר לא תעמוד ביעדי הטמפרטורה של הסכם פריז.
באופן מדאיג, המדיניות הנוכחית כבר מציבה אותנו על מסלול של התחממות של בין 2.2 ל-3.5 מעלות בתוך שמונים שנה. זה הרבה יותר טוב מאשר 4°C או יותר כפי שחששנו לפני כעשור, אבל עדיין רחוק מלהיות עולה בקנה אחד עם הסכם פריז.
כדי שיהיה סיכוי של 50% ללהגביל את התחממות כדור הארץ ל-1.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, פליטות הפחמן הדו-חמצני העולמיות חייבות להצטמצם בתוך עשור, להגיע לאפס נטו ב-2050 ולהפוך לשליליות נטו לאחר מכן. פליטות מתאן יצטרכו גם הן להצטמצם בחצי עד 2050 בתרחישים אלה.
קיצוץ במחצית הפליטות העולמיות עד 2030 הוא משימה בת ביצוע, כותבים עורכי דוח ה-IPCC, אבל הדבר דורש שינוי מיידי במדיניות האקלים בכל המגזרים, המדינות ורמות הממשל. מדינות עשירות חייבות לבצע את הפחתות הפליטה המהירות ביותר.
יותר מטכנולוגיה
טומי וידמן, המחבר הראשי של הפרק על מגמות הפליטה: “הדו”ח הוא קטלוג מקיף של מה שניתן לעשות – אך לרוב טרם נעשה – כדי למנוע שינויי אקלים הרסניים.”
“יש מגמות מעודדות. כ- 36 מדינות צמצמו בהצלחה את פליטת גזי החממה במשך יותר מעשור. ההזדמנויות לצמצם את הפליטות במחיר סביר הוכפלו מאוד מאז 2014, כך עולה מהדו”ח. זאת בעיקר בשל הצניחה בעלויות האנרגיות המתחדשות, המבטיחות הפחתת פליטות מעבר למגזר האנרגיה בתחומים כמו ייצור ותחבורה כבדה. אנו מרחיבים על האפשרויות כאן.”
אבל השינוי לא מגיע מספיק מהר. הדו”ח מאשר כי כל רווחי ההתייעלות האנרגטית בעשור האחרון עלו בשיעורם על הצמיחה הכלכלית והגידול באוכלוסיה אך טכנולוגיה היא לא כדור כסף. כדי שיהיה לנו סיכוי לקצץ במחצית את הפליטות העולמיות עד 2030, עלינו להשתמש בפחות מוצרים עתירי פחמן ולאמץ אורח חיים דל בפליטות. כמו כל השינויים האחרים הנדרשים, אלה לא יכולים להיות מצטברים, IPCC אומר.
ארונמיה מאליק, המחברת הראשית של פרק המבוא והמסגור של דוח הIPCC: בשנת 2016 נכנסו לתוקף יעדי הפיתוח בר הקיימא של האו”ם – תוכנית פעולה לאנשים, לכוכבי לכת ולשגשוג. פיתוח בר קיימא עונה על צרכי ההווה מבלי להתפשר על הדורות הבאים. וכפי שדו”ח IPCC האחרון מדגיש, לא ניתן להשיג אותו ללא פעולה אקלימית יעילה.
יעד אחד לפיתוח בר קיימא מתמקד במפורש בהתמודדות עם שינויי האקלים. אבל יש צורך לפעול בתחומי האנרגיה, ערים, תעשייה, קרקע, מים ואנשים. מדיניות הפחתת הפליטות חייבת להיות כוללנית ולהימנע מהשלכות לא מכוונות כגון החרפת העוני והרעב. המעבר לעולם דל פחמן צריך להיות שוויוני ולא להשאיר אף אחד מאחור.
דו”ח IPCC קורא הן לפעולת אקלים מואצת והן למעבר צודק. זה דורש מדיניות מתוכננת היטב בכל רמות הממשלה, ובכל המגזרים. שיתוף פעולה בינלאומי הוא המפתח.
שיתוף פעולה בינלאומי
ז’קלין פיל, המחברת הראשית של פרק שיתוף הפעולה הבינלאומי בדוח ה-IPCC:
דו”ח זה הוא הראשון שמעריך את תוצאות יישום הסכם פריז, שנכנס לתוקף החל משנת 2020. במסגרת ההסכם, מדינות מגישות ומעדכנות התחייבויות להפחתת פליטות והתאמה לאקלים המשתנה.
כדי שהתחייבויות אלה יושגו ברחבי העולם, מדינות בעלות הכנסה גבוהה חייבות לסייע למדינות אחרות על ידי מתן מימון, גישה לטכנולוגיות אנרגיה נקייה וסיוע וידע אחרים. ה-IPCC זיהה מחסור במימון ההתמודדות עם משבר האקלים. בפרט, מדינות בעלות הכנסה גבוהה החמיצו את היעד שלהן לשנת 2020 לגייס 100 מיליארד דולר בשנה.
הסכם פריז הוא הסכם אבל היישום היה וולנטרי – מדינות מציבות לעצמן מטרות ולא ניתן לכפות עליהן לעמוד בהן. אז, זה עובד? על פי דו”ח חדש זה, ההתקדמות גדולה אך היא מאוד איטית. היא גם הגבירה את השקיפות, ואפשרה לקבוצות חיצוניות בחברה האזרחית להעריך את התקדמותן של מדינות.
מנגנונים בינלאומיים אחרים, כגון שותפויות עסקיות גלובליות ומחאות אקלים של בני נוער, מניעים גם הם שינוי. אבל יש לעשות יותר כדי לצמצם את הפליטות בחצי העשור הזה.
שומאי באי, המחברת הראשי של הפרק שעסק במערכות העירוניות: “דו”ח IPCC מצא כי כ-70% מפליטות גזי החממה בעולם מיוצרים בערים ובאזורים עירוניים. נתון זה מעלה אתגרים אך גם מעלה הזדמנויות להפחתת פליטות. עד כה, יותר מ-1,000 ערים ברחבי העולם נרשמו ליעדי פליטה אפס נטו.”
“כדי למלא את הסכם פריז, ערים נוספות חייבות לעלות מדרגה ולפעול למען יעדים כגון 100% אנרגיה מתחדשת, תחבורה ללא פחמן, בנייה ירוקה ושיפור ניהול הפסולת. המדינות המתפתחות עוברות עיור מואץ, דבר הדורש דיור ותשתיות חדשות. אבל הבניה בדרך של עסקים כרגיל עלולה להוביל להגברה משמעותית של פליטות הפחמן, מזהיר IPCC.
ראשי ערים חייבים לאמץ תכנון וניהול משולבים כדי לעמוד באתגר האקלים תוך שהערים ממשיכות את תפקידן החשוב בשמירה על רווחה חברתית, כלכלית וסביבתית. כולם צריכים להשתתף: עסקים, קהילות, חוקרים ואזרחים”.
הדו”ח האחרון מראה כיצד הבחירות שאנו עושים כעת יקבעו את גורלם של הדורות הבאים – ואת כל החיים על פני כדור הארץ.
האנושות כבר החמיצה כל כך הרבה הזדמנויות לייצב את אקלים כדור הארץ. עכשיו יש לנו הזדמנות לתקן כמה מעוולות העבר האלה. רק מאמץ דחוף ומתואם בכל המגזרים והמדינות, החל מהיום, יספק את השינוי הדרוש.
עוד בנושא באתר הידען:
4 תגובות
“A temperature increase of 5.2 °C above the pre-industrial level at present rates of increase would likely result in mass extinction comparable to that of the major Phanerozoic events”
nature.com/articles/s41467-021-25019-2
משה
מה זה קשור? אנחנו רואים את הנזקים של שינו האקלים (אלא עם אתה עיוור).
אתה לא עיוור, נכון?
ואכן היו שש הכחדות – האחרונה בעיצומה עכשיו – האנתרופוקן.
התחממות של שש מעלות היא הכחדה או הפחדה?!
כמה פעמים במליארד השנים האחרונות הטמפרטורה הממוצעת היתה גבוהה ביותר משש מעלות מאשר כרגע?!
נתונים זה לחלשים?!