שינויי האקלים והשפעתם ההרסנית ידועים. אולם בשנתיים האחרונות אנו עדים יותר ויותר להשלכות המאיימות של אירועי קיצון אקלימיים, כפי שהיה בקיץ האחרון באנגליה בו נמדדה לראשונה טמפרטורה של 40 מעלות. המצב רק יחמיר ויאיץ את הכחדתם של יצורים חיים רבים, אומר פרופ’ אורי רול ממובילי המחקר
לראשונה מאז החלו מדידות הטמפרטורה בעולם, מחקר בינלאומי חדש בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בדק את ההשפעה הצפויה של אירועי קיצון אקלימיים על עולם החי בכל רחבי העולם, עד סוף המאה ה-21. “אירועי הקיצון הפכו יותר תכופים, ממושכים ורדיקליים ועל כן הם מהווים איום ממשי על עולם החי”, מתריע פרופ’ אורי רול, ממובילי המחקר. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Nature.
שינויי האקלים והשפעתם ההרסנית ידועים. אולם בשנתיים האחרונות אנו עדים יותר ויותר להשלכות המאיימות של אירועי קיצון אקלימיים, כפי שהיה בקיץ האחרון באנגליה בו נמדדה לראשונה מאז החלו המדידות, טמפרטורה שהגיעה לכדי 40 מעלות.
מחקר בינלאומי חדש בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בדק לראשונה את ההשפעה הצפויה של אירועי קיצון אקלימיים על עולם החי בכל רחבי העולם, תוך התייחסות לתרחישי פליטה שונים. המחקר בדק למעלה מ-30,000 מיני עופות יונקים, זוחלים, ודו-חיים בעולם, תוך התייחסות להשפעות המאיימות של טמפרטורת קיצוניות עד סוף המאה ה-21.
עד כה, תחזיות על פגיעותם של מיני בעלי חיים שונים לעליות בטמפרטורה נטו להתמקד בטמפרטורות שנתיות ממוצעות כמקור לשינויי אקלים. גישה זו מתעלמת במידה רבה מההשפעות הדרסטיות הפוטנציאליות של אירועי חום קיצוניים קצרי טווח. אירועי חום קיצוניים, המוגדרים כתקופות בהן הטמפרטורה עולה מעל אחוזון היסטורי, מאיימים על המגוון הביולוגי תחת תרחישים שונים של התחממות כדור הארץ. “אירועי הקיצון הפכו יותר תכופים, ממושכים ורדיקליים ועל כן הם מהווים איום ממשי על עולם החי”, מתריע ד”ר גופל מורלי, מהמכונים לחקר המדבר וביה”ס לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומוביל המחקר.
האתגר הגדול ביותר בחיזוי פגיעות בבעלי חיים הוא הצורך לדעת את הטמפרטורה שמעליה אורגניזם לא ישרוד (‘גבול הסבילות התרמית’). נתונים כאלה זמינים כיום רק לכמה מאות מיני בעלי חיים, מה שמגביל את היקף המחקר. כדי להתגבר על כך ולדייק יותר את הניבוי, החוקרים כימתו את החשיפה של הטווחים הגיאוגרפיים של מינים שונים לטמפרטורות קיצוניות עתידיות (בין 2015 ל-2099) על ידי התחשבות בנתונים היסטוריים. הם העניקו ערכי סף עליון תחת ארבעה תרחישי התחממות עבור כל אחד מהמינים באופן פרטני (למעלה מ-30,000 מיני עופות יונקים, זוחלים, ודו-חיים בעולם) על בסיס התאמתו בעבר לטמפרטורה.
“מצאנו שבתרחיש האקלים החם ביותר (התחממות של כמעט 4.4 מעלות צלזיוס עד 2099), 41% ממינים של בעלי חוליות יבשה יחוו אירועי טמפרטורות קיצוניים ביותר מ-50% מטווחי התפוצה הגיאוגרפיים שלהם”, מסביר פרופ’ רול. “בעולם חם יותר ב-4.4 מעלות צלזיוס, 3,773 מינים צפויים לחוות טמפרטורות קיצוניות במשך רוב השנה. העבודה שלנו גם חשפה שבעלי חיים באזורים צחיחים בעולם צפויים להיות החשופים ביותר לטמפרטורות קיצון”.
תוצאות המחקר מראות שאירועי טמפרטורה קיצוניים עשויים להפוך לאיום גדול על בעלי חוליות בעתיד הקרוב. איום חשוב נוסף על המגוון הביולוגי, שינוי בתי גידול, עלול להחמיר עוד יותר את השפעותיו. הסיכון המשותף הנשקף משני האיומים הללו מצריך התערבות ונקיטת פעולות ממשלתיות ופרטניות להפחתת פליטת גזי חממה שיסייעו בהפחתת הסיכון החמור לחום קיצוני. פרופ’ שי מאירי ממוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט אונ’ ת”א- שותף למחקר מסכם “יש לשלב מספר אמצעים משלימים של שינויי אקלים בתוכניות ובהערכות סיכונים לשימור הטבע, כדי לנצל בצורה הטובה ביותר את משאבי השימור המוגבלים”.
קבוצת המחקר כללה את: ד”ר גופל מוראלי ופרופ’ אורי רול מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ’ שי מאירי ממוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט אונ’ ת”א ופרופ’ טאקויה איוומורה מאוניברסיטת ז’נבה, שוויץ.
מחקר זה (מס’ 406/19*) נתמך על-ידי הקרן הלאומית למדע.
קישור לתמונת אדמה מבוקעת בישראל. צילום: פרופ’ אורי רול: https://imagelibrary.bgu.ac.il/pf.tlx/2W2fk2mSEOE
קישור למפה אינטראקטיבית לצפייה בהשפעות אירועי הקיצון על חיות תחת שני תרחישים שונים (הכי חמור והכי אופטימי) . קרדיט: ד”ר גופל מורלי:
