כל הכתבות - הידען - Hayadan

Infographic: Macedo Veiga Junior (Valf)

הגוף כמפת דרכים: אלגוריתם חדש מפענח את סודות החלבונים שלנו

רובוט משחק שחמט ומרמה. המחשה: ד"ר רועי צזנה

כשהבינה המלאכותית מרמה בכל מחיר

כאשר בינה מלאכותית "חושבת" מתחילה לרמות כדי לנצח – גם במשימות פשוטות כמו שחמט – עולה השאלה: האם נוכל אי פעם לסמוך עליה באמת?
גלקסיה ספירלית עצומה לצד שביל החלב להשוואת קנה מידה של היקום. Credit: Bagchi and Ray et al/Hubble Space Telescope

סילונים מפלצתיים מחור שחור בגלקסיה ספירלית עשויים לחזות את העתיד המפחיד של שביל החלב

גלקסיה ספירלית ענקית עם סילונים עוצמתיים מחור שחור זעזעה מדענים, כי היא מראה שאפילו גלקסיות כמו שלנו יוכלו לשחרר קרינה מסוכנת בזמן כלשהו
בינה מלאכותית בישיבות הנהלה. איור: ד"ר רועי צזנה

מה קרה כשהבינה המלאכותית צורפה לישיבות הנהלה

ניסוי יוצא דופן בחברת נעליים אוסטרית מסורתית מצא כי שילוב של בינה מלאכותית בדיוני הנהלה יכול להוביל להחלטות חכמות, להאט את קצב הדיון – ולגרום למנהלים לסמוך על המכונה יותר
כשבמדינות מערביות יש ביקוש לעץ לבנייה, למשל, אז הן ישיגו אותו ממדינות שבהן עדיין כורתים עצים למטרות אלה. המחשה: depositphotos.com

מדיניות סביבתית שקרית

הגלובליזציה מאפשרת מעבר מהיר של סחורות, מה שמאפשר למדינות עשירות לשמור על הטבע שלהן אבל במחיר של פגיעה בטבע של מדינות עניות
אינפוגרפיקה של הניסוי המחשבתי החתול של שרדינגר: חתול בקופסה סגורה עם אטום רדיואקטיבי, מונה גייגר ובקבוקון רעל

מצבי "החתול של שרדינגר" נוצרו לראשונה גם מתוך מצב חם

מדענים הצליחו לייצר מצבים קוונטיים של סופרפוזיציה גם בטמפרטורות גבוהות, ושוברים את המיתוס שלפיו רק קור מאפשר קיום של תופעות קוונטיות
כוכב לוהט ופלנטה בחלל עם התפרצות סולארית עוצמתית ברקע כוכבים מנצנצים.

התפרצויות אלימות מפרוקסימה קנטאורי עשויות לסכן חיים בכוכבי לכת סמוכים

מחקר חדש בעזרת טלסקופ ALMA חושף כי התפרצויות קרינה תכופות ועזות במיוחד מפרוקסימה קנטאורי עלולות להשמיד את האטמוספירה של כוכבי לכת סמוכים ולהפוך אותם לבלתי ראויים לחיים
דו תחמוצת הפחמן. איור באדיבות אוניברסיטת תל אביב

תהליכים כימיים בעזרת זרזים "ירוקים"

פריצת דרך מדעית תסייע לקידום השמירה על הסביבה: תהליכים כימיים בעזרת זרזים "ירוקים"

עטלפים בפקק: כך הם מצליחים שלא להתנגש זה בזה ביציאה ההמונית מהמערה

מחקר חדש בהובלת אוניברסיטת תל אביב חושף כיצד עטלפים משנים את דפוסי האקולוקציה שלהם ביציאה מהמערה ומתמרנים במיומנות מדהימה גם כשהם מוקפים בעשרות אלפים מחבריהם — בלי תאונות אוויר
איור של שני חתולים שחורים בסגנון מצרי עתיק מול פירמידה ודקלים

החתול במקורות ישראל 1: ביות החתול, מצרים העתיקה והשונרא בהגדה של פסח

מהחתול הפרה-היסטורי ועד חתול הבית – כך הפך היצור הלילי למלווה קבוע של האדם, בעל חיים מקודש במצרים, מזוהה עם שדים וסמלים בהגדה של פסח, ומסתורי גם בעיניי חכמי התלמוד
פרופ' אברהם הלוי פרנקל בשנות הארבעים. צילום מתוך ויקימדיה

פרופ' אברהם פרנקל: מהזוועות במינכן למהפכה הציונית

אביו של המתמטיקאי פרופ' אברהם פרנקל חזה את הסכנה ליהדות בוואריה בעקבות השתתפות יהודים בהנהגת הרפובליקה הקומוניסטית – ומשם החלה דרכו של פרנקל לעבר הציונות והאוניברסיטה העברית
מעגל קוסמי מושלם שצילם ווב מראה גלקסיה ספירלית רחוקה מעוקמת סביב גלקסיה אליפטית קרובה יותר. טבעת איינשטיין זאת מאפשרת הצצה לטיבו המעוות של החלל זמן. קרדיט: ESA/Webb, NASA & CSA, G.

ווב לוכד טבעת איינשטיין מושלמת שמגלה גלקסיה נסתרת

תמונה חדשה מהממת מטלסקופ החלל ג'יימס ווב מגלה חזיון שווא קוסמי בשם טבעת איינשטיין, כשהאור של גלקסיה רחוקה מעוות למעגל מושלם על ידי הכבידה של גלקסיה קרובה יותר.
פרופ' אברהם חפץ. צילום: דובר אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט: מי הם שודדי הדבש הראשונים בהיסטוריה?

פודקאסט תל אביב 360: הראשונים שגילו את השיטה היו הדובים והגיריות שפרופ' אברהם חפץ מכנה כשודדי הדבש הראשונים, בני האדם גילו את השיטה ופיתחו את הענף החקלאי לגידול דבורי דבש
תמונת מיקרוסקופיה בלתי קריאה עם סימונים פלואורסצנטיים חופפים של שבעה חלבונים (משמאל) תורגמה בדיוק רב באמצעות CombPlex לתמונה שניתן להבחין בה בין החלבונים השונים (מימין)

כל צבעי הרקמה

טכנולוגיה מבוססת AI שפותחה במעבדתה של ד"ר ליאת קרן מאפשרת מבט חסר תקדים על תהליכים ברקמות הגוף
גלקסיות ספירליות שצילם ווב שמסתובבות באותו כיוון יחסית לשביל החלב (באדום) ובכיוון ההפוך (בכחול). קרדיט: Shamir, Lior, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, 2025 under CC BY 4.0

האם תעלומת הסיבוב של הגלקסיות מאתגרת את הנחות המפץ הגדול?

במחקר חדש התגלה ששני שלישים מהגלקסיות הרחוקות מסתובבות בכיוון השעון, חוסר איזון מפתיע לעומת ההתפלגות האקראית שהייתה צפויה
תהליך למידת מוטורית במוח, מחוברים VTA ו-M1, דופמין בתהליך למידה.

חוקרות מוח בטכניון: דופמין – המפתח לרכישת מיומנויות מוטוריות

שיתוף פעולה בין שתי חוקרות בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט חושף כי שחרור מקומי של דופמין בקליפת המוח המוטורית הוא מפתח מרכזי לרכישת מיומנויות מוטוריות חדשות
האתגר הגדול ביותר שעמד בפני החוקרים הוא מרירותו של התורמוס. צילום: עדי ויינברגר

תורמוס ההרים: האם הפרח היפיפה יתרום לביטחון המזון | זווית

לתורמוס פוטנציאל גדול להיות חומר גלם לייצור חלבון צמחי. האם הוא יכול לשמש אלטרנטיבה בריאה וטעימה לחלבון מן החי?
עתיד הרפואה - גרסה אופטימית. קרדיט: ד"ר רועי צזנה

בינה מלאכותית מציעה תרופות למחלות קיימות – ומצילה חיים

פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית של פרופ' פייגנבאום מאוניברסיטת פנסילבניה מצליבה אלפי תרופות קיימות עם אלפי מחלות, ומאפשרת למצוא טיפולים פורצי דרך למחלות נדירות וחסרות מענה
איזור המתכות בטבלה המחזורית. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך קוונטית עשויה לפתוח את סוד המתכות המוזרות – ואת עתידם של מוליכי-העל

המתכות המוזרות קרובות כונתית למוליכי-על בטמפרטורות גבוהות, שלהם פוטנציאל להולכת חשמל ללא איבודי אנרגיה. הבנתם עשויה לחולל מהפכה ברשתות החשמל ולהפוך את הולכת האנרגיה ליעילה יותר
הקרינה מליבות גלקטיות פעילות (AGN), שבדרך כלל נחשבת קטלנית, עשויה בפועל לסייע לשגשוג החיים – על ידי חיזוק שכבת האוזון המגוננת באטמוספירות עשירות בחמצן, ובכך להפוך כוכבי לכת לעמידים יותר. קרדיט: IRLab/NSF/AURA/J. daSilva/M. Zamani

חורים שחורים עשויים לתרום לשגשוג חיים בכוכבי לכת סמוכים

מחקר חדש חושף כי קרינה מליבות גלקטיות פעילות יכולה לחזק את שכבת האוזון המגוננת באטמוספירות עשירות בחמצן ולהגן על חיים מפני הכחדה
אותן חיפושיות שאוכלות את הפרח גם מפיצות את האבקנים שלו. צילום: צליל לבין

איזו כלנית טעימה יותר? הקרב הסמוי בין הצבעים בטבע

למה יש כלניות אדומות לצד כלניות סגולות, ורודות ולבנות? האם מדובר בגחמה אקראית של הטבע, או אולי בצבעים שמסייעים לפרחים להתחמק מזחלים רעבים? מחקר חדש שואף לפצח את התעלומה
האיור הזה מראה שחזור איך גלקסיית נצנוץ הגחלילית נראתה בערך 600 מיליון שנים אחרי המפץ הגדול ללא המתיחה והעיוות בגלל העידוש הכבידתי. הוא מבוסס על תמונות ונתונים מווב. קרדיט: ASA, ESA, CSA, Ralf Crawford (STScI), Lamiya Mowla (Wellesley College), Guillaume Desprez (Saint Mary’s University)

טלסקופ ווב מגלה את התאומה הקדומה של שביל החלב מנצנצת מהשחר הקוסמי

הגלקסיה "נצנוץ הגחלילית", שהתגלתה על ידי טלסקופ החלל ג'יימס ווב, התקיימה רק 600 מיליון שנים אחרי המפץ הגדול – עם מסה הדומה לשביל החלב הצעיר. עידוש כבידתי איפשר תצפית חסרת
שק הארס (צילום: מעבדת אלעד חיל, אוניברסיטת חיפה – קמפוס אורנים)

חיידק עובר מדור לדור באמצעות הארס של צרעה

מחקר מגלה דרך ייחודית שבה חיידק תופס טרמפ על הארס של צרעה טפילית כדי לעבור מדור לדור, ומציע כיוון חדש לחקר יחסי הגומלין בין חרקים למיקרואורגניזמים

כיוון חדש למלחמה בסרטן: לגרום לו להפליל את עצמו

במעבדתה של פרופ' ירדנה סמואלס במכון ויצמן למדע הצליחו לגרום לתאי סרטן להסגיר את עצמם בפני המערכת החיסונית. הגישה החדשה עשויה להעניק תקווה לחולים חשוכי מרפא
בריכת גג מתרוקנת בשל רעידת האדמה שהורגשה בבנגקוק, תאילנד, 28/3/2025. צילום מסך, הינדוסטן טיימס

רעידת אדמה קטלנית בעוצמה 7.7 ורעידת משנה של 6.4 הכו את מיאנמר ותאילנד

רעידת אדמה קטלנית בעוצמה 7.7 ורעידת משנה של 6.4 גרמו להרס רב בבנגקוק בירת תאילנד ובמדינות סמוכות בנוסף למיאנמר שבה היה מוקד הרעש
שוק העבודה הופך למערב הפרוע.

עתיד המשרות לפי הפורום הכלכלי העולמי

בנוסף לשינויים הטכנולוגיים (בינה מלאכותית) שני שינויים דמוגרפיים משפיעים יותר ויותר על הכלכלות ושוקי העבודה: הזדקנות וצמצום אוכלוסיות בגיל העבודה, בעיקר בכלכלות עשירות, והתרחבות אוכלוסיות בגיל העבודה, בעיקר בכלכלות עניות
מחשבות על אוכל לא בריא. המחשה: depositphotos.com

האם לחשוב על אוכל עתיר קלוריות באופן שלילי באמת עוזר לנו

מחקר חדש מאוניברסיטת חיפה מגלה כי שינוי הפרשנות שלנו לאוכל עתיר קלוריות עשוי אמנם להפחית את התיאבון, אך במקביל גורם לתחושות שליליות כלליות – מה שמעלה שאלות לגבי בטיחות השיטה
החפירה משנה את הידע ההסטורי על האתר. צילום: צוות מדבר יהודה ברשות העתיקות

מבנה מסתורי בצורת פירמידה מימי שלטון בית תלמי ובית סלאוקוס התגלה במדבר יהודה

החפירה משנה את הידע ההסטורי על האתר. צילום: צוות מדבר יהודה ברשות העתיקות
הרכב היקום. המחשה: depositphotos.com

שינוי נסתר באנרגיה האפלה עשוי לשכתב את חוקי הפיזיקה

ייתכן שבסופו של דבר האנרגיה האפלה לא קבועה. ניתוח של DESI על מיליוני גלקסיות מראה סימנים שאולי היא מתפתחת, וזה מרמז על שינוי עצום בקוסמולוגיה
תיאור סכמתי של אחת הגישות בפרויקט NanoBiCAR: ננו חלקיקים, (1) הנושאים בתוכם מולקולות mRNA שמקודדות לחלבון מהונדס גנטית המאקטב את מערכת החיסון, מוחדרים למערכת ונקלטים על ידי תאי דם לבנים הנוצרים במח העצם (2). תאים אלה מייצרים את החלבון ממולקולות ה-mRNA ומפרישים אותו (3). לחלבון המופרש יכולת קישור כפולה: מצד אחד הוא קושר את התאים שמודבקים בחיידק השחפת (4) או את החיידק עצמו (5), ומצד שני הוא קושר תאי דם לבנים הורגים ממערכת החיסון (6). הקישור הכפול מאקטב תהלכים דלקתיים וחיסוניים (6) ומוביל בסופו של דבר להרג התאים שמודבקים בחיידק או לחיסולו של החיידק עצמו (7).

mRNA – מחיסונים למאבק בשחפת

חוקרים מהפקולטה לביולוגיה בטכניון יפתחו גישה חדשה למאבק במחלות זיהומיות במסגרת המאגד האירופי NanoBiCar. זהו ניסיון ראשון להשתמש במולקולות mRNA לשחפת ומחלות חיידקיות אחרות נוכח הבעיה הקשה של עמידות חיידקית
פיסטוקים: קרדיט Bárbara Blanco-Ulate / UC Davis

פוצח הקוד הגנטי של הפיסטוק

מיפוי DNA חדש עשוי להוביל לפיסטוקים מזינים ובני-קיימא יותר. משבר האקלים הביא עימו חורפים חמים יותר וצמצום דרסטי בערפל שקירר את קליפורניה. לשם כך חייבים להתאים את העץ לתנאים החדשים,
: תמונה ראשונה: חוקרים בהובלת אסטרונומים מאוניברסיטת מישיגן גילו את הגלקסיה הקטנה והעמומה ביותר (מוקפת באליפסה לבנה) המקיפה את גלקסיית אנדרומדה. קרדיט: CFHT/MegaCam/PAndAS (החוקר הראשי: אלן מקונאקי; עיבוד תמונה: מרקוס אריאס) תמונה שנייה: מפת הגלקסיה אנדרומדה (M31) והגלקסיות הלווייניות שלה, עם סימון ברור של הגלקסיה החדשה שהתגלתה, אנדרומדה XXXV. קרדיט: J. M. Arias et al. Astrophys. J. Lett. (2025)

הגלקסיה המסתורית "אנדרומדה XXXV" מערערת את כללי האבולוציה הגלקטית

אסטרונומים מאוניברסיטת מישיגן חשפו את הגלקסיה הקטנה והעמומה ביותר שהתגלה עד כה סביב גלקסיית אנדרומדה, ותגליתם מעלה שאלות חדשות על היווצרותן והישרדותן של גלקסיות ננסיות
איור הממחיש את נאס"א בימיה הטובים יותר. המחשה: depositphotos.com

טלטלה בנאס"א. שלוש מחלקות נסגרו, פוטרה המדענית הראשית

בשינויים דרסטיים כחלק ממדיניות הקיצוץ הפדרלית, נאס"א מבטלת את משרד המדען הראשי, משרד הטכנולוגיה, המדיניות והאסטרטגיה וענף הגיוון, מה שמוביל לפיטוריהם של כ-20 עובדים ולאתגר את המסלול המדעי והאסטרטגי של
איור: תמונה המציגה את ערפילית אוריון באור נראה ובאינפרא-אדום. אסטרונומים גילו כי לפני כ-14 מיליון שנה, מערכת השמש הפליגה דרך ערפילית אוריון, אזור צפוף שבו נוצרים כוכבים. מסע זה עשוי היה לדחוס את ההליוספירה ולהגביר את כמות האבק הבין-כוכבי, דבר שיכול היה להשפיע על האקלים של כדור הארץ ולהשאיר חותם ברשומות גאולוגיות. קרדיט: נאס"א, סוכנות החלל האירופאית, ו-F. Summers, G. Bacon, Z. Levay, J. DePasquale, L. Hustak, L. Frattare, M. Robberto, M. Gennaro (STScI), R. Hurt (Caltech/IPAC), M. Kornmesser (ESA);  תודה מיוחדת : A. Fujii, R. Gendler)

מדענים חושפים כי מסע השמש בערפילית אוריון שעשוי היה לשנות את אקלים כדור הארץ

לפני כ-14 מיליון שנה, באמצע תקופת המיוקן חלפה מערכת השמש בערפילית אוריון. בו בזמן כדור הארץ התקרר ונוצרה כיפת הקרח באנטרקטיקה. האם יש קשר בין שתי התופעות?
איור אמן זה מציג כוכב לכת (מצד שמאל) שהתקרב יתר על המידה לננס לבן (מצד ימין) ונקרע על-ידי כוחות גאות הנגרמים מהכוכב. הננס הלבן נמצא במרכז ערפילית מופיעה באיור כגז כחול ברקע. כוכב הלכת הוא חלק ממערכת כוכבים הכוללת כוכב לכת נוסף בפינה השמאלית העליונה ואחד נוסף בפינה הימנית התחתונה. ייתכן שכוכב הלכת שנבלע היה במקור במרחק ניכר מהננס הלבן, אך נדד פנימה בעקבות אינטראקציות כבידתיות עם כוכבי לכת אחרים במערכת. קרדיט: CXC/SAO/M.Weiss

כוכב הבולע כוכב לכת נצפה בפעם הראשונה

אסטרונומים עשויים סוף סוף לפתור תעלומה שהתקיימה עשרות שנים: אות קרני רנטגן מוזר מכוכב מת בסיום חייו עשוי להעיד על כך שהננס הלבן השמיד כוכב לכת קרוב
שני דגמי לב אנושיים, האחד מדמה לב בריא והשני חולה. צילום: דאסו סיסטמס

חברי פרויקט "הלב החי" בוחנים דור חדש של מודל, הניתן להתאמה אישית

דאסו סיסטמס נכנסת לשלב הבא של פרויקט "הלב החי" עם תאום וירטואלי מבוסס בינה מלאכותית * התאמה ואוטומציה של מודלים וירטואליים של הלב, המבוססים על בינה מלאכותית, יסייעו לפשט ולהאיץ
שתי גולגולות אדם עתיקות

הגנום האנושי נוצר ממיזוג של שתי אוכלוסיות קדומות, כך עולה ממחקר גנטי

מחקר חדש באוניברסיטת קיימברידג' מגלה שהגנום האנושי המודרני נוצר כתוצאה ממיזוג בין שתי אוכלוסיות קדומות, שנפרדו לפני כ-1.5 מיליון שנה והתאחדו מחדש לפני כ-300,000 שנה

ימותו ולא ילמדו: השיעור שתולעים זכרים מסרבים להפנים

במעבדתה של ד"ר מיטל אורן-סויסה במכון ויצמן גילו כי תולעים זכרים לומדים פחות טוב מהניסיון בהשוואה לנקבות, וחשפו קולטן עצבי שאחראי להבדל בין המינים ושמור גם בבני-אדם
בינה מלאכותית מסווגת את הקבצים הארגוניים ומאפשרת גישה רק לבעלי התפקידים המתאימים. איור אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

איך מגינים על סודות החברה בעידן הבינה המלאכותית?

הסטארטאפ הישראלי נוסטיק גייס 11 מיליון דולר כדי למנוע מבינות מלאכותיות לחשוף מידע רגיש של ארגונים. כך זה עובד
מבנה הפגיעה במכתש אמיליה באוסטרליה. קרדיט: נאס"א

לפני 600 מיליון שנה, פגיעת אסטרואיד זעזעה את כדור הארץ – ועקבותיה עשויות עדיין להימשך

כיצד פגיעה קדומה באוסטרליה עשויה הייתה לעורר שינויים עולמיים באקלים ובכימיה של האוקיינוסים
חלזונות קטנים וקיפודי ים באים ללוחות בהמוניהם ומחסלים את כל מה שגדל עליהם. צילום: מקסים רובין-בלום ויצחק מקובסקי

הפרעת פלמחים: מה מסתתר מאות מטרים מתחת לפני הים התיכון?

מתקנים להתיישבות בעלי חיים הוצבו בעומק הים מול חופי ישראל. הם מלמדים על תנאי חיים ייחודיים שכמעט לא נחקרו
הדמיית אמן מראה  את המבנה הפנימי של איו, הירח של צדק. נתונים מהחללית ג'ונו של נאס"א מצביעים על כך שאין באיו אוקיינוס מגמה גלובלי רדוד, והם מתאימים למעטפת שרובה מוצקה (מוצגת בירוק), עם חומר מותך משמעותי (צהוב וכתום), מעל ליבה נוזלית (אדום/שחור). קרדיט: NASA/Caltech-JPL/SwRI, edited

הגילוי המדהים של ג'ונו: הפְנים של איו אינו מה שציפינו

מנתונים של החללית ג'ונו עולה שאוקיינוס המָגמה של איו שקיומו שנוי במחלוקת אולי לא קיים
מבחנות עם DNA שמקודד את המידע. קרדיט : רמי שלוש, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה לקידוד, שחזור וקריאה מהירה של מידע המאוחסן ב-DNA

צפיפות המידע ב-DNA גדולה עד פי מאה מיליון בערך מזו של אחסון דיגיטלי. פירוש הדבר הוא כי פוטנציאלית, על כל יחידת נפח המחזיקה כיום 1 מגה-בייט נוכל לאחסן עד 100
סוניטה ויליאמס ובוץ' ווילמור בעת הגעתם לתחנת החלל הבינלאומית. צילום: נאס"א

שני האסטרונאוטים שנתקעו בתחנת החלל חזרו לכדור הארץ

סוני ויליאמס ובארי וילמור מסיימים משימה שהתארכה מתוכנית ראשונית של שמונה ימים לתשעה חודשים
ציורי חיות על קיר מערת שובה בצרפת, מהתקופה הפלאוליתית העליונה

חוקרים מציעים: ציורי מערות לא נמצאו בישראל כי בעלי החיים הגדולים כבר נכחדו

חוקרים מעריכים: הכחדת החיות הגדולות בלבנט היא הסיבה שהאדם הקדמון לא צייר על קירות מערות בישראל
למשך מאה שנים, חוקרי האסטרונומיה הקדישו את מרצם ללימוד כוכבו של ברנרד מתוך תקווה לגלות כוכבי לכת סביבו. כוכב זה, אשר התגלה לראשונה על ידי E. E. ברנרד במעבדת ירקס בשנת 1916, הוא המערכת הכוכבית הבודדת הקרובה ביותר לכדור הארץ. כיום, חוקר האסטרונומיה חשפו ארבעה כוכבי לכת מתחת למסת כדור הארץ במסלולם סביב כוכב זה. אחד מהכוכבים מייצג את הגילוי של כוכב לכת בעל המסה הנמוכה ביותר שזוהה אי פעם באמצעות טכניקת מהירות זוויתית, מה שמסמן נקודת מפנה בחיפוש אחר כוכבי לכת קטנים בסמיכות לכוכבים.  Credit: International Gemini Observatory/NOIRLab/NSF/AURA/P. Marenfeld

ארבעה כוכבי לכת זעירים נחשפו במערכת שמש שכנה לאחר מאה שנות חיפוש

כוכבי הלכת התגלו במסלול סביב כוכב ברנרד, אחד הכוכבים הקרובים ביותר לשמש
רובוט אנושי עתידני מבצע ניסוי מדעי במעבדה.

הבינה המלאכותית החוקרת בעצמה

"את הפעילות במעבדה הכווינו ביחד מדענים בחלוקים לבנים, ציוד אוטומטי ותוכנה בלתי-נראית." כתב סטיב לור מהניו-יורק טיימס, בעקבות ביקור בחברת לילה מדעים