כל הכתבות - הידען - Hayadan

בניית מושבות חלל. איור באמצעות בינה מלאכותית

ג'ף בזוס חוזה: מיליוני אנשים עתידים לחיות בחלל החיצון

בעוד אילון מאסק מתכנן מושבה על מאדים, בזוס מציג חזון שונה: כלכלת חלל אמיתית שתספק עבודה לבני אדם במרכזי נתונים ובחוות שרתים במסלול סביב כדור הארץ – אך השאלה היא
הדמיית אמן של כוכב הלכת Kepler-168b באזור ישיב, סלעי ובעל פוטנציאל חיים. קרדיט: NASA Ames/NASA/JPL–Caltech/Tim Pyle (Caltech)

הציוויליזציה החוץ־ארצית הקרובה ביותר עשויה להיות במרחק 33,000 שנות אור

מחקר חדש מצביע על נדירותם של חיים תבוניים בשביל החלב – ואם קיימת תרבות נוספת, היא עתיקה בהרבה מאיתנו
סעודת חג הקורבן, לקיה. המחשה: depositphotos.com

כלכלה מעגלית ביישובים ערביים בישראל: מהפסולת למשאב

מחקר חדש מגלה פעילות ערה של שימוש חוזר בתוצרי לוואי בעסקים בוואדי עארה – אך מצביע על צורך דחוף בפלטפורמה, תשתיות ושינוי תודעתי להרחבת המהלך
הספקטרום האוטיסטי. המחשה: depositphotos.com

הגיע הזמן לחשוב מחדש על המושג "הספקטרום האוטיסטי"

חוקרים טוענים כי המונח "על הספקטרום" מטשטש את המורכבות של אוטיזם ומייצר היררכיות מזיקות – ומציעים לעבור להגדרות מכבדות וגמישות יותר
העתיד השחור של כדור הארץ ללא פעולה מול משבר האקלים. המחשה: depositphotos.com

עליית הטמפרטורות עלולה לגרום לירידה של עד 24% בהכנסות לנפש עד סוף המאה

ניתוח חדש של 174 מדינות מזהיר כי מדינות חמות ועניות ייפגעו קשות במיוחד. הסתגלות בלבד לא תוכל למנוע את ההפסדים
איך בכלל נוצרת השונות בצבעי פרחים, ולמה אותו מין מופיע בצבעים שונים?. כלניות. תמונה באדיבות פרופ' יובל ספיר

למה פרחים הם צבעוניים? רמז: לא תמיד מדובר בברירה טבעית

מחקרי אבולוציה מגלים: לעיתים צבעי הפרחים נובעים מהתאמות אקולוגיות מדויקות למאביקים ולסביבה, ולעיתים מדובר בשונות אקראית שנשמרת פשוט כי אין לה יתרון ברור
מסך העבודה של המערכת למעקב אחר העיניים. צילום: דוברות הטכניון

עיניים על הטקסט: טכנולוגיה חדשה מהטכניון מזהה את מטרת הקריאה

חוקרים בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות פיתחו מודלים חישוביים המשלבים מעקב עיניים ועיבוד שפה טבעית, ומצליחים לזהות את מטרת הקריאה בדיוק של כ־90% בתוך שתי שניות
צין צין ורימבה בספארי רמת גן. צילום: ים סיטון

גני החיות כעוגן לשימור טבע וחינוך סביבתי

אחרי המקרה הטרגי עם הנמר בגן החיות התנ"כי, שבה ועולה השאלה מדוע אנחנו בכלל זקוקים לגני חיות? מחקרי רבייה בינלאומיים, שיתופי פעולה מדעיים ובית חולים לחיות בר – כך פועלים
איור של זוכי פרס נובל לכימיה 2025: קיטאגאווה, רובסון ויאגי

פרס נובל לכימיה 2025 הוענק על פיתוח מסגרות מתכתיות-אורגניות (MOF)

שלושה חוקרים – סוסומו קיטאגאווה, ריצ'רד רובסון ועומאר יאגי – זכו בפרס נובל על פיתוח חומרים נקבוביים חדשניים שמסוגלים לאחסן, לסנן וללכוד מולקולות, עם יישומים מרפואה ועד משבר האקלים
קרחון A-23A המתפורר באוקיינוס הדרומי בתמונת לוויין מ-11 בספטמבר 2025

נאס"א תיעדה את קריסתו של הקרחון הענק A-23A – אחד הגדולים והוותיקים בעולם

לווייני נאס"א תיעדו את התפוררותו של קרחון A-23A, שהתנתק מאנטרקטיקה ב־1986 ושרד כמעט ארבעה עשורים לפני שהחל להתפרק במסעו צפונה

תנאי צפיפות מערפלים את בחירת בני הזוג של הקרפדות

מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת טנסי ובשיתוף אוניברסיטת תל אביב מגלה כי רעש ועומס בחירה מקשים על נקבות קרפדה לבחור בני זוג – תופעה שעשויה להאט את קצב האבולוציה
בינה מלאכותית כותבת סיפור. המחשה: depositphotos.com

בינה מלאכותית כותבת סיפורים טוב יותר מסופרים מקצועיים

ניסוי שערך הסופר מארק לורנס, בהשתתפות סופרי פנטזיה ידועים ובסיוע GPT-5, גילה כי הקוראים מעדיפים סיפורים שנכתבו בידי מכונה על פני יצירות אנושיות

פרס נובל לפיזיקה 2025: מנהור קוונטי, על-מוליכים ומחשבים קוונטים

השנה זכו שלושה חוקרים מאוניברסיטת סנטה ברברה על סדרת ניסויים פורצי דרך שביססו את הקיוביט העל־מוליך – הרכיב המרכזי שמדענים ברחבי העולם משתמשים בו כיום כדי לבנות מחשבים קוונטיים. בכתבה
פרס נובל לפיזיקה על גילוי תכונות קוונטיות. © Johan Jarnestad/The Royal Swedish Academy of Sciences

פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025 "על גילוי מנהור קוונטי מקרוסקופי וקוונטיזציה של אנרגיה במעגל חשמלי"

האקדמיה השוודית הכריזה על זכייתם של ג'ון קלארק, מישל דבורה וג'ון מרטיניס בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2025, על גילוי תופעות קוונטיות במעגלים חשמליים שניתן להחזיק ביד 
איור אמן של Z. Rinpoche. Credit: Masato Hattori

התגלה דינוזאור הכיפה העתיק ביותר – Zavacephale rinpoche ממדבר גובי

מאובן כמעט שלם בן 108 מיליון שנה דוחף לאחור את הופעת הפכיוצפלוזאורים בכ־15 מיליון שנה, ומאיר את תפקיד הכיפה כחלק מהתנהגות חברתית
החומר האפל. הדמיה באמצעות בינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

טביעות האצבע של החומר האפל: מדענים מיפו דפוסים נסתרים ביקום הקדום

מחקר בהובלת אוניברסיטת ראטגרס חושף כיצד גלקסיות פולטות ליימן-אלפא מספקות רמזים על מקומו ותפקידו של החומר האפל בהתפתחות היקום
מערכת הריסונים והבלמים של מערכת החיסון. © The Nobel Committee for Physiology or Medicine. Ill. Mattias Karlén

פרס נובל לרפואה 2025: גילוי הבלמים של מערכת החיסון

DNA זבל. המחשה: depositphotos.com

“דנ״א זבל” מציע כיווני טיפול מפתיעים לסרטן דם עמיד

חוקרים מ־King’s College London זיהו אסטרטגיה מבטיחה לטיפול בחלק ממקרי סרטן הדם באמצעות שימוש מחדש בתרופות קיימות, כשהם מכוונים אל אזור בגנום האנושי שנחשב בעבר ל“דנ״א זבל”
מבט על פנים כדור הארץ לפני מיליארד שנים: קווים סבוכים של השדה המגנטי בתוך הליבה קשורים לשדה המגנטי החיצוני. (תמונה נכונה מבחינה מדעית מהדמיה במחקר). קרדיט: ETH Zurich / SUS Tech

המגן העתיק של כדור הארץ: מדענים פיצחו את תעלומת מיליארד השנים של השדה המגנטי

מודל חדש מגלה כיצד ליבת כדור הארץ שמרה על שדה מגנטי יציב עוד לפני התגבשות הליבה הפנימית, ומספק תובנות על מקורות החיים והעתיד הטכנולוגי שלנו.
החיים בעידן הרובוטים דמויי האדם. מתוך המאמר המדעי

איך ייראו החיים בעידן הרובוטים דמויי-האדם

דו"ח חדש של RethinkX צופה שבעשורים הקרובים הרובוטים יחליפו לא רק עבודות בית אלא גם מקצועות מומחים – ויביאו לחיים ברמת שפע שלא הכרנו
אמנת ההשכלה הגבוהה של טראמפ תחייב אוניברסיטאות לפרסם ממוצעי שכר בוגרים. המחשה: depositphotos.com

האמנה האמריקנית להשכלה גבוהה: חזון שוויון או מתכון לשיתוק אקדמי?

מסמך חדש של הממשל האמריקני מחייב אוניברסיטאות לעמוד בשורה של כללים נוקשים – משקיפות מוחלטת בציונים ועד מגבלות על סטודנטים זרים. מבקריו מזהירים: זו פגיעה בגיוון ובחופש האקדמי
כלי הטיס הרובוטי של משימת דרגונפליי של נאס"א. קרדיט: NASA/Johns Hopkins APL/Steve Gribben

"מוזרה מאוד": האטמוספרה של טיטאן מתנהגת כמו גירוסקופ

מחקר חדש מגלה שהאטמוספרה הצפופה של הירח טיטאן נוטה ומתנדנדת עונתית – תגלית שתשפיע על משימות עתידיות כמו דרגונפליי של נאס"א.
מוח בורח מהפסדים. המחשה: depositphotos.com

מוח בורח מהפסד: כך המוח מקבל החלטות הרפתקניות כדי להימנע מהפסדים

מחקר של מכון ויצמן ואיכילוב מגלה באמצעות אלקטרודות במעמקי המוח כיצד מנגנוני הימנעות מהפסד משפיעים על למידה, זיכרון והפרעות חרדה ופוסט-טראומה
האונגי מהפרק בסדרה "חברים", הוא צלופח מים מתוקים שנחשב מעדן מבוקש ביפן. צילום: Pixabay

צלופח האונגי המתורבת: מעדן יפני הופך לניסוי עולמי לחלבון ימי חדש

מחקר חדש בהובלת אוניברסיטת בן גוריון ובחסות Forsea Foods מראה כי ייצור אונגי מתורבת עשוי לצמצם פליטות גזי חממה ולסייע במאבק במשבר האקלים
מסלולו של השביט 3I/ATLAS במערכת השמש. איור נאס"א

השביט הבין־כוכבי 3I/ATLAS חצה השבוע את מסלול מאדים – חלון נדיר למחקר קוסמי

חלליות של נאס״א ו־ESA מנצלות את הקרבה למאדים כדי לחקור את ההרכב הכימי של השביט; הפריהליון צפוי ב־30 באוקטובר ויוביל לשיא פעילות
תמונה חדשה של הגלקסיה OJ 287 חושפת לראשונה את המבנה דמוי הסרט עם העקומה החדה של סילון הפלזמה שנפלט ממרכזה. קרדיט: Dr Efthalia Traianou, Heidelberg University, IWR

מה מסתתר בלב OJ 287? תמונה חדשה חושפת סוד חורים שחורים מתמזגים

אסטרונומים צילמו לראשונה את מבנה הסילון המפותל בליבת הגלקסיה OJ 287 – עדות לשני חורים שחורים על-מסיביים בתהליך מיזוג
פרופ' רונית סאצ'י פיינרו. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

תוקפים את הגידולים הסרטניים במוח

פרופ’ רונית סצ'י-פאינרו הצביעה על שני חלבונים מרכזיים – CCL2 ו-P-Selectin – המעורבים בחדירת תאי סרטן למוח. חסימת כל אחד מהצירים הפחיתה משמעותית את עומס הגרורות במודלים של עכברים ובמערכות
אישה מלטפת חתול

ליטוף חתול ואוקסיטוצין: כיצד מגע עדין מעמיק את הקשר בין בעלים לחתולים

מחקרים עדכניים מראים כי הורמון האהבה, האוקסיטוצין, אינו רק מחזק קשרים חברתיים בין בני אדם – אלא גם מעמיק את החיבור עם חתולים, כשהמפתח הוא מגע עדין ואמון הדדי
"אנחנו חוקרים את העטלפים גם בשדה וגם במעבדה. כשאפשר אנחנו מעדיפים לעבוד בשדה". פרופ' יוסי יובל. צילום: Ofri Eitan

חיות את הרגע: עטלף הפירות המצרי מגלה כישורי ניווט וזיכרון מעוררי השתאות

פרופ' יוסי יובל מסביר כיצד עטלף הפירות הנפוץ בישראל משלב ראיית לילה, סונאר וזיכרון מרחבי – ותורם גם להפצת זרעים והאבקת עצים
תצלום לוויין של חצי האי ערב, ובצדו המערבי ים סוף

ים סוף התייבש לחלוטין לפני 6.2 מיליון שנה ואז הוצף מהאוקיינוס ההודי

מחקר חדש של אוניברסיטת המלך עבדאללה בסעודיה מגלה כי ים סוף התייבש והפך לאגן מלח צחיח, עד שהוצף מחדש בשיטפון אדיר מהאוקיינוס ההודי – אירוע ששינה את ההיסטוריה הגיאולוגית של
ד״ר ג׳יין גודול מגיעה לפרמיירה בלוס אנג׳לס של סדרת המקור "Jane" (עונה 1) מבית Apple TV+, שנערכה במרכז המדע של קליפורניה ב־14 באפריל 2023. המחשה: depositphotos.com

חוקרת השימפנזים ג'יין גודול הלכה לעולמה בגיל 91: חלוצה, מדענית ואיקון של שמירת טבע

החוקרת ששינתה את הדרך שבה אנו מבינים את בעלי החיים נפטרה בשנתה; בציטוטיה האחרונים קראה לראות בכל יום הזדמנות להציל את כדור הארץ
האסטרונאוט האריסון ה. שמיט מאפולו 17 דוגם סלע בתחנה 7, למרגלות ההר הצפוני בעמק טארוס-ליטרו. הסלע הגדול נעקר ממקומו על ידי רעידת ירח חזקה שהתרחשה לפני כ־28.5 מיליון שנה, ככל הנראה כתוצאה מפעילות בשבר לי־לינקולן. קרדיט: NASA/JSC/ASU

רעידות ירח עלולות לאיים על משימות מאוישות ותשתיות עתידיות

מחקר חדש חושף כי רעידות בעוצמה בינונית, הקשורות לשבר לִי־לינקולן בעמק טארוס-ליטרו, עשויות לסכן בסיסים קבועים כחלק מתוכנית ארטמיס
תושבי אי הפסחא, לא קיבלו אגורה מהתרופה שהתגלתה בארצם. המחשה: depositphotos.com

תרופה בשווי מיליארדים התגלתה באי הפסחא – אך בני הרפא נוי הושארו מחוץ לסיפור

ראפאמיצין, אחת התרופות החשובות ברפואה המודרנית, התגלתה בקרקע שנאספה במשלחת רפואית ב־1964 – אך התושבים הילידים לא קיבלו קרדיט או פיצוי
Psilocybe cubensis צומחת ברחבי העולם באזורים טרופיים וסובטרופיים, כולל אמריקה המרכזית והדרומית, דרום־מזרח אסיה ואוקיאניה. הפטרייה מעדיפה קרקעות לחות ועשירות בדשן, ומכילה את החומר הפסיכואקטיבי פסילוסיבין, הנחקר כיום כחומר פעיל לטיפול בדיכאון עמיד לטיפול. קרדיט: Felix Blei, Leibniz-HKI

פטריות פיתחו את הפסיכדליים פעמיים – מקרה נדיר של אבולוציה מתכנסת

מחקר בינלאומי מצא כי שני סוגי פטריות פיתחו באופן עצמאי מסלולים ביוכימיים שונים לייצור פסילוסיבין – החומר הפסיכואקטיבי שנחקר כיום כטיפול לדיכאון עמיד
איור של בינה מלאכותית בתא וידוי בכנסייה

בינה מלאכותית בעולם הדת: אווטארים של ישו ושל האלה מאזו נותנים עצות למאמינים

מכנסייה בשווייץ ועד מקדש במלאזיה – דמויות דיגיטליות של ישו ואלת הים מאזו מעניקות עצות אישיות למאמינים, בעוד מומחים מזהירים שהבינה המלאכותית עלולה להפוך לכוח דתי חדש עם השלכות חברתיות
הפירמידות בגיזה מתחת לשמי לילה זרועי כוכבים ושביל החלב

מיואונים בארכיאולוגיה: איתור חללים תת-קרקעיים באתר עיר דוד בירושלים

שילוב רב תחומי באוניברסיטת תל אביב פיתח את הטכנולוגיה שתאפשר "צילומי רנטגן" של תת-הקרקע לצורך חפירות ארכיאולוגיות
הבינה המלאכותית עלולה לשמש להצפת מערכת כתבי העת המדעיים לטובת שיבושים תאגידיים. איור באמצעות DALEE.

מבול של "מדע" מבוסס בינה מלאכותית עלול לקדם אינטרסים תאגידיים – כך ניתן לעצור זאת

חוקר בריטי מזהיר כי שילוב בינה מלאכותית והיעדר ביקורת עמיתים מעמיקה מאיים על אמינות המדע, ומציע רפורמות בשיטה המדעית
ערכו האמיתי של הטבע. המחשה: depositphotos.com

מחקר בינלאומי: חשיבה כלכלית חדשה נדרשת כדי לעצור את אובדן המגוון הביולוגי

חוקרי אוניברסיטת אבריסטווי׳ת קוראים לשינוי פרדיגמה – מכלכלה טכנוקרטית לצורת חשיבה הרואה בטבע מערכת חיה בעלת ערכים תרבותיים, חברתיים ורוחניים
הפגנה בישראל המזכירה משפחה שלמה שנספתה בטבח ה-7 באוקטובר 2023. המחשה: depositphotos.com

מחקר: טראומת 7 באוקטובר הובילה לעלייה דרמטית בתסמיני OCD בקרב ניצולים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית וקולומביה מצאו כי כמעט 40% מניצולי העוטף פיתחו או החמירו תסמינים כפייתיים חודשים לאחר המתקפה
תקשורת מדע. המחשה: depositphotos.com

עיתונאי מדע כמתווכי אמון: מחקר חדש בוחן את תפקידם בגרמניה, איטליה וליטא

מחקר JCOM מצביע על כך שהאמון במדע אינו קורס אלא מתנהל במשא ומתן מתמשך, ועיתונאים רואים עצמם כ"מתווכי ידע" המחברים בין מחקר לציבור
שרידים צבאיים תת מימיים. המחשה: depositphotos.com

שיירי נשק ממלחמות העולם בקרקעית הים – בית גידול מפתיע לחיות ים

מחקר חדש מגלה כי תחמושת ממלחמת העולם השנייה שהושלכה למימי הים הבלטי מארחת מגוון עשיר של אורגניזמים ימיים – חרף הרמות הגבוהות של חומרים רעילים. ממצא נוסף מצביע על תופעה
חברת הרובוטיקה יוניטרי שחררה לאחרונה סרטון שחושף את היכולות של הרובוט שלה. בני-האדם תוקפים אותו פעם אחר פעם, והוא מתחמק, נופל – וקם מיד על רגליו בזכות מערכת "אנטי כבידה"

מערכת "אנטי כבידה" מוטמעת ברובוטים סיניים

טכנולוגיה חדשה מאפשרת לרובוטים לקום מיד לאחר נפילה – עם פוטנציאל לשימושים תעשייתיים וצבאיים
(משמאל) דמות רדיו של מימן ניטרלי בתוך ומסביב ל־NGC 4532 / DDO 137 באמצעות ASKAP. (מימין) דמות אופטית של הגלקסיה מתוך סקרי Legacy. קרדיט: ICRAR ו־D. Lang (מכון פרימטר).

גשר גז באורך 1.6 מיליון שנות אור נחשף בין שתי גלקסיות ננסיות

אסטרונומים גילו מבנה קוסמי ייחודי באשכול וירגו – גשר מימן ניטרלי באורך 156,000 שנות אור המחבר בין שתי גלקסיות ננסיות, הנמשך לזנב גז עצום באורך שיא של 1.6 מיליון שנות
הקשת הוולקנית בדרום הים האגאי. המחשה: depositphotos.com

מה מרעיד את סנטוריני? בינה מלאכותית חושפת תנועת מאגמה עצומה מתחת לים האגאי

מדענים גילו כי נחיל רעידות האדמה סביב סנטוריני נגרם ממאגמה שעלתה מעומק רב - תועדה באמצעות בינה מלאכותית מתקדמת וחיישנים בקרקעית הים.
זיהום קרקעית הים. המחשה: depositphotos.com

הזיהום השקט במעמקים: מה ששוקע לקרקעית הים לא נעלם והוא פוגע לשנים

מחקר ישראלי חדש מדמה תרחישי דליפת נפט ומראה: בעומק הים הנזק ליצורי הקרקעית חמור יותר וזמן ההתאוששות מתארך — עד שלוש־חמש שנים גם בריכוזי מזהמים נמוכים. בעוד הכותרות מתמקדות במה
איור מושג של מוח אנושי המסמל דמנציה

סוכרת ודמנציה: עשרה קשרים בין ויסות הסוכר לבריאות המוח

סוכרת משפיעה על המוח דרך ניצול אנרגיה, כלי דם ודלקת — ולעיתים אף אותן תרופות פועלות בשתי המערכות. מחקרים עדכניים מצביעים על זיקה הדדית:
עברו 30 שנה מאז גילוי כוכב הלכת הראשון סביב כוכב אחר כמו השמש שלנו. עם כל גילוי חדש, מדענים מתקרבים לתשובה האם ישנם כוכבי לכת אחרים כמו כדור הארץ שיכולים לארח חיים כפי שאנו מכירים אותם. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

נחצה רף 6,000 כוכבי־לכת חוץ־שמשיים — וחלק מהם מוזרים יותר מכוכבי לכת במדע הבדיוני

נאס״א אימתה עד כה 6,000 כוכבי־לכת חוץ־שמשיים - אוסף עצום של עולמות זרים, מהענקים הלוהטים והאוקיינוסים של לבה ועד כוכבים בעלי ענני “אבני חן” או צפיפות הדומה לקלקר.
דובאי, לפני השתילה ההמונית של עצים. המחשה: depositphotos.com

דובאי: מדבר פורח או אשליה ירוקה?

מאחורי הייעור העירוני והפינות הירוקות נוצצות עומדים צריכת מים ואנרגיה גבוהות, לחצים על המערכות המדבריות ושאלות קשות על קיימות. האם זה שיקום אקולוגי – או גרין־וושינג עירוני?
המחשה של מרחב־זמן מעוקל

האם מרחב־זמן באמת קיים? הבעיה בתיאור יקום הבלוק

האם הזמן הוא משהו שזורם — או רק אשליה? בחינה של מרחב־הזמן קבוע או כמרקם דינמי חושפת שאלות עמוקות יותר על הקיום, השינוי, וטבעה האמיתי של המציאות