כל הכתבות - הידען - Hayadan

הר הגעש טובה באינדונזיה והאגם שלרגליו

התפרצות טובה לפני 74,000 שנה: ממצאים ארכאולוגיים מראים שבני אדם שרדו והסתגלו

מחקר חדש מראה שהתפרצות-העל של הר הגעש טובה, על אף עוצמתה, כנראה לא הייתה הסיבה היחידה או העיקרית לצוואר הבקבוק הגנטי שמאפיין את אוכלוסיית האדם המודרני
ההרס לאחר רעידת אדמה בטורקיה. המחשה: depositphotos.com

מדענים טעו: הקרום היבשתי של טורקיה הולך ונקרע

עמוק מתחת לפני השטח של טורקיה חושפים מדענים תנועות עדינות אך חזקות, שמעצבות מחדש את קרום היבשה של היבשת
המחשה של חלקיקים זוהרים הנעים במהירות דרך ערפילית בחלל

חוקרים מחפשים את מקורות הקרינה הקוסמית בפבטרונים בעזרת טלסקופי רנטגן

החוקרים משערים שחלקיקי הקרינה הקוסמית עתירי האנרגיה נולדים בסביבות הקיצוניות ביותר ביקום — סביב חורים שחורים, בשאריות סופרנובה ובאזורים של היווצרות כוכבים.
לבנת בוץ EA 32689 ממקדש אהמוס (Ahmose) באבידוס לבנת בוץ EA 32689 (המוזיאון הבריטי) ממקדש אהמוס באבידוס, ובה הטבעת פרנומן (שם המלכות) נֵבּפֶּהְתִירֶה (Nebpehtire) של הפרעה אהמוס. תארוכי הפחמן הרדיואקטיבי שלה תומכים בכרונולוגיה נמוכה לתחילת השושלת ה-18. קרדיט: H.J. Bruins, 2018 © The Trustees of the British Museum, London. משותף תחת רישיון Creative Commons ‏CC BY-NC-SA 4.0.

מחקר חדש קובע שהממלכה החדשה במצרים התחילה מאוחר ממה שסברו

תיארוך פחמן־14 ראשון מסוגו לחפצים הקשורים לפרעה אחמוס – שנדגמו מהמוזיאון הבריטי וממוזיאון פטרי – מצביע על כך שהתפרצות תרה התרחשה עוד בתקופת הביניים השנייה, תומך ב"כרונולוגיה נמוכה" לשושלת ה־18
הנוף מנחל מערות. איור: דריה לוקשין-גנדזילוב

מחקר: לפני כ־15,000 שנה מול מערות הכרמל השתרעו אגמי חוף עשירים בעופות מים

ניתוח זואו־ארכאולוגי במערת הנחל (אל ואד) באוניברסיטת חיפה חושף ציד חורפי שיטתי של ברווזים ואווזים באגמים וביצות לאורך מישור החוף הנמוך; זוהו 43 מיני עופות, סימני חיתוך וחריכה וחרוזים מעצם
תרשים של חיישן קוונטי לתחנת החלל: תא אדים, מיגון מגנטי, גירוסקופ סיב-אופטי ותיבת מיגון מקרינה

חיישנים קוונטיים בתחנת החלל הסינית יחפשו כוחות אקזוטיים בעזרת הספינים של כדור הארץ

פרויקט SQUIRE יציב חיישני-ספין מתקדמים על תחנת החלל הסינית כדי “להאזין” לשדות פסאודו-מגנטיים זעירים מאינטראקציות בוזוניות אקזוטיות – עם רגישות צפויה גבוהה פי מיליונים מהניסויים על הקרקע
רקמת גידול סרטני מסוג גליובלסטומה שהוצאה מחולה ומיד הושרתה בתמיסה המכילה חומצה אמינית שרק חיידקים צורכים. ניתן לראות משמאל כי התאים הסרטניים שגרעיניהם מסומנים בכתום קלטו את החומצה האמינית המסומנת בכחול – עדות לקיומם של חיידקים חיים ופעילים בגידול. מימין, לאחר טיפול באנטיביוטיקה, צריכת החומצה האמינית נפסקה

בתוך המוח: חיידקים חיים בגידולים וגרורות – ועשויים להשפיע על הטיפול והישרדות החולים

מחקר מכון ויצמן בשיתוף בילינסון ורמב"ם מזהה מיקרוביום מגוון בגליובלסטומה ובגרורות מוחיות; חפיפה לחיידקים בגידולים הראשוניים, שונות לפי מיקום במוח, וקשר לעמידות לטמוזולומיד ולמשך הישרדות; פורסם ב-Nature Cancer

תקשורת בעלי-חיים: ״ייללות״ בפתיחת שירי שפן הסלע פועלות כרכיב התרעה

מסגרת מתודולוגית חדשה בוחנת אילו מרכיבי קול מושכים קשב; ניסויי שדה בשפני סלע הראו ש־wails בראש השיר מגבירות את שיעור התגובה ונשמרות היטב בשידור למרחקים בינוניים

בלו אוריג׳ין שיגרה את ESCAPADE של נאס"א למאדים – והנחיתה לראשונה את המשגר הכבד ניו־גלן על אניית רחפן

אחרי דחיות בשל מזג אוויר וסופות שמש, המשגר הכבד המריא מקייפ־קנוורל, הציב זוג לוויינים של נאס״א במסלול והחזיר בהצלחה את המאיץ ל-Jacklyn – ציון דרך בתחרות מול ספייס־אקס
בשר מתורבת. המחשה: depositphotos.com

תאי בקר יכולים להפוך לבני־אלמוות ללא הנדסה גנטית: פריצת דרך לקראת בשר מתורבת

צוות האוניברסיטה העברית ו-Believer Meats מראה חידוש תאִי ספונטני בתרביות בקר ללא סימני ממאירות, עם הפעלת טלומראז ו-PGC1α; פוטנציאל לקווי תאים יציבים וייצור בקנה מידה
תצפיות מהירות באמצעות ה־VLT של המצפה האירופי הדרומי (ESO) חשפו את מותו המתפוצץ של כוכב בדיוק כשהדף הפיצוץ פרץ מבעד לפני הכוכב. לראשונה חשפו אסטרונומים את צורת הפיצוץ בשלבו המוקדם והחולף ביותר. שלב קצר זה לא היה ניתן לצפייה אפילו יום לאחר מכן, והוא מסייע לענות על מכלול שאלות לגבי האופן שבו כוכבים מסיביים הופכים לסופרנובות. צילום: ESO

צורת פיצוץ סופרנובה נחשפה שעות לאחר הגילוי

26 שעות לאחר גילויה בגלקסיית NGC 3621 (כיוון קבוצת הידרה, כ־22 מיליון שנות אור), תצפיות ספקטרופולרימטריה בטלסקופ ה־VLT של ESO חשפו לראשונה את הגאומטריה המוקדמת של הפיצוץ — כשההלם בקע
Created in BioRender. Lab, R. (2025) https://BioRender.com/flbu8cx

מחקר שנערך בפקולטה לביולוגיה בטכניון חושף מנגנון ייחודי בהזדקנות מערכת החיסון

במאמר בכתב העת היוקרתי Nature Aging מציגים החוקרים מתווה לשיפור יעילותה של מערכת החיסון בגיל המבוגר
תיאורית המפץ הגדול. המחשה: depositphotos.com

מחקר: “כוכבים קניבלים” וחורים שחורים ראשוניים יכלו להיווצר בשנייה הראשונה שלאחר המפץ הגדול

מודל קוסמולוגי מציע שבתקופת דומיננטיות חומר קצרה מיד לאחר האינפלציה התגבשו הילות חלקיקים שקרסו כבידתית-תרמית ויצרו חורים שחורים ראשוניים (PBH), כוכבי בוזון ו“כוכבים קניבלים” שמונעים מהשמדה הדדית של חלקיקים —
שימפנזה צעיר יוצר קשר עין. מחקר חדש מצביע על כך ששימפנזים מסוגלים לחשוב באופן רציונלי ולשנות את החלטותיהם כאשר מופיעות ראיות חדשות. המחשה: depositphotos.com

פסיכולוגים גילו כי שימפנזים מסוגלים לחשוב באופן רציונלי, בדומה לבני אדם

צוות חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ומוסדות שותפים בחן שימפנזים בשמורת אי נגמבה באוגנדה, וגילה כי הם משנים את בחירתם כשהם מקבלים ראיות חזקות יותר – ממצא שממקם את הרציונליות על
תמונה מתוך סימולציה ממוחשבת של היווצרות והתפתחות חור שחור. קרדיט: Ore Gottlieb/Simons Foundation

נפתרה התעלומה: איך התרחש המיזוג ה"בלתי אפשרי" של שני חורים שחורים ענקיים

סימולציות חדשות של מרכז האסטרופיזיקה החישובית במכון פלטאיירון מציעות שהיווצרות חורים שחורים בטווח המסות ה"אסור" נובעת משילוב בין סיבוב מהיר ושדות מגנטיים חזקים, המשגרים החוצה עד מחצית ממסת הכוכב ויוצרים
פיתוח תרופות. המחשה: depositphotos.com

סאנופי מעמיקה את השותפות עם מדידאטה להאצת פיתוח תרופות חדשות עם חוויית מטופל משופרת

במסגרת הרחבת שיתוף הפעולה, שנמשך מעל לעשור, סאנופי תשתמש בפתרונות החוויה של מדידאטה כדי לייעל תהליכים, לשפר את איכות הנתונים ולשדרג את הטיפולים.
ויקינג. המחשה: depositphotos.com

מה באמת ידוע על הוויקינגים? חוקרים טוענים: רוב הדימוי המוכר נשען על מיתוס, לא על היסטוריה

לדברי החוקרים, מרבית מה שאנו חושבים שאנו יודעים על הוויקינגים והמיתולוגיה הנורדית מבוסס על טקסטים נוצריים מאוחרים ופרשנויות מודרניות – מאיסלנד של ימי הביניים ועד וגנר, הנאצים ותרבות הפופ של
זיהום פלסטיק בים. המחשה: depositphotos.com

קרקעית הים התיכון מול ישראל עמוסה בשקיות פלסטיק – מהגבוהות בעולם

מחקר חדש חושף תמונה מדאיגה: השטח הימי של ישראל מחזיק בכמות שקיות הפלסטיק מהגבוהות בעולם. מה הפתרון?
חלקיקי הנייטרינו נוצרים כתוצר לוואי של היתוך גרעיני, כמו זה המתרחש בתוך כוכבים. המחשה: depositphotos.com

האם הנייטרינו יחשפו למה היקום קיים?

שיתוף פעולה בין שני ניסויי נייטרינו מובילים, NOVA בארה״ב ו-T2K ביפן, מצייר את התמונה המדויקת ביותר עד כה של תנודות נייטרינו – ועשוי להתקרב להסבר מדוע היקום מלא בחומר ולא
מערכת חקלאות ימית ייעודית שבה גידלו החוקרים שלושה מינים מקומיים של אצות. צילום: אוניברסיטת תל אביב

מחקר באוניברסיטת תל אביב: אצות הים מול חופי ישראל עשירות בחלבון ובחומרים ביו־אקטיביים

סקר אקולוגי–ביוטכנולוגי ראשון מסוגו לאורך חופי הים התיכון הישראלי מגלה מאקרו־אצות עמידות ועשירות בתרכובות תזונתיות ובריאותיות, ומצביע על פוטנציאל לפיתוח מזונות־על, תרופות וחקלאות ימית בת־קיימא
שחזור של משפחת ניאנדרטלים במוזיאון הניאנדרטלים בקרואטיה

טביעות רגל של ניאנדרטלים מלפני כ־80,000 שנה נמצאו לראשונה בפורטוגל, בחופי אלגרבה

טביעות רגל מאובנות בנות כ־80,000 שנה שנחשפו בחופי אלגרבה חושפות כיצד ניאנדרטלים נעו, צדו וניצלו סביבות חוף – ומציגות תזונה מגוונת המבוססת על איילים, סוסים, ארנבות ומשאבי ים
הבעות פנים שונות של אנשים, המחשה

מה הבסיס הביולוגי והאתי של הבעות הפנים האנושיות?

ד"ר אסף מרום מהטכניון בוחן איך התפתחו הבעות הפנים שלנו מאז האב המשותף עם השימפנזים, מה ההבדל בין בני אדם ובעלי חיים – ומה הפנים אומרות על האחריות שלנו כלפי
איור של שני אסטרואידים מתנגשים. קרדיט: Europlanet / T. Roger

גאיה פותרת את תעלומת הסיבוב של האסטרואידים: התנגשויות וחיכוך פנימי חושפים את מבנה "ערימות הרסיסים"

ניתוח נתונים ממשימת גאיה של סוכנות החלל האירופית מגלה פער חד בדפוסי הסיבוב של אסטרואידים – תוצאה של מאבק בין התנגשויות לחיכוך פנימי – ומספק כלי חדש לפענוח המבנה הפנימי
סימולציית מחשב המציגה מעבר הדרגתי (משמאל לימין) של החלבון אלפא-לקטאלבומין דרך ננו-חריר ממצב מוצק בקוטר של כ-4 ננומטר. המעבר של החלבון בחריר מאפשר קריאה של רצף הסמנים המוצמדים לקבוצות ציסטאין (צבע אדום) וזיהוי החלבון.

ללא נוגדנים וללא הגברה: זיהוי מהיר של חלבונים שלמים בטכנולוגיה שפותחה בטכניון

טכנולוגיית ננו־חרירים ממעבדתו של פרופ' עמית מלר מאפשרת זיהוי מהיר ודיגיטלי של חלבונים בודדים כמעט בזמן אמת, ופותחת דרך לאבחון מוקדם של סרטן ומחלות נוספות באמצעות בדיקות דם פשוטות
זכה בפרסים רבים על עבודתו המדעית, בהם פרס ישראל ופרס וולף. מאיר וילצ'ק במעבדה | צילום: קובי קלמנוביץ', פרס א.מ.ת, ויקיפדיה

המדען עם הזיקה לחיים: 90 שנה למאיר וילצ’ק, ניצול השואה שכבש את עולם הביוכימיה

מילד רעב שנדד בין מחנות, גלות וקולחוזים בקירגיזסטן – ועד למדען מוביל במכון ויצמן, ממפתח כרומטוגרפיית הזיקה ומערכת האבידין־ביוטין, זוכה פרס ישראל ופרס וולף: פרופ’ מאיר וילצ’ק חוגג 90 וממשיך
ג'יימס ווטסון, ממגלי מבנה ה-DNA

נפטר ג'יימס ווטסון, מחלוצי גילוי מבנה ה־DNA – והדמות השנויה במחלוקת מאחורי “הסליל הכפול”

זוכה נובל ג'יימס ווטסון הלך לעולמו בגיל 97; לצד תרומתו המכוננת לחשיפת מבנה הדנ"א יחד עם פרנסיס קריק, מחקר היסטורי חדש מדגיש את חלקה המרכזי של רוזלינד פרנקלין – ואת
משמאל – הדמיה אמנותית של אשכול כדורי סמוך להיוולדותו, המאכלס כוכבים מסיביים במיוחד בעלי רוחות כוכביות עוצמתיות שעשירות ביסודות שעברו עיבוד בטמפרטורות גבוהות במיוחד. מימין – אשכול כדורי עתיק כפי שהוא נראה כיום: הכוכבים הקלים שנותרו שומרים בזיכרונם הכימי עקבות מרוחותיהם של אותם כוכבים מסיביים במיוחד, שכבר קרסו לחורים שחורים בעלי מסה בינונית. קרדיט: Fabian Bodensteiner; רקע: תמונת האשכול הכדורי של שביל החלב אומגה קנטאורי, שצולמה באמצעות מצלמת WFI במצפה לה סייה (La Silla) של ESO.

כוכבים מסיביים פי 10,000 מהשמש שלטו ביקום הקדום

מודל חדש מציע שכוכבים מסיביים במיוחד באשכולות כדוריים עתיקים עיצבו את ההרכב הכימי שלהם, תרמו להיווצרות הגלקסיות הראשונות ולהופעת חורים שחורים בעלי מסה בינונית
הדמיה אמנותית של חור שחור על-מסיבי הקורע לגזרים כוכב ענק, שמסתו לפחות פי 30 ממסת השמש. כך מסבירים המדענים את מה שקרה סביב החור השחור הרחוק J2245+3743, שגרם בשנת 2018 להתלקחות הבהירה ביותר שנמדדה מחור שחור – בעוצמת אור של כ־10 טריליון שמשות – שהתגלתה בסקרי השמים ZTF ו-Catalina.

שדה העומק הראשון של ווב וההתלקחות הבהירה ביותר מחור שחור ענק

טלסקופ החלל ג'יימס ווב מציג תמונת עומק מרהיבה של אלפי גלקסיות רחוקות, בעוד סקר השמים ZTF של קלטק מגלה התלקחות שיא מחור שחור על־מסיבי שטרף כוכב ענק במרחק 10 מיליארד
זיגוראט מסופוטמי באירן. המחשה: depositphotos.com

נהרדע, פרק 3: שמואל – הצופה בכוכבים של נהרדעא

כיצד הפכה נהרדעא לעיר ואם ליהודי בבל, ומה בין שמואל האמורא, האסטרונומיה הבבלית, זיגורת קדומה וכוכבי שביט מסתוריים
לודוויג ויטגנשטיין בשנת 1929

ההיגיון של גאון תימהוני: לודוויג ויטגנשטיין

מסלול חייו המפתיע של לודוויג ויטגנשטיין – בן למשפחת ויטגנשטיין העשירה מווינה, תלמיד בגימנסיה בלינץ לצד היטלר, מהנדס שהושפע מפרגה, תלמידו וחברו של ברטראנד ראסל, קצין בחזיתות מלחמת העולם הראשונה
חביבים, קטנים וחמודים, בגודל של כסנטימטר עד סנטימטר וחצי. עקרביש עיוור. צילום: שלמי אהרן

העקרביש: לא עקרב, לא עכביש – העתק-הדבק של אימא

הוא לא עקרב וגם לא עכביש. הוא העתק-הדבק של אימא שלו, ואם אתם מירושלים, אולי פגשתם אותו במקלחת. מה כל כך מיוחד בעקרביש? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות
כלי הפולחן דמוי האיל כפי שהתגלה בשטח במגידו. (צילום: ברק צין, רשות העתיקות)

הגת הקדומה ביותר לייצור יין ועדויות לפולחן כנעני עממי: תגליות יוצאות דופן נחשפו בחפירה ארכיאולוגית ליד מגידו

בחפירה, שניהלה רשות העתיקות במסגרת מיזם תחבורתי גדול בכביש 66 שמבצעת חברת נתיבי ישראל, נתגלתה גת לייצור יין - מהקדומות ביותר שנחשפו בארץ וממצאים ייחודיים אחרים, המלמדים על הפולחן הכנעני
מלכי השמיים. נשרים מקראיים (צילום: יורם שפירר)

מה ל-AI ולהצלת נשרים מהרעלות?

חוקרים פיתחו אלגוריתם חדשני שהופך את הנשרים עצמם למערכת התרעה חכמה ומונע אירועי הרעלה המוניים
בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה. המחשה: depositphotos.com

חולים על פלסטיק: איך משפיעים מגורים בקרבת מפעלים פטרוכימיים על הבריאות?

מחקרים רבים כבר מצביעים על כך שלשימוש הרב שלנו בפלסטיק יש השפעות על הבריאות שלנו. דו"ח חדש מדגיש את הסיכונים של מגורים בסמוך למתקנים פטרוכימיים שבהם מייצרים חומרי גלם לתעשיית
משבר האקלים. המחשה: depositphotos.com

ישראלים ממעיטים בחומרת משבר האקלים – בתחתית הדירוג הבין־לאומי

סקר ב־25 מדינות מצא שרק 42% מהישראלים רואים במשבר האקלים איום חמור – השיעור הנמוך במדגם; הטרור (89%) ותחלואה מידבקת (55%) קודמים בסדר העדיפויות. בטורקיה נרשמה עלייה ל־70% לעומת 47%
אלצהיימר. המחשה: depositphotos.com

לכוון את השעון הביולוגי ולהגן על המוח מפני אלצהיימר

עיכוב REV-ERBα מגביר +NAD ומצמצם טאו בעכברים, מחקר ב-Nature Aging
עטלפים תוקפנים. איור באדיבות פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

אסטרטגיות התקיפה וההגנה של עטלפי הפירות

באביב העטלפים "נועזים" יותר ולא חוששים להיכנס לעימותים מול חולדות במאבק על המזון
התכווצות היקום. מתוך ויקישיתוף

היקום "יסתיים במעיכה גדולה", מזהיר פיזיקאי

פיזיקאי מציע שהיקום עבר רק מחצית ממשך חייו שהוא 33 מיליארד שנים, ויום אחד ישנה כיוון.
המחשה: depositphotos.com

כן, אבל מה אם? – חשיבה אופציונלית מפחיתה סטריאוטיפים: סדנאות קולנוע של פרופ’ בן שאול מציגות שינוי מדיד

במסגרת סדנת הקרן הלאומית למדע: הקרנת “ראן לולה ראן” ותרגילי כתיבה/צילום העלו ב-75% את יכולת החשיבה האופציונלית ו-50% מהמשתתפים שינו עמדות שליליות כלפי הקבוצה האחרת – לעומת קבוצת ביקורת שצפתה
המצאות יד ראשונה מבינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

אי אפשר לסמוך על הסימוכין

צ'אטבוטים מחוללים קישורים לא תקינים למקורות שלא קיימים, ובתוך כך מערערים את תפקידה של ההפניה למקור
העין. באדיבות פרופ' יוסי מנדל, אוניברסיטת בר אילן

בדרך לעולם בלי עיוורון? שתל רשתית ביו־היברידי מבר־אילן

האם אנחנו בדרך לעולם בלי עיוורון? פיתוחים ביו-רפואיים חדשים מכוונים לעתיד, שבו שתלים יחליפו את הפוטו-רצפטורים שמתנוונים עם הגיל.
גולגולת של חייל מצבא נפוליאון, לצד כפתור ממדי החייל. קרדיט: Michel Signoli, Aix-Marseille Université

דנ"א מצבאות נפוליאון מזהה את מחוללי המחלות שעשויים להסביר את התמותה הגדולה של חיילים במסע חזרה מרוסיה בשנת 1812

החוקרים חילצו וריצפו דנ״א משיני שלושה עשר חיילים מקבר אחים בווילנה, ליטא, על נתיב הנסיגה מצרפת לרוסיה. לאחר סילוק זיהומים סביבתיים, זוהו שברי דנ״א מחיידקים פתוגניים: לא של טיפוס, אלא
בזבוז מזון. המחשה: depositphotos.com

מכינים באהבה – וזורקים לפח: איך מעורבות ילדים יכולה לצמצם בזבוז מזון

מחקר ישראלי חדש מגלה שהכריכים והארוחות שילדים לא מסיימים הם גורם מרכזי לבזבוז מזון – אך חיבור ישיר לאדמה ולגידול מזון יכול לשנות את התמונה.
הדמיה שהיא חלק מאנימציה של פולסר אלמנה שחורה שורף את הנלווה שלו. קרדיט: NASA Goddard Spaceflight Center / Cruz deWilde

ווב מצא כוכב לכת שלא אמור להתקיים – והוא עשוי כולו כמעט מפחמן

ווב מצא כוכב לכת עם אטמוספרת פחמן המקיף פולסר, ומאתגר את המודלים הנוכחיים של היווצרות כוכבי לכת
ביצת דינוזאור שנדגמה לגיאוכרונולוגיה. צילום: Dr. Bi Zhao

שעון אטומי למאובנים: תיארוך ישיר לביצי דינוזאורים מסין חושף גיל של כ-85 מיליון שנה

חוקרים יישמו לראשונה תיארוך פחמתי U-Pb ישירות על קליפות ביצים מאתר צ׳ינגלונגשאן ביוניאנג, קבעו גיל קרטיקון עליון ומציעים חלון חדש לאקלים הקדום ולדינמיקת המגוון הדינוזאורי
ד"ר עוזי פז ז"ל. צילום: אורי רוזנברג

נפטר ד"ר עוזי פז, מחלוצי שמירת הטבע בישראל

עוד לפני ששמירת טבע הייתה מושג מוכר, ד"ר עוזי פז כבר ראה בשמורות ובנחלים נכסי תרבות שיש להגן עליהם. הוא הקדיש את חייו לטבע והשאיר אחריו מורשת וחזון
קפיצת מדרגה באופטיקה. איור: אוניברסיטת תל אביב

קפיצת מדרגה באופטיקה: בינה מלאכותית מאיצה תכנון מטא-משטחים זעירים

חוקרי אוניברסיטת תל אביב פיתחו שיטה מבוססת מודלי דיפוזיה שמעצבת רכיבי אופטיקה שטוחים בתוך דקות — במקום שעות וימים — ומדגימה דיוק גבוה במשימות כמו פיצול קרן והפרדת קיטוב; פורסם

האדם מאיץ, הטבע דועך: שני מחקרים שופכים אור חדש על 170 שנות פעילות אנושית מתעצמת

אם נכמת את היקף התנועה האנושית בכדור-הארץ נגלה שאנחנו זזים פי 40 יותר מכל חיות היבשה גם יחד; אם נסתכל על ציר הזמן נראה כי בעוד משקל חיות המשק זינק