כל הכתבות - הידען - Hayadan

לוגו ועידת האקלים של האו"ם COP30 שהתקיימה בבלם, ברזיל, נובמבר 2025. המחשה: depositphotos.com

הסתיימה ועידת האקלים COP30 בברזיל – האם משהו השתנה?

בין סיסמת "מוּטירָאו עולמי" לקרע גובֵר בין מדינות, הוועידה בבלם הדגישה שוב את הפער בין הדחיפות של משבר האקלים לבין היעדר התחייבות להפסקה מדורגת של דלקי מאובנים, מימון חסר למדינות
מפת ארץ הקודש של לוקאס קראנאך הזקן מ-1525, מודפסת בהיפוך כיוונים, בתנ"ך שיצא בציריך

מפת תנ"ך הפוכה בת 500 שנה עם גבולות שבטי ישראל עיצבה את תפיסת הגבולות והמדינות עד ימינו

מחקר חדש מאוניברסיטת קיימברידג' מראה כיצד המפה הראשונה של ארץ הקודש בתנ"ך מודפס משנת 1525 – שהודפסה בטעות בהיפוך כיוונים – תרמה לעיצוב רעיון הגבולות הטריטוריאליים, לחיזוק תפיסת מדינת הלאום

מצמד קוונטי אוניברסלי מאוניברסיטת תל אביב עשוי להוזיל פי עשרה את עלות המחשב הקוונטי הפוטוני

חברת קוונטום פולס וונצ׳רס של אוניברסיטת תל אביב מציגה מצמד קוונטי אוניברסלי למחשוב קוונטי פוטוני, המפחית את שיעור השגיאות ואת דרישות החומרה – ועשוי לאפשר בניית מחשבים קוונטיים בכ־100 מיליון
מיקרו-אצות של חברת BarAlgae. צילום: אוניברסיטת חיפה

מההייטק לאוקיינוס: הבינה המלאכותית שמייעלת את גידול המיקרו־אצות

אפרת קדוש, מנהלת תחום Climate-Tech בתחנת מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה, מובילה פיתוח מודלים של בינה מלאכותית המבוססים על דאטה מחוות BarAlgae – כדי לייצב, לשפר ולהפוך את גידול
הירח של שבתאי מימס, צילום של החללית קסיני. קרדיט: NASA/JPL/Space Science Institute; Cassini

אוקיינוסים רותחים? מחקר חדש מצביע על גאולוגיה אלימה בירחי קרח

מחקר שפורסם ב-Nature Astronomy מראה כיצד המסה ועיבוי מחזוריים של מעטפות הקרח על ירחים קטנים כמו מימס, אנקלדוס ומירנדה משנים את הלחץ מעל האוקיינוסים הנסתרים שלהם – עד כדי רתיחה
תדמור העתיקה, סוריה. התחרות בינה ובין נהרדע הביאה את חיסולה של העיר היהודית המחשה: depositphotos.com

נהרדעא פרק 4 ואחרון: חורבן נהרדעא בין פרס לתדמור: מי באמת החריב את מרכז התורה הבבלי?

המאמר בוחן מחדש את זהותו של פפא בר נצר, דוחה את הזיהוי עם אודינתוס התדמורי ומציע כי חורבן נהרדעא במאה השלישית לספירה היה תוצאה של פלישה תדמורית ממניעים כלכליים ותחרות
פרופ’ כריסטיאן מייר מציג את המחשב הנוירומורפי בעל מיליוני היחידות בכנס TSMC באמסטרדם. צילום: אבי בליזובסקי

לצמצם את פער היעילות האנרגטית בין המוח לבינה המלאכותית

בכנס 2025 TSMC Europe OIP באמסטרדם הציג פרופ’ כריסטיאן מייר מ-TU Dresden את SpiNNaker-2 – מחשב נוירומורפי ענק, מבוסס עיבוד אירועי וחומרת Thin-Edge, שנועד להריץ מודלי בינה מלאכותית בזמן אמת
תאי אדם שעברו עריכת גנים באמצעות טכנולוגיית עריכת גנים חדשה המבוססת על רטרונים. הנקודות הכתומות מסמנות עריכות גנים מוצלחות. הנקודות הירוקות מראות תג של חלבון פלואורסצנטי על פני השטח של המיטוכונדריות. קרדיט: יו־צ׳יון צ׳אנג / אוניברסיטת טקסס באוסטין.

שיטת עריכת DNA חדשה מבוססת רטרונים שתחליף את CRISPR מציעה תקווה לטיפול רחב במחלות גנטיות מורכבות

חוקרי אוניברסיטת טקסס באוסטין פיתחו טכניקת עריכת גנים שמסוגלת להחליף מקטעי DNA פגומים בשלמותם, לתקן בבת אחת מגוון מוטציות נדירות ולהגיע ליעילות של כ־30% מתאי המטרה – עם יישומים ראשונים
המערכת הכפולה שאחד מחבריה הוא החור השחור Cygnus X-1. מתוך ויקיפדיה

תצפיות בטלסקופ שהופעל מכדור פורח חושפות איך חומר נופל אל החור השחור ברבור X-1

צוות חוקרים השתמש בטלסקופ XL-Calibur הנישא בכדור פורח כדי למדוד בפירוט חסר תקדים קרני רנטגן מקוטבות מהחור השחור ברבור X-1 (Cygnus X-1), ולחשוף רמזים חדשים לאופן שבו חומר לוהט מתפתל,
איור של הקשרים בין נוסחאות שונות לחישוב הקבוע פאי

מערכת בינה מלאכותית מהטכניון מצאה קשרים בין 94% מ-385 נוסחאות לחישוב π

מערכת בינה מלאכותית שפיתחו חוקרי הטכניון, המשלבת אלגוריתם UMAPS עם מודלי שפה גדולים, מיפתה מאות נוסחאות לקבוע π ומצאה כי רובן קשורות זו לזו – צעד ראשון לקראת תאוריה מאוחדת
מטוס איירבוס מדגם A320 בשירות חברת ג'ט בלו. המחשה: depositphotos.com

קרינה קוסמית, היפוך סיביות, צניחה פתאומית והשבתת הענק: למה איירבוס נאלצה לעצור יותר מ־6,000 מטוסים?

אירוע נדיר של היפוך סיבית במחשב הטיסה של A320 בטיסת ג’טבלו הוביל לגל עולמי של עדכוני חירום ותיקוני חומרה במשפחת A320, ומחדד את פגיעות המיקרו־שבבים לקרינה קוסמית בגובה רב
אקסונים של נוירונים מהאזורים ACA (באדום) ו־ORB (בירוק) בקליפת הראייה של עכבר

קליפת המוח הקדם־מצחית מכווננת את עיבוד המידע הראייתי לפי רמת העוררות והתנועה

חוקרים ב- MIT גילו שקליפת המוח הקדם־מצחית לא שולחת סתם "פקודות כלליות" לשאר המוח – אלא מתאימה את המסרים שלה במיוחד לאזורים שונים, בהתאם לרמת העוררות ולתנועה
משפחת מתיישבים על מאדים. המחשה: depositphotos.com

צמד חיידקים עשוי להפוך את אבק מאדים לחומר בנייה עבור המתיישבים הראשונים

מחקר חדש ב־Frontiers in Microbiology מציע מערכת ביומינרליזציה של שני מיני חיידקים, Sporosarcina pasteurii ו־Chroococcidiopsis, שיכולה לייצר "בטון ביולוגי" מרגולית מאדים, לספק חמצן ולתרום למערכות חקלאות סגורות ולמאמצי ההתיישבות האנושית
מייסדי Moonshot: פרד סימון, הילה חדד חמלניק ושחר בהירי

הסטארטאפ Moonshot יוצא מהחשאיות עם מאיץ אלקטרומגנטי היפרסוני ומגייס 12 מיליון דולר

הסטארטאפ Moonshot, שהוקם ב־2024 בידי הילה חדד חמלניק, פרד סימון ושחר בהירי, מפתח מאיץ אלקטרומגנטי שיאיץ גופים למהירות של עד 8 ק״מ בשנייה, לשיגור מטענים לחלל ולמתקן ניסויים היפרסוני בקיסריה.
זוחלים ימיים ודגים בים הטריאסי הקדום, איור

מאובנים בני 249 מיליון שנה משפיצברגן: הים התאושש מהכחדת סוף הפרם מהר מהצפוי

מאובנים ארקטיים שנותחו מחדש מראים שמערכות אקולוגיות ימיות התאוששו במהירות מדהימה אחרי "המוות הגדול"
הדמיה אמנותית של ההתנגשות בין כדור הארץ הקדום לבין תיאה. מכיוון שתיאה נוצרה בחלק הפנימי של מערכת השמש, אפשר לראות ברקע את השמש. קרדיט: © MPS / Mark A. Garlick

סלעי הירח חושפים רמזים חדשים על תיאה – כוכב הלכת שנעלם בהתנגשות בה נוצר הירח

ניתוח מדויק של איזוטופי ברזל בסלעים מכדור הארץ ומהירח מגלה שתיאה – הגוף שפגיעתו יצרה את הירח – נולד ככל הנראה בחלק הפנימי של מערכת השמש, קרוב אפילו יותר לשמש
להקת ציפורים עפה מול טורבינת רוח בשדה

מדוע התפתחה התודעה? מחקר בבוכום משווה בין בני אדם לציפורים

חוקרים מאוניברסיטת רוהר בבוכום חוקרים מדוע התודעה התפתחה ומדוע מינים שונים פיתחו אותה בדרכים שונות. על-ידי השוואת בני אדם לציפורים, הם מראים שמודעות מורכבת עשויה להתעורר דרך מבנים עצביים שונים
אונס. המחשה: depositphotos.com

חומות השתיקה: מדוע העולם שותק כשנשים נאנסות במלחמה?

מחקר חדש של פרופ’ שולמית אלמוג וד"ר גל אמיר מאוניברסיטת חיפה חושף ארבע "חומות שתיקה" סביב אלימות מינית בזמן מלחמה – מפוליטיקה וציניות בינלאומית דרך בושה קולקטיבית ואישית ועד טראומה
תמונות חזיתית (משמאל) ומהצד (מימין) של דיסקת גז גלקטית. תמונות אלה של פיזור גז אחרי פיצוץ סופרנובה נוצרו על ידי מודל הלמידה העמוקה החלופי. קרדיט: RIKEN

טכנולוגיית AI חדשה ממפה 100 מיליארד כוכבים בגלקסיה שלנו בדיוק ומהירות חסרי תקדים

שילוב מודל למידה עמוקה עם הדמיה פיזיקלית חוסך עשרות שנות חישוב ומאפשר לעקוב גם אחרי סופרנובות וגם אחרי האבולוציה הגלקטית לטווח ארוך
טורפים ושומרים את אוכלוסיות הדגים בריאות. נקבת כריש עפרורי. צילום: מירון שגב, עמותת כרישים בישראל

הכריש העפרורי בחדרה: טורף ענק, ים מתחמם ושאלות חדשות על הים התיכון

עשרות כרישי עפרורי מתקבצים מדי חורף במים החמימים של תחנות הכוח בחדרה ובאשקלון – ד"ר עדי ברש חושפת מין שלא נחשב בכלל לים־תיכוני, מסבירה את תפקידם כטורפי־על, את האיומים מהדיג
כששני חורים שחורים מתנגשים, הם משחררים גלי כבידה המאפשרים למדענים לקבוע את המסה והסחריר שלהם. בינואר 2025 LIGO רשם את GW250114, האות הכי הברור עד היום של מיזוג חורים שחורים, המספק תובנות חדשות על הענקים הקוסמיים המסתוריים האלה. קרדיט: Maggie Chiang for Simons Foundation

הוקינג צדק: נתונים חדשים מאשרים שחורים שחורים לעולם לא מתכווצים

אות הכבידה החד והבהיר ביותר שנמדד עד כה, GW250114, מאפשר לשיתוף הפעולה LIGO–Virgo–KAGRA לבדוק בדיוק חסר תקדים את משפט השטח של הוקינג ואת התחזית של איינשטיין שחורים שחורים "מצלצלים" אחרי
זוהר רדיו חלש מהיקום המוקדם טומן בחובו אולי רמזים נסתרים על הכוכבים הראשונים. המחשה: depositphotos.com

אות רדיו בן 13 מיליארד שנה עשוי לחשוף את הכוכבים הראשונים ביקום

צוות בינלאומי בראשות אוניברסיטת קיימברידג' מראה כי אות ה־21 סנטימטר מאטומי מימן בשחר הקוסמי רגיש למסת הכוכבים הראשונים (אוכלוסיית III), וכי מצפי הרדיו REACH ו־SKA יוכלו למפות דרכו איך היקום
משרפת האשפה העירונית מאחורי הר הזיתים בירושלים. צילום באדיבות ארכיון המדינה

שריפת פסולת אינה פתרון חדש בארץ

בזמן שהממשלה מקדמת הקמה של מתקני השבת אנרגיה מפסולת, מעניין לדעת שבירושלים כבר שרפו אשפה לפני יותר ממאה שנה, ויש לנו מה ללמוד מכך. דעה
השפעות הבינה המלאכותית על עולם התעסוקה. איור אבי בליזובסקי באמצעות DALEE 2

מחקר: כמעט כל עובדי ההייטק בישראל כבר משתמשים בכלי בינה מלאכותית יוצרת

סקר רשות החדשנות ומכון ברוקדייל מגלה ש-GenAI הפכה לכלי עבודה יומיומי ברוב מקצועות ההייטק, משפרת פריון ואיכות תוצרים – אך מעוררת גם חשש לאובדן מקום עבודה, בעיקר בקרב עובדים בתפקידים
חיידק הליגיונלה. המחשה: depositphotos.com

מחלת הליגיונרים: איך משבר האקלים והתחממות הערים מגבירים את הסיכון לזיהומי לגיונלה?

גלי חום, לחות גבוהה ותלות גוברת במגדלי קירור ומיזוג אוויר יוצרים כר פורה לחיידק הלגיונלה, ומובילים להתפרצויות חוזרות של מחלת הליגיונרים בניו יורק, אונטריו ואזורים נוספים – איום בריאותי חמור
אסטרואידים גדולים מתנגשים בכדור הארץ. האיור הוכן באמצעות DALEE ואינו מהווה תמונה מדעית

מכתש בקוטר 900 מ' בן כעשרת אלפים שנה בלבד התגלה בסין

דגם בגודל אמיתי של תינוק ממותה במוזיאון

RNA מממותה קפואה בת 40,000 שנה חושף אילו גנים פעלו בגופה

פריצת דרך חדשה מראה שחלק מהמולקולות השבריריות ביותר בביולוגיה יכולות להשתמר לאורך זמן רב יותר מכפי שהמדענים העלו על הדעת. חוקרים פתחו חלון לביולוגיה בזמן אמת של בעלי חיים שנכחדו
העיר העתיקה יזד שבאיראן. Photo by Hasan Almasi, Unsplash

לחיות עם החום, לא נגדו

גישה תכנונית ישנה-חדשה מציעה להפחית את התלות בטכנולוגיות מיזוג אוויר באמצעות שימוש חכם בסביבה. האם זה מה שיוביל את ענף הבנייה בעידן של התחממות גלובלית?
הדמיית אמן של כוכב לכת חוץ־שמשי דמוי ארץ, עטוף בעננים

התגלה מועמד לסופר־ארץ באזור החיים של ננס אדום, במרחק 18 שנות אור

מועמד לכוכב לכת שמסתו המזערית כמעט פי 4 ממסת כדור הארץ נמצא במסלול שבו עשויים להתקיים מים נוזליים, שהם הבסיס לחיים
ציור סצנה מלפני כ־66 מיליון שנה, המתאר את הדינוזאור רחב־המקור אדמונטוזאורוס אנקטנס (Edmontosaurus annectens) כפי שנראה בחייו, על בסיס "מומיות" שנתגלו במזרח־מרכז וויומינג – משמרות עור קשקשי ופרסות. לדינוזאור היה רכס בשרני מעל הצוואר והגו, שורת קוצים בשרניים מעל האגן והזנב ופרסות שכיסו את קצות אצבעות הרגליים האחוריות. קרדיט: Dani Navarro

הזוחל הראשון בעל הפרסות: "מומיות" דינוזאורים חושפות תפנית אבולוציונית מפתיעה

פלאונטולוגים מאוניברסיטת שיקגו חשפו בוויומינג מאובנים של דינוזאור "ברווזני־מקור" שעברו שיחזור קפדני במעבדת המאובנים של האוניברסיטה. המאובנים הללו משמרים רקמות רכות ותכונות חיצוניות ברזולוציה מרשימה, המאפשרת למדענים לשחזר כיצד נראה
בצורות מובילות למחסור חמור במים, לירידה באספקת מזון ואף להגבלות חמורות על צריכת חשמל. המחשה: depositphotos.com

בלי מים אין עתיד: דו"ח האו"ם מזהיר מפני עידן של בצורות חריפות ומשבר מים גלובלי

דו"ח חדש של האו"ם ממפה את מוקדי הבצורת בעולם – מאפריקה ותעלת פנמה ועד אגן הים התיכון – ומזהיר מפני פגיעה הולכת וגוברת באספקת המים, בביטחון התזונתי וביציבות הכלכלית, שגם
אסטרואיד מתפוצץ על כדור הארץ. המחשה: depositphotos.com

מה באמת הרג את הממותות? ראיות חדשות מצביעות על התפוצצות שביט לפני 13,000 שנה

קוורץ מוכה הלם משלושה אתרי קלוביס קלאסיים בצפון אמריקה מחזק את השערת "הדריאס הצעיר" שלפיה שביט מתפוצץ גרם לשריפות נרחבות, "חורף פגיעה" והכחדת מגה־פאונה ותרבות קלוביס
מסוגל לעוף במהירות של מעל 100 קמ"ש. קרקיר. צילום: ד"ר יואב פרלמן

קרקיר: הברווז הנודד "על מלא" שמגיע ראשון לישראל – אבל עדיין מותר לצוד אותו למרות היותו בסכנת הכחדה

הקרקיר, ברווז קטן ומהיר החולף דרך ישראל בדרכו מאירופה ואסיה לאפריקה ולהודו, תלוי בבתי גידול לחים שנעלמים בקצב מסוכן ונמצא במגמת ירידה עולמית – ובכל זאת הוא עדיין ברשימת המינים
השביט 3I/ATLAS כפי שצולם במצלמת HiRISE מהחללית MRO במסלול סביב מאדים

נאס״א: צי חלליות וטלסקופים אישר שהשביט הבין־כוכבי 3I/ATLAS הוא שביט טבעי ממערכת שמש זרה

צי חלליות וטלסקופים – מהאבל וג'יימס ווב ועד חלליות סביב מאדים – עקב אחרי השביט 3I/ATLAS, השלישי שמגיע אלינו מחוץ למערכת השמש, וגילה הרכב וגיאומטריה שונים מן השביטים המקומיים אך
תאי מערכת החיסון. המחשה: depositphotos.com

תאי חיסון "נתפסו על חם" – רמזים חדשים לגילוי מוקדם ואולי מניעה של סוכרת סוג 1

חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה ניתחו כמעט מיליון תאי חיסון מתורמי איברים, זיהו תת־אוכלוסייה ייחודית של תאי CD4 בקשרי הלימפה של הלבלב ושינויים בתאי B בטחול, ומציעים כיוון לפיתוח בדיקת דם פשוטה
אי צדק סביבתי. המחשה: depositphotos.com

מי שמזהם לא בהכרח משלם

מחקר חדש חושף את אי הצדק הגלובלי של משבר האקלים: המדינות שפולטות הכי מעט גזי חממה סובלות מהנזקים הבריאותיים הקשים ביותר
הדמיית אמן של כוכב לכת חוץ-שמשי דמוי ארץ מעונן עם ביוטה צבעונית בעננים. קרדיט: Adam B. Langeveld/Carl Sagan Institute. Adapted from NASA/Ames/JPL-Caltech

מדענים פיתחו "מפתח צבעוני" לאיתור חיים חוץ־ארציים בענני כוכבי לכת

צוות מאוניברסיטת קורנל ומכון קרל סייגן מדד ספקטרומים של מיקרואורגניזמים צבעוניים בענני כדור הארץ, ויצר מדריך צבעים שיעזור לזהות ביופיגמנטים כחתימות ביולוגיות בעננים של כוכבי לכת חוץ־שמשיים מעוננים
רקמת סרטן ריאות אנושית תחת המיקרוסקופ. בסביבת המקרופאגים הסייענים (באדום) נמצאים גם אנזימים (בצהוב) שמכניסים לפעולה את החלק המעורר בנוגדנים שפותחו. פעולה ממוקדת זו מונעת פגיעה ברקמות בריאות

לנטרל את ההגנה, לעלות למתקפה: נוגדנים חכמים למלחמה בסרטן

חוקרים ממכון ויצמן זיהו מקרופאגים מדכאי חיסון בגידולים ופיתח מולקולות חכמות מסוג MiTEs, המכוונות לקולטן TREM2 ומפעילות מקומית את IL-2 – במטרה להתגבר על עמידות לאימונותרפיה בלי לגרום לתופעות לוואי
בלנה שחורה. צילום: NOAA Fisheries

קולות מהמעמקים: האם בינה ישראלית תוכל להציל מין לווייתן נדיר מהכחדה?

מה קורה כשאינטרסים כלכליים ואינטרסים של שימור מתנגשים, ואיך אפשר לאזן ביניהם? עמותה ישראלית מנסה לעזור לפתור את הבעיה הזו, ולסייע בשימור מין נדיר של לווייתן
סופרנובה מסוג Ia - האם היקום מאט? המחשה: depositphotos.com

האם היקום מאט?

איור של מערכת השמש: השמש וכוכבי הלכת במסלוליהם

ניתוח גלקסיות רדיו מגלה: מערכת השמש נעה ביקום פי שלושה מהר יותר מהצפוי

אסטרופיזיקאים מאוניברסיטת בילפלד מצאו, על סמך התפלגות גלקסיות רדיו וניתוח סטטיסטי חדשני, שמערכת השמש נעה ביקום במהירות הגבוהה פי 3.7 מהחזוי במודל הקוסמולוגי הסטנדרטי
נבחרת ה-IGEM של אוניברסיטת תל אביב 2025. צילום דוברות אוניברסיטת תל אביב

נבחרת IGEM של אוניברסיטת תל אביב מובילה פריצת דרך בביולוגיה סינתטית נגד סרטן ריאה ומקדמת תחרות ארצית לתיכונים

לצד פיתוח מודלים ותוכנה שעשויים לשנות את חקר סרטן הריאה ומחלות גנטיות, נבחרת IGEM של אוניברסיטת תל אביב שיתפה פעולה עם רשת אורט וארגנה תחרות ביולוגיה סינתטית לתלמידי תיכון בהשתתפות
מבט מרשים של האבל על NGC 1511 מגלה גלקסיה ספירלית שתהפוכות קוסמיות עיצבו אותה. הגלקסיה שהייתה מעורבת בעבר במפגשים דרמטיים עם שכנותיה הקטנות יותר, עדיין נושאת את הצלקות - זרועות מעוקמות, גז מעוות וגשר מימן חלש שמחבר אותה לנלווית סמוכה. קרדיט:  ESA/Hubble & NASA, D. Thilker

הגלקסיה הספירלית הכאוטית הזאת עדיין מתאוששת מהתנגשות קוסמית

ההיסטוריה הכאוטית של NGC 1511 עם גלקסיות סמוכות השאירה אותה מחוברת באמצעות זרמי גז ומלאה במבנים מעוותים

טיפול גנטי מבוסס RNA עשוי לסמן פריצת דרך בטיפול ב-ALS

מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת תל אביב מצא דרך לעכב את התקדמות המחלה הקטלנית, ואף לשקם תאי עצב שנפגעו
קופסאות פארצטמול. המחשה: depositphotos.com

אחרי עשרות שנים פוענח מנגנון הפעולה הנסתר של הפארצטמול

מחקר חדש של האוניברסיטה העברית בירושלים מגלה כי פאראצטמול (אקמול/טיילנול/פנאדול) אינו פועל רק במוח ובחוט השדרה, כפי שסברו במשך שנים, אלא גם בקצות העצבים ההיקפיים — במקום שבו הכאב מתחיל
מחקר קיפודי ים באוניברסיטת תל אביב. צילום שחף בן עזרא

פתוגנים, סופות וטמפרטורות קיצוניות: הסיבות לתמותות המוניות של קיפודי ים

צמד מחקרים מאוניברסיטת תל אביב ממפה 110 אירועי תמותה המונית של קיפודי ים מאז 1888 ומראה שפתוגנים הם הגורם המרכזי, ובמקביל מציג שיטת "מטוש קורונה" לדגימה גנטית לא פולשנית מתחת