סיקור מקיף

2023

קיר לזכרה של מהסה אמיני. צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

אוניברסיטת חיפה עומדת לצד העם האיראני במאבקו במשטר * חנכה קיר לזכרה של מהסה אמיני

  • תגובה אחת
תמונת הענק, בגודל של 6 מטרים על שלושה מטרים, בה נראה דיוקנה של אמיני, מורכבת מ-1,000 תמונות קטנות של קורבנות המשטר האיראני בשנה החולפת. התמונה נחשפה בנוכחות האומן האיראני-אמריקאי הומאן חלילי, שיצר את תמונת הפסיפס בעזרת טכנולוגיה של בינה מלאכותית
מפה זו מתארת את אנומליות הטמפרטורות הגלובליות עבור הקיץ המטאורולוגי ב-2023 (יוני, יולי ואוגוסט). היא מראה כמה יותר חם או קריר היו אזורים שונים בכדור הארץ בהשוואה לממוצע הבסיסי מ-1951 עד 1980: NASA Earth Observatory/Lauren Dauphin

משבר האקלים נתן מכה חזקה: קיץ 2023 היה החם ביותר מאי פעם

  • 4 תגובות
נתונים גולמיים אלה מנותחים בשיטות המביאות בחשבון את המרחק המשתנה בין תחנות הטמפרטורה ברחבי העולם ואת השפעות איי החום העירונייים שעלולים לעוות את החישובים.
עטלף במעופו. המחשה: depositphotos.com

לראשונה בעולם פותח כלי לזיהוי תנועת עטלפים בגובה רב

  • תגובה אחת
בזכות האלגוריתם החדש, שפתוח כעת לחוקרים מכל העולם, ניתן יהיה לראשונה לנטר את תנועת העטלפים בקרבת טורבינות רוח ולפתח שיטות חדשות כדי להגן עליהם
הפרעה דו קוטבית. המחשה: depositphotos.com

בעזרת בדיקת דם פשוטה ניתן לזהות אנשים המתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית והאם יגיבו לטיפול בליתיום

  • אין תגובות
אחד הטיפולים הנפוצים כיום להפרעה דו קוטבית הוא תרופת ליתיום – תרופה אליה מגיבים רק כשליש מהחולים. המחקר נועד להבין מה הגורם לכך

ראשית היקום בראי המדע

  • 25 תגובות
כתבה מיוחדת לכבוד ראש השנה המסכמת את בריאת העולם בראי המדע
צלמית דמוית אישה. צילום רשות העתיקות.

כשפים בהרי אילת

  • תגובה אחת
חפצים אשר נראה כי שימשו מכשפים עממיים, התגלו לצד הדרך הקדומה שהובילה ממצרים למכה לפני כ-400 שנה
צלחות מעופפות. המחשה: shutterstock

נאס”א מפרסמת דו”ח עצמאי על לימוד תופעות אנומליות בלתי מזוהות (לשעבר עב”מים)

  • 10 תגובות
נאס"א תמנה מנהל מחקר ייעודי לתחום הUAP, דבר המעיד על רצינות הכוונה. ראש נאס"א: לא נמצאו שרידי חייזרים, והוועדה לא תבחן נושא זה אלא את התופעות האוויריות
תרבות יוון העתיקה. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 25: המוסיקה היהודית בתפוצות

  • אין תגובות
היהודים במרחב היווני-הלניסטי היו מעורבים יותר בכל הקשור למנהגים יווניים שחדרו ליהדות כמו הגמנסיון ובעיקר המוזיקה
הריון מתקדם. המחשה: depositphotos.com

גילויים מולקולריים חדשים בנושא רעלת היריון – במחקר משותף של מדענים משתי פקולטות בטכניון

  • אין תגובות
רעלת הריון (preeclampsia) היא מחלה רב-מערכתית מסכנת חיים ואחת הסיבות העיקריות לתמותת יולדות ועוברים. שכיחותה העולמית עומדת על כ-5% מההריונות
קרדיט - קבוצת המחקר של פרופ אביב מצר וד_ר טל שחר

ניתן להפיק מסריקות MRI מידע על משק הברזל במוח לסייע בניטור ואבחון מחלות שונות, באופן שאינו פולשני

  • תגובה אחת
שיטת מדידה חדשה זו, שפיתחו הסטודנטית ללימודי דוקטור שיר פילו ופרופ' מצר תאפשר חילוץ ערכים ביולוגיים מדויקים על המוח, כך שניתן יהיה להפיק מבדיקת MRI מדדים דומים לאלה המתקבלים מבדיקת דם או מביופסיה מוחית
יניב בלייכר מנהל המחלקה לניהול סביבתי צילום אקואושן

שיתוף הפעולה בין הרשויות לארגוני חברה אזרחית מעולם לא היה חשוב יותר

  • אין תגובות
כדי להוקיר את מאמציהן של הרשויות המקומיות מפעילה עמותת "אקואושן" בחלק מחופי הרחצה המוכרזים של ישראל את תוכנית ה'דגל הכחול' – תוכנית בינלאומית לניהול סביבתי של חופי רחצה ומרינות מטעם ארגון FEE (Foundation for Environmental Education)
ציורי הסלע הפרהיסטוריים המפורסמים של טסילי נ'אייר, אלג'יריה. המחשה: depositphotos.com

השינויים האבולוציוניים בעקבות הכחדת החיות הגדולות

הצורך לצוד בעליי חיים קטנים גרם לאדם הפרהיסטורי לשפר את היכולות השכליות לצורך שכלול כלי הציד
שונית אלמוגים מגוונת לחופי סיני. המחשה: depositphotos.com

שימור המגוון הגנטי מגדיל את הסיכוי לשמר את שרידותם של אלמוגים בתנאי קיצון שונים

  • אין תגובות
המולקולה שנושאת עימה בשורת התחדשות הינך נמצא כאן דף הבית > פרסומים > חדשות מדע בשפה ידידותית > יש חדש תחת העָצָב שתף תגיות מיכאל פיינזילברמייק פיינזילברנוירוביולוגיה מולקולריתמדעים ביומולקולרייםמערכת העצביםתאי עצבתקשורת בין תאי עצב כמו שממיות המגדלות מחדש את זנבן, גם שלוחות תאי העצב במערכת העצבים ההיקפית יודעות להתחדש לאחר פציעה. למרבה הצער, לתאי העצב של מערכת העצבים המרכזית, קרי המוח וחוט השדרה, יש יכולת התחדשות מוגבלת הרבה יותר. בהתאם, מחלות המובילות להתנוונות ולמוות של תאי עצב במוח, כמו אלצהיימר, פרקינסון ו-ALS, הינן בלתי-הפיכות וחשוכות מרפא. מה מעניק דווקא למערכת ההיקפית – זו המחברת את המוח וחוט השדרה לאיברי הגוף – יכולת התחדשות מוגברת? מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע חושף כי לחלבון, שעד כה נצפה אך ורק במהלך ההתפתחות העוברית, יש תפקיד מפתח בהתחדשות תאי עצב בוגרים של מערכת העצבים ההיקפית. כאשר תאים עובריים מתמיינים לתאים בוגרים, הרכב החלבונים שהם מייצרים משתנה. במקרה של תאי עצב, מקובל היה לחשוב שירידה ברמות של חלבון בשם PTBP1 בתאים עובריים, היא חלק מרכזי מהפיכתם לתאים בוגרים של מערכת העצבים. מחקרים קודמים אף הראו שעם השלמת תהליך ההתמיינות והפיכת התאים העובריים לתאי עצב בוגרים של מערכת העצבים המרכזית, ייצור החלבון נעצר כליל. ממצאים אלה הביאו בשנים האחרונות קבוצות מחקר לנסות לשחזר מהלך זה במעבדה: להוריד את רמות החלבון PTBP1 בתאים שאינם תאי עצב ובכך לייצר מהם תאי עצב בוגרים. התקווה הייתה שניתן יהיה ליישם שיטה זו בחולים עם מחלות עצביות ניווניות ולייצר בעבורם תאי עצב חדשים. מימין: ד"ר רינת נבו, ד"ר נטליה אוקלדניקוב, ד"ר אגוסטינה די פיזיו, פיליפ פרוינד, ד"ר אידה רישל, פרופ' מיכאל (מייק) פיינזילבר ופיירלואג'י די מתאו ואולם במחקר חדש, בהובלת החוקרת הבתר-דוקטוריאלית ד"ר סטפני אלבר והדוקטורנט פיירלואג'י די מתאו מקבוצת המחקר של פרופ' מיכאל (מייק) פיינזילבר במחלקות למדעים ביומולקולריים ולנוירוביולוגיה מולקולרית במכון, התגלה במפתיע כי חלבון ה-PTBP1 מתבטא לא רק בתאים עובריים שטרם עברו התמיינות, אלא גם בתאי עצב בוגרים – אמנם לא תאי עצב של מערכת העצבים המרכזית, אבל כן של זו ההיקפית. החוקרים גילו זאת לגמרי במקרה, בשעה שחקרו תהליכים בעצבי השת (העצב הסיאטי) של עכברים, עצבים היוצאים מעמוד השדרה ומגיעים עד לכף הרגל. הניסוי המקורי שביצעו החוקרים נועד לאתר מולקולות שמווסתות את קצב הייצור של חלבון אחר שנקרא KPNB1 – "קרון דואר" – האחראי לנשיאת מרבית המסרים המועברים מהשלוחות המרוחקות של תאי העצב אל גרעין התא. בין יתר תפקידיו, אחראי חלבון ה-KPNB1 לאותת לגרעין התא ששלוחה עצבית נפצעת, כדי שהתא יוכל לחדש אותה. אלא שלפני שקרון הדואר יוכל לצאת לדרכו ולשאת מסרים מהשלוחות לגרעין, נדרש התא לשגר מולקולות אר-אן-אי שליח המכילות את ה"מתכון" לייצורו של קרון הדואר בנתיב הנגדי (מהגרעין לשלוחות). בדרך או בעת ההגעה ליעד, מולקולות אחרות עשויות להיקשר לשליח, לעכב או לזרז אותו ובכך לבקר את קצב הייצור של קרון הדואר. התגלית המפתיעה במחקר החדש הייתה כי לא זו בלבד ש-PTBP1 נכח בתאים הבוגרים, אלא הוא גם נקשר היטב לאר-אן-אי שליח של קרון הדואר. אבל האם וכיצד הוא משפיע על ייצורו ועל התחדשות תאי העצב? "עשרות מיליוני בני-אדם ברחבי העולם סובלים ממחלות המביאות להתנוונות ולמוות של תאי העצב במוח. על מנת להבין מדוע נכשלת מערכת העצבים המרכזית בניסיונה להתחדש לאחר פגיעה, עלינו להבין תחילה כיצד מצליחה בכך מערכת העצבים ההיקפית" כדי להשיב על שאלה זו, עקבו המדענים אחר תגובתם של תאי העצב לפציעה והבחינו כי לאחר שלושה ימים רמות ה-PTBP1 בתא החלו לעלות ובתוך שבוע הן הגיעו לרמות שיא. עם העלייה ברמות PTBP1 הבחינו החוקרים כי שלוחות תאי העצב מתחילות להתחדש. ריצוף מולקולות האר-אן-אי שליח שנקשרו ל-PTBP1 לאחר הפציעה גילה כי החלבון נקשר לא רק למולקולות האר-אן-אי של קרון הדואר, אלא גם לחלבונים אחרים הממלאים תפקיד בהתחדשות העצבית. ד"ר סטפני אלבר כדי להמשיך לחקור את פעילותו של PTBP1 בתאים בוגרים, העלימו אותו החוקרים מהתאים באמצעות הנדסה גנטית, והראו כי בעקבות כך נפגעה ההתחדשות של תאי עצב מסוג "קולטני אזעקה" – תאים שתפקידם לשדר תחושת כאב בתגובה לגירוי מזיק שעלול לפגוע ברקמה. המדענים בחנו גם האם להשתקת הגן יש השפעות נוספות וגילו כי היא העלתה את הרגישות לגירויים מכניים ולחום. בניסיון להעמיק את ההבנה כיצד משפיע PTBP1 על התחדשות תאי העצב, בחנו החוקרים האם הוא משפיע גם על חלבון נוסף, RHOA – "מתג בקרה" חשוב בתהליך ההתמיינות וההתחדשות של תאי העצב. כשחלבון ה-RHOA מיוצר ברמות גבוהות, הוא משמש מעין מתג כיבוי המעכב את גדילת התאים. החוקרים גילו כי PTBP1 מדכא את הייצור של מתג הבקרה בשלוחות של תאי העצב ובכך מאפשר את צמיחתן והתחדשותן. שורת ממצאים אלה מחזקת את האפשרות שהייצור של PTBP1 בתאי עצב היקפיים הוא שמאפשר את התחדשותם היעילה, בשונה ממערכת העצבים המרכזית. תאי עצב חישתיים של מערכת העצבים ההיקפית בתרבית. לאחר פציעה (טור ימני) תאי העצב שמבטאים את החלבון PTBP1 (שורה עליונה) מצמיחים מחדש את שלוחותיהם בצורה טובה בהרבה מאשר תאי עצב עם ביטוי מופחת של PTBP1 (שורה תחתונה)

יש חדש תחת העָצָב

המולקולה שנושאת עימה בשורת התחדשות
דגי צלף. צילום: ד"ר אורית נפחא, אוניברסיטת חיפה

התנהגות פרו חברתית בדגים

  • אין תגובות
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא שגם דגי הצלף, החסרים את אזורי הקורטקס המוחיים "הגבוהים", הנתפסים כאחראים על התנהגות חברתית, פועלים בצורה פרו-חברתית כלפי חבריהם, עד שהם חשים "מרומים"
דיכאון. המחשה: depositphotos.com

חוקרים בטכניון מפתחים שיטות לניטור נטיות אובדניות באמצעות בינה מלאכותית

  • 2 תגובות
בשנים האחרונות, עם התפתחות הבינה המלאכותית (AI) וריבוי המודלים בלמידת מכונה, התפתחו במחקר האובדנות שיטות המבוססות על למידה חישובית. בשל כך הוחלט בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון לקיים דאטאתון בנושא לפיתוח כלים לניטור מוקדם של נטיות אובדניות
עיקרון-הפעולה-של-W. צילום: אוניברסיטת אריאל

מערכת רובוטיות למיגור סרטן הריאות תאפשר הדמיה חיה בזמן בדיקה וטיפול

  • אין תגובות
שיעור הטעויות של בדיקות הביופסיה הקיימות עומד על 30%. טעויות שהן קטלניות כי הבדיקה מעלה חרס אך הסרטן קיים וממשיך להתפשט. הדמייה טובה יכולה לשפר את הדיוק
צילום: יוסי אבגנה

רחמים (“נשרים מצריים”) שנולדו בישראל, נעלמו בתימן – ונמצאו הודות למתנדבים בפולין ופורטוגל דרך צפייה ביוטיוב

  • אין תגובות
לדבריו של ד"ר מוטי צ'רטר, העובדה ששני צופים חובבים הם אלה שזיהו את הרָחָמים, מין בסכנת הכחדה, דרך צפייה בערוץ היוטיוב ציפורים אונליין קבוצת צ'רטר, מדגישה את החשיבות העצומה של מדע אזרחי בהגנה על חיות הבר.
בזבוז מזון. המחשה: depositphotos.com

להציל מזון, להציל את העולם

הכלכלה השיתופית מנסה לתת מענה לאובדן מזון
מוקד הרעש במרוקו' 8 בספטמבר 2023. מקור: השירות הגיאולוגי האמריקני USDS

רעידת האדמה במרוקו: מאז המאה ה-19 לא נרשמו באיזור רעידות חזקות בעוצמה 6 ומעלה

  • 5 תגובות
רעידות אדמה בסדר גודל כזה באזור הן נדירות אך לא בלתי צפויות. מאז 1900 התרחשו 9 רעידות אדמה בעוצמה 5 ומעלה בטווח של 500 ק"מ ממיקום הרעידה הנוכחית אך אף אחת מהן לא היתה בדרגה 6 או יותר
אילון מאסק מתערב במלחמה באוקראינה. המחשה: depositphotos.com

אילון מאסק שיבש מתקפת צוללות אוטונומיות אוקראינית על הצי הרוסי; חשש שהיא תביא למלחמה גרעינית

  • אין תגובות
מאסק מצא עצמו מנסה לרצות הן את אוקראינה והן את רוסיה, תוך ניסיון למנוע הסלמה. סירובו לספק כיסוי לווייני להתקפה אוקראינית על קרים חשף את הדילמה שלו. אך חשיבות סטארלינק במלחמה לא פחתה
הקרנית המלאכותית של קורנית ויז'ן. צילום יחצ

קורנית ויז’ן מאיצה את פיתוח שתל הקרנית המלאכותי שלה שיחזיר ראייה לעוורים

  • תגובה אחת
3DEXPERIENCE Lab של דאסו סיסטמס מצרפת את קורנית ויז'ן, סטארט-אפ ישראלי פורץ דרך, למעבדת החדשנות הפתוחה שלה. קורנית ויז'ן מפתחת, בין היתר, שתל קרנית מלאכותי, שמאפשר למטופלים שהתעוורו כתוצאה ממחלות ופגיעות בקרנית לממש את פוטנציאל הראיה המלא שלהם, ללא צורך בתרומת קרנית
הבינה המלאכותית, הזדמנות או סכנה? המחשה: depositphotos.com

“בתעשייה יש התפתחות נרחבת של בינה מלאכותית וההזדמנויות בולטות יותר מהאיומים”

  • תגובה אחת
כך אומר פרופ' דוד מנדלוביץ מאוניברסיטת תל אביב – יזם סדרתי וסגן נשיא סמסונג. פרופ' מנדלוביץ' ישתתף במפגש הקרוב של הסיליקון קלאב שיתקיים ב-26 בספטמבר החל מהשעה 18:30 בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב
תמר שטיין. קרדיט - אורי שטיין

האוניברסיטה העברית מובילה במענקי ERC בדרג התחלתי. עשרה חוקרים יקבלו 17 מ’ אירו לחמש שנים 

  • אין תגובות
מספר הזכיות של חוקרי וחוקרות העברית מציב את האוניברסיטה במקום הראשון מבין האוניברסיטאות בישראל באחוזי הצלחה בקרב הבקשות, עם עליה של 5.5% לעומת אשתקד ולה מספר הזוכים הגבוה ביותר
ד"ר שחר אלון. צילום: אוניברסיטת בר אילן

ריפוי סרטן וחקר הכיראליות: שני חוקרים מבר אילן זכו במענקי ERC

ד"ר שחר אלון מהפקולטה להנדסה זכה במענק בסך כ-2 מיליון יורו על מחקרו בתחום האינטראקציה בין תאים חיסוניים לתאים סרטניים, וד"ר אסף בן משה מהמחלקה לכימיה זכה במענק על סך של 1.5 מיליון יורו על מחקרו בנושא הכיראליות
לוגו אתר הידען
חיפוש