אם בני האדם ייכחדו, איך ייראה כדור הארץ שנה לאחר מכן?

אם בני האדם היו נכחדים, איך היה נראה כדור הארץ שנה לאחר מכן?

נאת קרלטון בסמג’יאן\ פרופסור חבר לתכנון קהילתי ואזורי, עיצוב עירוני, אוניברסיטת איווה סטייט

אם בני האדם היו נכחדים, איך היה נראה כדור הארץ שנה לאחר מכן? – אסי, בת 11, מישיגן

האם אי פעם תהיתם איך ייראה העולם אם כולם ייעלמו פתאום?

מה יקרה לכל הדברים שלנו? מה יקרה לבתים שלנו, לבתי הספר שלנו, לשכונות שלנו, לערים שלנו? מי יאכיל את הכלב? מי יחתוך את הדשא? למרות שזה נושא נפוץ בסרטים, תוכניות טלוויזיה וספרים, סוף האנושות הוא עדיין דבר מוזר לחשוב עליו.

אבל כפרופסור חבר לעיצוב עירוני – כלומר, מישהו שעוזר לערים לתכנן איך ייראו הקהילות שלהן – לפעמים התפקיד שלי הוא לחשוב על סיכויים כאלה.

אם בני האדם פשוט ייעלמו מהעולם, ואתם תוכלו לחזור לכדור הארץ כדי לראות מה קרה שנה לאחר מכן, הדבר הראשון שתבחינו בו לא ייראה בעיניכם אלא יורגש באוזניכם.

העולם יהיה שקט. תבינו כמה רעש אנשים עושים. הבניינים שלנו רועשים. המכוניות שלנו רועשות. השמיים שלנו רועשים. כל הרעש הזה ייפסק.

הייתם שמים לב למזג האוויר. אחרי שנה בלי אנשים, השמיים יהיו כחולים יותר, האוויר צלול יותר. הרוח והגשם היו מנקים את פני האדמה; כל הערפיח והאבק שבני האדם מייצרים ייעלמו.

תארו לעצמכם את השנה הראשונה, שבה הבית שלכם היה ניצב בלי שאף אחד יטריד אותו. היכנסו לבית – ונקווה שאתם לא צמאים, כי לא יהיו מים בברזים שלכם. מערכות מים דורשות שאיבה מתמדת. אם אין אף אחד באספקת המים הציבורית שינהל את המכונות ששואבות מים, אז אין מים.

אבל המים שהיו בצינורות כשכולם נעלמו עדיין היו שם כשהגיע החורף הראשון – כך ברוח הקרה הראשונה, האוויר הקפוא היה מקפיא את המים בצינורות ומפוצץ אותם.

לא יהיה חשמל. תחנות הכוח יפסיקו לעבוד כי אף אחד לא יפקח עליהן וישמור על אספקת דלק. אז הבית שלכם יהיה חשוך, ללא אורות, טלוויזיה, טלפונים או מחשבים.

הבית שלכם יהיה מאובק. למעשה, יש אבק באוויר כל הזמן, אבל אנחנו לא שמים לב אליו כי מערכות מיזוג האוויר והחימום שלנו מעיפים אוויר מסביב. וכשאתם עוברים בין החדרים, אתם גורמים לאבק להמשיך להיות בתנוענ אבל ברגע שכל זה ייפסק, האוויר בתוך הבית יהיה דומם והאבק ישקע בכל מקום.

הדשא בחצר שלכם יצמח – ויגדל ויצמח עד שיהיה כל כך ארוך וגמיש ויפסיק לצמוח. הרבה צמחים שמעולם לא ראיתם לפני כן ישתרשו בחצר שלכם. בכל פעם שעץ מפיל זרע, שתיל קטן עשוי לצמוח. אף אחד לא יהיה שם כדי לשלוף אותו או לחתוך אותו.

הייתם מבחינים בהרבה יותר חרקים מזמזמים. זכור, אנשים נוטים לעשות כל שביכולתם כדי להיפטר מחרקים. הם מרססים את האוויר ואת הקרקע בתרסיסים נגד חרקים. הם מסירים את בתי הגידול של החרקים. הם שמו מסכים על החלונות. ואם זה לא עובד, הם חבטו בחרקים.

בלי שאנשים יעשו את כל הדברים האלה, החרקים יחזרו. תהיה להם שוב יד חופשית על העולם.

ברחוב שבו אתם גרים יסתובבו יצורים שיסתכלו ויתהו. תחילה הקטנים: עכברים, חזירי קרקע, דביבונים, בואשים, שועלים ובונים. צפון אמריקה הייתה פעם עשירה בבונים.

בעלי חיים גדולים יותר יבואו מאוחר יותר – צבאים, זאבי ערבות ודובים מזדמנים. לא בשנה הראשונה, אולי, אבל בסופו של דבר.

ללא אורות חשמל, יחזור הקצב של עולם הטבע. האור היחיד יהיה מהשמש, הירח והכוכבים. יצורי הלילה ירגישו טוב בכך שהם קיבלו בחזרה את השמים הכהים שלהם.

שריפות יתרחשו לעתים קרובות. ברק עלול לפגוע בעץ או בשדה או אף לפגוע ישירות במבנים. בלי אנשים שיכבו אותם, השריפות האלה ימשיכו עד שיכלו את עצמן.

ברחבי העיר אחרי שנה אחת בלבד, חומרי הבטון – כבישים, כבישים מהירים, גשרים ובניינים – ייראו בערך אותו דבר, אבל אם נחזור נניח, עשור לאחר מכן, יופיעו בהם סדקים וצמחים קטנים יבצבצו דרכם. הדבר קורה מכיוון שכדור הארץ נע ללא הרף. עם התנועה הזאת בא הלחץ, ועם הלחץ הזה באים סדקים. בסופו של דבר, הכבישים ייסדקו עד כדי כך שהם ייראו כמו זכוכיות שבורות, ואפילו עצים יצמחו דרכם.

גשרים עם עמודי מתכת יחלידו לאט. גם הקורות והברגים שמחזיקים את הגשרים יחלידו. אבל גשרי הבטון הגדולים, והכבישים הבין-מדינתיים (בארה”ב), גם הם מבטון, יחזיקו מעמד מאות שנים.

הסכרים והמנופים שאנשים בנו על הנהרות והנחלים של העולם יישחקו. חוות יחזרו לטבע. הצמחים שאנו אוכלים יתחילו להיעלם. כבר לא יהיה הרבה תירס או תפוחי אדמה או עגבניות.

חיות משק יהיו טרף קל לדובים, זאבי ערבות, זאבים ופנתרים. וחיות מחמד? החתולים יהפכו פראיים, אם כי רבים ייטרפו על ידי חיות גדולות יותר. גם רוב הכלבים לא ישרדו.

כמו רומא העתיקה

בעוד אלף שנה, העולם שאתם זוכרים עדיין יהיה ניתן לזיהוי במעורפל. חלק מהדברים יישארו; זה יהיה תלוי בחומרים מהם הם עשויים, באקלים שבו הם נמצאים, ופשוט במזל. בניין דירות כאן, בית קולנוע שם, או קניון מתפורר יעמדו כאנדרטאות לציוויליזציה אבודה. האימפריה הרומית התמוטטה לפני יותר מ -1,500 שנה, אך אפשר לראות כמה שרידים אפילו היום.

בלי שום דבר אחר, היעלמותם הפתאומית של בני האדם מהעולם תגלה משהו על האופן שבו התייחסנו לכדור הארץ. זה גם יראה לנו שהעולם שיש לנו היום לא יכול לשרוד בלעדינו ושאנחנו לא יכולים לשרוד אם לא אכפת לנו ממנו. כדי לשמור על פעולתו, הציוויליזציה – כמו כל דבר אחר – זקוקה לתחזוקה מתמדת.