מכון ויצמן

ניסוי במסגרת פסטיבל המדע במכון ויצמן. צילום: מכון ויצמן

מפגשים בחזית המדע

  • אין תגובות
פרופ' איתמר פרוקצ'יה

קו השבר

  • תגובה אחת
מימין: רן ורדימון, רגב בן-צבי, ד"ר אורן טל, רועי קזז ותמר ילין

גשר צר מאוד: האם ניתן לייצר רכיבים אלקטרוניים שגודלם אינו עולה על זה של מולקולה בודדת?

  • אין תגובות
מימין ד"ר אופיר מאיר ופרופ' מנחם רובינשטיין

מדוע תאים סרטניים עמידים כל כך?

  • 3 תגובות
החומר הננומטרי האורגני החזק בעולם. איור: אוניברסיטת תל-אביב ומכון ויצמן

פיתוח ננוטכנולוגי ישראלי: החומר האורגני החזק ביותר שאופיין אי פעם

  • 19 תגובות
פרופ' ישראל דוסטרובסקי ז"ל

פרופ' ישראל דוסטרובסקי, ממייסדי מכון ויצמן למדע והנשיא החמישי של המכון, מת בגיל 92

  • 2 תגובות
תאים אנושיים - איור: אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו

לחתוך עוגה בעזרת בולדוזר

  • אין תגובות
מימין (עומדים): מריה מריאנוביץ', ד"ר נטלי יבגי-אוחנה. (יושבים): ד"ר יהודית זלצמן-אמיר, פרופ' איתן גרוס וליאת שכנאי.

זוהה מרכיב נוסף בתהליך התאבדות תאים

  • אין תגובות
חלקיקים מדומינים. איור: מגזין מכון ויצמן

זרמים של אנרגיה

  • 14 תגובות
אצה חד-תאית Emiliania Huxleyi, מסוג "קוקוליתופור" (מימין למעלה, תצלום מיקרוסקופ אלקטרונים סורק באדיבות סטיב גשמייסנר), יוצרת מרבד פריחה לחופי סקנדינביה. תצלום מלוויין MODIS של נאס"א, באדיבות ז'אק דקלואטר

פריחת האוקיינוסים

  • 2 תגובות
מימין: אלעד נור, ארן בר אבן וד"ר רון מילוא

המטרה: להגביר את קצב הצמיחה של גידולים חקלאיים המשמשים כדלק ביולוגי

  • 13 תגובות
קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית. צילום: האוניברסיטה העברית

האוניברסיטה העברית מובילה את רשימת האוניברסיטאות בדירוג שנחאי הכללי

  • 4 תגובות
גיבורי ננו קומיקס של מכון ויצמן.

קומיקס מדעי עם חיוך – בפסטיבל לאנימציה קומיקס וקריטקורה

  • 5 תגובות
הגר גלברד-שגיב ושר המדע דניאל הרשקוביץ בטקס פרס אונסקו-לוריאל

כיצד חולי אפילפסיה יכולים לסייע בהבנת מנגנון הזכרון?

  • 25 תגובות
הגר גלברד-שגיב וד"ר רוני פז. חיים בסרט

קמתי, התרחצתי, התלבשתי – איך אני זוכר זאת?

  • תגובה אחת
תרשים המתאר שליטה בכסא גלגלים על-ידי מערכת הרחרוח. המסלול המתוכנן מסומן בירוק. הקו השחור מסמן את המסלול של עשרה מתנדבים בריאים. הקו האדום מציין את המסלול שעשה חולה המשותק מהצוואר ומטה. התמונה העליונה מציגה תוצאות של ניסיון הפעלה ראשון, והתחתונה את התוצאות שהושגו בניסיון שלישי.

שיטה המאפשרת לנכים להתגבר – באמצעות רחרוח – על מגבלות תנועה שונות, לכתוב ולנווט כסא גלגלים.

  • 8 תגובות
מלגות אונסקו לוריאל 2010: הזוכה ד"ר גלי גולן מאוני' העברית, יו"ר לוריאל ישראל גד פרופר, מנכ"לית לוריאל ישראל נאוה רביד, הזוכה הגר גלברד-שגיב ממכון ויצמן

מלגות אונסק"ו – לוריאל "למען נשים במדע" לשתי מדעניות ישראליות צעירות במסגרת הפרויקט העולמי

  • 2 תגובות
ד"ר איגור לובומירסקי.

חם, מתחמם, קפוא

  • 11 תגובות
מימין: יואל רקח, גדעון יקותיאלי, יגאל תלמי ועמוס דה-שליט, לאחר כנס מדעי בבזל, ספטמבר 1949

שביל קליפות הגרעינים (של האטום)

  • תגובה אחת
צברים של ארבע מולקולות p53 על אתרי מטרה מהסוג הצמוד (משמאל) ומהסוג המופרד (מימין). די-אן-איי צבוע בכחול, זוגות p53 בצבעי תכלת וירוק, יוני אבץ בסגול

הרביעייה הסודית

  • 2 תגובות
מימין: ד"ר אמנון בוקסבוים, ד"ר שירלי דאובה, פרופ' רועי בר-זיו ודן ברכה

צפוף בגנום

  • תגובה אחת
ד"ר דן אורון. מחליף צבעים

הגודל (של החלקיקים) כן קובע (את התכונות האופטיות שלהם)

  • אין תגובות
ד"ר איגור לובומירסקי.

חלופה ייחודית להמרת אנרגיית שמש לדלק

  • 8 תגובות
ד"ר ערן בוכבינדר. סדקים

נקודת שבירה

  • 6 תגובות
פרופ' ניר גוב ורואי שלומוביץ.המתמטיקה של החיים. צילום: מכון ויצמן

גבולות פתוחים

  • תגובה אחת
ד"ר אילן קורן וד"ר אורית אלטרץ

הקשר בין אבק לברק

  • תגובה אחת
שלום שראל במעבדתו של פרופ' משה ויצמן, מכון זיו - לימים מכון ויצמן, 1946

זכרונות מהמהפכה המדעית

  • אין תגובות
פרופ' רוני זגר, מכון ויצמן

מקטעי חלבון ישמשו לעיכוב חלבונים המעודדים התפתחות סרטן

  • תגובה אחת
חתולו של שרדינגר. מתוך ויקיפדיה

הפוטון השמן ממכון ויצמן בסופרפוזיציה ובפעולת רפאים למרחוק

  • 42 תגובות
מאיץ החלקיקים על שם קופלר. צילום: הצלם הנאמן מיכאל יעקובסון, רישיון- השימוש

פרס עידוד היצירה הספרותית למדענים לזכר עפר לידר לשנת 2010

  • אין תגובות
עננים מעל ברזיל. צילום: אילן קורן, מכון ויצמן

סופות הברקים מעל הג'ונגלים באמזונס רגישות מאד לעשן העולה משריפת היערות היזומה באזור

  • 4 תגובות
שוקולד דיאטטי אבל טעים מגרמניה. צילום: אבי בליזובסקי

גן המקשר בין מצבי לחץ לבין השמנה, סוכרת ומחלות מטבוליות אחרות

  • אין תגובות
פרופ' נועם סובל, רפי חדד ופרופ' דוד הראל. ערוגות הבושם. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו "אף אלקטרוני" אשר מסוגל לחזות את מידת הנעימות של ריחות

  • 3 תגובות
פרופ' אברהם למפל, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

יובל לפרסי רוטשילד: חמישה חוקרים קבלו השנה את פרס רוטשילד

  • אין תגובות
לפרופ' יורם גרונר. תצלום: מכון ויצמן

פרופ' יורם גרונר ממכון ויצמן למדע יקבל ביום חמישי את פרס רוטשילד במדעי החיים

  • 6 תגובות
פרוש זברה בטבע. צילום: אוניברסיטת דיוק

מדעני מכון ויצמן ביחד עם צוות חוקרים בין-לאומי, פיענחו את הגנום של "פרושי דרווין"

  • 3 תגובות
מימין: ד"ר ענת שמואלי,פרופ' אורלי ריינר,ד"ר תמר ספיר ומיכל סגל. תובלה

גריז

  • תגובה אחת
אחד המתקנים בגן המדע ע"ש קלור, מכון ויצמן

פסח של תגליות והמצאות בגן המדע על-שם קלור

  • אין תגובות
ד"ר אבישי גל-ים ותלמיד המחקר יאיר הרכבי. מכון ויצמן

ננסים לבנים, יסודות כבדים

  • 2 תגובות
אחד מתצלומיו של גדי דגון המוצגים בכנס משחקי חשיבה במכון ויצמן

גדי דגון מציג: לחשוב אל מחוץ לקובייה

  • אין תגובות
מימין: פרופ' משה אורן, פרופ' ורדה רוטר וד"ר פרי סטמבולסקי. צילום: מכון ויצמן

שלושים שנה לגילוי הגן P53

  • 4 תגובות
עטלף - מתוך ויקיפדיה

מחקר בעטלפים מגלה את השיטה היעילה ביותר לאיתור מטרה נעה

  • 55 תגובות
מימין: ד"ר אלדד צחור ואיתמר הראל. צילום: מכון ויצמן

אחד בפה ואותו אחד בלב – הקשר בין שרירי הפנים לשריר הלב

  • אין תגובות
פרופ' רפאל מלאך. צילום: מכון ויצמן

אני רואה, משמע אני מודע

  • 16 תגובות

כל הארץ בכתו"ם

  • 16 תגובות
עומדים מימין: ד"ר אנדרו קובלנקו, ג'ין-צ'ול קים, ד"ר קונסטנטין בוגדנוב, ד"ר טיי-בונג קנג וד"ר אורי ברנר.יושבם מימין: ד"ר אקהיל רג'פוט ופרופ' דוד וולך.

מדוע בוחר הגוף להפעיל אסטרטגיה הנושאת סיכון לדלקת כרונית וכיצד הוא פועל להפחתת הסיכון?

  • אין תגובות
מימין: ז'אן וואקים, גבי טרסיק ופרופ' יוסי ירדן.

עוד כלי במלחמה בסרטן – שיבוש שידוריו

  • תגובה אחת
מימין: פרופ' מתי פרידקין ופרופ' יורם שכטר.

ממציאי 2009 של מכון ויצמן

  • תגובה אחת
מימין: דר. סנה שילשטיין, פרופ' עמוס ברסקין, דר. רחל צ'ציק ומרקו קורטזי. צילום: מכון ויצמן

להוציא את הערמונית מהאש – מוקדם ככל האפשר

  • אין תגובות
פרופ' סטיב ויינר (יושב שני משמאל) ודר. אליזבטה בוארטו (עומדת רביעית משמאל) עם צוות המחקר הבין-לאומי

בסין יוצרו כלי חרס כבר לפני 18,000 שנה

  • 6 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש