מכון ויצמן

מימין: פרופ' יואל זוסמן, ד"ר חיים פרילוסקי, פרופ' דורון לנצט, מרילין שפרן ופרופ' מאיר וילצ'ק.

ארגז כלים

צביעה של אזורי המפגש בין תאי עצב (ירוק) לשריר (אדום). הצביעה הצהובה מייצגת חפיפה מלאה בין תאי העצב לשריר בעכברים נורמליים (למטה). בעכברים מהונדסים, החסרים מיקרו-אר-אן-אי בתאי עצב המעצבבים שרירים, ניכרת צביעת השריר בלבד (למעלה, באדום), משום שהעצב באיזור המפגש חולה. איור: מכון ויצמן

ALS – פתאום באמצע החיים

תאי העצב המוטוריים, השולטים בתנועת השרירים הרצוניים, מתנוונים בהדרגה. כתוצאה מכך מאבד החולה את תיפקוד מרבית השרירים
מימין: ד"ר צבי טלוסטי ויונתן סביר. תיקון. צילום: מכון ויצמן

המתיחה הגדולה

הוקינג - פותחה עוד דרך לתקשר אתו

טכנולוגיה – בכוח הרחרוח

מימין (עןמדים) ד"ר יבגני סטמבולצ'יק, פרופ' יצחק מרון, קריסטינה סטולברג, גיא רוזנצוויג, פסי מאירי. (יושבים):ד"ר אייל קרופ, דימיטרי מיקיטצ'וק

בקיצור – מאיצי חלקיקים

מימין לשמאל: אילון לנגבהיים, ד"ר יאיר שוקף, פרופ' שמואל שפרן, ד"ר בנג'מין פרדריך.

חשיבותה של קשיחות המצע בהנדסת רקמות

שאול ורנה גסנר

פלסטיק

מימין: ארז גרשנבל ופרופ' איליה אברבוך. סיחרור

מי הזיז את המולקולה שלי

משפחת טראבס, איטליה. צילום: בית התפוצות, ארכיון התצלומים, באדיבות יואל דה מלאכי

א יידישע גנטיקה

תלמידי המחקר רועי אברהם (שלישי מימין) ואלדמע שושנה-חן (שנייה מימין) ופרופ' ירדן שיתפו פעולה עם אוהד מנור (ראשון מימין) ועם ד"ר ערן סגל (מדעי המחשב ומתמטיקה שימושית), ד"ר רעות שלגי ופרופ' יצחק פלפל (גנטיקה מולקולרית), גבי טרסיק וד"ר יערה צונג (בקרה ביולוגית), נועה בוסל (רביעית מימין) ועמית ציזל מקבוצתו של פרופ' איתן דומאני (פיסיקה של מערכות מורכבות), כולם במכון ויצמן למדע; ישראל שטיינפלד ופרופ' זוהר יכיני מהטכניון, ד"ר עידו עמית מה-MIT ומאוניברסיטת הרווארד, ד"ר אספן אנרלי, ד"ר הגה רוסנס ופרופ' אן-ליז בורסן-דייל מאוניברסיטת אוסלו, וד"ר פרנצ'סקה ביאגוני, ד"ר מרצ'לה מוטולזה, ד"ר סברינה סטראנו ופרופ' ג'ובאני בלנדינו ממכון הסרטן על-שם רג'ינה אלנה שברומא

מכשול בפני סרטן

התפתחות מערכת העצבים בעובר

גנן גידל (וגזם) עצב בגן

ניסוי במסגרת פסטיבל המדע במכון ויצמן. צילום: מכון ויצמן

מפגשים בחזית המדע

פרופ' איתמר פרוקצ'יה

קו השבר

מימין ד"ר אופיר מאיר ופרופ' מנחם רובינשטיין

מדוע תאים סרטניים עמידים כל כך?

תאים אנושיים - איור: אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו

לחתוך עוגה בעזרת בולדוזר

מימין (עומדים): מריה מריאנוביץ', ד"ר נטלי יבגי-אוחנה. (יושבים): ד"ר יהודית זלצמן-אמיר, פרופ' איתן גרוס וליאת שכנאי.

זוהה מרכיב נוסף בתהליך התאבדות תאים

חלקיקים מדומינים. איור: מגזין מכון ויצמן

זרמים של אנרגיה

אצה חד-תאית Emiliania Huxleyi, מסוג "קוקוליתופור" (מימין למעלה, תצלום מיקרוסקופ אלקטרונים סורק באדיבות סטיב גשמייסנר), יוצרת מרבד פריחה לחופי סקנדינביה. תצלום מלוויין MODIS של נאס"א, באדיבות ז'אק דקלואטר

פריחת האוקיינוסים

הגר גלברד-שגיב וד"ר רוני פז. חיים בסרט

קמתי, התרחצתי, התלבשתי – איך אני זוכר זאת?

ד"ר איגור לובומירסקי.

חם, מתחמם, קפוא

מימין: יואל רקח, גדעון יקותיאלי, יגאל תלמי ועמוס דה-שליט, לאחר כנס מדעי בבזל, ספטמבר 1949

שביל קליפות הגרעינים (של האטום)

צברים של ארבע מולקולות p53 על אתרי מטרה מהסוג הצמוד (משמאל) ומהסוג המופרד (מימין). די-אן-איי צבוע בכחול, זוגות p53 בצבעי תכלת וירוק, יוני אבץ בסגול

הרביעייה הסודית

מימין: ד"ר אמנון בוקסבוים, ד"ר שירלי דאובה, פרופ' רועי בר-זיו ודן ברכה

צפוף בגנום

ד"ר איגור לובומירסקי.

חלופה ייחודית להמרת אנרגיית שמש לדלק

ד"ר ערן בוכבינדר. סדקים

נקודת שבירה

פרופ' ניר גוב ורואי שלומוביץ.המתמטיקה של החיים. צילום: מכון ויצמן

גבולות פתוחים

ד"ר אילן קורן וד"ר אורית אלטרץ

הקשר בין אבק לברק

שלום שראל במעבדתו של פרופ' משה ויצמן, מכון זיו - לימים מכון ויצמן, 1946

זכרונות מהמהפכה המדעית